מדד ג'יני ועקומת לורנץ: מדד ג'יני מתקבל מחלוקת השטח הכלוא בין עקומת לורנץ לאלכסון השוויון המוחלט (בכחול), בכלל השטח הכלוא מתחת לאלכסון
מדד ג'יני או מקדם ג'יני (Gini index או Gini coefficient) הוא מדד לאי השוויון הקיים בחלוקת ההכנסות, שפיתח הסטטיסטיקאי והדמוגרף האיטלקיקורדו ג'יני, שפורסם ב-1912 במאמרו "Variabilità e mutabilità" ("שׁוֹנוּת וּמִשְׁתַּנּוּת"). מדד ג'יני הוא מספר בין 0 ל-1, הנמדד לפי היחס שבין השטח הכלוא בין עקומת לורנץ לקו 45 המעלות, ושטח המשולש כולו (זה שמתחת לקו 45 המעלות ואשר שטחו 0.5). מקדם אפס פירושו שוויון מושלם, דהיינו שלכולם אותה הכנסה; ואילו מקדם 1 פירושו אי-שוויון מוחלט, דהיינו שאצל אדם אחד מצויה כל ההכנסה כאשר לכל השאר אין כלל הכנסה.
הסבר: כאשר לכולם אותה הכנסה – עקומת לורנץ מתלכדת עם קו 45 המעלות (%X מהאוכלוסייה מרוויחים %X מההכנסה) ולכן השטח ביניהם הוא 0; באי-שוויון מוחלט – כמעט 100% מהאוכלוסייה (כולם למעט בן אדם אחד) הכנסתם 0 ולכן עקומת לורנץ חופפת לציר האופקי, והשטח בין העקומה לקו 45 המעלות זהה לשטח המשולש שבין הקו לציר האופקי.
מדד ג'יני ברחבי העולם
הבדלים בין שוויון בהכנסה הלאומית ברחבי העולם כפי שהם נמדדים על ידי מדד ג'יני (2014). הגוונים האדומים מייצגים אי שוויון, והגוונים הירוקים מייצגים שוויון.
מדד ג'יני העולמי
מדד ג'יני העולמי (המתייחס לאי-השוויון בין בני האדם בעולם כולו) עמד נכון לשנת 2006 על 0.612, לאחר ירידה הדרגתית מערכו בשנת 1973 שהיה 0.679[1].
מדד ג'יני בישראל
בין 1979 ל-1997 נשמר מדד ג'יני של מדינת ישראל בערך באותה רמה: 0.3 בקירוב בסוף שנות ה-70, עד 0.33 באמצע שנות ה-90. ואולם, בין 1998 ל-2006 גדל מדד ג'יני בישראל מ-0.36 ל-0.39, מה שהציב אותה במקום ה-70 בעולם - ודירג אותה כאחת המדינות בעלות אי-השוויון הכלכלי (בבחינת הכנסות ברוטו, לפני תשלומי העברה) הגדול ביותר מבין מדינות העולם המערבי (אך לפני ארצות הברית)[2]. עד 2011 ירד במעט מדד הג'יני בישראל לשיעור של 0.37, לעומת ממוצע של 0.314 במדינות ה-OECD, והציב אותה במקום החמישי - אחרי מקסיקו, טורקיה, צ'ילה וארצות הברית[3]. בין 2006 ל-2013 ירד המדד והגיע ב-2014 לרמה של 0.37[דרושה הבהרה], מה שדירג אותה במקום ה-66 בעולם.
למדד ג'יני מספר יתרונות, ההופכים אותו לכלי מדידה מייצג יותר מאשר מדד השתנות התמ"ג או ההכנסה הממוצעת, כשבאים לבחון את מידת השוויון בהכנסות. הבולטים שבהם: היותו פשוט וחד-משמעי דיו שניתן להבינו על נקלה, היכולת להשוות את השתנותו במדינה או באזור מסוים לאורך זמן, כמו גם בין אזורים ומדינות שונות.
ג'יני הוא מדד פיזור סטטיסטי, וככזה הוא יכול למדוד כל סדרת נתונים בעלי ערך מספרי - ולא רק הכנסות, הוצאות או עושר. ניתן לחשב את מדד ג'יני לגבי גובהם של בני אדם. יש להבחין בין חסרונותיו כמדד סטטיסטי, לבעיות הנובעות מקשיי דגימה טכניים, וכן בעיה אחרת של מהות הנתונים. לכן, כשמשווים בין שנים שונות - במדינות שונות, יש לוודא שהמדדים מודדים נתונים בני השוואה.
חסרונותיו כמדד סטטיסטי לפיזור:
חלוקות שונות עד מאוד של הכנסה עשויות להניב מקדם זהה. לדוגמה, מדינה שבה למחצית משקי הבית אין כלל הכנסה, ואילו החצי השני מתחלק בהכנסה באופן שוויוני תקבל מקדם של 0.5. כלכלה מקבילה שבה יש שוויון מוחלט בין כל משקי הבית, לבד ממשק בית עשיר אחד הנהנה ממחצית ההכנסה, יהיה גם לה מקדם של 0.5.
התייחסות ליחידות גאוגרפיות מגוונות בחבילה אחת מניבה בדרך כלל מקדם גבוה בהרבה עבור האזור כולו, בהשוואה לכל אחד מאזורי המשנה בנפרד.
ככל שהמדידה נעשית לגבי חלוקה עדינה יותר של אותם נתונים באותה אוכלוסייה, היא תראה אי שוויון גבוה יותר. חלוקת האוכלוסייה הנמדדת לחמישונים תניב מקדם נמוך יותר מאשר חלוקה לעשרים, וזאת על בסיס אותה התפלגות בדיוק.
יש לבחון אילו נתונים מודד הג'יני הספציפי, למשל:
לעיתים המדד הבוחן את ההכנסה לפני ניכוי מיסים גורם לעיוות בתוצאות במדינות רבות. לדוגמה, מדינה שבה יש פער חריף בהכנסות לפני מיסים, אך המיסוי בה מדורג אף הוא בחריפות עשויה להניב פערים נמוכים בהרבה בהכנסות אחרי מיסוי.
יש לבחון מה כוללת ההגדרה של הכנסה:
ברוב המקרים מדד ג'יני בוחן הכנסותיהם של תושבים, אך מתעלם מהטבות המגולמות באופנים אחרים (לדוגמה, תלושי מזון) או הטבות עקיפות כמו הנחות, פטורים וסובסידיות שונות, המתבטאות בצריכה עצמה.
יש לבדוק מהי היחידה הכלכלית הנמדדת:
לעיתים המדידה במדינות שונות מתייחסת לפרטים, ובמקרים אחרים למשקי בית. המדד במקרים כאלה יהיה משמעותי פנימית (בהשוואה לאורך זמן של המדד באותה מדינה) אך לא בין מדינות שבהן אופן המדידה שונה. כלל דומה ניתן להחיל ביחס לאופנים שונים של איסוף נתונים.
