|
טסמניה
טסמניה (באנגלית: Tasmania) היא אי מול חופה של מדינת ויקטוריה, בדרום-מזרח אוסטרליה. האי מופרד מהיבשת על ידי מצר בס, שרוחבו כ-240 ק"מ. יחד עם האיים הקטנים הסמוכים לו, מהווה האי אחת משש המדינות המרכיבות את אוסטרליה, והקטנה שבהן. שטחו 68,420 קמ"ר (האי הראשי לבדו – 64,519 קמ"ר) והוא האי ה-26 בגודלו בעולם. היסטוריההאבוריג'ינים הטסמניםקבוצה מקרב האבוריג'ינים האוסטרלים, שזמן הגירתם לאוסטרליה נאמד ב-40,000-60,000 שנים לפני זמננו, היגרה לטסמניה לפני כ-24,000 שנה לפחות, דרך מדף יבשה שנחשף כאשר גובה פני הים ירד בתקופת הקרח וחיבר את האי ליבשת אוסטרליה. כאשר פני הים עלו בחזרה בשלהי עידן הקרח, נותקו האבוריג'ינים המקומיים מאוכלוסיית היבשת ותרבותם התפתחה בבידוד ובאופן ייחודי. גילוי טסמניה על ידי האירופיםמגלה הארצות ההולנדי אבל יאנסזון טסמן (Abel Tasman) נשלח באוגוסט 1642 כמפקד משלחת לגילוי "ארצות הדרום הבלתי נודעות", אשר שיערו כי קיימות בדרום האוקיינוס השקט אולם אף אירופי לא הגיע אליהן עד אז. טסמן הפליג תחילה בכיוון ההפוך, מערבה לאי מאוריציוס, כיוון שקיווה כי משם כיוון הרוח יסייע לספינותיו להגיע ליעדן. מהיכרותו את משטר הרוחות בים הסיק כי ממאוריציוס יוכל לפנות לעבר מה ששיער שהוא חופה הדרומי של אוסטרליה (ההולנדים הכירו באותה עת כבר חלק מן החוף המערבי של יבשת אוסטרליה, אולם צורת החוף הדרומי לא הייתה ידועה). ב-24 בנובמבר 1642 זיהה טסמן את החוף המערבי של טסמניה, בקרבת המקום בו ממוקם היום נמל מקוארי (Macquarie). טסמן קרא למקום בשם ההולנדי Anthoonij van Diemenslandt (ארץ ואן דימן) על שמו של אנטוני ואן דימן (אנ'), שהיה המושל הכללי של איי הודו ההולנדיים. בהפליגו דרומה עבר טסמן בקרבת הקצה הדרומי של טסמניה, ופנה לצפון-מזרח עד לכף פרדריק הנרי (באנגלית: Frederick Henry, בהולנדית: Frederik Hendrik) באיי פורסטייר (Forestier). ב-3 בדצמבר 1642 הוא ניסה לעגון במקום אולם הים הסוער מנע זאת. עם זאת, אחד מאנשי האנייה הצליח לשחות לחוף ולטעת את הדגל ההולנדי ביבשה ובכך להכריז על בעלותה במקום. זיהוי טסמניה כאי והקמת המושבה הבריטיתרק בשנת 1798 זוהתה טסמניה כאי על ידי הבריטי מתיו פלינדרס, שהקיף את האי והוכיח שהוא אי מבודד. עד אז נחשבה טסמניה חלק מקו החוף של אוסטרליה. בשנת 1803 הוקמה באזור מפרץ ריסדון (Risdon) המושבה הבריטית השנייה. המאבק בין המתיישבים לאבוריג'ינים והכחדת הילידים
בעת הקמת המושבה הבריטית השנייה בטסמניה חיו בה כ-5,000 ילידים טסמנים-אבוריג'ינים. עם הגעת המתיישבים והשתלטותם על האדמות, ואזורי הציד המסורתיים של הילידים, החלו עימותים אלימים בין הצדדים, שהביאו לדחיקת הילידים, ולירידה דרסטית במספרם, שהלכה וגברה גם עקב רגישותם לנגיפים ולמחלות שהביאו האירופים לאי. בשנת 1828 נחקק חוק המתיר את גירוש האבוריג'ינים מאזורים שבהם התיישבו המתיישבים. עקב ההתמעטות הקיצונית של הילידים, יזם הממשל הבריטי את העברת הילידים לשמורה שבאי פְלִינְדֵרְז, במטרה "להצילם" ולחנכם על פי ערכי הנצרות. בסך הכל הועברו במהלך השנים 1829–1834 כ-135 אבוריג'ינים-טסמנים לאי, אך רובם נפטרו תוך זמן קצר עקב מחלות בדרכי הנשימה, יאוש עקב עקירתם מתרבותם ומנחלתם [דרוש מקור] ותזונה לקויה. בניסיון נוסף להציל את הילידים, העביר הממשל את 47 האבוריג'ינים הנותרים לאויסטר קוב (Oyster Cove) שבדרום טסמניה. בשנת 1876 נפטרה האבורג'ינית המקורית האחרונה מטסמניה טרוגניני, ובני האבוריג'ינים הטסמנים הוכחדו סופית.  הקהילה האבוריג'ינית החדשה בטסמניהמשנת 1847 החלה להתפתח קהילה אירופאית-אבוריג'ינית (מאוסטרליה), עם סגנון חיים מעורב. כיום חיים אלפים מהצאצאים שלהם באיים פלינדרז, פרנו (Furneaux) ובשאר חלקי טסמניה. בשנות ה-90 של המאה ה-20, החל פרויקט החייאה של שפת פלאווה קאני, המשחזרת עירוב של מספר שפות טסמניות אבוריג'יניות שנכחדו אך תועדו מעט. גאוגרפיהטסמניה הייתה חלק מיבשת אוסטרליה עד סוף תקופת הקרי לפני כ-11,700 שנה[1], והייתה חלק מרכס ההרים הנמשך לאורך חופה המזרחי של אוסטרליה. טסמניה מופרדת מיבשת אוסטרליה על ידי מצר בס, אזור הקשה לשחייה ולשיט עקב מימיו הרדודים, הגורמים למים לגעוש בגלל זרמים חזקים מהאוקיינוס השקט ומהאוקיינוס ההודי. רוחב המצר 240 ק"מ. זהו אי הררי, אשר נמצאות בו מספר הרי געש לא פעילים. פסגותיו מתנשאות לגובה של יותר מ-1,500 מ' מעל גובה פני הים (השיא: 1,617 מ'). האי מכוסה בהרים בעיקר בחלקו המרכזי והדרום מערבי. מידלנדס (Midlands), החלק הדרום מזרחי של טסמניה, שטוח ומשמש לרוב לחקלאות. באזור כפרים חקלאים רבים ואין בו ערים גדולות. רוב היישובים נמצאים באזור הנהרות דרוונט (Derwent) והואון (Huon, שהוא הרביעי בגודלו בטסמניה) בדרום ובצפון נהר תמר (Tamar) ונהר מרסי (Mersey). חלקו המערבי של האי הוא המאוכלס ביותר. לראשונה התיישבו בו אירופים באמצע המאה ה-19, לאחר שמצאו בו מרבצי מינרלים. במערב האי יורדים גשמים רבים המזינים תחנת כוח הידראולקטרית. ברכס החוף המערבי נמצאים מכרות המינרלים הגדולים במדינה, אשר תורמים רבות לכלכלת טסמניה. חלקו הדרום מערבי של האי מכוסה ביער גשם צפוף, בין האחרונים שנשארו בחצי הדרומי של כדור הארץ. האקלים באי הוא נוח, ללא הרבה לחות. באזורים הגבוהים, המיושבים בדלילות, יש שלג בכל ימות השנה. דמוגרפיה אוכלוסיית טסמניה הומוגנית יותר מאילו של מדינות אחרות באוסטרליה. רוב תושביה הם ממוצא אירי ובריטי [2] . כ-65% מתושביה הם צאצאים של כ-10,000 "משפחות מייסדות". ב-2007, טסמניה הייתה המדינה היחידה באוסטרליה עם שיעור הפריון הכולל מעל שיעור התחלופה (כ-2.1); לנשים טסמניות היו בממוצע 2.24 ילדים כל אחת[3]. ב-2012 ירד שיעור הילודה ל-2 ילדים לאישה, מעט מתחת לשיעור התחלופה. ב-2013 טזמניה הייתה בעלת שיעור הילודה השני בגובהו בין המדינות באוסטרליה (אחרי הטריטוריה הצפונית)[4]. מרכזי האוכלוסייה העיקריים, בהם מעל 10,000 תושבים, כוללים את הובארט (Hobart) לאונססטון (Launceston), דבונפורט (Devonport), ברני (Burnie) ואולברסטון (Ulverstone). קינגסטון (Kingston) מוגדרת לעיתים כעיר נפרדת, אך נחשבת בדרך כלל כחלק מאזור הובארט רבתי[5]. כלכלהתעשייההתעשייה המסורתית בטסמניה היא כרייה: (נחושת, אבץ וברזל). החל משנת 1990 התעשייה בטסמניה בירידה בעקבות עזיבתן של חברות גדולות ותאגידים אל עבר היבשת הגדולה של אוסטרליה, בעיקר למרכזים הכלכליים בסידני ומלבורן. עם זאת בטסמניה צמחו כמה מהחברות הגדולות באוסטרליה והבולטת שבהם היא Incat. חקלאות ודיגהחקלאות מהווה חלק גדול מהייצוא בטסמניה. במהלך 15 השנים האחרונות החלה טסמניה לייצר מוצרים חקלאים עבור אוסטרליה כגון: יין, קמומיל, זעפרן ודובדבן. הדיג מפותח במדינה והוא כולל פירות ים ודגים (סלמון אטלנטי, ולובסטר בעיקר) טסמניה היא המדינה עם רמת החיים הנמוכה ביותר באוסטרליה, נכון לשנת 2018 מדד הפיתוח האנושי בטסמניה עומד על 0.908 כשהממוצע באוסטרליה עומד על 0.939. רמת ההכנסה במדינה נמוכה משמעותית מזו של שאר מדינות אוסטרליה וכך גם החינוך. השכלהבאי שוכנת אוניברסיטת טסמניה. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
