|
אנציקלופדיה בריטניקה
אנציקלופדיה בריטניקה (מלטינית: Encyclopædia Britannica) היא אנציקלופדיה שמוציאה לאור חברה באותו שם מאז שנת 1768. בריטניקה היא הוותיקה מבין האנציקלופדיות באנגלית שעודן מוסיפות להתעדכן.[1] ב-14 במרץ 2012 הודיע המו"ל על הפסקת הפקתן של מהדורות דפוס חדשות, והתמקדות בגרסה המקוונת של האנציקלופדיה.[2] מהדורותהמהדורה הראשונה של הבריטניקה יצאה לאור בשנים 1768 עד 1771 באדינבורו שבסקוטלנד, בשלושה כרכים. עד מהרה צמח מניין הכרכים, ובמהדורתה השלישית, משנת 1801, עמד על 20.[3][4] יוקרתה העולה של האנציקלופדיה בריטניקה סייעה לגיוס כותבים בעלי-שם, ומהדורותיה התשיעית (1875-1889) והאחת-עשרה (1911) מוחזקות כציוני-דרך בתולדות האנציקלופדיות, זאת בשל עומקן וסגנון הכתיבה הרהוט שהתאפיינו בו.[3] מאז צאת המהדורה האחת-עשרה לאור, נתקצרו ערכי האנציקלופדיה בריטניקה ופושטו בהליך הדרגתי, על מנת להופכם לנגישים יותר לציבור הרחב.[3] בשנת 1933 הייתה בריטניקה לאנציקלופדיה הראשונה שאימצו מדיניות "עדכון מתמיד", לפיה האנציקלופדיה מודפסת שוב ושוב לאורך השנים, כאשר הערכים מתעדכנים תדיר בהתאם ללוח זמנים קבוע.[4] המהדורה האחרונה שיצאה לאור (נכון ל-2008), המהדורה החמש-עשרה, מורכבת ממבנה ייחודי בן שלושה חלקים: מיקרופדיה בת שנים-עשר כרכים ובהם ערכים קצרים (לרוב מספר המילים בהם אינו עולה על 750), מאקרופדיה בת שבעה-עשר כרכים בעלי ערכים ארוכים (המתפרשים על פני שניים עד 310 עמודים) וכרך פרופדיה, שמיועד להציג מבנה היררכי של כל הידע האנושי, ברוח חזונו של מורטימר ג'. אדלר (יושב-הראש של מועצת העורכים בעבר). המיקרופדיה נועדה לשמש לבדיקת עובדות מהירה וכמדריך למאקרופדיה; הקוראים מונחים ללמוד את תרשים כל הידע האנושי המצוי בפרופדיה כדי לתפוס את ההקשר הכללי שבו מצוי נושא מסוים, וכן על-מנת למצוא ערכים מפורטים אחרים בנושאים סמוכים.[5] ערכי המהדורה החמש עשרה של האנציקלופדיה נכתבו על ידי צוות המונה 19 עורכים במשרה מלאה ולמעלה מ-4,000 כותבים מקצועיים. גודלה של האנציקלופדיה בריטניקה נותר קבוע למדי במשך שבעים השנים האחרונות של המאה העשרים, ועמד על כ-40 מיליון מילים.[6] הגם שמלאכת ההוצאה לאור חצתה את האוקיינוס האטלנטי ומצאה את משכנה הקבוע בארצות הברית למן שנת 1901, מוסיפה האנציקלופדיה להיכתב על פי כללי האיות הבריטיים.[7] במרוצת שנותיה, התקשו המו"לים של האנציקלופדיה בריטניקה לשמור על רווחיות - אתגר שעמו מתמודדים מוציאים לאור של אנציקלופדיות רבות.[1] האנציקלופדיה בריטניקה החליפה ידיים פעמים מספר, ועם בעליה בעבר נמנים המוציא לאור הסקוטי A & C Black, הוראס אוורט הופר, חברת סירס רובק וויליאם בנטון. הבעלים הנוכחים של האנציקלופדיה בריטניקה הוא יעקב (ז'אקי) ספרא, מיליארדר יהודי-שווייצרי. התפתחויות מהשנים האחרונות בטכנולוגיית המידע, ועלייתן של אנציקלופדיות אלקטרוניות דוגמת אנכרטא וויקיפדיה, הפחיתו את הביקוש לאנציקלופדיות מודפסות.[8] על מנת לשמור על תחרותיות, חברת אנציקלופדיה בריטניקה שמה דגש על המוניטין הטוב של האנציקלופדיה בריטניקה, הפחיתה את המחיר ואת עלויות ההוצאה לאור, ופיתחה גרסאות אלקטרוניות הזמינות על גבי אמצעים שונים, ובהם CD-ROM ו-DVD, ובאינטרנט.  היסטוריה
האנציקלופדיה בריטניקה יצאה במהלך השנים בחמש-עשרה מהדורות רשמיות, בנוסף לנספחים מרובי-כרכים למהדורות השלישית והחמישית. במובן המצומצם, המהדורה העשירית לא הייתה אלא נספח למהדורה התשיעית, כשם שהמהדורות השתים-עשרה והשלוש-עשרה היו נספחים למהדורה האחת-עשרה. המהדורה החמש-עשרה, שיצאה לאור לראשונה בשנת 1974, עברה ארגון-מחדש בשנת 1985, אך המהדורה הנוכחית, הנמכרת בחנויות בשנות האלפיים, עודנה ידועה בתור המהדורה החמש-עשרה של האנציקלופדיה בריטניקה. לאורך ההיסטוריה שלה, האנציקלופדיה בריטניקה חתרה להגשים שתי מטרות: להיות ספר-יעץ ולהוות חומר לימוד בעבור אלו המעוניינים להרחיב את השכלתם.[1] בשנת 1974 אומצה לגבי המהדורה החמש-עשרה מטרה נוספת: לסדר בשיטתיות את כל הידע האנושי.[5] ניתן לחלק את ההיסטוריה של האנציקלופדיה בריטניקה לחמש תקופות עיקריות, בחלוקה לפי שינויים מרכזיים בניהול הפקת האנציקלופדיה ובצורת ארגונה. בתקופה הראשונה (המהדורות הראשונה עד השישית, 1768-1826), נוהלה הוצאת האנציקלופדיה בריטניקה על ידי מייסדיה, קולין מקפרקוואר ואנדרו בל, וכן על ידי חבריהם וקרובי משפחתם, דוגמת תומאס בונאר, ג'ורג' גלייג וארצ'יבלד קונסטבל. האנציקלופדיה יצאה לאור במהדורתה הראשונה בין השנים 1768 ל-1771 באדינבורו, בשם Encyclopædia Britannica או A dictionary of arts and sciences, compiled upon a new plan (מילון לאמנויות והמדעים, חובר על-פי תוכנית חדשה). היא נתפסה כתגובה שמרנית לאנציקלופדיה הגדולה של דני דידרו, שיצאה לאור בין השנים 1751 ל-1766. האנציקלופדיה בריטניקה הייתה בעיקר מיזם סקוטי, כמשתקף בסמלה. יסוד האנציקלופדיה בריטניקה הוא אחד מהנודעים ובני-הקיימא שבפירות מורשת תקופת הנאורות הסקוטית. בתקופה זו, האנציקלופדיה בריטניקה הפכה ממהדורה ראשונה צנועה, בת שלושה כרכים שחוברו על ידי עורך צעיר אחד, עד למהדורה השישית בת 20 הכרכים שנכתבו בידי בני-סמכא רבים. הגם שמספר אנציקלופדיות אחרות התחרו באנציקלופדיה בריטניקה, כגון הציקלופדיה של ריס והאנציקלופדיה מטרופוליטנה של קולרידג', עד מהרה פשטו מתחרים אלה את הרגל או נטשו את המיזם בלתי-גמור בשל מחלוקות בין עורכיהם. עד תום תקופה זה, הייתה לאנציקלופדיה בריטניקה רשת ענפה של כותבים בעלי-שם, בעיקר הודות להיכרויות אישיות שלהם עם העורכים, במיוחד קונסטבל וגלייג.  במהלך התקופה השנייה (המהדורות השביעית עד התשיעית, 1827-1901), נוהלה האנציקלופדיה בריטניקה על ידי בית ההוצאה לאור A & C Black. הגם שמספר כותבים גויסו הודות לידידות אישית עם העורכים הראשיים, ובמיוחד מקווי נייפייר, רבים אחרים נמשכו בזכות המוניטין המצוינים של האנציקלופדיה. מוצאם של רבים מהתורמים לא היה בריטי ולעיתים הם נמנו עם ברי-הסמכא המוכרים ביותר בתחום התמחותם. מפתח עניינים כללי לכל הערכים נכלל לראשונה במהדורה השביעית, מנהג שנשמר עד שמורטימר ג'. אדלר, יו"ר מועצת העורכים של האנציקלופדיה בריטניקה, החליט לוותר עליו לקראת הוצאתה לאור של המהדורה החמש-עשרה בשנת 1974. העורך הראשי הראשון שלא היה סקוטי, אלא אנגלי, היה תומאס ספנסר ביינס, שניהל את הפקת המהדורה התשיעית הנודעת של האנציקלופדיה בריטניקה; מהדורה זו זכתה לכינוי "מהדורת המלומדים". על פי רוב, היא אמנם נחשבת לבעלת הרמה האקדמית הגבוהה ביותר מבין כלל מהדורות הבריטניקה עד כה.[7][3] בפרוס המאה העשרים הייתה המהדורה התשיעית כבר מיושנת למדי, והאנציקלופדיה בריטניקה עמדה בפני קשיים כלכליים ניכרים. במהלך התקופה השלישית (המהדורות העשירית עד הארבע-עשרה, 1901-1973), האנציקלופדיה בריטניקה נוהלה על ידי אנשי-עסקים אמריקאיים, שעשו שימוש בשיטות שיווק אגרסיביות חדשות דוגמת שיווק ישיר ושיווק מדלת לדלת כדי להגדיל את רווחיהם. הבעלים האמריקאיים אף הובילו בהדרגה תהליך של פישוט תוכני באנציקלופדיה, ובכך הפכו את ערכיה לאקדמיים פחות אך נגישים יותר לקורא הממוצע. המהדורה העשירית לא הייתה אלא נספח למהדורה התשיעית שהופק בחופזה, אך את המהדורה האחת-עשרה משבחים על שום מצוינותה עד עצם היום הזה; הבעלים, הוראס אוורט הופר, לא חסך במאמצים על מנת להביאה לידי שלמות.[3] כאשר הופר נקלע לקשיים כלכליים, עבר ניהול האנציקלופדיה בריטניקה לידי תאגיד סירס רובק למשך שמונה-עשרה שנים בקירוב (1920-1923, 1928-1943). בשנת 1932, סגן נשיא חברת סירס, אלקן הריסון פאואל, נטל לידיו את נשיאות הבריטניקה; בשנת 1936, הוא הנהיג את מדיניות העדכון המתמיד (שלא הופסקה מאז), לפיה כל ערך נבדק ומעודכן במידת הצורך פעמיים בעשור. היה זה שינוי גדול בהשוואה לנוהג הקודם, לפיו הערכים לא שונו כלל עד להפקת המהדורה הבאה, לאחר כ-25 שנה בממוצע, כאשר לעיתים היו אף ערכים שעברו בלא כל שינוי למהדורה החדשה.[4] פאואל השקיע בפיתוח מוצרים חינוכיים שעשו שימוש במוניטין של הבריטניקה. בשנת 1943 עברה הבעלות על האנציקלופדיה בריטניקה מתאגיד סירס רובק לוויליאם בנטון, שניהל אותה עד יומו האחרון, בשנת 1973. בנטון אף יסד את קרן בנטון, שניהלה את הבריטניקה עד לשנת 1996. בשנת 1968 נערכו חגיגות ה-200 לצאת המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה.  בתקופה הרביעית (המהדורה החמש-עשרה של האנציקלופדיה בריטניקה, 1974-1994), הושקה המהדורה החמש-עשרה של הבריטניקה, והאנציקלופדיה פוצלה לשלושה חלקים: מיקרופדיה, מאקרופדיה ופרופדיה. תחת השפעתו הרבה של מורטימר ג'. אדלר (חבר מועצת העורכים של האנציקלופדיה בריטניקה מאז הקמתה בשנת 1949, ויושב-ראש שלה משנת 1974; מנהל תוכנית העורכים בעבור המהדורה החמש-עשרה למן שנת 1965), האנציקלופדיה בריטניקה שאפה לא רק להוות ספר-יעץ מובחר ואמצעי חינוכי חשוב, אלא אף לסדר ולארגן את כל הידע האנושי מאז ומעולם. היעדרו של מפתח-עניינים נפרד וקיבוצם של הערכים לשתי אנציקלופדיות מקבילות (המיקרופדיה והמאקרופדיה) הביאו לביקורות רבות על המהדורה החמש-עשרה בראשית דרכה.[7] בתגובה לכך, המהדורה החמש-עשרה עברה ארגון-מחדש נוסף ויצאה בהשקה מחודשת בשנת 1985, עם שני כרכי מפתח עניינים חדשים. גרסה שנייה זו למהדורה החמש-עשרה ממשיכה להיות מודפסת עד היום, בכפוף למדיניות העדכון המתמיד; הגרסה האחרונה היא גרסת הדפוס של שנת 2007. שמה הרשמי של המהדורה החמש-עשרה הוא New Encyclopædia Britannica (האנציקלופדיה בריטניקה החדשה), הגם שלשם קידום המכירות נעשה שימוש אף בשם "Britannica 3".[7] בתקופה החמישית (1994 ואילך), פותחו גרסאות ממוחשבות של האנציקלופדיה בריטניקה והגיעו למדפים מעל גבי אמצעי אחסון אופטיים (כגון CD-ROM). בשנת 1996 נרכשה האנציקלופדיה בריטניקה על ידי יעקב (ז'אקי) ספרא, איל-הון שווייצרי, במחיר נמוך בהרבה ממחיר השוק המוערך של החברה, וזאת בשל קשייה הכלכליים. חברת אנציקלופדיה בריטניקה פוצלה לשניים בשנת 1999. חלק אחד שמר על שמה של החברה והמשיך לשקוד על פיתוח המהדורה המודפסת, ואילו החלק האחר, חברת בריטניקה.קום (Britannica.com Inc), נטל את האחריות על הגרסאות הממוחשבות השונות. למן שנת 2001 ועד לשנת 2006, חלקו שתי החברות מנכ"ל משותף - הישראלי אילן ישועה, שהמשיך באסטרטגיה של פאואל שתמכה בצמיחה מרבית של חברת האנציקלופדיה בריטניקה על ידי ניצול מרבי של מוניטין האנציקלופדיה ומותגה לשיווק מוצרי-משנה. כיום מהדורת הדפוס לשנת 2007
החל משנת 1985, האנציקלופדיה בריטניקה נחלקת לארבעה חלקים: מיקרופדיה, מאקרופדיה, פרופדיה ומפתח עניינים בן שני כרכים. ערכי הבריטניקה נמצאים בחלקי המיקרופדיה והמאקרופדיה, הכוללים שנים-עשר ושבעה-עשר כרכים בהתאמה, כל כרך מונה כאלף עמודים בקירוב. המאקרופדיה של שנת 2007 כוללת 699 ערכי עומק, שאורכם נע משניים ל-310 עמודים, וכל אחד מהם חתום על ידי כותבו וכולל רשימת מקורות. לעומת זאת, המיקרופדיה לשנת 2007 מונה כ-65,000 ערכים, רובם המוחלט (כ-97%) אינם עוברים באורכם את רף 750 המילים, ואינם כוללים רשימת מקורות או את שם הכותב. ערכי המיקרופדיה נועדו לבדיקת עובדות מהירה ולעזרה במציאת מידע נוסף במאקרופדיה. ערכי המאקרופדיה נועדו לשמש הן כמאמרים איכותיים פרי עטם של כותבים בני-סמכא בתחומם, והם כמאגרים של מידע שאין למוצאו בכל מקום אחר.[7] הערך הארוך ביותר (310 עמודים אורכן) הוא על ארצות הברית, והוא מהווה תוצר של מיזוג כל ערכי המדינות השונות בארצות הברית לתוכו. ניתן להגיע לפריט מידע מסוים באנציקלופדיה בריטניקה על פי ההפניות הכפולות בין המיקרופדיה למאקרופדיה; אולם, הן נדירות למדי, אחת לעמוד בממוצע.[9] מכאן, הקוראים מונחים להיעזר במפתח העניינים האלפביתי או בפרופדיה, המארגנת את תוכני הבריטניקה על פי תחומים.[6] עיקר הפרופדיה הוא "תרשים כל הידע האנושי", השואף להוות מסגרת לוגית לכל הידע האנושי.[5] לפיכך, עורכי האנציקלופדיה בריטניקה נעזרים בתרשים על מנת להכריע בשאלת הכנסת ערכים חדשים למיקרופדיה ולמאקרופדיה.[5] התרשים יועד אף להוות מדריך ללומדים, לשים נושאים בפרספקטיבה היאה להם, ולהציע סדרת ערכים בבריטניקה לתלמיד המעוניין ללמוד נושא לעומקו.[5] אולם, על פי נתוני הספריות לא נעשה בפרופדיה כמעט שימוש, והמבקרים המליצו לבטל כליל כרך זה. הפרופדיה כוללת גם אטלס אנטומי קטן וכן מספר נספחים המונים את חברי צוות הבריטניקה, היועצים והתורמים לכל שלושת החלקים. בהתייחס אליהן כאל יחידה אחת, המיקרופדיה והמאקרופדיה כוללות בערך 40 מיליון מילים ו-24,000 איורים.[6] שני כרכי מפתח העניינים כוללים 2,350 עמודים, ומפורטים בהם 228,274 נושאים המכוסים על ידי האנציקלופדיה, בנוסף ל-474,675 תת-נושאים תחתם.[9] הבריטניקה עושה על פי רוב שימוש בשיטת האיות הבריטית ולא האמריקאית;[9] כך לדוגמה, נכתב colour (ולא color), וכן centre (ולא center) ו-encyclopædia (ולא encyclopedia). אולם, לכלל זה ישנם חריגים, דוגמת defense במקום defence. איותים חלופיים נפוצים זוכים להפניה דוגמת "Color: see Colour". למן שנת 1936, ערכי האנציקלופדיה בריטניקה מעודכנים על בסיס קבוע, כאשר לפחות 10 אחוזים מהם נשקלים כמועמדים לעדכון בכל שנה.[9][4] על פי אחד מאתרי הבריטניקה, 46% מהערכים עודכנו במהלך שלוש השנים האחרונות; אולם, על פי אתר אחר של הבריטניקה, רק 35% מהערכים עודכנו בתקופה זו. הסידור האלפביתי של הערכים במיקרופדיה ובמאקרופדיה נעשה על פי כללים נוקשים. סימנים דיאקריטיים ואותיות לא-אנגליות זוכים להתעלמות, בעוד שערכים מספריים, דוגמת "1812, War of" מסודרים אלפביתית כאילו המספר נכתב במילים ("Eighteen-twelve, War of"). ערכים עם שמות זהים מסודרים תחילה על פי אישים, אחר כך אתרים ולבסוף עצמים. שליטים בעלי שמות זהים מסודרים תחילה על פי סדר אלפביתי של מדינותיהם ואחר כך כרונולוגית; כך, שארל השלישי מצרפת קודם לצ'ארלס הראשון מבריטניה. בדומה לכך, אתרים החולקים שמות זהים מסודרים אלפביתית על פי מדינה ואחר כך על פי חלוקה מנהלית הולכת וקטנה. גרסאות CD-ROM ואינטרנטתקליטור ה-DVD שנקרא Britannica Ultimate Reference Suite 2006 כולל למעלה מ-55 מיליון מילים ולמעלה מ-100,000 ערכים. הוא כולל 73,645 ערכים רגילים מן הבריטניקה, והיתר שאולים מן ה-Britannica Student Encyclopædia, the Britannica Elementary Encyclopædia וה-Britannica Book of the Year (1993–2004), ובנוסף עוד מספר ערכים "קלאסיים" ממהדורות ישנות יותר של האנציקלופדיה. חבילה זו כוללת מגוון תכנים נספחים ובהם מפות, סרטוני וידאו, קטעי קול, סרטוני הנפשה וקישורים לרשת האינטרנט. היא אף מציעה עזרי לימוד, מילון ולקסיקון מבית מילון מרים-ובסטר. "אנציקלופדיה בריטניקה און-ליין" הוא אתר אינטרנט הכולל למעלה מ-120,000 ערכים המעודכן באופן קבוע. הוא כולל עדכונים יומיים וקישורים לדיווחי חדשות מהניו יורק טיימס וה-BBC. ניתן לרכוש מנוי שבועי, חודשי או שנתי. אפשרויות הרשמה מיוחדות מוצעות לבתי ספר, מכללות וספריות; מנויים מוסדיים כאלו מהווים חלק נכבד מהכנסותיה של הבריטניקה. הערכים זמינים מעל גבי הרשת, אך רק מספר שורות מתחילת הערך מוצגות חינם. החל מראשית שנת 2007, הערכים של הבריטניקה און-ליין זמינים במלואם בתנאי שהם מקושרים מאתר אחר. קישורים חיצוניים שכאלה משפרים לרוב את דירוגו של הערך בתוצאות מנועי החיפוש. גרסה לטלפונים סלולרייםב-20 בפברואר 2007 הכריזה חברת אנציקלופדיה בריטניקה על פיתוח גרסה של האנציקלופדיה לטלפונים סלולריים, בשיתוף פעולה עם חברת AskMeNow. המשתמשים יוכלו לשלוח שאלה במסרונים, וחברת AskMeNow תריץ חיפוש בגרסה המתומצתת בת 28,000 הערכים של הבריטניקה כדי להחזיר תשובה לשאילתא. מסרונים יומיים שיישלחו לטלפונים מתוכננים אף הם. צוות והנהלהכותביםגרסת הדפוס משנת 2007 של המהדורה החמש-עשרה של האנציקלופדיה בריטניקה נכתבה על ידי 4,411 תורמים, רבים מהם בני-סמכא בתחומם, דוגמת מילטון פרידמן, קרל סייגן והמנתח מייקל דבקיי. כרבע מן הכותבים נפטרו, חלקם עוד בשנת 1947 (אלפרד נורת' וייטהד), בעוד שרבע נוספים פרשו. רוב הכותבים (כ-98%) כתבו ערך אחד בלבד; אולם, 64 כתבו שלושה ערכים, 23 - ארבעה, 10 כתבו חמישה ערכים ואילו שמונה כתבו יותר מחמישה ערכים. כותבת שופעת במיוחד היא ד"ר כריסטין סאטון מאוניברסיטת אוקספורד, שכתבה 24 ערכים על פיזיקת חלקיקים. הצוות הסינולוג דייל הויברג מכהן כיום כעורך הראשי של האנציקלופדיה בריטניקה. בין קודמיו ניתן למנות את יו צ'ישולם (1902-1924), ג'יימס לואיס גרווין (1926-1932), פרנקלין הנרי הופר (1902-1938), ואלטר יאסט (1938-1960), הארי אשמור (1960-1963), וארן א. פריס (1964–1968, 1969-1975), סר ויליאם הלי (1968–1969), פיליפ ו. גץ (1979-1991)[7] ורוברט מק'הנרי (1992–1997). אניטה וולף ותאודור פאפאס משמשים כיום כסגנית העורך והעורך בפועל, בהתאמה. עם עורכי עבר בפועל נמנים ג'ון ו. דודג' (1950–1964) ופיליפ ו. גץ. האנציקלופדיה בריטניקה שומרת על צוות עורכים הכולל חמישה עורכים בכירים ותשעה עורכי משנה, המפוקחים על ידי דייל הויברג וארבעה אחרים. צוות העורכים מסייע בכתיבת ערכי המיקרופדיה ובחלקים מסוימים של המאקרופדיה. עורכים מייעציםלאנציקלופדיה בריטניקה מועצת עורכים מייעצים, הכוללת כיום ארבעה-עשר מלומדים בעלי-שם:
הפרופדיה ותרשים כל הידע האנושי שלה הם פרי עמלם של עשרות עורכים מייעצים תחת הנהגתו של מורטימר ג'. אדלר. כמחציתם נפטרו מאז ועד היום, ובהם כמה מאדריכליו הראשיים של התרשים: רנה דובוס (נ. 1982), לורן אייזלי (נ. 1977), הרולד ד. לסוול (נ. 1978), מארק ואן דורן (נ. 1972), פטר ריצ'י קולדר (נ. 1982) ומורטימר ג'. אדלר (נ. 2001). הפרופדיה מונה את שמותיהם של כמעט 4,000 יועצים שנעשה שימוש בשירותיהם לצורך כתיבת ערכיה הלא-חתומים של המיקרופדיה. מבנה תאגידיבינואר 1996, נרכשה האנציקלופדיה בריטניקה מקרן בנטון על ידי המיליארדר השווייצרי יעקב (ז'אקי) ספרא, המכהן כיום כיושב ראש חבר המנהלים שלה. בשנת 1997, דון יאניאס, חבר ותיק ויועץ השקעות של ספרא, נתמנה למנכ"ל חברת האנציקלופדיה בריטניקה. חברת חדשה, Britannica.com Inc. הוקמה בשנת 1999 על מנת לשקוד על פיתוח גרסאות ממוחשבות של האנציקלופדיה בריטניקה; יאניאס מילא את תפקיד המנכ"ל בחברה החדשה, ואילו משרתו בחברת האנציקלופדיה בריטניקה נותרה ריקה למשך שנתיים נוספות. תקופת כהונתו של יאניאס ב-Britannica.com Inc התאפיינה במשגים רבים ובהפסדים כספיים כבדים. בשנת 2001 הוחלף יאניאס על ידי הישראלי אילן ישועה, שאיחד מחדש את שתי החברות. יאניאס שב מאוחר יותר לעיסוקו בניהול השקעות, אך מוסיף לכהן כחבר במועצת המנהלים של החברה. בשנת 2003, נתמנה היועץ הניהולי לשעבר חורחה אגילר-קאוס לנשיא חברת האנציקלופדיה בריטניקה. קאוס הוא בעל המשרה הבכיר בחברה ומדווח ישירות למועצת המנהלים של הבריטניקה. על אף סגנונו הרך והמלומד, קידם קאוס באגרסיביות רבה שיתופי פעולה עם חברות אחרות ואת מתיחת מותג הבריטניקה למינוף מוצרי חינוך וספרי עיון חדשים, בהמשיכו את האסטרטגיה אותה הגה המנכ"ל אלקן הריסון פאואל עוד בשנות השלושים של המאה העשרים. תחת בעלותו של ספרא נקלעה החברה לקשיים כלכליים, והגיבה על ידי הפחתת מחירי מוצריה ויישום תוכניות התייעלות דרסטיות. על פי דיווח משנת 2003 בניו יורק פוסט, הנהלת הבריטניקה הפסיקה להשתתף בתוכניות הפנסיה של עובדיה ועודדה את השימוש בתמונות חופשיות. שינויים אלה הביאו לתופעות שליליות, כאשר כותבים פרילנסרים נאלצו להמתין עד שישה חודשים להמחאות התשלום על כתיבתם ואילו עובדי הבריטניקה לא זכו להעלאת שכר במשך שנים. אנציקלופדיה בריטניקה היא בעלת רישום כסימן מסחר על השמות "Britannica", "Encyclopædia Britannica", "Macropædia", "Micropædia" ו-"Propædia", כמו גם על סמלילה הוותיק. יחס הקהל והביקורת מוניטיןלמן המהדורה השלישית, זכתה האנציקלופדיה בריטניקה לאהדה רבה מצד הקהל והמבקרים.[7][9] מהדורות רבות, החל בשלישית וכלה בתשיעית, הודפסו ונמכרו באופן פיראטי (תוך הפרת זכויות יוצרים של בעלי האנציקלופדיה) בארצות הברית,[3] החל באנציקלופדיה של דובסון. לכבוד השקת המהדורה הארבע-עשרה של האנציקלופדיה בריטניקה, כינה טיים מגזין את האנציקלופדיה בריטניקה "הפטריארך של הספרייה". באחת הפרסומות לאנציקלופדיה מצוטט הנטורליסט ויליאם ביבי כאומר שהבריטניקה הייתה "מעבר לכל השוואה משום שאין כל מתחרה." הפניות לבריטניקה ניתן למצוא לכל אורך ההיסטוריה של הספרות האנגלית, כדוגמת הסיפור הקצר בכיכוב שרלוק הולמס שכתב ארתור קונאן דויל - "ליגת אדומי-השיער". הסיפור הוזכר בגאווה על ידי ראש-עיריית לונדון, גילברט אינגלפילד, באירועי יובל ה-200 של האנציקלופדיה בריטניקה. לבריטניקה יש מוניטין בקרב הציבור הרחב כטומנת בחובה את כל הידע האנושי. לשם הרחבת השכלתם, אנשים רבים הקדישו את זמנם לקריאת האנציקלופדיה בריטניקה במלואה, משימה שאורכה נע על פי הדיווחים בין 3 ל-22 שנים.[3] כאשר פאת' עלי נעשה לשאה הפרסי בשנת 1797, הוענקה לו במתנה המהדורה השלישית של האנציקלופדיה בריטניקה, שאותה קרא במלואה; בתום משימה זו, הוא הרחיב את תוארו המלכותי כך שיכלול את "השר והאדון המדהים של האנציקלופדיה בריטניקה". הסופר ג'ורג' ברנרד שו טען כי קרא את המהדורה התשיעית בשלמותה - להוציא את ערכי המדע,[3] וריצ'רד בירד נטל עמו את הבריטניקה כחומר קריאה לשהייתו בה חמשת-החודשים בקוטב הדרומי בשנת 1934. מאוחר יותר, א.ג'. ג'ייקובס, עורך בכתב-העת Esquire, קרא את גרסת שנת 2002 של המהדורה החמש-עשרה במלואה, ותיאר את חוויותיו בספרו המצליח משנת 2004, The Know-It-All: One Man's Humble Quest to Become the Smartest Person in the World ("לדעת-הכל: מסעו הענו של אחד האדם במטרה להיות לאדם החכם בעולם"). מעטים עוד יותר קראו שתי מהדורות שונות: הסופר ס.ס. פורסטר[3] ואיימוס אורבן שירק, איש-עסקים אמריקאי, שקרא את המהדורות האחת-עשרה והארבע-עשרה, על ידי הקדשת כשלוש שעות ללילה במשך ארבע שנים וחצי על מנת להשלים את קריאת המהדורה האחת-עשרה. מספר עורכים ראשיים של האנציקלופדיה בריטניקה קראו, ככל הנראה, את כל המהדורה שהייתה באחריותם, למשל ויליאם סמלי (המהדורה הראשונה), ויליאם רוברטסון סמית' (המהדורה התשיעית) וואלטר יאסט (המהדורה הארבע-עשרה). פרסיםהאנציקלופדיה בריטניקה זכתה בפרסים רבים. המהדורה המקוונת של האנציקלופדיה בריטניקה זכתה בפרס קודי בגין "שירותי המידע ללקוח המקוונים הטובים ביותר" לשנת 2005; פרסי הקודי מוענקים בכל שנה על ידי ארגון תעשיית המידע והתוכנה כאות הוקרה למוצרים הטובים ביותר בקטגוריות שונות של תוכנה. בשנת 2006, הגיעה הבריטניקה שוב למועמדות סופית לפרס. בדומה לכך, גרסאות ה-CD-ROM וה-DVD של הבריטניקה זכו בשנת 2004 בפרס ההישג הראוי לציון מטעם ארגון המוציאים לאור החינוכיים, ובפרסי קודי לשנים 2001 ו-2002. תחומי ידע
בתור אנציקלופדיה כללית, האנציקלופדיה בריטניקה שואפת לתאר מגוון רחב ככל האפשר של תחומים. התחומים נבחרים בחלקם על פי "תרשים כל הידע האנושי" שבכרך הפרופדיה.[5] עיקר הבריטניקה מוקדש לגאוגרפיה (26% מהמאקרופדיה), ערכי אישים (14%), ביולוגיה ורפואה (11%), ספרות (7%), פיזיקה ואסטרונומיה (6%), דתות (5%), אמנויות (4%), פילוסופיה מערבית (4%) ומשפטים (3%).[7] מחקר משלים על המיקרופדיה העלה תוצאות לפיהן ערכי הגאוגרפיה היוו כ-25% מהערכים, מדעים מדויקים 18%, מדעי החברה 17%, ערכי אישים 17% וכל שאר מדעי הרוח 25%.[9] בביקורת משנת 1992, פסק אחד המבקרים כי "הטווח, העומק ורוחב-הדעת בכיסוי התחומים [על ידי הבריטניקה] אינם בני-תחרות עם אף אנציקלופדיה כללית אחרת." האנציקלופדיה בריטניקה אינה מכסה נושאים שונים בפירוט זהה; כך למשל, כל דת הבודהיזם ורוב הדתות האחרות בעולם נסקרות בערך מאקרופדיה אחד ויחיד, בעוד שארבעה-עשר ערכים נדרשו לכיסוי הנצרות, כמעט מחצית מכלל ערכי הדתות. למרות זאת, האנציקלופדיה בריטניקה כונתה "המוטה פחות" מבין האנציקלופדיות הכלליות המשווקות לקורא המערבי[7] וקצרה שבחים על ערכיה הביוגרפיים על נשים חשובות בכל הזמנים.[9] ביקורתגרסאות מוקדמות מסוימות של האנציקלופדיה בריטניקה זכו לביקורות בגין אי-דיוקים, הטיות וכותבים לא מוסמכים;[3][10] באותה המידה, אף דיוק העובדות שבמהדורה הנוכחית של הבריטניקה הוטל בספק,[7][11] הגם שדברי ביקורת שכאלה זכו למענה מצד הנהלת האנציקלופדיה בריטניקה. למרות המוניטין המוצלח ואהדת הציבור, האנציקלופדיה בריטניקה ספגה ביקורות קשות, במיוחד כשמהדורותיה נעשו למיושנות. בשל יוקר ההפקה של מהדורה חדשה לגמרי של האנציקלופדיה בריטניקה, עורכיה לאורך ההיסטוריה השתדלו לדחות זאת ככל האפשר (25 שנה בממוצע, כנזכר לעיל).[4] לדוגמה, על אף מדיניות העדכון המתמיד, המהדורה הארבע-עשרה הייתה למיושנת למדי בתום 35 שנים (1929-1964). כאשר הארווי איינביינדר תיאר את כישלונותיה בספרו משנת 1964, The Myth of the Britannica ("המיתוס של הבריטניקה"), עודד הדבר את צוות האנציקלופדיה להתחיל להפיק את המהדורה החמש-עשרה, משימה שארכה כ-10 שנות עבודה.[7] אף היום קשה לשמור על עדכניותה של האנציקלופדיה בריטניקה; אחד המבקרים כתב ש"אין זה קשה למצוא ערכים מיושנים או דורשים עדכון", בהעירו שערכי המאקרופדיה הארוכים נוטים להתיישן בקלות רבה יותר מערכי המיקרופדיה הקצרים.[7] המידע במיקרופדיה אינו תואם לעיתים לזה המופיע בערך המאקרופדיה המקביל לו, בעיקר בשל כישלון בעדכון אחד מהם.[9] רשימות המקורות של ערכי המאקרופדיה זכו לביקורות בשל חוסר עדכניותן המובהקת, אף יותר מהערכים שבסופם הן מופיעות.[7][9] עם מחברי ערכי הבריטניקה נמנים כאלה שהיו נודעים למדי, ואף בני-סמכא בעלי שם עולמי, כגון אלברט איינשטיין, מארי קירי ולאון טרוצקי. אולם, היו מבין הכותבים שספגו ביקורת על היעדר מומחיות מספקת:[10]
ברי-סמכא רבים, החל בווירג'יניה וולף וכלה בפרופסורים, העבירו ביקורת קשה על הבריטניקה כמקדמת עמדות מיושנות ובורגניות בנושאי אמנות, ספרות ומדעי-החברה. כך למשל, המהדורה האחת-עשרה של האנציקלופדיה בריטניקה הואשמה בהזנחת עבודתו של זיגמונד פרויד. פרופסור בן-זמנו מאוניברסיטת קורנל, אדוארד טיצ'נר, אמר: "הבריטניקה החדשה אינה משקפת את האטמוספירה הפסיכולוגית של הדור והתקופה... על אף הילת הסמכא, ועל אף העבודה המדוקדקת של הצוות, עיקר ערכי המשנה בנושאי פסיכולוגיה כללית... אינם עומדים בדרישות הקורא הנבון." האנציקלופדיה בריטניקה זוכה לעיתים לביקורת על בחירות עורכיה. בהינתן גודלה הקבוע במידה רבה, נדרשו עורכי האנציקלופדיה לצמצמם או להסיר כליל תחומים מסוימים על מנת לפנות מקום לאחרים, דבר שהביא לכמה החלטות שנויות-במחלוקת. הגרסה הראשונה של המהדורה החמש-עשרה של האנציקלופדיה בריטניקה (1974-1985) ספגה האשמות בשל הצמצום הניכר עד המוחלט של כיסוי התחומים הבאים: ספרות ילדים, עיטורים צבאיים והמשורר הצרפתי ז'ואקן די בלה; הועלו אף האשמות על טעויות עריכה, דוגמת סידור בלתי-עקבי של ערכי האישים היפניים. ביטול מפתח העניינים ספג גינויים רחבי היקף, כמו גם החלוקה השרירותית למראה של הערכים לתוך המיקרופדיה והמאקרופדיה.[7] בסכמו, קרא אחד המבקרים לגרסה הראשונה של המהדורה החמש-עשרה "כישלון איכותי... [ש]עוסק יותר בלהטוטים צורניים מאשר בשימור מידע." מאוחר יותר, מבקרים מאיגוד הספריות האמריקאי הופתעו לגלות שערכים מרחיבי-דעת במיוחד הועלמו מהמאקרופדיה גרסת 1992, ובהם ערך על פסיכולוגיה. כותבי האנציקלופדיה בריטניקה ביצעו לעיתים טעויות ואף גילו היעדר ידע מדעי מספק. דוגמה ידועה לשמצה מימיה הראשונים של הבריטניקה היא דחיית תאוריית הכבידה של אייזק ניוטון על ידי ג'ורג' גלייג, העורך הראשי של המהדורה השלישית (1788-1797), שכתב כי הכבידה נגרמת על ידי היסוד הקלאסי - האש.[3] דוגמה מאוחרת יותר היא הערך המאמין על רוחות רפאים במהדורה האחת-עשרה (1911), אמונה טפלה שהייתה אהודה במיוחד באותם הימים; הערך מצהיר כי "נותר סיכוי שסוכנות כלשהי שטבעה אינו נחקר, למצער במקרים מסוימים, אכן פועלת." עם זאת, האנציקלופדיה בריטניקה הגנה בהחלטיות רבה על גישתה המדעית כלפי נושאים אמוציונליים, כשם שנעשה בערכיו של ויליאם רוברטסון סמית' על הדת במהדורה התשיעית, במיוחד הערך שהצהיר כי התנ"ך אינו מדויק היסטורית (1875).[3] על-פי תקנים בני-זמננו, מהדורות העבר של האנציקלופדיה בריטניקה חטאו בגזענות ובסקסיזם. המהדורה האחת-עשרה מתארת את הקו קלוקס קלאן כארגון שהגן על הגזע הלבן והשיב את הסדר לדרום ארצות הברית לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית, בצטטה את הצורך "לשלוט בכושים (negro)", וכן "למנוע כל ערבוב בין הגזעים" ואף "ההתרחשות הנפוצה של פשע האונס על ידי גברים כושים כלפי נשים לבנות." בדומה, הערך על "ציוויליזציה" טוען בזכות אאוגניקה, בהצהירו כי יהיה זה אי-רציונלי ל"הפרות סדרים נמוכים של אינטליגנציה, להזין את מעמדות האביונים, הדפקטיבם והפושעים.. שכיום מהווים מכשול כה מאיים להתקדמות הגזעית." המהדורה האחת-עשרה אינה כוללת ערך על מארי קירי, הגם שזכתה בפרס נובל לפיזיקה עוד בשנת 1903 ובפרס נובל בכימיה בשנת 1911, אם כי היא מוזכרת קצרות בערך על אודות בעלה, פייר קירי. האנציקלופדיה בריטניקה העסיקה מספר רב של נשים בצוות העורכים שלה, שכתבו מאות ערכים עליהן לא זכו לכל קרדיט. בשנת 1912, ל.ק. קרפינסקי מתח ביקורת על המהדורה האחת-עשרה בגין אי-דיוקים רבים בערכים על ההיסטוריה של המתמטיקה, שאף אחד מהם לא נכתב על ידי מומחה מן התחום. בשנת 1917, מבקר-האמנות וילארד הנטינגטון רייט פרסם ספר, Misinforming a Nation (מטעים אומה), ובו הוצגו לראווה אי-דיוקים רבים והטיה אנגלית של המהדורה האחת-עשרה, במיוחד בתחום מדעי הרוח. רבות מהערותיו של רייט זכו למענה במהדורות מאוחרות יותר של הבריטניקה. ברם, ספרו הוקע כפולמוסי על ידי מספר מבקרים בני-זמננו; כך למשל, הניו יורק טיימס כתב כי "מזג רע-לב ורדוד... ממלא את הספר", בעוד שהניו ריפבליק קבע, "מצער שמטרתו הלא יודעת רחם של רייט אינה מגובה ברוח מדעית ובהצדקה אובייקטיבית ממשית לביקורתו."[3] מבקר אחר, הכומר לשעבר והסופר האנגלי ג'וזף מק'קייב, טען כי הבריטניקה הושפעה מלחצי הכנסייה הקתולית, בספרו, Lies And Fallacies Of The Encyclopedia Britannica (שקרים ופרכות באנציקלופדיה בריטניקה), שיצא לאור בשנת 1947. הנהלת האנציקלופדיה בריטניקה טענה תמיד כי טעויות הן בלתי נמנעות כשמדובר באנציקלופדיה בסדר גודל שכזה. ג'ורג' גלייג, עורכה הראשי של המהדורה השלישית (1788–1797), כתב בהתייחס אליה כי "שלמות נראית כאינה תואמת את טבעם של חיבורים הנבנים על בסיס תוכנית שכזו, וחובקים מגוון כה רחב של נושאים." במרץ 2006 נכתב בבריטניקה כי "איננו מנסים בשום צורה שהיא לרמוז כי הבריטניקה חפה משגיאות; מעולם לא העלנו טענה שכזאת." דעה זו מתבטאת היטב בדבריו של העורך הראשון, ויליאם סמלי:
תחרותמשום שהאנציקלופדיה בריטניקה היא אנציקלופדיה כללית, היא איננה שואפת להתחרות באנציקלופדיות תחומיות דוגמת "האנציקלופדיה של המתמטיקה" או "מילון ימי הביניים", היכולים להרחיב את היריעה בנושאים שבהם הם מתמקדים. מתחרותיה העיקריות היו אנציקלופדיות כלליות אחרות. בשנותיה הראשונות, מתחרתה העיקרית של האנציקלופדיה בריטניקה הייתה האנציקלופדיה של צ'יימברס ומיד אחר כך הציקלופדיה של ריס והאנציקלופדיה מטרופוליטנה של קולרידג'. במאה העשרים, מתחרים מצליחים היו בין השאר האנציקלופדיה של קולייר, האנציקלופדיה אמריקנה וה-World Book Encyclopedia. כל אחת מאנציקלופדיות אלה התברכה בתכונות שעשו אותה איכותית במיוחד, כגון כתיבה בהירה ביותר או איורים מעולים. אף על פי כן, החל במהדורתה התשיעית ואילך, האנציקלופדיה בריטניקה נחשבה ככלל לאנציקלופדיה האמינה ביותר מבין כל האנציקלופדיות הכלליות בשפה האנגלית, במיוחד בשל תחום הכיסוי הרחב שלה וכותביה בעלי-השם.[7][9] ברם, מהדורת הדפוס של האנציקלופדיה בריטניקה יקרה במידה ניכרת ממתחרותיה.[7][9] תחרות עם גרסאות ממוחשבותלמן ראשית שנות התשעים של המאה העשרים, נאלצה האנציקלופדיה בריטניקה להתמודד עם מקורות מידע ממוחשבים. רשת האינטרנט צמחה להיות מקור מידע מקובל בעבור אנשים רבים, ומספקת גישה פשוטה למקורות ראשוניים אמינים ולדעות-מומחים, הודות ליוזמות כגון Google Books או היוזמה של MIT, שפתח לציבור הרחב את תכניו הלימודיים, וספריית PubMed של הספרייה הלאומית האמריקאית לרפואה. באופן כללי, רשת האינטרנט נוטה לספק כיסוי עדכני יותר לאירועים מאשר העיתונות המודפסת, הודות לקלות שבה ניתן לעדכן את התכנים באינטרנט. בתחומים המשתנים תדיר דוגמת מדע, טכנולוגיה, פוליטיקה, תרבות והיסטוריה מודרנית, האנציקלופדיה בריטניקה התקשתה לשמור על עדכניותה, בעיה שעמד על טיבה לראשונה העורך הראשי לשעבר ואלטר יאסט. הגם שהאנציקלופדיה בריטניקה זמינה כיום הן מעל גבי מדיה דיגיטלית והן מעל גבי רשת האינטרנט, הרי שבכורתה בעולם זה מאוימת על ידי אנציקלופדיות מקוונות כגון אנקרטה לשעבר (עד לסגירתה בין השנים 2009–2011) וויקיפדיה. בעבר הייתה אנקרטה המתחרה הבולטת ביותר לאנציקלופדיה בריטניקה בתחום האנציקלופדיות הנמכרות מעל גבי CD/DVD-ROM.[12] שתי האנציקלופדיות נעו באותו טווח מחירים, כאשר האנציקלופדיה בריטניקה "Ultimate" לשנת 2007 ב-CD או DVD נמכרת ב-50 דולר בעוד שהאנקרטה פרימיום לשנת 2007 נמכרה ב-45 דולרים. בעוד שהבריטניקה הייתה כוללת למעלה מ-100,000 ערכים, ובנוסף מילון ואגרון של מרים-וובסטר (בארצות הברית בלבד), ומציעה גרסאות לבית הספר היסודי ולתיכון. אנקרטה כללה 66,000 ערכים, תוכנת ניווט חזותית ידידותית למשתמש, מפות אינטראקטיביות וכן כלי מתמטיקה, שפה וסייעים להכנת שיעורי בית, מילון לאנגלית אמריקאית ובריטית, ומהדורה לנוער. בדומה לאנקרטה, האנציקלופדיה בריטניקה ספגה ביקורת על הטיה לטובת קהלים בארצות הברית; ערכים הקשורים בבריטניה מעודכנים בתדירות נמוכה יותר, מפות של ארצות הברית מפורטות יותר מאלו של ארצות אחרות, ואין בה מילון לאנגלית בריטית. בדומה לבריטניקה, אנקרטה הייתה זמינה מעל גבי רשת האינטרנט בשיטת המנויים, הגם שחלק מהתכנים היו פתוחים לצפייה ללא תשלום. עם צמיחתה של ויקיפדיה בתחילת המאה ה-21 היא הפכה למתחרה העיקרית של אנציקלופדיה בריטניקה. השוואות אקדמיותהאנציקלופדיה בריטניקה הושוותה עם אנציקלופדיות מודפסות אחרות, הן ברמה האיכותנית והן מן הבחינה הכמותית.[7][9] השוואה ידועה במיוחד היא זו של קנת' קיסטר, שביצע השוואה איכותית וכמותית של הבריטניקה עם שתי אנציקלופדיות, האנציקלופדיה של קולייר והאנציקלופדיה אמריקנה.[7] מן הבחינה האיכותית, עשרה ערכים נבחרו אקראית (מילה, צ'ארלס דרו, גלילאו, פיליפ גלאס, מחלת לב, IQ, דוב פנדה, הטרדה מינית, תכריכי טורינו ואוזבקיסטן) וציונים באותיות (A-D ו-F) ניתנו על בסיס ארבע קטגוריות: רוחב הכיסוי, דיוק, בהירות ועדכניות. בכל ארבע הקטגוריות ובעבור כל שלוש האנציקלופדיות, הציון הממוצע נע בין B- לבין B+, בעיקר בשל העובדה שבאף אחת מהאנציקלופדיות לא היה ערך בנושא הטרדה מינית בשנת 1994. בקטגוריית הדיוק, קיבלה הבריטניקה D אחד ושמונה A-ים. האנציקלופדיה אמריקנה קיבלה שמונה A-ים והאנציקלופדיה של קולייר קיבלה D אחד ושבעה A-ים; אשר על כן, קיבלה האנציקלופדיה בריטניקה ציון ממוצע של 92% בדיוק בהשוואה ל-95% של האמריקנה ו-92% של קולייר. הבריטניקה של 1994 הורשעה בפרסום עלילת השמצה על צ'ארלס דאו שהופרכה זמן רב קודם לכן. בקטגוריית העדכניות קיבלה הבריטניקה ממוצע של 86% בהשוואה ל-90% אצל האמריקנה ו-85% אצל קולייר. לאחר השוואה איכותנית מעמיקה יותר בין כל השלוש, המליץ קיסטר על האנציקלופדיה של קולייר כעל האנציקלופדיה העליונה, בעיקר הודות לסגנון הכתיבה, לנייטרליות וליכולת הניווט. כתב העת Nature ערך השוואה בין בריטניקה לוויקיפדיה מבחינת אמינות הערכים (ההשוואה נעשתה בעשרות ערכים מתחומים שונים, בהם עקרון ארכימדס, מחלת קרויצפלד-יעקב, ענן, ליפיד, דימיטרי מנדלייב, בלוטת התריס וקווארק), והתברר שאין הבדל משמעותי בין האנציקלופדיות. רשימת המהדורות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
