אום אל-קיוין
אום אל-קיוין (בערבית: أمّ القيوين) היא אחת משבע אמירויות המרכיבות את איחוד האמירויות הערביות במפרץ הפרסי. שטח האמירות הוא כ-750 קמ"ר ובשנת 2003 חיו בה כ-62,000 תושבים. היסטוריהבסביבת אום אל-קיוין נמצאו עדויות ארכאולוגיות עוד מהאלף ה-5 לפנה"ס והצביעו באופן חד משמעי על קשר עם מסופוטמיה. באלף ה-3 לפנה"ס כבר התפתחה תעשיית קדרות מקומית. בתקופת הברונזה התיישבו שבטי נוודים באזור. שבטים אלו פיתחו תעשיית מתכת מקומית משגשגת. בתקופה זו האקלים כנראה היה מעט יותר נוח, ובכך התפתחה גם חקלאות מקומית. אום אל-קיוין נוסדה בשנת 1775 על ידי השייח' מאג'יד אל-מועלא, ראש שבט אל-מועלא, והיא מצויה מאז תחת שלטון צאצאיו. במטרה למנוע את סיפוחה לאימפריה העות'מאנית, ב-8 בינואר 1820 חתם השייח' עבדאללה הראשון על אמנה עם הממלכה המאוחדת שהפכה את שטחה למדינת חסות של בריטניה. בשנת 1971 הצטרפה אום אל-קיוין, בהנהגת השייח' אחמד השני, אל איחוד האמירויות הערביות. קישורים חיצוניים
|