|
טרנגנו
טרנגנו (במלאית: Terengganu) היא מדינה במלזיה. בראש המדינה עומד סולטאן. נמצאת בחלקה המערבי של מלזיה, בחצי האי המלאי, והיא גובלת בקלנטן בצפון-מערב, ים סין הדרומי במזרח ופהנג בדרום-מערב. בירתה, המשמשת גם כבירה המלכותית שלה (מקום מושבו של הסולטאן), היא קואלה טרנגנו. שמה המורחב של המדינה הוא טרנגנו דרול אימן (במלאית: Terengganu Darul Iman, בג'אווי: ترڠڬانو دار الإيمان). היסטוריהמיקומה של טרנגנו בחוף ים סין הדרומי הפך אותה למרכז מסחרי חשוב כבר במאה ה-6. האזור המשיך לשגשג במאות שלאחר מכן תחת שליטת אימפריית סריביג'איה (Srivijaya) ובהמשך תחת אימפריית מג'פהיט. בשלב מסוים טרנגנו הפכה למדינה וסאלית של סולטנות מלאקה, אך היא הצליחה לשמור על מידה רבה של אוטונומיה. בתחילת המאה ה-18 צמחה בטרנגנו סולטנות אשר הייתה נתונה להשפעה רבה של סולטנות ג'והור. במאה ה-19 טרנגנו נהפכה למדינה וסאלית של סיאם, אם כי בפועל היא קיבלה מידה רבה של אוטונומיה. הסיאמים קראו לאזור טרנגקנו (ตรังกานู). ב-1909 נחתם חוזה בין בריטניה וסיאם במסגרתו הועברו מספר שטחים סיאמיים, בהם טרנגנו, לידי הבריטים. התושבים המקומיים לא קידמו בברכה את שלטון בריטניה ואף ביצעו ניסיון מרידה ב-1928 שדוכא על ידי הבריטים. ב-1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, טרנגנו נכבשה כמו יתר חצי האי המלאי על ידי האימפריה היפנית. היפנים העבירו את טרנגנו עם עוד מספר שטחים מלאים לבעלת בריתם תאילנד, שהשיבה את השם טרנגקנו. ב-1945, עם סיום המלחמה, טרנגנו הוחזרה לבריטניה. ב-1946 טרנגנו צורפה לאיחוד המלאי, שהפך ב-1948 לפדרציית מלאיה. ב-1957 פדרציית מלאיה קיבלה את עצמאותה והיא הייתה בין הישויות שהרכיבו את מלזיה ב-1963. כלכלהכלכלת טרנגנו מסתמכת על הפקה ועיבוד של נפט וגז טבעי, המנוהלים בעיקר על ידי חברת הנפט הלאומית פטרונס, תיירות, דיג וחקלאות, הכוללת בין היתר גידול בננות, רמבוטן ואבטיחים. קישורים חיצוניים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
