איי קוק
איי קוּק (באנגלית: Cook Islands, במאורית: Kūki 'Āirani) הם שתי קבוצות איים בדרום האוקיינוס השקט, ממזרח לקו התאריך הבינלאומי, הקרויים על שם מגלה הארצות האנגלי ג'יימס קוק. שטח האיים כ-240 קילומטרים רבועים. שטח המים הטריטוריאליים הוא כ-1.8 מיליון קמ"ר. באיי קוק מונהג משטר פנימי פרלמנטרי דמוקרטי בהסכם חופשי עם ניו זילנד, כאשר יחסי החוץ הם באחריות ניו זילנד, וכל התושבים הם בעלי דרכון ניו זילנדי. איי קוק נכללים תחת ממלכת ניו זילנד. היסטוריהבאיי קוק התיישבו לראשונה פולינזים במאה ה-6 לספירה. האירופאי הראשון אשר חזה באיים היה אלברו דה מנדניה, אשר זיהה את האי פוקאפוקה בשנת 1595 וקרא לו בשם "סן ברנרדו". פדרו פרננדש דה קיירוש היה האירופאי הראשון שכף רגלו דרכה באי ראקאהאנגה ב-1606. הנווט הבריטי ג'יימס קוק ראה ותיעד חלק מהאיים ב-1773[5], ופעם נוספת ב-1777[6]. השם "איי קוק", לכבודו של ג'יימס קוק, הופיע במפה של הצי הרוסי ב-1880. איי קוק הפכו למדינת חסות בריטית על פי בקשתם של התושבים ב-1888. ב-1901, עברו האיים לרשות ניו זילנד. איי קוק קיבלו אוטונומיה ב-1965[7]. כלכלהשני מקורות ההכנסה העיקריים באיים הם תעשיית הפנינים השחורות המפורסמות בכל העולם, אשר מיוצרות בעיקר בחוות באיים הצפוניים מניהיקי (Manihiki) ופנרהין (Penrhyn) ומהווים כ-80 אחוזים מההכנסה של האיים, וכן תיירות. מקורות הכנסה נוספים הם בנקאות, סחר בדגה ובפירות ים. בנוסף בשנת 2006 צולמה במקום העונה ה-13 של הסדרה המצליחה "השרדות" מה ששיפר את הכלכלה לאור ההשקעה הרבה בסדרה (על כל פרק כמיליון דולר) וגם בזכות התיירות הרבה שהסדרה הביאה למקום. גאוגרפיהאיי קוק מורכבים משתי קבוצות, הדרומית והצפונית. הקבוצות מרכיבות ביחד 15 איים ראשיים. הקבוצה הדרומית היא השלטת, ובה חיים רוב התושבים ונמצאים אי הבירה- ררוטונגה (Rarotonga), שדה התעופה הבינלאומי, הפרלמנט ומשרדי הממשל. בקבוצה הדרומית האי הגדול ביותר הוא ררוטונגה, ובו מרוכזים רוב התושבים. איים נוספים בקבוצה הם:
הקבוצה הצפונית היא נידחת ביותר, והגישה אליה מתבצעת בטיסות אחת לשבוע, בספינות משא אחת לחודש וכן על ידי בעלי יאכטות פרטיות. בתחילה, הקבוצה לא נחשבה לחלק מאיי קוק ורק מאוחר יותר נוספה לקבוצה הדרומית. קבוצה זו ידועה בתעשיית הפנינים שלה. כמו כן בקבוצה זו שוכן אטול סווארו, אשר התפרסם בזכות הסופר הניו זילנדי טום ניל, שגר במקום במשך שנים, וכתב בו את הספר An Island to Oneself. האיים בקבוצה הצפונית הם:
דמוגרפיהבאיי קוק חיים כ-10 אלף תושבים, רובם מאורים אשר מדברים מאורית של איי קוק וכן אנגלית. בנוסף ניתן לפגוש באיים מהגרים מניו זילנד, אוסטרליה, פיג'י, ואיים נוספים באוקיינוס השקט. למעשה, האיים סובלים מהגירה שלילית, כמו רבים מאיי אוקיאניה, וכיום חיים בניו זילנד יותר "קוק-איילנדרים" מאשר באיים עצמם. פוליטיקה וממשלאיי קוק הם דמוקרטיה ייצוגית עם מערכת פרלמנטרית ביחסי מדינה קשורים עם ניו זילנד. הממשלה היא הגוף הביצועי, כאשר השר הראשי הוא ראש הממשלה. כוח החקיקה מוקנה הן לממשלה והן לפרלמנט של איי קוק. מערכת המשפט אינה תלויה ברשות המבצעת והמחוקקת. ראש המדינה הוא מלך ניו זילנד כחלק מתחום השיפוטי המלכותי של ניו זילנד (אנ'), המיוצג באיי קוק על ידי נציג המלך. האיים בעלי שלטון עצמי ב"התאגדות חופשית" עם ניו זילנד. ניו זילנד שומרת על האחריות העיקרית לעניינים חוץ, תוך התייעצות עם ממשלת איי קוק. אזרחי איי קוק הם אזרחי ניו זילנד ויכולים לקבל שירותי ממשלה בניו זילנד, אך ההפך אינו נכון; אזרחי ניו זילנד אינם אזרחי איי קוק. למרות זאת, נכון לשנת 2014 קיימו איי קוק יחסים דיפלומטיים בשמם עם 43 מדינות אחרות. איי קוק אינם מדינה שחברה באו"ם, אך היא חברה מלאה בארגון הבריאות העולמי ובאונסק"ו, בוועדה הסוציו-אקונומית של אסיה ופסיפיק (UNESCAP) וחברה באספת מדינות בית הדין הפלילי הבינלאומי. ב-11 ביוני 1980 חתמה ארצות הברית על חוזה עם איי קוק המציין את הגבול הימי בין איי קוק לסמואה האמריקאית וכן מוותרת על כל טענות אמריקאיות בפני פנהין, פוקאפוקה, מאניהיקי ורקאהנגה. בשנת 1990 איי קוק וצרפת חתמו על אמנה שתחמה את הגבול בין איי קוק לפולינזיה הצרפתית. בסוף אוגוסט 2012 ביקרה מזכירת המדינה של ארצות הברית הילרי קלינטון באיים ובשנת 2017 איי קוק חתמו על אמנת האו"ם בנושא איסור נשק גרעיני. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|