|
מקסיקו
מקסיקו (בכתיב ארכאי: מכסיקו; בספרדית: México; הגייה: מחיקו ⓘⒾ), או בשמה הרשמי המדינות המקסיקניות המאוחדות (בספרדית: Estados Unidos Mexicanos), היא פדרציה בצפון אמריקה הגובלת בארצות הברית מצפון, בגואטמלה ובבליז בדרום-מזרח, באוקיינוס השקט במערב ובמפרץ מקסיקו ובים הקריבי במזרח. מבחינה תרבותית שייכת מקסיקו לאמריקה הלטינית. היא מדורגת במקום ה-11 בעולם מבחינת גודל האוכלוסייה ובמקום ה-15 מבחינת שטחה. עיר בירתה היא מקסיקו סיטי. מקור השםמקור השם מקסיקו הוא בשפת הנאוואטל, ששימשה כשפה המרכזית של ההאימפריה האצטקית. במקור, השם "מקסיקו" בוטא "משיקו" והיה שמו של עמק בדרום המדינה שקרוי היום "עמק מקסיקו", בו שוכנת הבירה מקסיקו סיטי. ישנן מספר תאוריות אטימולוגיות למקור השם, ואין קונצנזוס בקרב החוקרים. אחת התיאוריות היא שמקור שמו של העמק הוא "מקומו של משיטל"; משיטל (מנאוואטל: Mexitl) הוא אחד משמותיו של ויצילופוצ'טלי, האלוהות המרכזית באימפריה האצטקית.[7] גם הקבוצה האתנית המרכזית והשלטת באימפריה האצטקית קיבלה את שמה משם העמק, שבט המשיקה. השם המודרני "מקסיקו" מקורו בשינוי שעברה הספרדית במאה ה-16, לפני השינוי האות X בוטאה כ-"ש" כפי שהיא מבוטאת בפורטוגזית ובקטלאנית עד היום. החל מהמאה ה-16 השתנתה ההגייה של האות X בספרדית לצליל "ח" (ששייך כיום לאות הספרדית J), ולאחר מכן לצליל "קס" המוכר לנו כיום. עם זאת, הצליל "ח" השתמר במספר שמות מאותה תקופה, וביניהם "México", שנהגית בניב המקומי של ספרדית כ"מחיקו".[8] היסטוריה
העדות הראשונה להתיישבות האדם במקסיקו מתוארכת ל-17,000 שנה לפני זמננו לערך. במשך כ-3,000 שנים התקיימו במקסיקו כמה מן התרבויות האינדיאניות המפותחות ביותר. בין התרבויות שהתקיימו בחבל ארץ זה אפשר למנות את האולמקים, הטולטקים, המאיה והאצטקים. הספרדים, שהגיעו בתחילת המאה ה-16 ותבוסת האימפריה האצטקית בשנת 1521, סימנו את תחילת התקופה הקולוניאלית, שנמשכה כ-300 שנה. בתקופה זו הייתה מקסיקו חלק ממלכות המשנה של ספרד החדשה. בשיא התרחבותה התפרשה מלכות המשנה על שטחים נרחבים בצפון ומרכז אמריקה שכללו גם את מרכז, מערב, וחלק מדרום ארצות הברית של היום בצפון, ואמריקה המרכזית עד קוסטה ריקה בדרום. בנוסף לאלו, כללה הקולוניה גם את האיים הקריביים הגדולים וצפון ונצואלה (בעוד שחלקים אחרים של דרום ומרכז אמריקה נשלטו תחת מלכויות משנה אחרות של ספרד). בירתה של ספרד החדשה הייתה מקסיקו סיטי. השתלטות הספרדים על מקסיקו במסגרת הקולוניזציה האירופית של אמריקה הובילה לחורבן תרבויות האינדיאנים ולמותם של מרבית הילידים המקומיים, חלקם במלחמות ומרביתם ממחלות אירופאיות ואפריקאיות שהכובשים הספרדים נשאו עימם מהעולם הישן, נגדן לא הייתה לאינדיאנים חסינות טבעית. לאחר פלישתו של נפוליאון לספרד (1808) והיחלשות הקולוניות הספרדיות, הכריזה מקסיקו בשנת 1810 על עצמאותה. ההכרזה הביאה לפרוץ מלחמת העצמאות של מקסיקו שנמשכה עד 1821. לאחר הניצחון המקסיקני במלחמה הוכרזה "האימפריה הראשונה של מקסיקו". לאחר קבלת העצמאות, החליטו מדינות מרכז אמריקה, פרט לצ'יאפס, שלא להצטרף לאימפריה. לאחר נפילת האימפריה והקמת הרפובליקה המקסיקנית, החליטה רפובליקת טקסס ב-1835 להתנתק חד צדדית ממקסיקו. דבר זה גרר מלחמה בת כ-6 חודשים שכונתה בשם "המהפכה הטקסנית" ובסיומה הכריזה טקסס על עצמאותה. בעקבות סכסוכי גבולות עם ארצות הברית, פרצה ב-1846 מלחמת ארצות הברית–מקסיקו. ארצות הברית פלשה למקסיקו, והביסה אותה. בסיום המלחמה ב-1848 נחתם הסכם גואדלופה אידלגו, ומקסיקו איבדה כשליש משטחה: את הטריטוריות (לפי הגבולות של היום) של קליפורניה, נבדה, יוטה, אריזונה, חלקים מוויומינג, קולורדו וניו מקסיקו. הגנרל אנטוניו לופס דה סנטה אנה, שהיה נשיא מקסיקו בין השנים 1853–1855 המשיך למכור לארצות הברית טריטוריות נוספות בצפון המדינה. בשנות ה-60 של המאה ה-19 סבלה המדינה מפלישה צבאית נוספת, הפעם מצרפת. הסיבה לפלישה הייתה הרצון להקים אימפריה צרפתית בראשותו של הארכי-דוכס פרדיננד מקסימיליאן מאוסטריה באמריקה הצפונית. הפולשים הסתמכו על תמיכת הכנסייה והשמרנים (בעיקר מקרב הקריאולים - צאצאי צרפתים וספרדים באמריקה). אימפריה שנייה זו קרסה לאחר מלחמה שניהל נגדה העם המקסיקני בראשותו של בניטו חוארס, בן שבט הזאפוטק. את התמיכה הלוגיסטית והדיפלומטית למקסיקו העניקה ארצות הברית, בשל דוקטרינת מונרו (התנגדות לפלישה אירופאית לאמריקה). המנהיג הצבאי היה הגנרל פורפיריו דיאס, גם הוא אינדיאני במוצאו.  אחרי מותו של חוארס, הייתה מקסיקו נתונה לדיקטטורה צבאית של הגנרל דיאז במשך 30 שנה. בין השנים 1910 ו-1921 התחוללה "המהפכה המקסיקנית" שהפילה את הדיקטטורה הצבאית, וההערכות הן שכ-900,000 אנשים קיפחו את חייהם במהלכה. למרות הניצחון על הכוחות הפדרליים, הייתה המדינה נתונה במשברים במשך שני עשורים בשל מאבקים פנימיים בקרב הכוחות הדמוקרטיים, שהתבטאו בין השאר במלחמת הקריסטרוס בין השנים 1926 ו-1929. במלחמת העולם הראשונה הייתה מקסיקו נייטרלית, אבל קיבלה הצעה מגרמניה להצטרף לצידן של מעצמות המרכז במברק צימרמן. מקסיקו דחתה את ההצעה ולא הצטרפה למלחמה. בסופו של דבר נוסדו כמה מפלגות, אבל המפלגה המהפכנית הממוסדת (Partido Revolucionario Institucional - PRI), שנוסדה בשנת 1929, שלטה במשך 71 שנה. רק בשנת 2000 הסתיים השלטון של מפלגה זו, כאשר עלו לשלטון ויסנטה פוקס ולאחריו הנשיא פליפה קלדרון, ממפלגת ה-PAN. בדצמבר 2012 עלתה שוב ה-PRI לשלטון ולנשיא המדינה נבחר אנריקה פניה נייטו. בחציה השני של מלחמת העולם השנייה לקחה מקסיקו חלק פעיל לצידה של ארצות הברית. בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה נהנתה מקסיקו מצמיחה כלכלית מואצת, שכונתה "הנס הכלכלי המקסיקני" (El Milagro Mexicano), אך בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 חלה הידרדרות פוליטית במדינה. ב-1 בינואר 1994 הצטרפה מקסיקו לברית NAFTA, שבעקבותיו החל "המרד בצ'יאפס". החל משנת 2006 מתקיים סכסוך מזוין מתמשך בין קרטלי הסמים אשר נלחמים בגורמי אכיפת החוק במקסיקו - "המלחמה בסחר בסמים במקסיקו". מדצמבר 2006 ועד יוני 2011 נהרגו מעל 40,000 אנשים כתוצאה מסכסוך אלים זה. בפברואר 2020 הגיעה מגפת הקורונה למקסיקו והשפיעה באופן נרחב על הכלכלה והחברה. פוליטיקההחוקה המקסיקנית משנת 1917 מפרידה בין הרשות השופטת, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. באופן מסורתי, הרשות המבצעת היא הדומיננטית במקסיקו. סמכויותיה מופקדות אצל הנשיא, אשר אחראי לבצע את חוקי הקונגרס הפדרלי. חשיבות הקונגרס עלתה בהתמדה מאז שנת 1997, כאשר מפלגת האופוזיציה זכתה בהישגים משמעותיים, לראשונה זה זמן רב. הנשיא נבחר בבחירות כלליות לכהונה בת 6 שנים ואיננו יכול להיבחר לכהונה שנייה. במקרה שהנשיא איננו יכול להמשיך בתפקידו, נשיא חדש נבחר על ידי הקונגרס. הקונגרס מורכב משני בתים - הסנאט ובית הנבחרים. בדומה לנשיא, הנבחרים אינם יכולים להיבחר יותר מפעם אחת. הסנאטורים נבחרים לשש שנים וחברי בית הנבחרים לשלוש. בסנאט 128 מקומות, הבחירות לסנאט הם על בסיס של בחירה ישירה ובחירה יחסית. בבית הנבחרים 500 מקומות - מתוכם 300 נבחרים מייצגים מחוזות, ו-200 הנותרים נבחרים בבחירות יחסיות מ-5 אזורי בחירה. הבחירה היחסית נועדה לעזור למפלגות קטנות להיכנס לבית הנבחרים. הפוליטיקה של מקסיקו שזורה בעל כורחה גם בעולם הפשע המקומי. במהלך קמפיין הבחירות של שנת 2018 - נרצחו 48 מועמדים לקונגרס ו-86 בעלי תפקידים במפלגות השונות, על רקע הצהרות למלחמה בפשיעה ובקרטלי הסמים המקומיים - אליהם נקשרו בתקשורת מרבית הרציחות.[9] בשנת 2018 נבחר אנדרס מנואל לופס אוברדור לנשיאות מקסיקו. בבחירות שהתקיימו ב-2024 זכתה בתפקיד הנשיא ד"ר קלאודיה שיינבאום, בהשכלתה פיזיקאית וחוקרת אקלים. שיינבאום היא האישה הראשונה בתפקיד, וכן הראשונה ממוצא יהודי.[10][11] צבא וביטחוןכלכלהכלכלת מקסיקו מתבססת על שוק חופשי, עם תערובת של תעשייה מודרנית ומסורתית. נכון ל-2015, כלכלתה היא ה-11 בעולם מבחינת תמ"ג. החקלאות מהווה חלק חשוב בכלכלה המקסיקנית, ורובה נמצאת בידיים פרטיות. לצד התעשייה והחקלאות נהנית מקסיקו מהכנסות גבוהות מתיירות נכנסת, וממחצבים ובראשם נפט, שאותו היא מייצאת בעיקר לארצות הברית. כלכלת המדינה נהנית מהסכמי סחר עם קנדה וארצות הברית שמקילים על היצוא שלה אליהן. מקסיקו היא אחת המדינות המתוכננות להיות חלק מהסכם ה-TPP, אשר יפתח בפניה יעדי יצוא חדשים במדינות החוף המזרחי של אסיה. ענף התיירות מהווה חלק חשוב בכלכלת מקסיקו. נכון לשנת 2019 ענף התיירות היווה 8.5% מהתמ"ג המדינה.[12] מקסיקו היא המדינה השביעית הכי מתוירת בעולם, ובשנת 2019 ביקרו בה 45 מיליון תיירים זרים.[13] עקב החלת מדיניות של הפרטה, מספר העסקים השייכים למדינה צנח מ-1,000 ב-1982 ל-200 ב-1999. תהליך ההפרטה החל בימיהם של מיגל דה לה מדריד וקרלוס סלינס והמשיך בתקופת כהונתו של ארנסטו סדייו, תוך הגדלת התחרות בנמלי ים רכבות, תקשורת, חשמל, הפקת גז טבעי ושדות התעופה. היסטוריונים מכנים את מה שקרה למקסיקו בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה כ"נס הכלכלי המקסיקני" (El Milagro Mexicano). בתקופה זו נהנתה מקסיקו מצמיחה כלכלית מואצת, אך זו נעצרה בסוף שנות ה-60 בשל חוסר היציבות הפוליטית במדינה. היצוא הרחב של מקסיקו סייע לה לבלום את המיתון הכלכלי ב-1995, ועד 2002 היא צמחה בקצב מהיר של 5.1% בממוצע. לאחר צמיחה בשיעור של 6.9% בשנת 2000, נכנס המשק המקסיקני למיתון בשנת 2001, בעקבות המיתון העולמי. למרות המיתון הצריכה הפרטית הייתה הקטר המניע את המשק עם הגדלת הדרישה לשירותים ומתן מקומות עבודה, והכלכלה חזרה לצמוח בקצב של כ-4% בשנה. למרות ההתקדמות הרבה, מקסיקו עדיין סובלת ממספר בעיות בתחום הבירוקרטיה ורמת החיים. חלוקת העושר מאוד לא שוויונית, כאשר שני העשירונים העליונים מרוויחים כ-55% מההכנסה. במדינה נבנתה רשת מסילות ברזל מסועפת שכולל כ-30 אלף ק"מ (מהם כ-12 אלף מנוהלות על ידי חברת Ferromex). פעילות המדינה בתחום החלל מרוכזת על ידי סוכנות החלל המקסיקנית. תיירות התיירות מהווה מקור הכנסה חשוב במקסיקו, וב-2012 ביקרו בה כ-23.4 מיליון תיירים, שמרביתם מארצות הברית השכנה. הם מגיעים בעיקר כדי לראות את השרידים ההיסטוריים של הערים והמקדשים של ממלכות רמת מקסיקו ושל ערי המאיה ולנפוש באתרי החוף של חצי האי יוקטן. (בין היעדים העיקריים צ'יצ'ן איצה וטאוטיווקאן), הפסטיבלים הססגוניים והנוף הפראי. ניתן לחלק את אזורי יעדי התיירות העיקריים של מקסיקו כדלהלן:
שפותאין למקסיקו שפה רשמית ברמה הפדרלית, אך הספרדית היא השפה השלטת, ו-97 אחוז מהאוכלוסייה דוברים אותה. למרות זאת, "החוק הכללי לזכויות לשוניות של העמים האינדיאניים" (Ley General De Derechos Lingüisticos De Los Pueblos Indigenas) של מקסיקו מקנה תוקף זהה לספרדית ל-68 שפות, מהן 63 ילידיות, ואלו מדוברות בחלקים שונים של מקסיקו. מספר הדוברים בשפות השונות נע מיותר ממיליון (נאוואטל) ועד פחות ממאה. כולן, בנוסף לספרדית, מוגדרות כשפות לאומיות של מקסיקו. אוכלוסיית דוברי הספרדית במקסיקו היא הגדולה ביותר בעולם - 106 מיליון איש שספרדית היא שפת אמם או שפה זרה ראשונה שלהם. הממשל המקסיקני מעודד לימוד דו-לשוני בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בקהילות ילידיות מרוחקות. כשישה אחוזים מהאוכלוסייה דוברים שפה ילידית מסוימת, וחציים (כלומר כשלושה אחוזים מהאוכלוסייה) אינם דוברים ספרדית כלל. חלק מהשפות הילידיות הן שפות בסכנת הכחדה - פחות ממאה איש דוברים את שפת לקנדון, למשל. מקסיקנים רבים מדברים אנגלית, שפה שנמצאת בשימוש במיוחד בעסקים ובאזורים הקרובים לגבול עם ארצות הברית. שפות אירופיות נוספות הנמצאות בשימוש בקהילות מסוימות במקסיקו הן צרפתית, גרמנית וונטית. מדינות
מקסיקו מחולקת ל-31 מדינות (estados) ומחוז פדרלי אחד.  גאוגרפיה מקסיקו נמצאת בצד הדרום מערבי של צפון אמריקה. אורך המדינה מצפון מערב עד דרום מזרח הוא יותר מ-3,000 ק"מ. רוחבה משתנה מיותר מ-2,000 ק"מ בצפון עד ל-200 ק"מ בלבד במצר טוואנטפק (Tehuantepec) בדרום. מקסיקו גובלת במערב באוקיינוס השקט (הכולל את ים קורטס בין היבשת למפרץ קליפורניה. במזרח היא גובלת במפרץ מקסיקו והים הקריבי, שהם חלקים מהאוקיינוס האטלנטי. החופים מישוריים, כאשר החלקים המרכזיים של מקסיקו הן רמות והרים הכוללים הרי געש. הנקודה הגבוהה ביותר היא פיקו דה אוריסאבה (5,610 מ'). האקלים משתנה ממדברי בצפון ליערות גשם טרופיים בדרום. הנהרות הגדולים של מקסיקו הם: ריו גראנדה, ריו גריחאלווה, ריו באלסאס, ריו פאנוקו וריו יאקי. 3 נופים שונים במקסיקו:
דמוגרפיהמקסיקו היא מדינה דוברת ספרדית המאוכלסת ביותר בעולם ושנייה במספר תושביה באמריקה הלטינית (אחרי ברזיל דוברת הפורטוגזית). כ-60% מהאוכלוסייה הם מסטיסים - ממוצא מעורב של אירופאים ואינדיאנים מקומיים. 30% הם אינדיאנים, וכ־9% הם ממוצא אירופי. ישנם כמיליון ערבים שמוצאם בלבנון, סוריה, עיראק ופלסטינים. מקסיקו היא מדינה חילונית ואין בה דת רשמית. עם זאת, הדת הנפוצה ביותר היא הנצרות הקתולית (83%). הדתות האחרות מהוות 0.2% מהאוכלוסייה ו-5% מגדירים עצמם חסרי דת. עיור
יהדות מקסיקו
היהודים הגיעו למקסיקו ב-1521. כיום יש במקסיקו כ-50,000 יהודים, רובם מתרכזים בעיר הבירה מקסיקו סיטי. הקהילה מאוד מאורגנת, עם למעלה מ-20 בתי כנסת, 15 בתי ספר יהודים, כ-10 תנועות נוער יהודיות, מוזיאון היסטוריה יהודית, מרכז ספורט יהודי ואפילו אוניברסיטה להכשרת מורים יהודים. כ-10 כתבי עת יהודיים יוצאים לאור באופן קבוע. חינוך ותרבותמתרבות המקסינית, המריאצ'י. מקסיקו היא חלק מארגון המדינות האיברו-אמריקניות, בו משתפות מדינות איברו-אמריקאיות פעולה בנושאי חינוך, מדע ותרבות. מדיניות חוץמקסיקו הכירה במדינת ישראל בשנת 1950. משנת 1952 קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים בין המדינות. שגרירות מקסיקו בישראל נמצאת בתל אביב. ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
