|
סלובקיה
סלובקיה, המכונה כיום הרפובליקה הסלובקית (בסלובקית: Slovenská Republika) היא ארץ ומדינה במרכז אירופה ללא מוצא לים. המדינה גובלת בפולין בצפון, בהונגריה בדרום, בצ'כיה בצפון מערב, באוסטריה בדרום-מערב, ובאוקראינה במזרח. סלובקיה הוכרזה בשנת 1968 כחלק של צ'כוסלובקיה הפדרטיבית והייתה למדינה עצמאית לאחר פירוק צ'כוסלובקיה בשנת 1993. בשנת 2004 הצטרפה סלובקיה לברית נאט"ו ולאיחוד האירופי. היסטוריה מסביבות שנת 450 לפני הספירה התיישבו הקלטים בסלובקיה ובנו יישובים בין השאר בברטיסלאבה ובליפטוב. מטבעות כסף הנושאים שמות של מלכים קלטים הם הממצא הארכאולוגי הכתוב הקדום ביותר שנמצא בסלובקיה. משנת 6 לספירה נבנו עמדות קדמיות של האימפריה הרומית לאורך הדנובה בתוך סלובקיה. באותו זמן, התגוררו בחלקים אחרים של סלובקיה שבטים גרמאנים אשר כונו על ידי הרומאים ברברים. בין השנים 20–50 לספירה התקיימה ממלכה בשם "וואניוס" של השבט הגרמאני קוודי במערב ומרכז סלובקיה. השבטים הסלאבים התיישבו באזור מהמאה החמישית. בין השנים 623–658 התקיימה במערב סלובקיה ממלכתו של סאמו, השלטון העצמי הסלובקי הראשון. במאה השמינית נוסדה המדינה הסלאבית הראשונה, נסיכות ניטרה, שמרכזה היה בעיר ניטרה שבמערב סלובקיה. נסיכות ניטרה התרחבה עם השנים וכללה בשיאה את רובה של סלובקיה ושטחים של הונגריה. בשנת 833 הובסה נסיכות ניטרה על ידי נסיכות מוראביה, והממלכה המשותפת כונתה מורביה הגדולה. אף על פי שלהלכה היו מאוחדות, זכו שליטי נסיכות ניטרה, שהיו מוראבים לאוטונומיה רבה על גבול העצמאות. החל מהמאה ה-11 סופחה סלובקיה לממלכת הונגריה ועקב פיתוחה היחסי לקחה חלק מוביל בממלכת הונגריה. למשך קרוב למאתיים שנה נוהלה סלובקיה כחבל אוטונומי בשם נסיכות ניטרה בתוך הממלכה ההונגרית. בתקופה זאת האוכלוסייה של ממלכת הונגריה התערבבה, כאשר סלובקים התיישבו בחלק הצפוני של הונגריה וגרמנים, ולאכים והונגרים התיישבו בסלובקיה. בשנת 1241 פלשו המונגולים לסלובקיה והביאו לרעב גדול שהוביל למות חלק ניכר מאוכלוסיית סלובקיה. בשנת 1461 הקים מתיאש הוניאדי מלך הונגריה אוניברסיטה בבראטיסלבה, אך האוניברסיטה לא האריכה ימים. כאשר האימפריה העות'מאנית כבשה חלקים מהונגריה, עברה בירת ממלכת הונגריה לבראטיסלבה. עזיבת העות'מאנים את הונגריה במאה ה-18 הביאה לירידת קרנה של סלובקיה. בתחילת המאה ה-19 נכנסה סלובקיה ביחד עם ממלכת הונגריה לתוך האימפריה האוסטרית. במהלך אביב העמים בשנים 1848–1849, תמכו הסלובקים בקיסר אוסטריה, בתקווה לפרוש מהחלק ההונגרי (ממלכת הונגריה) של האימפריה האוסטרית, לתוך החלק האוסטרי, אולם הדבר לא עלה בידם. עם הקמת האימפריה האוסטרו-הונגרית בשנת 1867 והכללת סלובקיה בתוכה, סבלו הסלובקים ממדיניות דיכוי שנועדה להטמיע את הסלובקים בתוך העם ההונגרי. בתי הספר התיכוניים בסלובקיה נסגרו בשנים 1874–1875, והשפה ההונגרית נכפתה על הסלובקים. בעקבות תוצאות מלחמת העולם הראשונה פורקה האימפריה האוסטרו-הונגרית וב-1918 צורפה סלובקיה למוראביה ובוהמיה ליצירת צ'כוסלובקיה. בעקבות הסכם מינכן ובוררות וינה הראשונה בשנת 1938 וביטול האוטונומיה הסלובקית ב-1939, הכריזה סלובקיה על עצמאות ב-14 במרץ 1939, אך למעשה הייתה גרורה של גרמניה הנאצית. יום לאחר הכרזת העצמאות נכבשה צ'כיה והבירה פראג על ידי הגרמנים. לאחר מלחמת העולם השנייה כוננה מחדש צ'כוסלובקיה כדמוקרטיה. אולם בשנת 1948 תחת הכיבוש הסובייטי הפכה למדינה קומוניסטית המקורבת לברית המועצות. השלטון הקומוניסטי הופל במהפכת הקטיפה בשנת 1989. בשנת 1992 הוביל ראש הממשלה ולדימיר מצ'יאר מהלך של הפרדה מהרפובליקה הצ'כית ובעקבותיו פוצלה המדינה הפדרלית של צ'כיה וסלובקיה, בדרכי שלום, באופן רשמי ב-1 בינואר 1993. ב-1 במאי 2004 הצטרפה סלובקיה לאיחוד האירופי. פוליטיקה
סלובקיה היא דמוקרטיה פרלמנטרית עם מערכת רב מפלגתית. הבחירות האחרונות לפרלמנט נערכו ב-5 במרץ 2016. ראש הממשלה מאז ספטמבר 2023 הוא רוברט פיצו. בחודש מאי 2024 נורה על ידי אלמוני בצאתו מישיבת הממשלה.ב-30 במרץ 2019 נבחרה זוזנה צ'פוטובה לנשיאת המדינה[7] והיא מכהנת בתפקיד זה החל מ-15 ביוני אותה שנה. חוקהחוקת הרפובליקה הסלובקית היא החוקה אשר נחתמה ב-3 בספטמבר 1992 בטירת ברטיסלאבה לאחר אישור המועצה הלאומית הסלובקית ב-1 בספטמבר 1992. החוקה היא אוסף חוקים – מסמלי המדינה ועד זכויות האזרח, הגנה על מיעוטים, כלכלה, ממשל ומערכת משפט. ממשלהרשות המבצעת במדינה היא ממשלת סלובקיה שבראשה רשמי עומד הנשיא אשר נבחר לתקופה של חמש שנים ולו סמכויות מוגבלות. ראש ממשלת סלובקיה ממונה על ידי נשיא סלובקיה ומגיע מהמפלגה הגדולה ביותר או התמיכה הגדולה ביותר בפרלמנט והוא למעשה זה שעומד בראש הרשות המבצעת. הנשיא ממנה את השרים בהמלצת ראש הממשלה והפרלמנט. הרשות המחוקקת הוא הפרלמנט ובית הנבחרים שנקרא המועצה הלאומית של הרפובליקה הסלובקית של סלובקיה, המונה כ-150 חברים שנבחרים לתקופה של ארבע שנים בבחירות דמוקרטיות ויחסיות. המועצה היא שמאשרת שינויים לחוקה, מחוקקת חוקים ומאשרת את התקציב. הרשות השופטת בסלובקיה היא מערכת בתי המשפט ובראשה בית המשפט העליון ששופטיו נבחרים על ידי המועצה הלאומית. ישנן מספר ערכאות במערכת המשפט בסלובקיה – הערכאה הנמוכה היא בית משפט מחוזי, הגבוהה ממנה היא בית משפט אזורי, ואילו הסמכות השיפוטית העליונה היא בית המשפט העליון. מפלגות
סלובקיה היא מדינה דמוקרטית שבה פועלת מערכת רב מפלגתית. המפלגות אשר מיוצגות במועצה הלאומית של הרפובליקה הסלובקית הן:
צבא וביטחון
סלובקיה הצטרפה לנאט"ו ב-29 במרץ 2004[8]. שלטון מקומי
סלובקיה מחולקת מנהלית לשמונה מחוזות (kraje) שנקראים על פי הערים הראשיות שבהן. המחוזות נהנים מעצמאות רבה וממשל עצמי רב. אותם מחוזות מתחלקים ל-79 מחוזות משנה. 
כלכלה כלכלת סלובקיה היא מהמצליחות במזרח-מרכז אירופה. בין השנים 2006 עד 2008 השיגה סלובקיה את אחוזי הצמיחה הגבוהים ביותר מבין מדינות האיחוד האירופי במרכז ומזרח אירופה. ב-2006 היה שיעור הצמיחה 8.9%, וב-2007 10.4%. האבטלה ירדה משיא של 19.2% בשנת 2001 לפחות מ-8% בתחילת 2008, בעוד הממוצע במדינות האיחוד האירופי עמד על כ-10%. המדינה התגברה על רוב הקשיים שעומדים בפני כל מדינה שמשנה את כלכלתה מכלכלה ריכוזית לכלכלת שוק בעלת שוק פתוח. בשנת 2001, ביצעה הממשלה התקדמות גדולה בייצוב כלל משקי ורפורמות מבניות נרחבות. מרבית ההפרטה המדינית כמעט הסתיימה, והמערכת הבנקאית נמצאת כמעט כולה בידיים פרטיות (בעיקר בידי תושבי חוץ) והשקעות החוץ ממשיכות לגדול. מאז ביצוע הרפורמות צמח התמ"ג לנפש במונחי כוח קנייה (PPP) של סלובקיה מדי שנה, ובשנת 2007 היה גבוה מ-20 אלף דולר. סלובקיה הצטרפה לגוש האירו בינואר 2009 והחליפה את המטבע הלאומי, הקורונה הסלובקית באירו[9]. ב-28 במאי 2008 נקבע שער החליפין על 30.126 קורונות ל-1 אירו. ענפי הייצור בסלובקיה כוללים מגזר חקלאי המייצר בעיקר דגנים, פירות, ענבי יין, טבק ומגדל בקר, חזירים, כבשים, עופות לשחיטה וביצים. התעשייה הסלובקית מיצרת בעיקר טקסטיל, הנעלה, ברזל, פלדה, אבץ ופלסטיק. יש במדינה אוצרות טבע כגון גז טבעי, נפט, פחם חום, ליגניט, ברזל ועץ. נכון לשנת 2006, התאפיין סחר החוץ ביבוא בשווי של 41.84 מיליארד דולר, בעיקר של נפט גולמי, גז טבעי וחומרי גלם אחרים. מנגד יצאה סלובקיה סחורות בשווי 39.64 מיליארד דולר לצ'כיה, גרמניה, פולין, אוסטריה, איטליה, בריטניה ורוסיה. מאז שנת 1991 החל להתפתח בסביבות העיר קרומפכי אתר סקי בינלאומי. גאוגרפיה סלובקיה ממוקמת במרכז אירופה וגובלת עם הונגריה בדרום, אוסטריה במערב, צ'כיה בצפון מערב, פולין בצפון ואוקראינה במזרח. רוב שטחה של המדינה הוא הררי, בעיקר בחלקה הצפוני בו נמצאים הרי הקרפטים, המתחילים בברטיסלאבה וממשיכים עד לחבל טרנסילבניה ברומניה. הפסגות הגבוהות ביותר נמצאות ברכס הרי הטטרה, שהם חלק מרכס הקרפטים. רכס הטטרה הוא רכס אלפיני, המתאפיין בפסגות גבוהות, עמקים צרים ואגמים קרחוניים. להרי הטטרה מספר רכסי משנה, ובהם: הרי הטטרה המערביים (Západné Tatry), הרי הטטרה הגבוהים (Vysoké Tatry) ובליאנסקה טטרי. דרום המדינה מתאפיין בשפלה, המשתרעת לאורך נהר הדנובה בדרום-מערב המדינה. הדנובה הוא הנהר הגדול ביותר בדרום סלובקיה, ומגיע אליה מאוסטריה, זורם בה לאורך 172 ק"מ וממשיך להונגריה. נהר Váh, שהוא פלג של הדנובה, הוא הנהר הארוך ביותר במדינה. הוא מתחיל בהרי הטטרה וזורם לאורך 403 ק"מ. דמוגרפיה בסלובקיה חיים בסביבות 5.5 מיליון נפש, אשר מתפלגים מבחינה אתנית באופן הבא: 80.7% מהאוכלוסייה הם סלובקים, 8.5% מהאוכלוסייה הם הונגרים, אשר מהווים את המיעוט האתני הגדול ביותר במדינה והם מתרכזים בעיקר בדרומה ובמזרחה. באזורים אלו הם מהווים רוב בחלק מהנפות, אך גם בעיירות נוספות בקרבת הגבול עם הונגריה (למשל שאהי). מיעוטים אתניים אחרים כוללים גם צוענים (2%), צ'כים (0.6%), אוקראינים, גרמנים, פולנים ואחרים. הגיל החציוני במדינה הוא 41. תוחלת החיים הממוצעת היא 77 שנים. ממוצע הילודה הוא 1.5 צאצאים לאישה. החוקה הסלובקית מבטיחה את חופש הדת. ההתפלגות הדתית במדינה היא כדלקמן: מרבית האוכלוסייה, כ-66%, הם קתולים, 8.9% מהאוכלוסייה הם פרוטסטנטים (לותרנים), 0.9% נוספים הם אורתודוקסים יוונים, 2% הם קלוויניסטים. 24% לא משייכים עצמם לאף דת. במדינה חיים כ-2,300 יהודים, לעומת אוכלוסייה מוערכת של כ-120,000 יהודים שחיו באזור לפני מלחמת העולם השנייה. במדינה זאת כמו ברוב המדינות הסלאביות יש אלמנט כפרי חזק מאוד. כ-45% מהאוכלוסייה חיים בכפרים המונים עד 5,000 איש, ועוד 14% מהאוכלוסייה חיים בכפרים המונים עד 1,000 איש.
חינוך בסלובקיה חייבים הילדים בתשע שנות חינוך חובה. רוב בתי הספר שייכים למבנה לימודים של תשע שנות חינוך יסודי (עד 1990 שמונה שנים) וארבע שנות לימוד תיכוני. עם זאת, ישנם בתי ספר על פי מבנה של ארבע שנות לימוד יסודי ושמונה שנות לימוד בגימנסיה. הגימנסיות הם בתי ספר סלקטיביים המקבלים רק מועמדים בעלי יכולות גבוהות. הם מוכוונים להכנת התלמידים ללימודים אקדמיים. חלק מהגימנסיות הם בעלי דגש לנושא מסוים דוגמת שפות או מתמטיקה. שבוע הלימודים הוא בן חמישה ימים, מיום שני עד יום שישי. לפני שנות השמונים התקיימו לימודים גם בשבת. חופשת הקיץ מתקיימת בחודשים יולי ואוגוסט. התלמידים לומדים כשישה שיעורים של 45 דקות ביום לימודים. תעודות עם ציונים בין 1 (הגבוה ביותר) ל-5 (הנמוך ביותר) מוענקות פעמיים בשנה. מקובל בסלובקיה להעניק ציונים גבוהים יחסית למדינות מערב אירופה. תוכנית הלימודים כוללת לימודי סלובקית של כשעה ביום (למעט בבתי ספר של המיעוטים ההונגריים והאוקראיניים, הלומדים את שפתם), לימודי חשבון של כשעה ביום, ולימודי שפה זרה של כארבע שעות שבועיות. עד שנת 1990 נלמדה רוסית בתור שפה זרה, אולם עם נפילת הקומוניזם החל לימוד גרמנית ובהמשך אנגלית. לימודים נוספים כוללים שש שעות מדעים, שעתיים היסטוריה, שעתיים גאוגרפיה, שעתיים חינוך גופני ושעת לימודי דת. בחלק מבתי הספר יש שיעורי ציור, חקלאות ומוזיקה אולם בתי ספר רבים מוותרים על שיעורים אלו בגלל מחסור במשאבים. חלק ניכר מהילדים לומדים אומנות בבתי ספר יסודיים לאמנות המלמדים אחר הצהריים. עד שנת 1990 היו מבחני בגרות כלל מדינתיים בסלובקית, שפה זרה ומתמטיקה. לאחר מכן, בין השנים 1990–2005, היו מבחנים בית ספריים בלבד. החל משנת 2005 הוכנסו שוב מבחנים כלל מדינתיים. רוב בתי הספר שייכים למדינה המספקת חינוך חינם, כולל השאלה של ספרי לימוד. קצת יותר מ-5% מבתי הספר הם פרטיים, רובם כנסייתיים. ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.jpg)
