|
קריית הוותיקן
קריית הוותיקן, או בקיצור הוותיקן (רשמית "מְדִינַת קִרְיַת הוָתִיקָן"; באיטלקית: Città del Vaticano; בלטינית: Status Civitatis Vaticanæ), היא המדינה העצמאית הקטנה בעולם מבחינת שטחה – פחות ממחצית קמ"ר, אשר נמצאת בתוך העיר רומא שבאיטליה. כמו כן, היא הקטנה בעולם גם מבחינת האוכלוסייה – כ-521 נפשות (נכון ל-2023).[8] קריית הוותיקן היא הביטוי הטריטוריאלי לעצמאותו וריבונותו של הכס הקדוש (הממשלה האוניברסלית של הכנסייה הקתולית) והאפיפיור. קריית הוותיקן משמשת כמרכז הנצרות הקתולית בעולם, ובהתאם רוב התושבים הם אנשי דת קתולים אשר עוסקים בוותיקן במקצועות שירותי הדת הקתולית, באתרי הביקור, בארכיון ובמוסדות הכס הקדוש. שם המדינההשם "קריית הוותיקן" הופיע לראשונה ב-1929 במסגרת ההסכמים הלטראניים שבהם נוסדה קריית הוותיקן כריבונות עצמאית בתוך איטליה. קריית הוותיקן קרויה על שם גבעת הוותיקן (בלטינית: Mons Vaticanus) שעל שטחה היא נמצאת וקרויה כך עוד מימי רומא העתיקה. ככל הנראה מקור השם של גבעת הוותיקן ביישוב אטרוסקי בשם Vatica או Vaticum שהיה באזור. עם זאת, לא נמצאו שרידים של יישוב כזה. תאוריה אחרת קושרת את השם לאל הרומי הקדום Vagitanus או Vaticanus (אנ'), שהיה קשור לבכי הראשון של תינוק שזה עתה נולד. בעברית התעתיק השגור והמקובל הוא "ותיקן", על אף שעל פי האקדמיה ללשון העברית צריך להיות "וטיקן".[9] היסטוריה
הישות ממנה התפתח הוותיקן של ימינו התגבשה במאה הרביעית כ"נחלת פטרוס הקדוש" – שטחים בריבונות האפיפיור במרכז איטליה. עם השנים הרחיבו האפיפיורים את שליטתם באזור ובמאה השמינית כבר שלטה מדינת האפיפיור על רומא וסביבתה המורחבת. בעקבות איומים מצד הלומברדים פנה האפיפיור לפפין הגוץ, שליט הפרנקים אשר העניק למדינת האפיפיור שטחים רבים שאותם כבש במלחמתו מול לומברדיה. מחווה זו, אשר התרחשה בשנת 756 לספירה, אושררה כעבור זמן על ידי בנו של פפין, קרל הגדול והיא נחשבת בעיני רבים לתחילת קיומה של מדינת הוותיקן. במאה ה-9 קיבלה המדינה עצמאות מוחלטת ואף ניהלה מלחמות על קיומה מול הקיסרים הגרמנים אשר ראו בה חלק מהאימפריה הרומית הקדושה, מלחמות אשר הגיעו לקיצן בסוף המאה ה-13. השלטון האפיפיורי במדינה התערער מאוד עקב הפילוג הגדול וגלות אביניון בשנים 1309–1377, אך היא המשיכה להתקיים וחזרה לגדולתה בתקופת הרנסאנס בה היוותה גורם כוח מכריע במפה הפוליטית של אירופה. בשנת 1791 סיפחה צרפת, בראשות נפוליאון, את המדינה לתחומיה. נפוליאון נהג במדינה כבשלו ואף ביטל את שלטון האפיפיור פעמיים. בשנת 1815, בקונגרס וינה, הוחזר השלטון במדינה לאפיפיור, אשר הנהיג בה משטר אבסולוטי ריכוזי. הדבר נתפס באיטליה כמכשול לאיחוד ההולך ומתקרב. האפיפיורים נעזרו בצבאות זרים כדי לנסות ולמנוע את סיפוח שטחיהם לממלכת איטליה המתגבשת, אך עם נסיגת הצבא הצרפתי מרומא ב-1870 סופחה העיר ומדינת האפיפיור כולה לאיטליה ובוטל שלטון האפיפיור. האפיפיור סירב להכיר בסיפוח עד 1929 – השנה בה נוסדה קריית הוותיקן כריבונות עצמאית בתוך איטליה בהסכם שיזם מוסוליני, ההסכמים הלטרניים, ונחתם בין האפיפיור פיוס האחד עשר לבין מלך איטליה ויטוריו אמנואלה השלישי. בינואר 1976 פרסמה "המזכירות הקדושה לענייני אמונה" של הוותיקן את "המסמך המיני של הוואתיקן", שעיקריו: אין יותר התנגדות ליחסי-מין גם אם לא נועדו להביא ילדים.[10] תרבותקריית הוותיקן היא מקום משכנן של כמה מיצירות האמנות המפורסמות בעולם. בזיליקת פטרוס הקדוש, אשר בין מעצביה נמנו דונטו ברמנטה, מיכלאנג'לו, ג'קומו דלה פורטה, קרלו מדרנו וג'ובאני לורנצו ברניני, היא יצירת מופת של אדריכלות הרנסאנס. הקפלה הסיסטינית מפורסמת בזכות ציורי הקיר שבה, כולל תקרת הקפלה של מיכלאנג'לו ועבודות של פייטרו פרוג'ינו, סנדרו בוטיצ'לי, קוזימו רוסלי, לוקה סיניורלי ואחרים. בין האמנים האחרים שעיטרו את מבני הוותיקן נמנים רפאל ופרה אנג'ליקו. ספריית הוותיקן ואוספי מוזיאון הוותיקן הם בעלי חשיבות עליונה מבחינה היסטורית, מדעית ותרבותית. בשנת 1984 הכריז אונסק"ו על קריית הוותיקן כאתר מורשת עולמית, זוהי המדינה היחידה בעולם אשר כולה הוכרזה כאתר מורשת עולמית. קריית הוותיקן היא אף האתר היחיד בעולם עד היום המופיע ברשימת אונסק"ו כאתר המכיל מונומנטים בהתאם לאמנת האג להגנת נכסי תרבות בעת עימות מזוין. ממשל ופוליטיקה
"הכס הקדוש" הוא מכלול הסמכות והריבונות לניהול הכנסייה הרומית-קתולית ברחבי העולם. ככזה, הוא ישות משפטית שוות ערך למעמד מדינה. ניהול המדינה עצמה מואצל על ידי האפיפיור ל"ועדה האפיפיורית למדינת קריית הוותיקן". חוקי הדת תקפים במדינה, ובמקרים אותם אין הדת מכסה – חוקי רומא תקפים. הרשות המבצעת והגוף המנהלי העליון של הכס הקדוש הוא הקוריה הרומאית, שמשרדיה נמצאים בוותיקן (אך היא אינה מנהלת את קריית הוותיקן עצמה אלא את העולם הקתולי כולו). הוותיקן הוא מקרה נדיר של מונרכיה נבחרת, שאינה עוברת בירושה. המונרך[11] הוא האפיפיור, והוא נבחר על פי הכלל, לכל ימי חייו על ידי מועצת הקרדינלים המתכנסת בוועידה מיוחדת הנקראת בלטינית "קונקלווה" (Conclave). למרות כלל זה, פעמים ספורות לאורך ההיסטוריה פרש אפיפיור מתפקידו בטרם נפטר,[12] לאפיפיור סמכויות עליונות בתחום התחיקתי, הביצועי והשיפוטי בכל הנוגע ל"כס הקדוש" ומדינת קריית הוותיקן. מה שהופך אותו למונרך האבסולוטי היחיד שנותר באירופה. שטחו המצומצם של הוותיקן מוכר בין-לאומית כטריטוריה ריבונית, מאז 1929. אך "הכס הקדוש" הוא הישות המתקשרת בהסכמים בין-לאומיים, שולחת ומקבלת שגרירים במסגרת יחסי החוץ של הכס הקדוש וכדומה. השגרירויות הזרות, כולל שגרירות איטליה, ממוקמות בפועל בעיר רומא, מהיעדר שטח בתחומי הוותיקן[דרוש מקור]. הוותיקן היא המדינה העצמאית היחידה שמשקיפה באו"ם ולא חברה מלאה בה. כלכלה כלכלת המדינה ייחודית בכך שאינה מסחרית. סך תקציב המדינה הוא כרבע מיליארד דולר (2003). מרבית הכנסות המדינה מקורן בתרומות של קתולים מרחבי העולם. חלק קטן מהכנסותיה מקורו במכירת בולים ומזכרות, הוצאה לאור של פרסומים וכתבי קודש, ודמי כניסה של תיירים למוזיאון. גאוגרפיהקריית הוותיקן ממוקמת על גבעת הוותיקן (בלטינית: Mons Vaticanus) בצפון-מערב רומא, ממערב לנהר הטיבר. גובה הגבעה נע בין 75 מטרים ל-19 מטרים מעל פני הים. אורך גבולותיה של המדינה כ-3.5 ק"מ, והיא גובלת באיטליה בלבד שמקיפה אותה מכל עבריה. זוהי המדינה הריבונית הקטנה ביותר בעולם, ושטחה הוא כמחצית הקמ"ר בלבד. כל שטח המדינה הוא יבשתי, ואין לה מוצא לים. האקלים, באופן טבעי, זהה לזה של רומא – ים תיכוני, עם חורף (ספטמבר עד אמצע מאי) מתון וגשום, וקיץ (מאי עד ספטמבר) יבש ולח. שלג יורד לעיתים נדירות. הוותיקן ממוקם בקואורדינטות גאוגרפיות '41°54 צפון, 12°27′ מזרח. דמוגרפיהאוכלוסיית הוותיקן מונה (נכון ל-2015) כ-1,000 נפש. האוכלוסייה כוללת את ראשי הכס הקדוש, אנשי כמורה ונזירות, וכן 100 חיילי המשמר השווייצרי האחראים על הסדר והביטחון בתחומיה. כל האוכלוסייה, כולל חיילי המשמר, קתולים. שפת המדינה הרשמית היא לטינית. איטלקית נפוצה בקרב מרבית תושביה, חיילי המשמר השווייצרי דוברים גרמנית. כוח העבודה כולל בעיקר 3,000 עובדי יום שאינם תושבי הוותיקן. צבא
חיל המשמר של קריית הוותיקן הוקם ב-22 בינואר 1506 על ידי האפיפיור יוליוס השני והוא מורכב מ-135 נוצרים קתולים (נכון לשנת 2018[13]), תושבי שווייץ שגובהם חייב להיות 1.74 מטרים לפחות וגילם נע בין 19 ל-30. מדי הצבא עוצבו על ידי מפקד המשמר בשנת 1914, בהשפעת ציורים מתקופת הרנסאנס. כוח צבאי זה מגן על ארמון האפיפיור, על הכניסה לעיר, והאחראי לביטחונו האישי של האפיפיור. על אף שחיילי המשמר עוברים הכשרה צבאית מלאה והם מצוידים בכלי נשק מודרניים (כגון רובים ואקדחים), הם עדיין לומדים להשתמש בחרבות, בגרזנים, בהאלברד ובכלי נשק עתיקים נוספים. רכבות
תחבורת הרכבות בקריית הוותיקן מתנהלת על מערכת של 300 מטר מסילות רכבת והיא מערכת מסילות הרכבת הלאומית הקטנה ביותר בעולם.[14] גישה למערכת הרכבות האיטלקית הובטחה לתושבי הוותיקן בהסכמים הלטרניים (1929), ומסילות ותחנות רכבת נבנו במהלך כהונתו של פיוס ה-11 כאפיפיור באותה תקופה. עיקר פעילות הרכבות בוותיקן היא בהעברת סחורות ייבוא, אך לעיתים הרכבות גם משמשות נוסעים, בדרך כלל מסיבות סמליות או טקסיות. האפיפיור גרגוריוס השישה עשר (שכיהן בתפקיד מ-1831 עד 1846) מנע את בניית מסילות הרכבת במדינת האפיפיור, והוא ידוע באמירתו "chemin de fer, chemin d'enfer" (בעברית: "מסילת הברזל היא המסילה לגיהנום").[15] מחליפו, פיוס התשיעי, החל בבניית קו רכבת מבולוניה לעיר הנמל אנקונה, בניגוד לדעת קודמו, אך האזור הותקף על ידי צבאות שלחמו לאיחוד איטליה ב-1861, לפני סיום בניית המסילות.[16] תחבורת רכבות הפכה להכרח עם העלייה ההמונית לרגל לקריית הוותיקן במאה ה-19, שהחלה בערך ב-1858, והייתה לאחד מהגורמים שמיתנו את ההתנגדות לרכבות בוותיקן. בניית תחנות רכבת בקריית הוותיקן והזיקה שלה למערכת הרכבות האיטלקית הובטחו בהסכמים הלטרניים מה-11 בפברואר 1929. הגוף הרשמי שעסק בבניית מסילות רכבת באיטליה הוציא לפועל את ההבטחה הזו והתחיל בבנייה ב-3 באפריל 1929, תחת מימונה של הממשלה האיטלקית. הכספים שהושקעו בבנייה נלקחו מתוך הכספים שהובטחו לוותיקן כפיצוי בהסכמים הלטרניים. הקטר הראשון נכנס לוותיקן במרץ 1932. ועדה משותפת לענייני רכבות של איטליה והוותיקן אושרה ב-12 בספטמבר 1934, ובאוקטובר באותה שנה הושלמה בניית מערכת הרכבות על ידי הגוף שעסק בכך המוזכר לעיל והמערכת הועמדה לרשות הוותיקן וה-Ferrovie dello Stato, מפעילת מערכת הרכבות האיטלקית. מאז ה-7 ביוני 1929, החקיקה האיטלקית בענייני רכבות מחייבת גם את מערכת הרכבות של הוותיקן. ספריית הוותיקן
קריית הוותיקן מכיל ספרים מתקופות שונות בהיסטוריה האנושית, וכן ספרים, קלפים וציורים נדירים. ארכיון הוותיקן משתדל לשמר את כלל הספרים והכתבים שהועברו לידיו על ידי שימורם, והעברתם למקום מקורר בו אפשרות הפגיעה בקלף או בנייר יהיה מינימלי. בנוסף, משתדל הוותיקן לרכוש ולאתר ממצאים וכתבים שונים מידיים פרטיות טרם התכלותם. אתרים חשוביםמדינה זו מפורסמת באתרי התיירות והעתיקות שבה, בין האתרים החשובים:
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.svg)
.svg)
