|
בליז
   בליז (באנגלית: Belize) היא מדינה בחוף הצפון-מזרחי של מרכז אמריקה, על חוף הים הקריבי. היא גובלת במקסיקו בצפון-מערב, בים הקריבי במזרח ובגואטמלה במערב ובדרום. בליז נודעה בעבר[6] כהונדורס הבריטית. מקור שמה הנוכחי בבליז סיטי ובנהר הבליז. בהיותה מושבה בריטית לשעבר, בליז היא אחת המדינות היחידות דוברות האנגלית באמריקה הלטינית (לצד גיאנה וג'מייקה). בליז סיטי היא העיר הגדולה במדינה, כמו גם עיר הנמל הראשית ועיר הבירה לשעבר. עיר הבירה הנוכחית היא בלמופן. בליז חברה ב"קהילייה הקריבית (CARICOM)" ורואה בעצמה מדינה קריבית וגם מרכז אמריקאית. בליז היא מהמדינות דלילות האוכלוסין והקטנות באמריקה המרכזית (הקטנה ביותר ביחד עם אל סלוודור) והמדינה היחידה מביניהן שאין לה גישה לאוקיינוס השקט. היסטוריהתרבות המאיה התפשטה בבליז בין 1500 לפנה"ס ל-300 לספירה, ופרחה עד שנת 900 לספירה לערך. האירופאים הראשונים הגיעו לאזור בתחילת המאה ה-16, וההתיישבות האירופית במקום החלה עם מלחים אנגליים, ניצולי ספינה טרופה, בשנת 1638. תקופה זו מאופיינת בשודדי ים, כריתת עצים ללא הבחנה, ועימותים מזדמנים עם השבטים האינדיאנים ילידי המקום ועם השכנים הספרדים. בליז הפכה למושבה רשמית יותר של הממלכה המאוחדת בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, בשם "הונדורס הבריטית". הונדורס הבריטית הפכה באופן רשמי לקולוניה בשנת 1862.[7] היא הפכה לקולוניה בשלטון עצמי בינואר 1964, ושינתה את שמה ל"בליז" ביוני 1973. ג'ורג' פרייס הוביל את בליז לעצמאות מלאה,[8] בספטמבר 1981, לאחר עיכובים שנגרמו בשל סכסוכי גבול עם גואטמלה השכנה.[9] גואטמלה הכירה בעצמאותה של בליז רק ב-1992. ב-1961 נפגעה המדינה קשות מההוריקן "האטי". הממשלה החליטה שקיום עיר הבירה על חוף השוכן מתחת לגובה פני הים הוא סיכון גבוה מדי, ובמהלך כמה שנים תכננה הממשלה הקולוניאלית הבריטית עיר חדשה בדיוק בליבה של המדינה. ב-1970 החלה ההעברה האיטית של משרדי הממשלה לבירה החדשה, בלמופן. במהלך כל שנות קיומה של בליז טענה גואטמלה לבעלות על חלק גדול משטחה הדרומי של המדינה עקב הפרת הסכם משנת 1859 בין בריטניה לגואטמלה. פוליטיקה
בליז היא דמוקרטיה פרלמנטרית וחברה בחבר העמים הבריטי. מלך בריטניה הוא ראש המדינה, ומיוצג במדינה בידי מושל כללי שחייב להיות בליזי. הרשות המבצעת העיקרית בשלטון היא הקבינט, שבראשו עומד ראש ממשלה. שרי הקבינט הם חברי המפלגה שמחזיקה את רוב המושבים בפרלמנט, ובדרך-כלל הם מחזיקים במשרת שר במקביל לחברותם בפרלמנט. לפרלמנט של בליז, "האספה הלאומית", שני בתים: בית הנבחרים והסנאט. 29 חברי בית הנבחרים נבחרים בבחירות לכהונה של 5 שנים לכל היותר. בסנאט שמונה חברים, 5 מתוכם נבחרים בידי ראש הממשלה, 2 בידי ראש האופוזיציה, ואחד בידי המושל הכללי בתאום עם המועצה המייעצת של בליז. בראש הסנאט עומד נשיא, שהוא חבר ללא זכות הצבעה הממונה בידי מפלגת השלטון. בשנת 2020 נערכו בחירות לפרלמנט בהם ניצחה המפלגה הדמוקרטית המאוחדת עם 59% מהקולות. כלכלה
הסמכות המוניטרית המרכזית בבליז היא הבנק המרכזי של בליז. התעשייה המקומית בבליז מתבססת בעיקר על עסקים פרטיים בתחום החקלאות, תעשייה מבוססת-חקלאות, ומסחר. תיירות ובנייה צוברים לאחרונה חשיבות גוברת. הגידול העיקרי הוא סוכר, והוא מהווה כמעט מחצית מהייצוא; תחום ההעסקה הגדול ביותר הוא תעשיית הבננות. לאחרונה הפך גם גידול הדרים לתעשייה גדולה לאורך כביש האמינגברד (אחד מארבעת הכבישים הראשיים במדינה). החל מספטמבר 1998 נוקטת הממשלה במדיניות כלכלית לעידוד ההתפתחות, והתוצאה הייתה גידול של התוצר הלאומי הגולמי ב-6.4% בשנת 1999, ו-10.5% בשנת 2000. בשנת 2001 ירד הגידול ל-3% בשל ההאטה בכלכלה העולמית ובשל פגיעה קשה של הוריקנים בחקלאות, בדיג ובתיירות. הבעיות העיקריות עדיין הו מאזן סחר שלילי גדל, וחוב חיצוני. יעד מרכזי לטווח הקרוב הוא צמצום העוני בעזרת תורמים בינלאומיים. כיום חיים יותר בליזים מחוץ למדינה (בעיקר בארצות הברית) מאשר בבליז עצמה. בשל כך חלק גדול מהתוצר הלאומי הגולמי נובע מכספים שנשלחים לבליז מקרובי משפחה החיים בחו"ל. גאוגרפיה
בליז שוכנת בדרום-מזרח חצי האי יוקטן וגובלת במדינת מקסיקו קינטנה רו מצפון, בגואטמלה ממערב ומדרום, ובים הקריבי ממזרח. צפון בליז מכיל בעיקר מישורי חוף ביצתיים, בחלקם מיוערים בצפיפות, בין השאר בעצי מנגרובים[10]. בדרום שוכנת שרשרת הרי המאיה, ובהם הפסגה הגבוהה ביותר בבליז, דוילז דילייט (1,124 מטר מעל פני הים). בליז שוכנת בין הנהרות הוֹנדוֹ וסרסטוּן, ונהר הבליז זורם במורד מרכז המדינה. לאורך כל החוף הקאריבי שוכן ריף שוניות האלמוגים השני בגודלו בעולם[11] שגם הוכרז כאתר מורשת עולמי לשימור על ידי אונסק"ו.[12] האקלים המקומי הוא טרופי, בדרך-כלל חם ולח מאוד. העונה הגשומה היא ממאי עד נובמבר, ואסונות טבע תדירים הם הוריקנים ושיטפונות. דמוגרפיה
נכון לשנת 2023, אוכלוסיית בליז מונה כ-397 אלף איש. תוחלת החיים במדינה היא 75.82 שנה (74.2 לגברים ו-77.5 לנשים) ושיעור הפריון עומד על 2.1 צאצאים לאישה. השפה הרשמית היא אנגלית. מרבית הבליזים (למעט מהגרים חדשים ממדינות שכנות) דוברים אנגלית (או אנגלית קראולית) במידה סבירה. בצפון ובמערב המדינה נפוץ השימוש בספרדית; ספרדית היא שפת-האם של כמחצית מהאזרחים (או יותר [13]), ושפה שנייה עבור עוד כ-20%. קבוצות מאיה שונות עדיין דוברות בשפות המאיה, ובניב קראולי של אנגלית. כמה מהקהילות בדרום המדינה דוברות בעיקר בשפת הגריפונה. הרכב אתני ודתמרבית הבליזים הם ממוצא מעורב. בערך חצי מהאוכלוסייה הם תערובת של מוצא מבני המאיה ומוצא אירופי; כרבע מהתושבים הם ממוצא אפריקאי או אפרו-אירופאי (קריאולים); כ-10% הם בני מאיה; כ-6% הם "גַרִיפוּנָה" (תערובת של מוצא קריבי ואפריקאי). השאר ממוצא אירופאי, הודי, סיני, מזרח תיכוני וצפון אמריקאי. כ-40% מהאוכלוסייה הם נוצרים קתולים. מרבית האחרים שייכים לכנסייה האנגליקנית או לקבוצות פרוטסטנטיות אחרות. 15.5% מהאוכלוסייה מגדירים עצמם חסרי דת. 5% שייכים לקהילת המנוניטים דוברים גרמנית או גרמנית מנוניטית ("פלאודייטש", שפה בה דוברים המנוניטים שהיגרו לרוסיה בסוף המאה ה-18) ו-1.5% שייכים לקהילת עדי יהוה. תרבות
בנוסף לחגים הנוצריים כגון חג המולד, ימי החופשה בבליז כוללים את:
ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
