|
אוסטרליה
 אוסטרליה (באנגלית: Australia), או הקהילייה של אוסטרליה (באנגלית: Commonwealth of Australia) היא פדרציה שמונה שש מדינות ועוד עשר טריטוריות, כששלוש מהן הן חלק מהיבשת עצמה. המדינות: ניו סאות' ויילס, ויקטוריה, קווינסלנד, אוסטרליה הדרומית, אוסטרליה המערבית וטסמניה. הטריטוריות: "הטריטוריה הצפונית", "טריטוריית מפרץ ג'רוויס" ו"טריטוריית הבירה האוסטרלית". אוסטרליה היא מונרכיה חוקתית, המשתייכת לממלכות חבר העמים הבריטי כשהמלך צ'ארלס השלישי הוא ראש המדינה. האוכלוסייה באוסטרליה כיום כוללת ברובה אנשים ממוצא אירופאי, בפרט מהאיים הבריטיים. תושביה המקוריים של אוסטרליה וילידי המקום מכונים אבוריג'ינים, ומהווים כיום מעט יותר מ-2 אחוזים מאוכלוסיית היבשת. היסטוריה
מניחים שאוסטרליה הייתה מיושבת לפחות 60 אלף שנה, כאשר אבות האבוריג'ינים היגרו אליה מדרום-מזרח אסיה. האירופים גילו את היבשת בראשית המאה ה-17, עת ביקרו במקום מספר משלחות מחקר הולנדיות. האנגלי הראשון שהגיע ליבשת הוא ויליאם דמפייר (William Dampier), ב-1688. ב-1770 הגיע לאוסטרליה ג'יימס קוק (James Cook). קוק תבע חזקה על שני שלישים מהיבשת, למרות הוראות מפורשות של המלך ג'ורג' השלישי, לנהל משא ומתן עם התושבים המקומיים לפני כל פעולה חד-צדדית. דיווחו של קוק, שאוסטרליה לא מיושבת, הביא לייסוד מושבת עונשין במקום, לאחר איבוד המושבות באמריקה (ב-1783). משט האסירים הראשון יצא מנמל פורטסמות' באנגליה ב-13 במאי 1787 ב-11 אוניות, הקיף את כף התקווה הטובה והגיע ליבשת אוסטרליה ב-26 בינואר 1788. באותו יום ייסד הקפטן והמושל ארתור פיליפ את מושבת ניו סאות' וולס (New South Wales) בסידני. בהפלגה הראשונה הגיעו לאוסטרליה 739 אסירים, בהם 518 גברים, 185 נשים, 14 אסירים ילדים ו-22 תינוקות שנולדו במהלך ההפלגה. תאריך הגעת משט האסירים הראשון מבריטניה הוכרז לאחר מכן כחג לאומי - יום אוסטרליה (Australia Day). המושבה "ארץ ואן דימן" (Van Diemen's Land) (כיום טסמניה) נוסדה בשנת 1803. יתרת השטח, המוכר כיום כמדינת אוסטרליה המערבית סופח בשנת 1829. בעקבות התפשטות היישוב הבריטי הוקמו מושבות חדשות בשטח היבשת: אוסטרליה הדרומית בשנת 1836, שבירתה אדלייד; ויקטוריה ב-1851, שבירתה מלבורן; וקווינסלנד ב-1859, שבירתה בריסביין. מדינת הטריטוריה הצפונית נוסדה בשנת 1863, כחלק מהמושבה של אוסטרליה הדרומית. בין 1855–1890 הפכו שש המושבות בהדרגה לאוטונומיות, והשלטון המקומי דאג לרוב ענייניהן הפנימיים. הממשל הבריטי שמר לעצמו כמה זכויות, בעיקר במדיניות החוץ, הביטחון והספנות הבינלאומית. למרות הכלכלה האגררית, נשארה אוסטרליה מדינה אורבנית. הקהילות העיקריות נוצרו סביב סידני ומלבורן. ב-1880 הייתה מלבורן אחת הערים הגדולות של האימפריה הבריטית. המקום זכה גם לכינוי "גן העדן של הפועלים" ו"מעבדה לרפורמות סוציאליות", עם ההצבעה החשאית הראשונה בעולם, ותחת הממשלה הראשונה של המדינה שהורכבה על ידי מפלגת השמאל. ב-1 בינואר 1901, בתום תהליך שנמשך עשר שנים, התאחדו המושבות למדינה פדרלית אחת כדומיניון של האימפריה הבריטית. על אף שאוסטרליה זכתה בעצמאות, שמר הממשל הבריטי לעצמו כמה תפקידים, עד שחוק וסטמינסטר ביטל אותם ב-1931. האבוריג'ינים היו חסרי זכויות פוליטיות עד למשאל עם ב-1967, שהכיר בהם כאזרחים שווי זכויות והם קיבלו זכות הצבעה. אוסטרליה השתתפה בשתי מלחמות העולם תחת הכתר הבריטי. הכוח הצבאי ההתנדבותי של אוסטרליה אוחד עם הכוח הצבאי של ניו זילנד ונקרא אנזא"ק – ANZAC. במלחמת העולם הראשונה, אחד הקרבות המפורסמים בהם נלחם אנזא"ק הוא קרב גליפולי בטורקיה, אשר החל ב-25 באפריל 1915 (יום שאף אותו מציינים). בנוסף, כוח אנזא"ק היה חלק מהצבא הבריטי שכבש את ארץ ישראל מידי הטורקים. כוחות אנזא"ק גילו אהדה וחביבות לבני היישוב היהודי בארץ ישראל וזכורים עקב כך לטובה בהיסטוריה הציונית. בתחילת מלחמת העולם השנייה שוב התגייס הצבא האוסטרלי לצד בריטניה, במערכה נגד גרמניה הנאצית. לאחר ההשתלטות היפנית על דרום מזרח אסיה החלו היפנים להפציץ את ערי צפון אוסטרליה ונמליה, בעיקר דרווין שבטריטוריה הצפונית. על רקע החשש מיפן, הפנתה אוסטרליה את כוחותיה בעיקר לחזית באסיה, והתבוסה היפנית לצבא ארצות הברית הפכה את אוסטרליה לבת ברית קרובה של האמריקאים. מאז 1945 השתתפה אוסטרליה בכל המלחמות שבהן השתתפה ארצות הברית, ביניהן מלחמת קוריאה, מלחמת וייטנאם, מלחמת המפרץ ומלחמת עיראק. מאורעות מלחמת העולם השנייה הביאו את ממשלות אוסטרליה לקדם מדיניות של יישוב היבשת, אך תחת מדיניות אוסטרליה הלבנה הועדפו מהגרים אירופאים, בעיקר מבריטניה ואירלנד, ארצות האם של מרבית האוסטרלים, אך גם מיוון ואיטליה. לאחר אירועי 11 בספטמבר התייצבה אוסטרליה לימין ארצות הברית, ותמיכתה במלחמה האמריקאית בטרור אף התחזקה לאור הפיגוע (אנ') בבאלי ב-2002, שבו נהרגו אוסטרלים רבים. ב-2003 שלחה אוסטרליה כ-2000 חיילים למלחמה בעיראק וראש הממשלה מטעם המפלגה הליברלית ג'ון הווארד ניהל מדיניות פרו אמריקאית, אף יותר מזו של טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה. בימיו של ג'ון הווארד זכתה אוסטרליה לצמיחה כלכלית מרשימה ולתיירות עולמית גדלה. בבחירות נובמבר 2007, לאחר יותר מעשר שנות שלטון המפלגה הליברלית, ניצחה בפער גדול מפלגת הלייבור בראשות קווין ראד את יריבתה. קביעת עיר הבירהפרנסי שתי הערים הגדולות, סידני ומלבורן האמינו כי עירם היא זו שראויה להיות עיר הבירה של המדינה. המאבק בין שתי הערים נמשך זמן מה עד שב-2 בפברואר 1899 החליטה האספה הכללית כי כפשרה תיבנה עיר חדשה בשם קנברה והיא זו שתהיה עיר הבירה. ב-1911 הופרד מחוז טריטוריית הבירה האוסטרלית (Australian Capital Territory) ממדינת ניו סאות' וולס. והעיר קנברה, שהוקמה בו, הוכרזה כעיר הבירה של אוסטרליה. פוליטיקה
שיטת המשטר האוסטרליתאוסטרליה היא מונרכיה חוקתית. מלך אוסטרליה (המצוי באוניה פרסונלית עם מלך הממלכה המאוחדת) הוא ראש המדינה הרשמית והוא מיוצג בידי המושל הכללי. מלך אוסטרליה הנוכחי הוא צ'ארלס השלישי. באופן רשמי תוארו של צ'ארלס השלישי הוא: 'בחסד האל, מלך אוסטרליה והממלכות והטריטוריות האחרות שבממלכתו, ראש חבר העמים'. לפי החוקה האוסטרלית, תפקידי המלך הם טקסיים. במשאל עם שנערך באוסטרליה ב-1999, נדחתה ההצעה להפוך את אוסטרליה לרפובליקה והוחלט להשאיר את המונרך כראש המדינה. בכל מדינה משש מדינות אוסטרליה מייצג את המלך מושל, ובראש הפדרציה כולה מייצגו המושל הכללי. אף על פי שלפי החוקה יש למושל כוח לא מבוטל, הוא עשה בו שימוש רק פעם אחת, ב-1975, כאשר פיזר את הפרלמנט האוסטרלי מיד לאחר בחירתו. בדרך כלל מוענקות זכויות אלה לקבינט, שנבחר על ידי הפרלמנט ומתמנה על ידי ראש הממשלה. הפרדת הרשויות באוסטרליה דומה לישראלית וכוללת רשות מבצעת, מחוקקת ושופטת והשיטה הפוליטית בכללותה היא פרלמנטרית על פי מודל וסטמינסטר הבריטי. עד קבלת חוק אוסטרליה, 1986, שימש בית המשפט העליון של בריטניה הגדולה כבית המשפט העליון של אוסטרליה והיה הפוסק הסופי. אחרי קבלת החוק הפך בית המשפט העליון של אוסטרליה לפוסק הסופי בכל ענייני אוסטרליה. ראש הממשלה הוא כמעט תמיד ראש המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט. הפרלמנט מורכב משני בתים כאשר בית הנבחרים הוא הבית התחתון עם 150 מושבים, כל חבר בבית הנבחרים מייצג באופן בלבדי אזור בחירה. מספר המצביעים בכל אזורי הבחירה שווה ככל הניתן. הבית העליון הוא הסנאט עם 76 מושבים. כל מדינה מיוצגת על ידי 12 סנאטורים, ללא קשר לגודלה. כל מחוז עצמאי מיוצג על ידי 2 סנאטורים. הבחירות לשני הבתים מתקיימות כל 3 שנים. בדרך כלל בוחרים כל פעם חצי מחברי הסנאט (שלפיכך מכהנים 6 שנים). על פי חוק, ראש הממשלה חייב להתפטר או להכריז על בחירות אם בית הנבחרים מביע אי אמון בממשלתו. כל השרים צריכים להיות גם חברי פרלמנט (תנאי שצריך להתקיים תוך 3 חודשים). לכל מדינה גם פרלמנט משלה וכן קיים פרלמנט לטריטוריה הצפונית. בראש הקבינט של כל מדינה עומד ראש השרים (Premier) ובראש הפדרציה כולה עומד ראש הממשלה של אוסטרליה (Prime Minister). עם השנים הולך ונחלש מעמדן של המדינות, שהן שריד לתקופת היותה של אוסטרליה מושבה בריטית, לטובת הממשלה הפדרלית. הממשלה בכל מדינה אחראית על ענייני פנים, חינוך ותחבורה ואילו הממשלה הפדרלית אחראית על נושאי חוץ, ביטחון, הגירה וכדומה. שיטת הבחירות לבית התחתון היא רובית-אזורית, בדומה לבריטניה. בניגוד לבחירות בבריטניה, על מנת לייצג אזור בחירה על המועמד לזכות ברוב מוחלט של קולות המצביעים, אולם הדבר נעשה בסיבוב אחד, כאשר המצביעים מדרגים את המועמדים השונים, והקולות של מי שהצביעו עבור המועמדים שהגיעו אחרונים מועברים למועמדים שנשארו בכל ספירה, עד שאחד המועמדים זוכה ברוב. שיטה זו מייצרת מערכת פוליטית דו מפלגתית. המפלגות הראשיות הן הלייבור משמאל, והקואליציה של המפלגה הליברלית והמפלגה הלאומית (National Party) מימין. היסטוריה פוליטית של אוסטרליה2010 עד היוםביוני 2010, כשהפופולריות של קווין ראד צנחה בפתאומיות לקראת הבחירות הקרבות, החליטו ראשי הלייבור שיש להחליפו ושכנעו את גילארד להתמודד מולו. אחרי שהיא הכריזה על מועמדותה פרש ראד, וגילארד מונתה על ידי המושלת הכללית לראש ממשלה - האישה הראשונה בתפקיד ראש ממשלת אוסטרליה. שבועות ספורים אחר כך הודיעה על הקדמת הבחירות על מנת לזכות במנדט עצמאי. בבחירות שהתקיימו ב-21 באוגוסט לא זכתה אף אחת מהמפלגות ברוב, ואחרי יותר משבועים הצליחה גילארד לגבש רוב להקמת ממשלה בעזרתם של חבר הפרלמנט ממפלגת הירוקים ושלושה מארבעת חברי הפרלמנט העצמאיים שנבחרו. בהרכבת ממשלה, שהושבעה ב-14 בספטמבר, היא קיימה את הבטחת הבחירות שלה למנות את קודמה, קווין ראד לתפקיד בכיר, ומינתה אותו לשר החוץ. גילארד הצהירה כי היא תומכת בביטול כפיפותה של אוסטרליה לכתר הבריטי, אלא שאין רוב בפרלמנט האוסטרלי לשינוי זה ובמקביל ביקור התנחומים של הנסיך ויליאם באוסטרליה לאחר השיטפון בקווינסלנד כמו גם חתונת הנסיך ויליאם וקתרין מידלטון הגבירו את הפופולריות של בית המלוכה הבריטי בקרב האוסטרלים. ב-2013, ג'וליה גילארד הפסידה בבחירות לראשות מפלגתה לקווין ראד שמונה לראש ממשלה במקומה, אך בספטמבר 2013 מפלגת הלייבור הפסידה בבחירות הכלליות ולאחר 6 שנות שלטון הועברו מושכות השלטון לידי מפלגת האופוזיציה, שזכתה בבחירות, המפלגה הליברלית בראשותו של טוני אבוט, שהושבע לראש הממשלה. בהצבעת אי אמון חשאית שנערכה בספטמבר 2015, הודח אבוט מראשות המפלגה ואולץ להתפטר גם מראשות הממשלה. במקומו נבחר מלקולם תרנבול, שר התקשורת בממשלתו. באוגוסט 2018 לא הגיש מועמדותו לסיבוב השני לראשות מפלגתו ובמקומו נבחר סקוט מוריסון שמונה גם לראש ממשלת אוסטרליה. ב-23 במאי 2022 הושבע ראש הממשלה מטעם מפלגת הלייבור אנתוני אלבניזי. המנון ודגל
הדגל האוסטרלי משמש את הפדרציה מהקמתה ב-1901. זאת בנוסף לדגלים המייצגים את שש מדינות הפדרציה, שהתקיימו עוד לפני 1901. הדגל האוסטרלי מציג את הכוכב הדרומי ואת מפת הכוכבים המתגלה לעיניי השטים בחצי הכדור הדרומי, זאת במטרה לבטא את ייחודה של אוסטרליה כיבשת היחידה שנמצאת כולה מדרום לקו המשווה. בנוסף, מופיע בדגל סמל בית המלוכה הבריטי, היוניון ג'ק, כביטוי להשתייכותה של אוסטרליה לכתר הבריטי וכן ביטוי לרקע ההיסטורי והתרבותי המשותף לשתי המדינות. יש הטוענים כי יש לנתק את אוסטרליה מבית המלוכה הבריטי, ולתת ביטוי בדגל להיסטוריה האבוריג'ינית של היבשת. עם זאת, מרבית האוסטרלים מתנגדים לשינוי בדגל, שבו מזוהה ארצם בכל העולם. כן מתנגד רוב האוסטרלים לשינויים בשיטת הממשל, והם רואים את תחילתה של ההיסטוריה האוסטרלית ביום שבו עגן קפטן קוק בחוף סידני, ומרגישים פחות מקושרים להיסטוריה הילידית של היבשת. ביטוי למורשת האבוריג'ינית מתקיים בדגל הטריטוריה הצפונית, שאף שאינה מדינה נפרדת - היא זכתה לדגל ולפרלמנט משל עצמה. כיוון שרבים מתושבי הטריטוריה הם ממוצא אבוריג'יני, הוחלט כי הדגל יבטא את מורשתם האבוריג'ינית ולא הבריטית. מתוך כוונה להטמיע את הסמלים הלאומיים האוסטרליים בעלי הזיקה הבריטית הכריזה ממשלת אוסטרליה ב-2004 על חובת הנפת הדגל הלאומי בכל מוסדות החינוך. המנון ב-1984 הוחלט להוסיף להמנון המלכותי של אוסטרליה, (המנון הממלכה המאוחדת, "אלוהים נצור את המלך" - God Save the King), המנון נוסף: המנון אוסטרליה, "צעדי קדימה אוסטרליה היפה" (Advance Australia Fair). עם הזמן נערכו בהמנון כמה שינויים כדי להתאימו לכמה שיותר אוכלוסיות. ההמנון הלאומי מושמע בכל האירועים הרשמיים של אוסטרליה, וכאשר המלך או נציגיו משתתפים באירוע - מנוגן גם ההמנון המלכותי. כלכלה
 עם מערכת פיננסית חזקה וכלכלה יציבה, כלכלת אוסטרליה היא אחת הכלכלות הקפיטליסטיות הגדולות בעולם[7][8][9][10]. התמ"ג עומד על כטריליון דולר אמריקני, והעושר הלאומי מסתכם בכ-6.4 טריליון דולר אוסטרלי[11]. אוסטרליה היא ביתן של כמה מהחברות הגדולות והחזקות בעולם[12], ועשר החברות האוסטרליות הגדולות ביותר נמנות עם החברות הגדולות בעולם. איכות החיים באוסטרליה היא מן הגבוהות בעולם, עם אוכלוסייה בת למעלה מ-22 מיליון נפש, ותמ"ג לנפש של למעלה מ-43,000 דולר אמריקאי[13]. הכלכלה האוסטרלית מזוהה לעיתים קרובות עם גידולים חקלאיים, כריית מינרלים ומשאבי אנרגיה - הנתפסים כראשונים במעלה בחשיבותם. אף על פי שתיאור זה לא מדויק למאות ה-20 וה-21, התיאור תואם לחלוטין את בערך מאה השנים הראשונות בהיסטוריה של הכלכלה האוסטרלית[14], שהולכת אחורה לעת ההתיישבות האירופאית שהחלה בסוף המאה ה-18. כמושבת עונשין, הכלכלה החלה אט-אט להתבסס ולהתרחב כשבתחילתה הייתה מרוכזת כולה בידי השלטון הבריטי ונציגיו בדומיניון. בהדרגה המגזר הפרטי צמח, וייצוא הצמר הפך לבסיס העיקרי של הכלכלה. עם גילוי הזהב ב-1851 חל שיפור משמעותי בקצב הצמיחה הכלכלית, והחל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 ניצבת אוסטרליה בחזית הכלכלה העולמית לצד מדינות מפותחות אחרות. השפעת המשבר הכלכלי העולמי על אוסטרליה הייתה זניחה יחסית[7][10][15][16], ובשנת 2012 היא סיכמה למעלה מעשרים שנות צמיחה רצופה של 3.5% בממוצע, והיא מתאפיינת באבטלה נמוכה, אינפלציה מבוקרת, חוב ציבורי נמוך ביותר ומערכת פיננסית חזקה ויציבה[7]. נכון לתחילת העשור השני של המאה ה-21, מגזר השירותים הוא דומיננטי בכלכלה האוסטרלית, ומהווה כ-70% מהתמ"ג[8] ומספק כ-75% מהתעסוקה[7]. תעשיית המחצבים תורמת עוד כ-19% מהתמ"ג, כשכ-10% מתוכם מהווים התעשייה עצמה, וכתשעת האחוזים הנותרים הם מתחומים נלווים. אף על פי שהכלכלה האוסטרלית היא כאמור מבוססת שירותים, הצמיחה בכלכלה, עם זאת, תלויה בעיקר בחקלאות ובייצוא שמבוסס ברובו הגדול על תעשיית המחצבים. מוצרים חקלאיים ותעשייתיים מיוצאים בעיקר לשוק המזרח הרחוק, וגם כיום (נכון ל-2013) אוסטרליה היא יצואנית בשר, צמר, פחם וברזל מהגדולות בעולם[17]. הדולר האוסטרלי הוא ההילך החוקי של אוסטרליה ושל הטריטוריות שלה, והוא גם המטבע הרשמי בנאורו, בקיריבטי ובטובלו. אוסטרליה חברה בארגונים הכלכליים הבינלאומיים APEC, G-20, OECD, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ארגון הסחר העולמי ו-ASEAN. אוסטרליה גם חתמה על הסכמי אזור סחר חופשי עם איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה, עם צ'ילה, עם ניו זילנד ועם ארצות הברית. על פי דו"ח האושר העולמי השנתי שפורסם בסוף מרץ 2024, אוסטרליה ממוקמת במקום העשירי במדד האושר בקרב האוכלוסייה הכללית, אחרי שווייץ ולפני ניו זילנד[18]. צבא וביטחון
האחריות להגנתה של אוסטרליה מוטלת על כוחות ההגנה של אוסטרליה, גוף תלת-זרועי צבאי הכפוף למשרד ההגנה בממשלת אוסטרליה. נכון לשנת 2010 משרתים בכוחות ההגנה 57,994 אנשים בשירות קבע ו-22,072 אנשי מילואים. זרועות כוחות ההגנה הם: ההיסטוריה הצבאית של אוסטרליה מתחילה מימי המלחמות נגד האבוריג'ינים, ממשיכה בהשתתפותם של כוחות ההגנה במלחמת הבורים, במלחמות העולם, במלחמת קוריאה, במלחמת וייטנאם ובעשור הראשון של המאה ה-21 באפגניסטן, בעיראק ובמשימות שמירת שלום במקומות שונים בעולם. זרועות כוחות ההגנה של אוסטרליה מהווים כוח צבאי קטן בקנה מידה עולמי, אך יעיל ואיכותי. מדינותלחצו כדי להקטין חזרה
   מפת אוסטרליה  
אוסטרליה מחולקת ל-6 מדינות ו-2 מחוזות עיקריים. יש בה גם כמה מחוזות משניים, אך אין להם נציגות בפרלמנט. המדינות הן: הטריטוריות הן:
גאולוגיהבמשך מיליוני שנים הייתה אוסטרליה חלק מיבשת-על בשם פנגיאה. לאחר תחילתו של תהליך נדידת היבשות נשארה אוסטרליה חלק מהיבשת הגדולה גונדוונה. בהמשך התהליך נפרדו היבשות אמריקה הדרומית ואפריקה, ועם ניתוק הקשר בין טסמניה לאנטארקטיקה, הפכה אוסטרליה ליבשת נפרדת, שנסחפה לעבר החלק הדרום מזרחי של אסיה. הממצא הגאולוגי הקדום ביותר ביבשת אוסטרליה הוא גרגיר דטריטי של זירקון בתוך סלעי משקע שעברו תהליך של התמרה. גילם של הסלעים נאמד ב-3.3 - 3.7 מיליארד שנים, ואילו גילו של גרגיר הזירקון שנמצא בתוך סלעים אלה, נאמד ב-4.4 מיליארד שנים. לפי עדות זו וממצאים אחרים[19], גילם של סלעי המשקע האלה מתקופת הפרקמבריון, נאמד בין 3.7 מיליארד שנים עד 540 מיליון. ביבשת נמצאים גם סלעים מהתקופה הבאה היא תקופת הפלאוזואיקון שארכה בערך 250 מיליון שנה. וכן בהתאמה סלעים תקופת המזוזואיקון שנמשכה בערך 65 מיליון שנים ותקופת הקנוזואיקון. בשני שלישים מהחלק המערבי של יבשת אוסטרליה, קרום הליתוספרה הוא בעובי של 200 קילומטר, בשליש הנוסף בחלק המזרחי של היבשת, הוא דק יותר בעובי של 100 קילומטר. שולי היבשת באזורי השבר דקים עוד יותר בין 24 ל-59 קילומטר. קרום היבשת מורכב בעיקרו מסלעי גרניט וגנייס מתקופות הארכאיקון, פרוטרוזואיקון, ועידן הפלאוזואיקון. שכבה דקה של סלעי משקע מתקופת הפנרוזואיקון מכסה בקעות נרחבות של הנוף האוסטרלי. עובייה של שכבה זו כ-7 קילומטר. פעולות שחיקה שנגרמות על ידי תנועת הרוחות ופעולות סחף הנהרות גרמו ליצירת שטחים נרחבים של דיונות (אנ').  גאוגרפיהאוסטרליה היא היבשת הכי קטנה בעולם והיא האי הכי גדול בעולם[20]. מרבית שטחה של יבשת אוסטרליה הוא מישורים ורמות גדולים. אזורים מועטים הם הרריים. ההר הגבוה ביותר ביבשת, הר קושצ'ושקו, נמצא באלפים האוסטרלים, ומגיע לגובה של 2,228 מטרים. ניתן לחלק את אוסטרליה לכמה אזורים גאוגרפיים מרכזיים:
לאורך החוף המזרחי בתוך האוקיינוס – על פני יותר מ-2,000 קילומטר – משתרעת שונית המחסום הגדולה (Great Barrier Reef), שהוא רצף שוניות האלמוגים הגדול בעולם, והמבנה הגדול בעולם המורכב מיצורים חיים. הריף נחשב לאחד ממקומות הצלילה וחקר החיים בים היפים ביותר בעולם. במרכז יבשת אוסטרליה, בפארק הלאומי אולורו-קאטה נמצא אולורו שהוא אחד המונוליתים הגדולים בעולם. אקליםבאוסטרליה אזורי אקלים רבים עקב גודלה, אך שטחה העיקרי מדברי או צחיח למחצה. עקב מיקומה של אוסטרליה בהמיספרה הדרומית, הקיץ בה חל בחודשי החורף של ההמיספרה הצפונית והחורף חל בחודשי הקיץ. להלן חלוקה אפשרית אחת של עונות השנה, אך באוסטרליה יש מסורות שונות בנוגע לאופן החלוקה לעונות.
בצפון שורר אקלים טרופי, בפנים היבשת שורר אקלים צחיח עד צחיח-למחצה ובדרום אקלים ממוזג. באזורים המדבריים המהווים כשני שלישים מהיבשת, המשקעים מועטים כמותם נעה בין 250–500 מילימטר. הגשמים אינם סדירים, תקופות של בצורת ארוכות ופרקי זמן קצרים של גשמים עזים הן דבר נפוץ. היוצא מהכלל היחיד הוא הרמה ליד החוף המזרחי וגם שם הטמפרטורה היא גבוהה. בחורף השלגים יורדים בטסמניה ובאזור ההר קוֹשְׁצִ'וּשְׁקוֹ (Kosciuszko). בקיץ, משום שהשמיים כמעט ואינם מעוננים קרינת השמש חזקה ביותר, לים יש מעט מאוד השפעה ממזגת, והטמפרטורות יכולות לעלות עד 38 °C. טמפרטורה גבוהה שוררת בכל היבשת למעט טסמניה. בחורף, הטמפרטורות הן מתונות למעט טסמניה ודרום מזרח אוסטרליה, ששם יורד שלג. צפון אוסטרליה מושפע מהמונסונים שבאים בקיץ האוסטרלי. חופי האוקיינוס השקט, קווינסלנד וחלקה הצפוני של דרום וולס החדשה, מושפעים מסופות ציקלון ויורדות בהם כמויות ניכרות של גשם, כ-4,050 מילימטר בשנה. החי והצומח
 אף על פי שרוב היבשת צחיחה, נמצאים בה מינים רבים של חיות וצמחים. בגלל האופי המיוחד של היבשת, המשלב אזורים טרופיים עם אזורי מדבר והיותו מנותק משאר העולם במשך רוב קיומו התפתחה בה ממלכת צומח ייחודית. 9,000 מתוך 12,000 מיני הצומח המצויים באוסטרליה הם מינים אנדמיים, בהם הקזוארינה, האקליפטוס, הגימפי גימפי והשיטה האוסטרלית. הניתוק משאר היבשות גם גרם לכך שהשתמרו באוסטרליה בעלי חיים שנכחדו ביבשות אחרות, ולא הגיעו אליה צורות חיים שהתפתחו ביבשות אחרות בשלב מאוחר יחסית של האבולוציה. בין בעלי החיים הייחודיים לאוסטרליה נמנים: יונקי הכיס הקנגורו, הוומבט, השד הטסמני והקואלה, וכן האמו, כלב הדינגו, והברווזן. צפון אוסטרליה מהווה בית לאוכלוסייה של כמאה אלף תניני ים שהם הזוחלים הגדולים ביותר כיום. בזכות היותם נפוצים ונגישים והיותה של אוסטרליה מדינה מפותחת, התבצע מחקר רב על הביולוגיה, הפיזיולוגיה והאקולוגיה של תנינים אלו[21]. האדם הלבן שהגיע ליבשת מסוף המאה ה-18 ואילך הביא עמו צמחי תרבות ובעלי חיים כמו בקר וצאן, אך גם ארנבות, חתולים ועכברושים אשר התרבו ופגעו בצמחייה ובעולם החי המקוריים של אוסטרליה. עם זאת, יש יותר מ-1,900 בעלי חיים וצמחים ברשימת המינים המאוימים של אוסטרליה, כולל יותר מ-500 בעלי חיים. ב-3 באוקטובר 2022, אוסטרליה הודיעה על תוכנית של 10 שנים למנוע ממינים נוספים למות במדינה על ידי הגנה על הצמחים ובעלי החיים המאוימים ביותר שלה. התוכנית מוסיפה את אוסטרליה לקבוצה של יותר מ-100 מדינות אחרות, כולל ארצות הברית, שהתחייבו להגן על 30% מאדמתן ו-30% מהאוקיינוס שלהן עד 2030 (אנ')[22]. דמוגרפיהכיום חיים באוסטרליה כ-27.4 מיליון תושבים. תוחלת החיים במדינה היא 83 שנים (80.9 שנים לגבר ו-85.3 שנים לאישה). שיעור הפריון הוא 1.63 צאצאים לאישה. מוצא אתני ושפהרוב אוכלוסיית המדינה הם צאצאי המתיישבים של המאה ה-19 וה-20. רובם הגיעו מאנגליה ומאירלנד. על אף שאוסטרליה הוקמה על מנת לשמש מושבת עונשין לפושעים (על גבי האונייה הראשונה אף היו מספר יהודים), מספר האסירים הבריטים קטן בהדרגה בין 1840 ל-1868. קדחת הזהב של סוף המאה ה-19 הביאה לגידול עצום באוכלוסייה, ושינתה את פני המדינה. (לדוגמה, בין השנים 1850 - 1860 היגרו 2% מאוכלוסיית אירלנד ובריטניה לאוסטרליה). בסוף המאה ה-20, הביאו גלי הגירה מיוון, מאיטליה ומאסיה מתיישבים חדשים. האבוריג'ינים, התושבים המקוריים של אוסטרליה, מהווים רק 2.9% מהאוכלוסייה על פי מרשם האוכלוסין של 2021. עם התארכות תוחלת החיים וצמצום הילודה, נוצרה באוסטרליה בעיה של הזדקנות האוכלוסייה. על מנת להתגבר על כך מפעילה הממשלה האוסטרלית את אחת מתוכניות ההגירה הליברליות והמתקדמות בעולם. רוב היתרי ההגירה ניתנים על בסיס כישורים מקצועיים והשכלה, ולא על בסיס מוצא אתני, בניגוד לעבר, שבו יושמה מדיניות "אוסטרליה הלבנה" שהעדיפה מהגרים ממוצא אנגלוסקסי ולא אסייתי. אזרחי ניו זילנד זכאים לוויזה מיוחדת, המאפשרת להם לשהות באוסטרליה לזמן בלתי מוגבל, וכן לעבוד בה. השפה המדוברת ביותר היא אנגלית המאופיינת בכתיב ובביטויים הבריטיים של השפה, עם מספר מצומצם של אבוריג'ינים שמדברים בשפות האם ודור ראשון ושני של המהגרים שעדיין שומרים על שפת אמם.
דתכ-52% מהאזרחים מגדירים את עצמם כנוצרים: 22.6% קתולים ו-13.3% אנגליקנים. אוסטרליה מקיימת חופש פולחן לכל, וקיימים מיעוטים בני דתות שונות: 2.6% מוסלמים, 2.4% בודהיסטים, 1.9% הינדואיסטים ו-0.4% יהודים. 30% מהאוכלוסייה מגדירים עצמם חסרי דת. בניגוד לדימוי של אוסטרליה כיבשת רב-תרבותית, הרי ש-93% מהאוכלוסייה הם ממוצא אירופי, כאשר בסביבות 80% מהאוכלוסייה מקורם באי הבריטי והם צאצאי מהגרים מאנגליה, מאירלנד ומסקוטלנד. יהדות אוסטרליה
יהודים הגיעו לאוסטרליה עוד במאה ה-18, בתקופת הקמת מושבת העונשין ביבשת ב-1788. ב-1844 נוסד בית כנסת ראשון בסידני, וב-1845 נוסד בית כנסת בהוברט, אשר עדיין קיים[23]. עם זאת, הקהילה נותרה קטנה, עד הגעת גלי הגירה של יהודים מאירופה בין שתי מלחמות העולם ובעיקר לאחר 1945. באוסטרליה חיים מעל 100,000 יהודים, בעיקר במדינות ויקטוריה וניו סאות' ויילס, רובם בערים סידני ומלבורן, בכל אחת כ-45,000 יהודים. כן יש כ-7,000 יהודים בפרת' ועוד כ-1,000 בבריזבן, בניוקאסל ובאדלייד. הקהילה במלבורן נבנתה בעיקר מניצולי שואה יוצאי פולין, ואילו הקהילה בסידני מורכבת מיהודים ששורשיהם בעיקר מבריטניה, הונגריה ולאחרונה מדרום אפריקה. הקהילה בפרת' גדלה מאוד מאז דעיכת האפרטהייד בדרום אפריקה והגירת יהודים רבים משם למערב אוסטרליה. יהדות אוסטרליה נחשבת לציונית ואוהדת ישראל. אחוז הילדים המקבלים חינוך בבתי ספר יהודיים הוא גבוה יחסית ועומד על כ-60%. שיעור ההתבוללות נמוך יחסית ועמד על 22% ב-2006[24]. תרבות
התרבות האוסטרלית היא בעיקרה תרבות מערבית, אך ניכרת בה השפעת הגאוגרפיה הייחודית של היבשת האוסטרלית, וכן השפעות אתניות של ילידי היבשת, כמו גם של גלי ההגירה המאוחרים יותר ממדינות אסיה. מאז התיישבות האדם הלבן באוסטרליה, תרבותה מושפעת בעיקר מהמורשת הבריטית-אירית, כפי שמעידות ההגמוניה של השפה האנגלית, שיטת הממשל הנוהגת, הדומיננטיות של הדת הנוצרית במדינה ופופולריות ענפי הספורט הבריטיים, כרוגבי וקריקט. מאמצע המאה ה-20 מושפעת אוסטרליה רבות גם מהתרבות הפופולרית האמריקאית. ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.svg)
