|
גאנה
רפובליקת גאנה (באנגלית: Republic of Ghana) היא מדינה במערב אפריקה, המשתרעת לחופי מפרץ גינאה והאוקיינוס האטלנטי מדרום, וחולקת גבולות עם חוף השנהב במערב, בורקינה פאסו בצפון וטוגו במזרח[7]. שטחה של גאנה הוא 238,535 קמ"ר (83 בעולם), וכולל מגוון אקלימים ומאפיינים גאוגרפיים, בין אם אלה הסוואנות בצפון או יערות הגשם בדרום לאורך החוף. עם למעלה מ-31 מיליון תושבים, גאנה היא המדינה השנייה בגודלה במערב אפריקה, אחרי ניגריה. הבירה והעיר הגדולה ביותר היא אקרה; ערים מרכזיות אחרות הן קומאסי, טמאלה וסקונדי-טקורדי. לפני המאה ה-11 לא קיימות עדויות לישויות מדיניות קבועות באזור גאנה. המדינה הראשונה שקמה בעלת שלטון מרכזי בולט באזור הייתה ממלכת בונו במאה ה-16[8]. לאחריה קמו ונפלו ממלכות ואימפריות רבות במהלך מאות השנים, הבולטות שבהן היו ממלכת דאגבון (אנ') בצפון[9] ואימפריית אשנטי (אנ') בדרום[10]. החל מהמאה ה-15, האימפריה הפורטוגזית, ואחריה מעצמות אירופיות רבות אחרות, נאבקו זו בזו על זכויות המסחר באזור גאנה עד שהבריטים בסופו של דבר הצליחו ליישב ולהקים את הקולוניה של גאנה במאה ה-19. אולם, מרידות ומאבקים של הילידים כנגד הכובש הבריטי מנעו את קביעת הגבולות של הקולוניה במשך כ-100 שנה, ורק לאחר שהצליחו הבריטים לדכא את המרד התגבשו הגבולות הנוכחיים של גאנה. מה שהפכה לגאנה הקולוניאליסטית השתחררה מידיה של בריטניה כעבור זמן לא ארוך עקב הדה-קולוניזציה של אפריקה, וב-1957 זכתה בריבונות. ב-6 במרץ 1957 התקבלה גאנה לחבר העמים הבריטי והייתה למדינה הראשונה שהשיגה ריבונות באפריקה שמדרום לסהרה[11][12][13]. גאנה הפכה לאחר מכן לבעלת השפעה רבה במאמצי הדה-קולוניזציה ובתנועה הפאן-אפריקאית[14]. גאנה היא מדינה רב-לאומית, ביתם של מגוון קבוצות אתניות, שפות ודתות;[15] הקבוצה האתנית הגדולה בגאנה היא האקאן. נכון למפקד אוכלוסין מ-2021, כמחצית מאוכלוסייתה היא נוצרית (56.3%) כתוצאה של פעולות מיסיונרים בריטים בתקופה הקולוניאליסטית - וכשליש מאוכלוסייתה הם מוסלמים (34.7%), כשהשאר הם בעלי אמונות שבטיות אפריקאיות, חסרי-דת ואחרים[16]. גאנה היא דמוקרטיה נשיאותית בעלת חוקה[17]. בניגוד למרבית מדינות אפריקה, גאנה הצליחה לשמור כמעט באופן רציף על שלטון דמוקרטי ללא מהפכות צבאיות או תמורות פוליטיות, מה שתרם לצמיחתה היחסית בתנאי החיים, הבריאות והכלכלה[14]. לאור זאת, גאנה נהנית מהשפעה משמעותית במערב אפריקה[18], ומעורבת בנושאים בינלאומיים רבים, בהיותה חברה בארגוני המדינות הבלתי-מזדהות, האיחוד האפריקאי, הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה וחבר העמים[19]. גאנה, שנקראה בעברה "חוף הזהב"[20], אימצה את שמה מאימפריית גאנה, זאת אף על פי ששטחי האימפריה מעולם לא כללו את גאנה המודרנית. אטימולוגיההשם "גאנה" נבחר למדינה עם קבלת עצמאותה מהבריטים, כאזכור לאימפריה של גאנה שהתקיימה מצפון במאות המוקדמות[21]. שם זה הוא בעיקר סמלי, כיוון שאימפריית גאנה הישנה שכנה מאות קילומטרים צפונה מגאנה של היום. השם אומץ כהתייחסות לצאצאי האימפריה של גאנה אשר נדדו דרומה ומזרחה וכיום מאכלסים את שטחי גאנה. בחירת השם היה גם צעד פאן-אפריקאי שהנציח את ההיסטוריה האפריקאית של האזור ולא המערבית. היסטוריה
 התקופה הפרה-קולוניאליתעד תקופת ימי הביניים בערך לא נמצאה אף עדות לשלטון מדיני או פוליטי במה שהיא כיום גאנה. היא נשלטה במשך אלפי שנים על ידי שבטים קטנים ומקומיים, שלא יצרו קשר זה עם זה. יערות הגשם שכיסו ועדיין מכסים את האזור היוו אתגר על הילידים ומנעו התפתחות של ציוויליזציה גדולה עד שלב מאוחר יחסית. עדויות לממלכות ראשונות מתוארכות למאה ה-11. הממלכה הקדומה ביותר שצמחה בגאנה הייתה של בני שבט המול-דגבאני[22]. בני השבט הגיעו ככל הנראה ברכיבה על סוסים מבורקינה פאסו של ימינו אל גאנה, בהנהגתו של Na Gbewa (אנ')[23]. עם כלי נשק מתקדמים יותר משל השבטים המקומיים הם פלשו וכבשו בקלות את אדמותיהם של הכפריים. רוב האדמות הוחזקו על ידי מה שנקראו הטנדמבה ("כוהני אל האדמה"), שהיו מעין שמאנים. המול-דגבאני ביססו את שלטונם בגאנה והפכו את העיר גמבנה (אנ') לבירתם[24]. מותו של נאה גבווה הוביל למלחמה בין בניו, שהתפרקו והקימו כל אחד מדינה נפרדת[25][26]. האקאן, הקבוצה האתנית המרכזית כיום בגאנה, החלו להתיישב באזור רק לקראת סוף המאה ה-13[27][28]. בתחילת המאה ה-16, האקאנים ייסדו את הישות המדינית המרכזית הראשונה בגאנה - ממלכת בונו. הממלכה החזיקה זמן רב אך התפרקה לכמה ממלכות בשלהי המאה ה-17. עד המאה ה-19, שטחו של החלק הדרומי של גאנה נכלל בממלכת אשנטי, שהייתה מהממלכות הבולטות באפריקה שמדרום לסהרה בתקופה הטרום קולוניאלית[27]. אשנטי, כמו גם המדינות הצפוניות לה, התבססו בעיקר על סחר בזהב שהיה נפוץ באזור. שלטון האימפריה האשנטית היה בתחילה מפוזר ולא מתקדם, אך בתוך כמה עשורים כבר הייתה לממלכה ריכוזית בעלת בירוקרטיה מפותחת ותקשורת פנים ארצית שמרכזה בעיר קומאסי. לפני המגע הראשון של האקאנים עם האירופאים, אנשי האקאן יצרו כלכלה מתקדמת המתקיימת על בסיס מטילי זהב ואף סחרו עם מדינות שונות מהמגרב וממערב אפריקה[29]. מגעים עם האירופאיםהמגע הראשון של בני האקאן עם האדם הלבן היה במאה ה-15, במהלכו פגשו בהם שליחי מלך פורטוגל ש"גילו" את המקום[30]. הפורטוגזים גילו עניין רב בזהב שהיה מצוי באזור. על כן, החל סחר בין הילידים לפורטוגזים. אלה בנו מבצר בהוראת ז'ואאו השני, ששימש למסחר עם הממלכה, ובתוך שלוש שנים כבר נכנס לפעולה. המבצר נמצא היה ביישוב בשם אלמינה שאת שמו שינו מאוחר יותר לסאו ז'ורז'ה דה מינה. עד 1598, ההולנדים הצטרפו לפורטוגזים בסחר בזהב, ויחד יצרו את מה שכונה "חוף הזהב"[31]. סוחרים פורטוגזים, שהתרשמו ממשאבי הזהב הרבים באזור, הם שנתנו לאזור את כינויו. החל משנת 1617, החלו ההולנדים לכבוש נתחים רבים יותר ויותר מאזורי הסחר של הפורטוגזים, ובכך גם כבשו הלכה למעשה אזורים ילידיים. סוחרים אירופאים אחרים הצטרפו למסחר בזהב עד אמצע המאה ה-17, ובעיקר השוודים, שהקימו את חוף הזהב השוודי, ודנמרק-נורווגיה, שהקימו את חוף הזהב הדני[32]. עד מהרה החל האזור, עקב שלטונה המתפורר של ממלכת אשנטי, לשמש מאחז בין לאומי לסחר העבדים האטלנטי[33]. יותר משלושים מבצרים וטירות נבנו על ידי הסוחרים הפורטוגזים, השוודים, הדנו-נורווגים, ההולנדים והגרמנים[34]. ב-1874 בריטניה החלה להשתלט על אזורים רבים לאורך קו החוף והתבססה יותר ויותר מבחינה צבאית ומדינית בגאנה[35]. אולם, כיבוש האזור לא היה קל כלל וכלל. ממלכת אשאנטי עדיין הייתה איתנה באזורים המרכזיים של גאנה, והפיתוח הטכנולוגי שלה אפשר לה להיאבק בבריטים לאורך זמן רב ואף לנצח במספר קרבות. המלחמות האנגלו-אשנטיות (אנ') ארכו למעלה מ-100 שנה, אך בסופו של דבר נאלצה הממלכה להיכנע לאחר התבוסה במלחמת כס הזהב[36][37].  עידן הקולוניאליזםהחל משנת 1850, החלו צבאות ממלכת אשנטי להידחק עוד ועוד אל פנים גאנה ונחלו הפסדים מול הצבא הבריטי שוב ושוב. באזורים שנכבשו הוקם שלטון של "המועצה המבצעת", שהייתה אחראית על ניהול האזורים בכפוף להוראות המושל, והורכבה בראשית בעיקר מבעלי אינטרסים מסחריים. בשנת 1900, כשנכבשה גאנה כולה על ידי בריטניה, נוספו למועצה שלושה אנשי ביטחון ושלושה אנשים ממוצא אפריקאי, אולם שילוב של בני האקאן במועצה התרחש הרבה יותר מאוחר. הופעתו ההדרגתית של ממשל קולוניאלי הביאה לשליטה דה פקטו של המועצות המקומיות ברוב ההיבטים. מבנה השלטון המקומי היה מבוסס במידה רבה על שיטת השלטון האשנטית. מועצות של זקני הכפר היו אחראיות לצרכים המידיים של יישובים בודדים, סיפקו את שירותי הדת, הבריאות והרווחה[38]. מועצות אלה שלטו בהסכמה ולא בזכות: אף על פי שנבחרו על ידי המפקחים, הצ'יפים ששלטו הלכה למעשה במועצות יכלו ליפול אם ימאן הציבור לקבלם[39][40]. בתקופה מאוחרת זו בהיסטוריה, עקב התפתחות הדה-קולוניזציה, אימצו הבריטים מערכת של שלטון עקיף לממשל הקולוניאלי, שבו צ'יפים מסורתיים שמרו על השלטון בכפוף להוראות מהמפקחים האירופיים שלהם. שלטון עקיף היה חסכוני בכך שלא היה צורך במפקחים אירופאים רבים, צמצם את ההתנגדות המקומית לשלטון האירופי, והבטיח חוק וסדר יציב[41]. אולם עד מהרה צורת השלטון הזו התבררה כבעלת פגמים: צ'יפים רבים, שזכו לכבוד, עיטורים ותוארי אבירות מהנציבים הבריטיים, החלו לראות בעצמם אצולה[38]; השלטון המסורתי המקומי, שנותר כשהיה מאז 1850, כבר לא התאים למספר ההולך וגובר של צעירים משכילים בגאנה; שיתוף הפעולה בין המועצות המקומיות לשלטון המרכזי לא היה תמיד איתן, ובמועצות רבות בחרו להתעלם מהוראותיהם של הבריטים[42]. בשנת 1935 שילבה פקודת רשויות הילידים את השלטון הקולוניאלי המרכזי ואת הרשויות המקומיות למערכת שלטונית אחת[43]. רשויות מקומיות חדשות, שמונו על ידי המושל, קיבלו סמכויות רחבות של שלטון מקומי בפיקוחם של נציבי המחוז של השלטון המרכזי, אשר דאגו שמדיניותם תהיה של השלטון המרכזי[44]. גינאים רבים האמינו שהרפורמות באו כדי להימנע מהשתתפות ילידית בממשלת הקולוניה, בכך שיגדילו את כוחם של הצ'יפים[40].  .jpg) המאבק לעבר העצמאותבשנת 1947, ועידת חוף הזהב המאוחדת (UGCC) שהוקמה על ידי ששת הגדולים של גאנה - פעילי זכויות אדם ולימים בכירים בממשל הגינאי – יצאה בהכרזה כי יש להביא למימוש "ממשל עצמי בזמן הקצר ביותר האפשרי" בגאנה, עקב המיאוס בשלטון הבריטי[45]. קוואמה נקרומה, פעיל לאומי ומ-1957 עד ל-1966 גם ראש הממשלה והנשיא הראשון של המדינה, הקים את מפלגת העם (CPP) ב-1949, שנודעה במוטו שלה, "ממשל עצמי עכשיו"[32]. המפלגה יזמה הפגנות לא אלימות, שביתות ואי שיתוף פעולה עם הרשויות הבריטיות. בעקבות ההתנגדות שהביע לממשל הבריטי, נקרומה נעצר ונכלא למשך כשנה. בפברואר 1951 התקיימו בחוף הזהב בחירות כלליות לבחירת פרלמנט, הכפוף לממשל הבריטי הקולוניאלי, ונקרומה נבחר לתפקיד ראש הממשלה. החל משנת 1952 פעל נקרומה רבות לפיתוח גאנה, ושיפר את התשתיות ומערכות המדינה. ב-6 במרץ 1957 בשעה 12 בלילה בדיוק, הועבר החוק המאחד את חוף הזהב, אשנטי, הטריטוריות הצפוניות וטוגולנד הבריטית לשלטון עצמאי אחד שנכלל בחבר העמים הבריטי תחת השם גאנה[46]. החוק נקרא באופן רשמי "חוק העצמאות של גאנה 1957". במסגרת החוק גם עוצבו סמלים רשמיים למדינה, בהם דגל גאנה המוכר כיום[47]. הדגל עוצב על ידי טאודוסיאה אוקו; הצבע האדום מייצג את הדם שנשפך לקראת העצמאות, הזהב מייצג את עושר המינרלים של גאנה, הירוק מסמל את שטחי העשב העשירים, והכוכב השחור הוא סמל העם הגנאי והשחרור האפריקאי[48]. ב-1 ביולי 1960, לאחר משאל עם שנערך במדינה, הוכרזה המדינה כרפובליקה, כשנקרומה הוא ראש הממשלה והנשיא[49]. 6 במרץ נחגג כיום העצמאות של המדינה ו-1 ביולי נחגג כיום הרפובליקה[50][51]. בהכרזת העצמאות נאם נקרומה, ואמר:
נקרומה היה ראש המדינה האפריקאי הראשון שקידם את מושג הפאן-אפריקניזם, אליו נחשף דווקא בעת לימודיו באוניברסיטת לינקולן, פנסילבניה בארצות הברית, בתקופה שבה מרקוס גארבי התפרסם עם תנועת ה"חזרה לאפריקה"[32]. בעקרונות אותם קידם נקרומה הוא מיזג הלכה למעשה את תורתם של גארבי, מרטין לותר קינג והחוקר הגנאי וו. א. ב. דו בואיס. עצמאות ואי יציבות שלטוניתממשלתו של נקרומה לא החזיקה זמן רב. בשנת 1966, בעת ששהה בבייג'ינג בפגישה עם ג'ואו אנלאי ומנהיגים נוספים בוועידה לסיום מלחמת וייטנאם, התבצעה בגאנה מהפכה לא-אלימה שכונתה "הקולד צ'ופ". ההפיכה התרחשה ב-24 בפברואר 1966, במהלכה השתלט הצבא בהפיכה צבאית על השלטון בראשות אל"ם עמנואל קווסי קוטוקה. הוקמה המועצה לשחרור לאומי (NLC), ולשלטון הועלה גנרל ג'וזף א. אנקרה[53]. מ-1966 עד 1981 חוותה גאנה תקופה של אי יציבות שלטונית מתמדת, שלוותה במשברים כלכליים הולכים ונערמים. סדרה של ממשלות צבאיות ודמוקרטיות מתחלפות אחזה בגאנה תקופה ממושכת, והסתיימה עם עלייתו לשלטון של ג'רי ג'ון רולינגס[54]. רולינגס היה חלק מתנועת אפריקה החופשית, תנועה מחתרתית של קציני צבא אפריקאים שרצו לאחד את אפריקה באמצעות סדרה של הפיכות. ב-15 במאי 1979, חמישה שבועות לפני שהיו אמורות להתקיים בחירות אזרחיות, ערכו רולינגס ושישה חיילים נוספים הפיכה נגד ממשלתו של הגנרל פרד אקפו, אך נכשלו ונעצרו על ידי הצבא[55]. רולינגס נידון בפומבי למוות בבית משפט צבאי ונכלא, אם כי הצהרותיו על העוולות החברתיות שהניעו את מעשיו זיכו אותו באהדה ציבורית רבה[55]. בעת שהמתין להוצאה להורג, רולינגס הוברח מן המעצר ב-4 ביוני 1979 על ידי קבוצת חיילים[56]. זמן קצר לאחר מכן, רולינגס הקים והפך ליושב ראש מועצת המהפכה של הכוחות המזוינים (AFRC) בת 15 חברים, המורכבת בעיקר מקצינים זוטרים[57][58]. הארגון בראשותו ביצע הפיכה צבאית מחודשת ומהלכה ביצעו טיהורים בכל בכירי הממשל הקודם, כולל גנרלים שונים ושלושה ראשי מדינה לשעבר[59][60]. .jpg) עידן רולינגסלאחר ההפיכה הראשונית, ביצע רולינגס הפיכה שלישית במספר, שביססה את שלטונו במדינה. מתוך אמונה שהמשטר הישן אינו מסוגל לפתור את התלות הכלכלית הנאו-קולוניאלית של גאנה, ב-31 בדצמבר 1981 עלה רולינגס לשלטון וכלא או הרג כמעט את כל מנהיגי המשטר הקודם[61]. במקום המפלגה הלאומית העממית ששלטה בגאנה עד אותו זמן, רולינגס הקים את החונטה הצבאית "מועצת ההגנה הלאומית הזמנית" (PNDC) כממשלה הרשמית[61]. רולינגס אירח מספר רב של מנהיגים מהפכנים שונים מרחבי העולם כדי ללמוד מהם על דרכי ההתנתקות מהתלות במערב, כולל דסי באוטרסה (סורינאם)[62], דניאל אורטגה (ניקרגואה) וסם נוג'ומה (נמיביה)[63]. בנוסף, הוא ביטל את החרם על לוב של קדאפי, ואיפשר לנבחרת גאנה בכדורגל להתחרות בגביע אפריקה לאומות 1982. על אף שמפלגתו, ה-PNDC, טען שהוא מייצג את העם, הוא היה חסר ניסיון ביצירה ויישום של מדיניות כלכלית ברורה[64]. רולינגס, כמו רבים מקודמיו, ייחס את הבעיות הכלכליות והחברתיות בגאנה ל"רשלנות במסחר ופעילויות אנטי-חברתיות אחרות"[65]. בדצמבר 1982, ה-PNDC הכריז על תוכניתו הכלכלית בת ארבע השנים להקמת מונופול ממלכתי על סחר יצוא-יבוא במטרה לחסל את השחיתות סביב רישיונות היבוא ולהרחיק את הסחר מהתלות בשווקים המערביים[65]. פיקוח מחירים לא ריאליסטי הוטל על השוק, ונאכף בעיקר נגד אנשי עסקים[64].  ה-PNDC הקים ועדות להגנת עובדים כדי לגייס את האוכלוסייה לתמוך בשינויים הקיצוניים בכלכלה[65]. פיקוח על מחירים של מזון הועילה לתושבי הערים, אך גרם למצוקה כלכלית קשה בקרב כ-70% מהאוכלוסייה הכפרית, שהכנסתה הייתה תלויה במידה רבה במחירי התוצרת החקלאית[65]. המדיניות הכלכלית של רולינגס הובילה למשבר כלכלי ב-1983, מה שגרם לזעם ציבורי גדול ואיום בהפיכה כנגדו. כדי להציל את עצמו מהפיכה, שהייתה עלולה להסתיים במותו, הוא נאלץ להיכנע ולהכריז על סיום החונטה הצבאית וקיום בחירות אזרחיות חופשיות. אלו נערכו בינואר 1992, ולאחריהן נוסחה חוקה מחדש, בה קיימת דמוקרטיה רב מפלגתית וחופש דיבור ועיתונות. רולינגס ניצח בבחירות הללו, וכיהן כשתי קדנציות נוספות, אז פרש מפאת הגבלת הכהונה הקבועה בחוקה. המאה ה-21עם זכייתו בבחירות של שנת 2000, ג'ון קופואר מהמפלגה הפטריוטית החדשה (NPP) הושבע לתפקידו כנשיא גאנה ב-7 בינואר 2001, ונבחר בשנית לנשיאות בבחירות 2004. לאחר מכן הוא נאלץ לפרוש בעקבות מגבלת הכהונה החוקתית. קופואר היה הנשיא הראשון בגאנה שנבחר באופן דמוקרטי והוחלף באופן דמוקרטי[66]. ננה אקופו-אדו, שהיה מועמד מפלגת השלטון, הובס בבחירות צמודות מאוד על ידי ג'ון אטא מילס ממפלגת הקונגרס הדמוקרטי הלאומי[67][68]. מילס מת מנסיבות טבעיות והוחלף על ידי סגן הנשיא ג'ון דרמאני מהאמה ב-24 ביולי 2012[69]. לאחר הבחירות לנשיאות 2012, הפך מהאמה לנשיא באופן רשמי ונחנך ב-7 בינואר 2013[70]. כתוצאה מהבחירות לנשיאות גאנה 2016[71], ננה אקופו-אדו הפך לנשיא והושבע ב-7 בינואר 2017[72]. בדצמבר 2020, הוא נבחר בשנית, והוא כיום הנשיא הנוכחי של גאנה[73]. ב-11 ביוני 2021, חנכה גאנה את יום גאנה הירוקה במטרה לשמר את יערות הגשם במדינה במלחמה בבירוא יערות. במהלך המועד נשתלו במדינה כ-5 מיליון עצים. פוליטיקה  גאנה היא דמוקרטיה נשיאותית בעלת חוקה הפועלת עם מערכת רב-מפלגתית פרלמנטרית שנשלטת על ידי שתי מפלגות עיקריות - הקונגרס הלאומי הדמוקרטי (NDC) והמפלגה הפטריוטית החדשה (NPP). השלטון בגאנה מאז עצמאותה התחלף מספר פעמים בין ממשלות אזרחיות וצבאיות, משני צידי המפה הפוליטית, עד ינואר 1993, מאז שוררת בגאנה דמוקרטיה יציבה. מבחינה זו, גאנה משמשת דוגמה לדמוקרטיה מלאה ויציבה במערב אפריקה. חוקת גאנה משנת 1992 קובעת הפרדת רשויות בין מערכת המשפט, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. ממשלת גאנה נבחרת בבחירות כלליות כל ארבע שנים[74][75]. ננה אקופו-אדו זכה בנשיאות בבחירות הכלליות בגאנה שנערכו ב-7 בדצמבר 2016, בניצחונו את ג'ון דרמאני מהאמה. הוא הושבע ב-7 בינואר 2017. לאחר מכן ניצח בשנית בבחירות 2020 ולאחר מכן הושבע ב-7 בינואר 2021, והוא הנשיא המכהן כיום. נשיא גאנה מוגבל לשתי קדנציות בלבד, ארבע שנים כל אחת. מעולם לא נבחרה אישה לתפקיד זה. מדד המדינות השבריריות (אנ') לשנת 2012 הצביע על כך שגאנה מדורגת במקום ה-67 בדירוג המדינות הכי יציבות שלטונית בעולם והמדינה ה-5 הכי יציבה באפריקה אחרי מאוריציוס, איי סיישל, בוטסואנה ודרום אפריקה[76]. גאנה דורגה גם במקום ה-64 בדירוג המדינות הכי פחות מושחתות בעולם מתוך מתוך 174 המדינות שנמדדו וכמדינה ה-5 הכי פחות מושחתת באפריקה מתוך 53 המדינות במדד תפיסת השחיתות לשנת 2012[77][78]. גאנה דורגה במקום השביעי באפריקה מתוך 53 מדינות במדד איברהים לממשל אפריקאי בשנת 2012. מדד איברהים הוא מדד מקיף המייצג את יעילות השלטון לאזרחים במדינות אפריקה[79]. יחסי חוץ מאז עצמאותה, גאנה מתאפיינת בתפיסה פאן-אפריקאית ומתנגדת לקשרים חזקים עם מעצמות ותלות בקשרי חוץ. היא מהמדינות המייסדות של המדינות הבלתי-מזדהות ומעודדת קודם כל יחסים דיפלומטיים ומסחריים עם מדינות אפריקה אחרות, ורק לאחר מכן יחסים עם מדינות המערב. גאנה חברה פעילה באו"ם ובאיחוד האפריקאי[80]. גאנה מקיימת קשר חזק עם ארצות הברית. שלושה נשיאי ארצות הברית - ביל קלינטון, ג'ורג' ווקר בוש וברק אובמה - ערכו נסיעות דיפלומטיות לגאנה. דיפלומטים ופוליטיקאים גאנאים רבים ממלאים תפקידים בארגונים בינלאומיים, כולל הדיפלומט הגאנאי ומזכ"ל האו"ם לשעבר קופי אנאן, שופט בית הדין הפלילי הבינלאומי אקואה קוניהיה, והנשיאים לשעבר ג'רי ג'ון רולינגס וג'ון אגיקום קופואר, שהיו שניהם נציגים באומות המאוחדות[74]. בספטמבר 2010, נשיא גאנה לשעבר, ג'ון אטא מילס, ביקר ברפובליקה העממית של סין בביקור רשמי. מילס ונשיא סין לשעבר, חו ג'ינטאו, ציינו את יום השנה ה-50 לקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, בטקס שנערך ב-20 בספטמבר 2010[81]. גם סגן יו"ר וועדת החוץ של הקונגרס הלאומי העממי, ג'ואו טיינונג, ביקר בגאנה ונפגש עם הנשיא ג'ון דרמאני מהאמה[82]. הרפובליקה האסלאמית של איראן מקיימת יחסים קרובים עם גאנה. הנשיא ה-6 של הרפובליקה, מחמוד אחמדינז'אד, נפגש עם הנשיא ה-12 של גאנה, ג'ון דרמאני מהאמה ב-16 באפריל 2013 בדיון על חיזוק תנועת המדינות הבלתי-מזדהות. הפגישה נערכה בארמון הנשיאות של גאנה, וסוקרה רבות בתקשורת[83][84][85][86][87].  יחסים עם ישראל
בין מדינת ישראל וגאנה קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים נכון לשנת 2023, וכן שיתוף פעולה בנושאים שונים, בעיקר בתחומי המסחר והחקלאות. גאנה מחזיקה כוח צבאי קבוע בדרום לבנון במסגרת יוניפי"ל כדי לפקח על הפסקת האש בין ישראל לחזבאללה. מחוזות גאנה
גאנה מחולקת ל-16 אזורים מנהליים, ומחולקת ל-275 מחוזות משנה[88][89][90]:
זכויות אדםיחסית למדינות אחרות באפריקה, מצב זכויות האדם בגאנה נחשב לטוב, הודות לדמוקרטיה היציבה ורמת ההשכלה הגבוהה של התושבים. גאנה חתומה על אמנת הפליטים הבין-לאומית וחל בה איסור על עינוי אסירים כעונש[91]. חוקת גאנה מבטיחה שוויון בין נשים וגברים, הגנה משפטית לקטינים וזכויות אדם נגישות לכל. הומוסקסואליות אסורה על פי חוק בגאנה[92]. על פי סקר משנת 2013 של מרכז המחקר פיו, 96% מהגאנאים מאמינים כי הומוסקסואליות לא צריכה להתקבל על ידי החברה[93]. בשנת 2023 הוחמרה החקיקה נגד זכויות להט"ב במדינה[94]. לעיתים מדווח על נשים מבוגרות בגאנה המואשמות בכישוף, כמעט תמיד באזורים הכפריים והמנותקים שפועלים באופן מסורתי. בחלקים מסוימים של צפון גאנה, קיימים דיווחים על מה שנקרא מחנות מכשפות, בהם מוחזקים למעלה מ-1,000 בני אדם בתנאי שבי באשמת "מכשפות"[95]. כוחות הביטחון בגאנה פועלים כדי לעצור את הנעשה, אולם אזורים אלה, המנותקים מהציוויליזציה לרוב, קשים לאיתור[95]. בעוד שנשים בגאנה זוכות לשוויון זכויות על פי חוקת גאנה, קיימים פערים בחינוך, בשכר ובשירותי הבריאות. ביטחון והגנהצבאהחל מהקמת גאנה בשנת 1957, הכוחות המזוינים של גאנה (GAF) היו משמעותיים ביותר בשינויים הפוליטיים במדינה, יותר מאשר בביטחון פנים או חוץ. הצבא כלל מפקדות, שירותי תמיכה, שלושה גדודי חי"ר, כלי רכב משוריינים ואף מטוסים[96]. ראש ממשלת גאנה והנשיא הראשון קוואמה נקרומה החזיק בדעה יציבה להרחיב את הצבא עד לגודל מקסימלי שיאפשר הגנה מרבית של גאנה ואם יש צורך גם למנוע התערבות אירופאיות באזורים קרובים באפריקה. כחברה קרובה של ארצות הברית, גאנה חומשה ביעילות וב-1961 הוקמו גדודים נוספים, כולל צנחנים. באופן אירוני, הצבא הוא זה שלבסוף הביא לנפילתו של נקרומה, ולמהפכות צבאיות רבות אחרות במהלך ההיסטוריה של המדינה.  כיום, גאנה היא מעצמה אזורית מבחינה צבאית[18]. בספרו Shake Hands with the Devil (אנ'), מפקד צבא קנדה רומיאו דאלר (אנ') דירג את צבא גאנה במקום גבוה מאוד ברשימת הצבאות החזקים בעולם[96]. סמכויותיו ותחום פעולתו של ה-GAF מעוגנים בחוקת גאנה. הצבא כפוף גם להחלטות הועידה הבינלאומית לשמירת השלום ע"ש קופי אנאן (אנ')[97][98][99]. הצבא פועל בשיתוף עם משרד הביטחון ומשרד ההגנה של גאנה[100]. אף על פי שגאנה שלווה יחסית ולעיתים קרובות נחשבת לאחת המדינות הכי פחות אלימות באפריקה, בעבר היא סבלה מאלימות פוליטית מצד משטרים צבאיים שונים ומ-2017 חלה עלייה בדיווחים על מקרי אלימות של רשויות החוק כלפי מפגינים[101]. בשנת 2017 חתמה גאנה על האמנה נגד נשק גרעיני של האומות המאוחדות[102]. שלטון החוק ומשטרה  משטרת גאנה (GPS) ומחלקת החקירות הפליליות (CID) הן רשויות אכיפת החוק העיקריות של גאנה, ואחראיות למיגור הפשע, שמירה על החוק והסדר ושמירה על שלום וביטחון פנים[103]. לשירות המשטרה של גאנה יש אחת עשרה יחידות משטרה מיוחדות, כולל כוח פריסה מהיר של המשטרה (RDF) ומשמר חופים (MPU)[104][105]. שירות המשטרה של גאנה פועל ב-12 אוגדות: עשר מהן מכסות את עשרת המחוזות של גאנה, אחת הפועלת בים לאורך החוף, ואחת שאחראית לתנועה, לכבישים ולרכבות[105]. החטיבה הימית של המשטרה אחראית גם לכל הקשור במרבצי הנפט והגז הטבעיים[105]. שירות בתי הסוהר של גאנה והחטיבה לעבריינים צעירים הם האחראים על בתי הכלא השונים בגאנה[106]. בגאנה קיים עונש מוות בצורה נפוצה מברוב המדינות, והוא יכול להינתן על בגידה, שחיתות, שוד, פיראטיות, סחר בסמים, אונס ורצח[107][108]. 27 מורשעים (כולם גברים) נידונו למוות בגאנה בשנת 2012 ועל פי שירות בתי הסוהר של גאנה של המספר הכולל של מורשעים שנידונו למוות בגאנה נכון לדצמבר 2012 היה 162 גברים ו-4 נשים. בסך הכל נאסרו בגאנה 13,983 נכון ל-22 ביולי 2013[109]. מלחמת הסמים בגאנהגאנה, יחד עם מדינות נוספות בסביבתה, משמשת נתיב פופולרי לסוחרי סמים בדרך לאירופה, בעיקר מדרום אמריקה אך גם מאפריקה[110]. ב-2013, ראש המשרד לסמים ופשע של האו"ם (UNODC) הצהיר כי "במערב אפריקה ביקורת הגבולות היא לוקה בחסר לחלוטין, וקרטלי הסמים הגדולים מקולומביה ואמריקה הלטינית בחרו בה כדרך להגיע לאירופה"[111]. אין אינדיקציה או ידע ממשי על פעילות של קרטלי וסוחרי סמים בתוך גאנה עצמה. היעדר פיקוח גבולות, שטחים גדולים שאינם מיושבים, חוף למפרץ גינאה והיותה של גאנה נקודת אמצע בין אמריקה הדרומית ליבשת אירופה הפכו אותה ליעד אטראקטיבי עבור סוחרי הסמים[112]. מועצת הפיקוח על הסמים (NACOB) הגאנאית ביצעה מספר מעצרים של ספינות מכולות שעגנו לחופי גאנה, בהן נמצאו אלפי קילוגרמים של קוקאין, בעלי ערך של מיליוני דולרים. עם זאת, ב-2011 דווח כי יעילות המועצה הלכה ופחתה, ופחות ופחות סוחרים נתפסים מדי שנה[113][112]. כלכלה.svg)  כלכלת גאנה מבוססת בעיקר על משאבים טבעיים כגון גז טבעי, מינרלים ונפט, לצד ייצור וייצוא של מוצרים טכנולוגיים דיגיטליים, כמו כלי רכב ואוניות. בזכות הכלכלה המתועשת שלה, גאנה נהנית מאחד התמ"גים הגבוהים באפריקה[114]. בשנת 2011, חוותה גאנה את שיעור הצמיחה הכלכלית הגדול בעולם[115]. הכלכלה המקומית בגאנה ב-2012 נסבה סביב שירותים שונים, שהיוו 50% מהתמ"ג והעסיקו 28% מכוח העבודה. מלבד התיעוש הקשור במינרלים ונפט, הפיתוח התעשייתי בגאנה נותר בסיסי, והתעשייה עוסקת בעיקר סביב ייצור של מוצרי מתכת ופלסטיק[116]. 53.6% מכוח העבודה של גאנה הועסקו בחקלאות ב-2013[117][118]. בתחילת המאה ה-21, כחלק מתוכנית הממשלה לקדם את גאנה כלכלית, החל תהליך של החלפת המטבע הקיים, הסדי (₵) למטבע החדש, סדי גאנאי (GH₵). שער ההעברה הוא סדי גאנאי אחד לכל 10,000 סדי ישן. גאנה היא יצרנית הזהב הגדולה ביותר באפריקה, לאחר שעקפה את דרום אפריקה ב-2019[119] ויצרנית הקקאו השנייה בגודלה (אחרי חוף השנהב)[120]. מירב החוב החיצוני שלה בוטל ב-2005, אך מאוחר יותר יחד עם צניחה במחירי הנפט, משבר כלכלי אילץ את הממשלה לנהל משא ומתן על קבלת הלוואה של 920 מיליון דולר מקרן המטבע הבינלאומית (IMF) באפריל 2015[121]. מגזרי מפתח_and_National_Petroleum_Authority.png)  גאנה זכתה לשבת על שטח נרחב של מרבצי נפט, גז טבעי, יהלומים, זהב ופחמימנים. בזכות כך, והודות למאמצים כלכליים של הממשלה האזרחית מאז 1992, כלכלתה צומחת בקצב גדול יותר מכל מדינת אפריקה אחרת. בשנת 2020 פרסמה הממשלה תוכנית כלכלית ארוכת טווח בשם "חזון גאנה 2020"[122]. במסגרת התכנית צפויה גאנה להפוך למדינה המפותחת הראשונה באפריקה בין השנים 2020 ל-2029 ולמדינה המתועשת השנייה באפריקה, אחרי דרום אפריקה, בין 2030 ל-2039[122]. בשנת 2013, עקב משא ומתן עם סין, החל להפיץ הבנק המרכזי של גאנה את הרנמינבי כמטבע לאומי שני, אחרי הסדי[123]. בין 2012 ל-2013, 37.9% מהכפריים בגאנה הוגדרו כעניים, בעוד שרק 10.6% מתושבי הערים היו, מספרים נמוכים מאוד בהשוואה לשכנותיה האחרות של גאנה[124]. 94% ממי שהוגדרו עניים באוכלוסייה הכפרית עובדים בחקלאות[125]. רשות נהר וולטה בבעלות המדינה ותאגיד הנפט הלאומי של גאנה הם שני ספקי החשמל הגדולים במדינה[126]. סכר אקסומבו (אנ'), שנבנה על הוולטה בשנת 1965, יחד עם סכר בואי, סכר קפונג וסכרים הידרואלקטרים נוספים מספקים אנרגיית מים שהיא קריטית בגאנה[127][114]. בנוסף, ממשלת גאנה הגישה תכנון לבניית תחנת הכוח הגרעינית השנייה באפריקה. הבורסה הגאנאית היא ה-5 בגודלה ביבשת אפריקה וה-3 בגודלה באפריקה שמדרום לסהרה עם שווי שוק של 57.2 מיליארד סדי גאנאי ב-2012. החברה החזקה בבורסה היא South Africa JSE Limited[128]. ב-2013 הייתה הבורסה הגאנאית השנייה ביציבותה באפריקה שמדרום לסהרה[129]. גאנה היא גם יצרנית קקאו גדולה[130]. היא מייצרת את כמות הקקאו השנייה בגודלה בעולם[130][131], וצפויה להפוך ליצרנית הקקאו הגדולה בעולם[132]. גאנה מסווגת כמדינה בעלת הכנסה בינונית[133]. בשנת 2021 הודיעה ממשלת גאנה על תוכניות להנפיק איגרות חוב, מה שיהפוך אותה למדינה האפריקאית הראשונה שעושה זאת[134][135]. המדינה, שמתכננת ללוות עד 5 מיליארד דולר בשווקים הבינלאומיים, תשתמש ברווח האג"חים על מנת להשקיע בחינוך ובבריאות, לצד השלמת חובות חיצוניים ישנים. המדינה תשתמש בהכנסות גם כדי להתקדם עם יוזמת בית ספר תיכון חינם שהחלה ב-2017, על אף ששיעור ההכנסות מאיגרות החוב אינו מספיק זאת[136]. נפט, מינרלים וגז טבעיגאנה מייצרת ומייצאת שפע של פחמימנים כגון נפט גולמי וגז טבעי[137][138]. חברת תחנות התדלוק הממשלתית של גאנה, חברת נפט גאנה (GOIL), היא האחראית הממשלתית על תעשיית האנרגיה. גאנה שואפת להגדיל עוד יותר את תפוקת הנפט ל-2.2 מיליון חביות ביום ואת הגז ל-34,000,000 מ"ק ביום[118].  שדה הנפט ג'אבלי הגאנאי המכיל עד 3 מיליארד חביות של נפט גולמי התגלה בשנת 2007, בין שלל שדות הנפט הימיים שלחופי המדינה, בתחומי המים הכלכליים שלה[139]. ההערכה היא כי לחברת נפט גאנה יש בין 5 מיליארד חביות ל-7 מיליארד חביות של נפט באחסון[140], מה שהופך אותה לבעלת כמות הנפט ה-21 עד ה-25 בעולם. כמות הגז הטבעי שקיים באחסון בגאנה הוא השישי בגודלו באפריקה[141] ובמקום ה-49 בעולם בכמות עתודות הגז הטבעי המוכחות. חיפושי נפט וגז מול החוף המזרחי של גאנה במפרץ גינאה נמשכים, וכמות הנפט הגולמי והגז הטבעי ממשיכה לגדול. ממשלת גאנה ערכה תוכניות להלאים את כל מאגרי הנפט והגז הטבעי של גאנה כדי להגדיל את הכנסות הממשלה[142]. מסחר וייצואביולי 2013, International Enterprise Singapore פתחה את המשרד הגלובלי ה-38 שלה באקרה, כדי לפתח סחר והשקעות במגזרי לוגיסטיקה, פחמימנים, תעופה, תחבורה וצרכנות[143]. סינגפור וגאנה חתמו גם על ארבעה הסכמים לקידום שיתוף פעולה במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי, שכן גאנה שואפת להעביר בעיקר את שותפות הסחר הכלכלית שלה למזרח אסיה ולדרום מזרח אסיה[143]. כוח העבודה בגאנה ב-2008 הסתכם ב-11.5 מיליון אזרחים, שהם פחות ממחצית האזרחים[144][145]. נמל טמה הוא הנמל המלאכותי הגדול ביותר באפריקה, והוא נמל הייצוא והייבוא העיקרי בגאנה, יחד עם נמל טאקארודי[146][147]. שני הנמלים מופעלים על ידי רשות הנמלים של גאנה[146][147].  תיירות בשנת 2011 ביקרו בגאנה 1,087,000 תיירים, שהם שווי ערך לבערך 3% מאוכלוסיית גאנה כולה. תיירים מגיעים לגאנה מכל קצות הגלובוס, ובעיקר מאירופה, מזרח אסיה ואמריקה[148]. גאנה ניחנת באטראקציות תיירותיות רבות, כמו אקלים חם וטרופי כל ימות השנה, חיות בר מגוונות, מפלים ונהרות, חופים חוליים רחבי ידיים, מערות, הרים ואגמים גדולים, בהם אגם וולטה שהוא האגם המלאכותי הגדול ביותר בעולם. מלבד זאת, בגאנה קיימים עשרות מבצרים וטירות, אתרי מורשת עולמית, שמורות טבע ופארקים לאומיים[148]. ההיסטוריה של גאנה מתחלקת בין היסטוריה אפריקאית של ממלכות מתקדמות לבין תקופה קולוניאליסטית מוקדמת, ולכן גאנה מרוצפת מבנים ארכאולוגים, טירות, מבצרים, מבנים עתיקים ועוד. כמה מהטירות הבולטות הן טירת קייפ קוסט וטירת אלמינה[149]. תיירים רבים מגיעים גם מארצות הברית בעקבות שארית העדויות לתעשיית הסחר בעבדים שהתרחשה בגאנה[150]. עברן המצער של הטירות האירופאיות בגאנה, שרבות מהן שימשו לחטיפת תושבים ומכירתם כעבדים, הוביל את אונסק"ו להכריז עליהן כאנדרטאות מורשת עולמית[150]. הנתונים הסטטיסטיים של הפורום הכלכלי העולמי בשנת 2010 הראו שמתוך יעדי התיירות המועדפים בעולם, גאנה דורגה במקום ה-108 מתוך 139 מדינות[151]. המדינה עלתה שני מקומות מעלה מהדירוג של 2009. בשנת 2011, מגזין "פורבס", פרסם כי גאנה דורגה במקום האחת-עשרה כמדינה הידידותית בעולם. הקביעה התבססה על סקר ב-2010 של מטיילים ברחבי העולם. מכל מדינות אפריקה שנכללו בסקר, גאנה דורגה במקום הגבוה ביותר[152]. התיירות בגאנה, על כן, היא הגורם הרביעי בגודלו בתמ"ג[152]. בשנת 2017, דורגה גאנה כמדינה ה-43 הכי שלווה בעולם[153]. אטרקציה תיירותית הולכת וגדלה בגאנה היא גלישה. חופי גאנה והים של מפרץ גינאה עשה שם כמקום אידיאלי לגלישה, ומטיילים רבים מגיעים אליו מדי שנה. גם מי הים בגאנה, עקב הקרבה לקו המשווה ולזרמים החמים, נחשבים לחמימים וטרופיים[154]. .jpg) טכנולוגיה ומדעגאנה הייתה המדינה הראשונה באפריקה שמדרום לסהרה שהשיקה רשת סלולרית (1992). היא הייתה אחת המדינות הראשונות באפריקה שחוברה לאינטרנט והעניקה לאזרחים שירותי פס רחב[155]. גאנה דורגה במקום ה-108 במדד החדשנות העולמי ב-2020, ירידה מהמקום ה-106 ב-2019[156][157][158][159]. חקר החלל ושיגור לוויינים מרכז המדע והטכנולוגיה של החלל בגאנה (GSSTC) וסוכנות החלל של גאנה (GhsA) הם הגופים הרציניים ביותר העוסקים בהווה בחקר החלל בגאנה. שתי החברות שיגרו יחד לוויין גאנאי ראשון ב-2015[160][161]. הצעד המעשי הראשון בחקר החלל בגאנה היה פרויקט CanSat (אנ') שהושק ב-15 במאי 2013, תוכנית חלל בראשות אוניברסיטת כל האומות (ANUC) בקופורידואה. ה-CanSat הועף לגובה של 200 מטר וחקר את הריכוזי החמצן ולחץ האוויר, וכמו כן גם צילם תמונות. השלב הבא היה תכנון ובנייה של תחנת חלל קרקעית חובבנית על אדמת האוניברסיטה, שמסוגלת ליצור קשר עם תחנות חלל שנמצאות מחוץ לאטמוספירה. לאחר שתקשרה בהצלחה עם לוויני תצפית חובבניים, החלה ליצור קשר גם עם תחנת החלל הבינלאומית, ואף קיבלה שדר של צילומים וסרטונים מהתחנה. לוויין התצפית הראשון של האוניברסיטה שוגר ב-2017[161]. ההוצאה השנתית של גאנה לחקר החלל היא 1% מהתמ"ג, שנועד לתמוך במחקר במדע ובטכנולוגיה כחלק מתפיסת הממשלה הגאנאית לקידום ההשכלה הגבוהה במדינה. בשנת 2012, גאנה נבחרה ליו"ר הוועדה למדע וטכנולוגיה ולפיתוח בר קיימא בדרום (אנ'); סוכנות החלל של גאנה גם משתפת פעולה עם סוכנות החלל של דרום אפריקה[160]. קיברנטיקה ולוחמת סייברהשימוש בטכנולוגיה להוראה ולמידה החל לקבל את תשומת הלב של ממשלת גאנה מסוף שנות ה-90[162]. מדיניות המידע והתקשורת בחינוך של גאנה מחייבת שימוש בטכנולוגיית מידע ותקשורת להוראה ולמידה בכל רמות מערכת החינוך הגאנאית[162]. משרד החינוך של גאנה (MOE) הוא אחד הגופים הממשלתיים המתוקצבים ביותר בגאנה, ותומך בבתי חינוך המשתמשים במחשבים וטכנולוגית למידה[162]. לרוב בתי הספר התיכוניים, ולחלק מבתי הספר היסודיים בגאנה, יש מעבדות מחשבים[162].  כוונתה של גאנה להפוך למרכז טכנולוגיית המידע של מערב אפריקה הובילה את ממשלת גאנה לחוקק מספר חוקים הנוגעים לפשעי סייבר ולשיפור נוהלי אבטחת הסייבר[163]. מתוך מטרה זו, בשנת 2008 העביר הפרלמנט של גאנה את חוק התקשורת האלקטרונית ואת חוק העסקאות האלקטרוניות, אשר קבעו את המסגרת המשפטית לניהול טכנולוגיית מידע[163]. גאנה הייתה מהמדינות הראשונות באפריקה להתייחס לתחום זה. בנובמבר 2011 הכריז סגן שר התקשורת והטכנולוגיה על פיתוח אסטרטגיית אבטחת סייבר לאומית, שמטרתה להילחם בפשעי סייבר ואבטחת תשתיות קריטיות[163]. ביוני 2012, הסוכנות הלאומית לטכנולוגיית מידע (NITA) הכריזה על "אסטרטגיה" לאומית של צוות חירום שנועד לתאם את תגובת הממשלה כלפי התקפות סייבר, הן פנימיות והן חיצוניות[163]. הסוכנות אף הקימה צוותי תגובת חירום ממוחשבים עבור כל מועצה עירונית, מטרופולינית ומחוזית כדי לשפר את התיאום ושיתוף המידע על איומי המרחב הקיברנטי[163]. גאנה מדורגת במקום השני באפריקה ובמקום השביעי בעולם ביעילות לוחמת הסייבר שלה ומיגונה מסכנות כגון טרור סייבר ופשע מקוון[164]. בשנת 2018 נוסד המרכז הלאומי לאבטחת סייבר (NCSC). זוהי הסוכנות הלאומית האחראית על אבטחת סייבר[165]. בנובמבר 2020, הפרלמנט העביר את חוק אבטחת הסייבר 2020. שרת התקשורת, אורסולה אווסו-אקופול, ציינה כי "כלכלה מצליחה תלויה באקוסיסטם דיגיטלי לאומי מאובטח, בטוח וגמיש. אבטחת סייבר היא, לפיכך, קריטית מאוד לפיתוח הכלכלי של המדינה וחיונית להגנה על זכויותיהם של אינדיבידואלים בתוך המערכת האקולוגית הלאומית הדיגיטלית"[166]. חינוך _North_Campus.jpg) מערכת החינוך בגאנה מחולקת לשלושה חלקים: בית ספר בסיסי, בית ספר על-יסודי ובית ספר תיכון. "חינוך בסיסי" נמשך 11 שנים (גילאי 4-15)[167]. הוא מחולק לגן ילדים (שנתיים) ובית ספר יסודי (שני מחזורים של 3 שנים). לאחר מכן מגיע בית הספר העל-יסודי, שהוא למעשה חטיבת ביניים שאורכת כ-3 שנים. בית הספר העל-יסודי מסתיימת בבחינת תעודת החינוך הבסיסי (BECE)[167][168]. לאחר השגת תעודה זו, התלמיד יכול לבחור אם להמשיך לבית הספר התיכון[169]. לפיכך, לתלמיד יש בחירה בין השכלה כללית (המוצעת על ידי התיכון) לבין השכלה מקצועית (המוצעת על ידי בתי ספר טכניים או מקצועיים). תיכון נמשך כשלוש שנים ובסופו ניתנת תעודת סיום תיכון מערב אפריקאית (WASSCE), הקיימת בכל מדינה במערב אפריקה, ומהווה תנאי מוקדם להרשמה לתוכנית לימודי תואר ראשון באוניברסיטה[170]. תואר ראשון דורש בדרך כלל קורס של ארבע שנות לימוד. לאחריו ניתן להיכנס לתוכנית לתואר שני בת שנה או שנתיים, ולאחריה תוכנית דוקטורט של שלוש שנים לפחות[171]. בגאנה אוניברסיטאות ומכללות רבות[172]. מערכת החינוך הגאנאית מגיל גן ועד לרמת תואר ראשון נמשכת בדרך כלל 20 שנה[173]. השנה האקדמית נעה בדרך כלל מחודש אוגוסט עד מאי כולל[174]. כאשר כ-95% מילדי גאנה נמצאים במסגרות ובבתי הספר, היא רושמת את אחד משיעורי האוריינות הגבוהים באפריקה[175][176]. היחס בין נשים לגברים בכל מערכת החינוך היה 98 בנות ל-100 בנים בשנת 2014[177]. בגאנה לומדים מלבד סטודנטים גאנאים גם מספר גבוה של סטודנטים זרים מכל מדינות אפריקה[178][179].  הממשלה מממנת במידה רבה את החינוך הבסיסי הכולל בתי ספר יסודיים ציבוריים וחטיבות ביניים ציבוריות. בתי ספר תיכוניים היו מסובסדים על ידי הממשלה עד שנת הלימודים האקדמית ספטמבר 2017/2018, בה הופסקו הסבסודים לטובת לימודים אקדמיים חינם[180]. ברמת ההשכלה הגבוהה, הממשלה מממנת יותר מ-80% מהמשאבים הניתנים לאוניברסיטאות ציבוריות, לפוליטכניות ולמכללות להכשרת מורים. בצורה זו, עלות הלימודים האקדמיים היא סמלית בלבד. כחלק מהחינוך הבסיסי האוניברסלי החינמי, Fcube, הממשלה מספקת לכל בתי הספר לחינוך בסיסי את כל ספרי הלימוד שלהם וציוד חינוכי אחר כמו ספרי תרגילים. בתי ספר תיכוניים מסופקים גם כן בכל צורכיהם. בתי ספר פרטיים רוכשים את ספרי הלימוד מספקים פרטיים[181]. סטטיסטיקהשיעור האוריינות של נשים וגברים בגילאי 15–24 בגאנה היה 81% בשנת 2010, כאשר הוא עומד על 82% לבנים[182] ועל 80% לבנות[183]. הגיל הממוצע בו מתחילים ללמוד בגאנה הוא לרוב 6. בשנת 2005, היו בגאנה 12,130 בתי ספר יסודיים, 5,450 חטיבות ביניים, 503 בתי ספר תיכוניים, 21 מכללות להכשרה ציבורית, 18 מוסדות טכניים ו-6 אוניברסיטאות[184].  בשנת 2010, היו יחסית יותר נשים (53.0%) מגברים (40.5%) בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים, אולם לאחר מכן מתמעט אחוז הנשים שממשיכות לבית הספר התיכון ולהכלה גבוהה. בית הספר הבסיסי והתיכוןמשרד החינוך הגנאי ומועצת ההסמכה הלאומית של גאנה מעניקים חינוך חינם ברמת בית הספר הבסיסי, הכולל גן ילדים, בית ספר יסודי וחטיבה, ולרוב הגאנאים יש גישה קלה יחסית לחינוך תיכון[185]. ההוצאות של גאנה על חינוך השתנו מ-28% ל-40% מהתקציב השנתי שלה בעשור האחרון. כל ההוראה נעשית באנגלית[186]. הקורסים הנלמדים ברמת בית הספר היסודי או הבסיסי כוללים אנגלית, שפה ותרבות גאנה, מתמטיקה, סביבה, חברה, שפה זרה (מנדרינית או צרפתית)[187], מדעים, מיומנויות טרום-מקצועיות, לימודי דת ומוסר, מוזיקה וריקודים גאנאים וחינוך גופני[186]. בתוכנית הלימודים בבתי הספר התיכוניים נלמדים מקצועות ליבה ומקצועות בחירה. על התלמידים ללמוד את מקצועות אנגלית, מתמטיקה, מדעים (כימיה, פיזיקה או ביולוגיה) ולימודי חברה (כלכלה, גאוגרפיה, היסטוריה או אזרחות)[186].  השכלה גבוהההאוניברסיטה הוותיקה ביותר בגאנה, אוניברסיטת גאנה, נוסדה בשנת 1948. בשנת 2008 למדו בה 29,754 סטודנטים. בין המקצועות הנלמדים בה נכללים אמנויות, מדעי הרוח. אוניברסיטאות רבות בעולם - כולל אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת קורנל ואוניברסיטת אוקספורד - מקיימות תוכניות מיוחדות ללימודים משותפים עם בתי ספר בגאנה. לאוניברסיטת ניו יורק יש קמפוס שליח באקרה בו לומדים תלמידים גאנאים[188]. באופן מסורתי, סטודנטים רבים שעשו תואר ראשון באוניברסיטת גאנה עוברים לתואר שני באוניברסיטת קוואמה נקרומה למדע וטכנולוגיה[189]. מאז עצמאותה של גאנה, היא רושמת את אחוזי האזרחים בעלי תואר ראשון מהגבוהים באפריקה שמדרום לסהרה. מזכ"ל האו"ם לשעבר קופי אנאן הוא קנצלר אוניברסיטת גאנה מאז 2008[189]. גאוגרפיה גאנה ממוקמת לחופי מפרץ גינאה, רק מעלות בודדות צפונית לקו המשווה, ולכן היא שוררת אקלים חם מרבית השנה[190][191]. גאנה משתרעת על פני שטח של 238,535 קמ"ר[17], גודל דומה לשטחה של בריטניה, ויש לה קו חוף לאוקיינוס האטלנטי המשתרע על פני 560 ק"מ. המרידיאן הראשי עובר דרך גאנה, וכמעט חוצה במדויק את עיירת הנמל התעשייתית טמה[190]. היא גובלת בחוף השנהב במערב, בבורקינה פאסו בצפון ובטוגו במזרח. צורתה הכללית היא כעין טרפז שאורכו (מצפון לדרום) כ-670 ק"מ, ורוחבו המרבי כ-560 ק"מ. מרבית גאנה מאופיינת בערבות עשב רחבות ידיים ובעלות עצים מועטים, כאשר בחלקה הדרום-מערבי משתרעים יערות רבים, בהם יערות גשם. חלקיה הדרומיים והמרכזיים של גאנה הם עתירי מינרלים ונפט. כוללת בשטחה חלקים מתוך חמישה אזורים אקולוגיים ביבשת אפריקה: יערות מזרח גינאה (אנ'), יער-סוואנה גינאי (אנ'), סוואנה מערב סודנית (אנ'), מנגרוב מרכז אפריקאי (אנ') ומנגרוב גינאי (אנ')[192]. בגאנה מאפיינים גאוגרפים מרשימים רבים, בהם מישורים, מפלים, הרים, ונהרות. בגאנה נמצא גם אגם וולטה, שהוא האגם המלאכותי הגדול בעולם וניתן לראותו מהחלל[193]. אפאדג'אטו הוא ההר הגבוה ביותר בגאנה. ההר ממוקם ברכס אגומסטה, שבמחוז וולטה, ליד הכפרים ליאטי ווט וג'יביאלדי, ומתנשא לגובה של 885 מטר (2,904 רגל). אקליםהאקלים של גאנה הוא טרופי, וישנן שתי עונות עיקריות: 'העונה הרטובה' ו'העונה היבשה'[194]. שינויי האקלים בגאנה הם בעלי השפעה משמעותית על חיי אזרחיה, שכן היא ניצבת בצומת בין שלוש מערכות הידרו-אקלמיות[195]. שינויים מעין אלו, כמו בכמות הגשמים או במפלס הים, עלולים להשפיע על מליחות מי הים. שינוי כזה הוא קטלני לכלכלה החקלאית בגאנה, בין אם בחקלאות או בדיג[196]. הכלכלה הלאומית עלולה לסבול מהשפעות שינויי האקלים עקב התלות שלה במגזרים רגישים לאקלים כמו חקלאות, משאבים טבעיים וייעור. יתרה מכך, הגישה למים מתוקים צפויה להפוך לקשה יותר עם שינויי האקלים, ואספקת מים מופחתת תשפיע לרעה על אנרגיית המים, המספקת 54% מחשמל המדינה[196]. בנוסף, סביר להניח שגאנה תראה יותר מקרים של מלריה וכולרה, מכיוון ששניהם מושפעים משינויים בתנאי המים. דמוגרפיה
גאנה היא מדינה רב-אתנית[199]. הקבוצה האתנית הגדולה ביותר היא אנשי האשנטי, שהם תולדה של האקאן וכיום יורשים את שמה של ממלכת אשנטי ששלטה בגאנה עד כיבושה על ידי הבריטים במאה ה-19. השטח הטריטוריאלי של גאנה מתוך מערב אפריקה היה לא מיושב על ידי בני אדם עד המאה ה-10 לפני הספירה בערך[200]. השבט הראשון שיישב את האזור באופן של שלטון אחיד ומדיני היו המול-דגבאני. האקאן החלו להתיישב בגאנה בסביבות המאה ה-13 והקימו את ממלכת הבונו. כיום האקאן הם מיעוט ביחס לקבוצה האתנית אשנטי, שהתפתחה מתוך האקאן אך בעלת מאפיינים אחרים. מבחינה דתית, כ-71.3% מתושבי גאנה הם נוצרים (24.3% פנטקוסטלים, 18.4% פרוטסטנטים, 13.1% קתולים ו-11.4% אחרים). כ-19.9% מאוכלוסיית גאנה הם מוסלמים[17] (51% סונים, 16% אחמדיה ו-8% שיעים)[201][202]. האסלאם הגיע לגאנה מצפון אפריקה, המסגד הוותיק במדינה הוא מסגד לרבנגה שנבנה ב-1421. קצת יותר מ-10,000 גאנאים מאמינים בהינדואיזם, רובם ילידים שהמירו את דתם. ההינדואיזם בגאנה הופץ בעיקר על ידי סוואמי גאנה נדי ג'י, שפעל להעביר מקומיים אל הדת ואף הקים מספר מקדשים. בגאנה גם למעלה מ-100 קהילות של בהאים. במפקד האוכלוסין הפוסט-קולוניאלי הראשון שלה בשנת 1960, מנתה אוכלוסיית גאנה 6.7 מיליון תושבים[203]. מאז חוותה גאנה גידול משמעותי, וכיום היא מונה 31 מיליון תושבים. גודל משק הבית הממוצע הוא 3.6 נפשות, נמוך מאוד ביחס למדינות אפריקה אחרות. שפתה הרשמית של גאנה היא אנגלית והיא מדוברת על ידי 67.1% מאוכלוסיית גאנה. שאר האוכלוסייה דוברי שפות מקומיות. אוכלוסייה והגירה.jpg) במפקד האוכלוסין שנעשה ביוני 2019, בגאנה התגוררו כ-30,083,000 תושבים[204]. כ-29 אחוזים מהאוכלוסייה היו מתחת לגיל 15, בעוד שבני 15–64 מהווים 57.8 אחוז מהאוכלוסייה[205]. התפלגות האוכלוסייה כוללת כ-4.7 מיליון תושבים במחוז אשנטי, 2.3 מיליון במחוז ברונג-אחפו, 2.2 מיליון במחוז המרכז, 2.6 מיליון במחוז המזרח, 2.3 מיליון במחוז המערב, ו-4 מיליון באקרה רבתי. כיום אוכלוסיית גאנה מוערכת בכ-31,072,940 תושבים[206]. בשל ההגירה החוקית של עובדים זרים לגאנה, יש אוכלוסייה קטנה של אזרחים סינים, מלזים, הודים, ערבים ואירופאים. בשנת 2010, שירות ההגירה של גאנה דיווח על מספר רב של מהגרי עבודה לגאנה, לרוב ממדינות האזור: כ-14.6% (או 3.1 מיליון) מאוכלוסיית גאנה בשנת 2010 היו מהגרי עבודה, בעיקר ניגרים, בורקינים, טוגואים ומאלים. בשנת 1969, בהוראת ראש ממשלת גאנה קופי אברפה בוסיה, גורשו מגאנה כ-3,000,000 אזרחים זרים ומהגרים בלתי חוקיים בתוך שלושה חודשים, שהיו 20% מהאוכלוסייה באותה תקופה[207][208]. בשנת 2013, התבצע גירוש המוני של עובדים בלתי חוקיים במכרות המינרליים, יותר מ-4,000 מהם אזרחים סינים[209][210]. שפה אנגלית היא שפתה הרשמית של גאנה[211][212]. בנוסף, 11 שפות נוספות מוגדרות כשפות שניות[213][214]. מכיוון שגאנה מוקפת במדינות דוברות צרפתית, השפה נלמדת באופן נרחב בבתי ספר ומדוברת על ידי נתח גדול מהאוכלוסייה. מאז 2006, גאנה נהפכה חברה שותפה בארגון הבינלאומי לפרנקופוניה[215], ארגון עולמי המאגד מדינות דוברות צרפתית. בשנת 2005, יותר מ-350,000 ילדים גאנה למדו צרפתית בבתי ספר. מאז, מעמדה עודכן בהדרגה לשפת חובה בכל חטיבת ביניים[216] והיא בתהליך של הפיכה לשפה רשמית[217][218]. באזורים הדרומיים של גאנה בכלל ובאקרה בפרט מדובר ניב מקומי של האנגלית המכונה קרו-אנגלית[219]. ניתן לחלק את הדיאלקט בגסות לשני סוגים עיקריים, המכונים "לא משכיל" ו"ממוסד". הראשון נפוץ יותר ברחוב הגאנאי ומדובר על ידי חסרי השכלה או אנאלפביתים והאחרון נפוץ יותר במקומות משכילים ורשמיים, כמו אוניברסיטאות ובתי ספר[220].  בריאות ורפואהלגאנה מערכת בריאות ציבורית המיועדת אך ורק לאזרחי המדינה, המכונה "תוכנית ביטוח בריאות לאומית" (NHIS)[221]. בשנת 2012 למעלה מ-12 מיליון אזרחים גאנה היו מכוסים על ידי ביטוח הבריאות הציבורי[222]. יש יותר מ-200 בתי חולים בגאנה, חלקם ברמה בינלאומית ומהווים יעד לתיירות מרפא[223]. אף על פי כן, ברוב האזורים הכפריים בגאנה, בהם מתגוררים רוב האוכלוסייה, אין נגישות מפותחת לרפואה מתקדמת. בשנת 2010, היו 0.1 רופאים לכל 1,000 איש בגאנה ונכון לשנת 2011, היו 0.9 מיטות אשפוז לכל 1,000 איש[224]. תוחלת החיים במדינה היא 69.37 (גברים 67.7 שנים ונשים 71.09 שנים), שיעור הפריון הוא 3.66 צאצאים לאישה ותמותת תינוקות היא ל-32.59 לכל 1,000 לידות, ירידה של אחוזים רבים בעשורים האחרונים. על פי הערכה מ-2010, היו בגאנה בערך 15 רופאים ו-93 אחיות על כל 100,000 תושבים[225]. באותה שנה, נתח הבריאות מסך התמ"ג היווה 5.2%[226]. במאי 2020, ארגון הבריאות העולמי הכריז שגאנה היא המדינה השנייה באפריקה שמגיעה ל"רמה 3", מתוך 4 רמות של מערכות הרגולציה הלאומיות לתרופות[227]. נכון לשנת 2012, שכיחות נגיף ה-HIV בגאנה נאמדה ב-1.40% בקרב מבוגרים בגילאי 15-49[228]. תרבותתרבות גאנה היא תערובת מגוונת של מסורות עתיקות וחדשות, המושפעות מהגיוון האתני הרחב והתקופה הקולוניאליסטית. המטבח הגאנאיהמטבח הגאנאי מגוון מאוד וכולל מבחר רחב של מרקים ותבשילים המכילים מאכלי ים כמו גם ירקות, בשר ועוף[229]. דגים הם מרכיב חשוב במרבית האוכל המסורתי הגאנאי, ובעיקר אמנון וסרטנים שונים, המוגשים בצורת עישון, טיגון או אפייה[229]. הבנקו (אנ') הוא מאכל פופולרי בגאנה, העשוי מתירס טחון[230] ומלווה לרוב בדג מטוגן או מרק[231]. הבנקו נעשה לרוב בידיים[232] ובו התירס הטחון מעורב עם קורנפלור ומותסס במים חמים עד שהוא הופך לעיסה לבנה[233][234][235]. הפופו (אנ') הוא המאכל הגאנאי הנפוץ ביותר מחוץ לגאנה, ונחשב למעדן פופולרי בכל מערב אפריקה. מנהגים מסורתייםבמהלך המאה ה-13, טרם הגיעו האירופאים הראשונים לאזור, התפתחה בממלכת אשנטי מלאכה ייחודית בשם "סמלי האדינקרה". האדינקרה היא אוסף של סמלים הנגזרים מפתגמים, אירועים היסטוריים, אידאולוגיה, אתולוגיה ובעלי חיים. סמלי האדינקרה הודפסו על בגדים ביד ונרקמו ביד, ושימשו רק לטקסים של בני המלוכה והאצולה. ניתן לסווג את משמעויות הסמלים השונים לאסתטיקה, אתיקה, יחסי אנוש ופתגמים[236]. בנוסף לבד האדינקרה, עליו מטביעים את הסמלים, הלבוש המסורתי בגאנה מורכב מסוגי בדים נוספים, בעלי משמעות תרבותית[237]. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
