|
ויילס
וֶיילְס (בוולשית: Cymru – "קַמְרִי"; באנגלית: Wales, נודעת גם בהגיית שמה ובכתיב המלא: וְוֶיילְס) היא חבל ארץ באי הבריטי המהווה חלק מהממלכה המאוחדת. מבחינה אתנית, תרבותית ופוליטית – העם הוולשי הוא אומה קלטית. ויילס שוכנת באזור הדרום-מערבי של האיים הבריטיים וגובלת באנגליה ממזרח, בתעלת בריסטול מדרום ובים האירי ממערב ומצפון. ויילס היא הנסיכות הגדולה בעולם. תושביה המקוריים של ויילס הם הקלטים, שהוולשים המודרניים הם צאצאיהם הישירים. אף על זאת שוויילס חולקת בקרבה רבה את ההיסטוריה הפוליטית והחברתית שלה עם שאר בריטניה, ורובה המכריע של האוכלוסייה מדבר אנגלית, שמרו הוולשים על זהות תרבותית מובחנת. הוולשית, השגורה בפיהם של כחצי מיליון מתושבי ויילס, זכתה למעמד של שפה רשמית בבריטניה, וזוהי השפה הקלטית המדוברת ביותר אחרי ברטונית. הוולשית היא גם אחת השפות האירופאיות העתיקות ביותר שעדיין נחשבת לשפה חיה. שלטי הדרכים והרחובות בוויילס כתובים באנגלית ובוולשית. החל מהמאה ה-18, בעקבות המהפכה התעשייתית, הפכו חלקים מסוימים של ויילס למתועשים מאוד וחשיבותו של האזור עלתה, בעיקר בזכות ייצוא כמויות גדולות של פחם ופלדה. ויילס המשיכה בהתפתחות צופה פני עתיד וכיום התעשייה בה ממוקדת בעיקר בענפי האלקטרוניקה והטכנולוגיה. למרות התפתחויות אלו, למסורות ולמנהגים הוולשים העתיקים יש עדיין מקום חשוב בתרבות המקומית. שני שלישים מאוכלוסיית ויילס חיים במישורים שליד החוף ובעמקים בדרום המדינה, כשרוב השליש הנוסף יושב בקצה הצפון מזרחי של המדינה. שאר האזורים במרכז, צפון מערב ודרום מערב המדינה הם בעיקר כפריים ומאופיינים בעיקר על ידי שטח הררי. במאה ה-19 החלה התעוררות בתודעה הלאומית הוולשית. העיר הגדולה במדינה, קארדיף, הוכרה רשמית כבירת ויילס בשנת 1955. האספה הלאומית של ויילס, המעניקה כוח אוטונומי מוגבל למדינה, נוסדה בשנת 1999. אספה זו יכולה לתקן חוקים הנחקקים בפרלמנט הבריטי ואף, החל משנת 2006, לחוקק חוקים מקומיים. אטימולוגיההשם האנגלי "ויילס" בא מהמילה הגרמאנית "וַאלך", שמשמעותה "זר" (גם ההברה "וול" במילה קורנוול מקורה במילה זו). בשפה הוולשית הוולשים נקראים "Cymru" (קַמְרִי), מילה שבאה מוולשית עתיקה ומשמעותה היא ככל הנראה "בני אותה הארץ". לפני שנת 1100 הוולשים נהגו לקרוא לעצמם גם במונח בריטון. שני השמות שימשו במקור לתיאור לא רק תושבי האזור שנקרא כיום ויילס, אלא לתיאור כל העמים דוברי השפות הבריטוניות. היסטוריה
ראיות ארכאולוגיות מראות כי בני אדם ישבו באזור ויילס כבר לפני 250,000 שנה בתקופה הפלאוליתית. לאחר עידן הקרח ויילס הייתה מיושבת על ידי חברות ציידים-לקטים, כאשר החברות החקלאיות הראשונות היו קיימות באזור רק בסביבות 4000 לפני הספירה, בתחילת תקופת האבן החדשה. השימוש במתכת בוויילס החל בסביבות אמצע האלף השלישי לפני הספירה. במהלך עידן הברזל נבנו באזור מבצרי גבעה רבים, מהם נשארו שרידים רבים. רוב ההיסטוריונים מאמינים כיום כי גלים רצופים של מהגרים הביאו לאזור תרבויות שונות שהחליפו את הקודמות, וכי גל ההגירה האחרון היה זה של הקלטים, במהלך תקופת הברונזה. ההיסטוריה המתועדת הראשונה של ויילס נרשמה במהלך התקופה הרומאית. באותה העת האזור של ויילס המודרנית היה מחולק לשבטים רבים, כשהסילורים בדרום-מזרח והאורדוביקים במרכז ובצפון מערב היו הגדולים והחזקים מביניהם. הרומאים הקימו שורת מבצרים לאורך דרום ויילס וכן כרו זהב שם. הם בנו מבצר לגיונרי גדול בעיר קרליאון שכלל גם אמפיתיאטרון מרהיב, הנחשב כיום לשמור ביותר בכל בריטניה. במאה ה-4 לספירה, תחת הכיבוש הרומי, הובאה הנצרות לראשונה לוויילס. לאחר הנסיגה הרומאית מבריטניה בשנת 410, כשהאי הבריטי היה נתון לפלישותיהם של השבטים הגרמאנים, הפכה ויילס ההררית והנוחה להגנה למעוזם הראשי של הקלטים בחלקו הדרומי של האי הבריטי. כך שימרה ויילס את זהותה הקלטית הייחודית בעוד שהתושבים הקלטים של שאר האי הבריטי דוכאו ונטמעו בהדרגה בקרב הסקסונים. השבטים הקלטים המקוריים בוויילס נותרו חזקים, והם אלו המהווים את הבסיס לוויילס של היום. שבטים אלו נלחמו במשך מאות שנים עם ממלכות מרסיה, נורת'מבריה ו-ווסקס על השליטה באזור. במאה ה-9 כרתו הוולשים ברית עם הוויקינגים, שפלשו לאי הבריטי, כנגד האנגלו-סקסים במזרח האי, כפי שעשו לפניהם ממלכות קורנוול וברטאן. בשנת 878 הביסו הוולשים, יחד עם הוויקינגים הדנים, צבא שלם של חיילי מרסיה, ניצחון שהעניק לוויילס שנים רבות של שקט. בשנת 1063 שוב הביסו הוולשים את הסקסונים ממרסיה, הפעם בעזרת ויקינגים מנורווגיה. בדומה בקורנוול וברטאן, סייעו למעשה הוויקינגים למנוע את כיבוש האזורים הקלטים על ידי האנגלו-סקסים. רק בשנת 1282 הצליח מלך אנגלי לכבוש את ויילס. היה זה אדוארד הראשון שכבש את ויילס לאחר שניצח בקרב את הנסיך ל'ואלין אפ גריפיד'. אדוארד הקים בוויילס שורה של טירות ומצודות ופעל לדיכוי חירותו של העם הוולשי. אך הסיפוח החוקי הסופי של ויילס שיצר את הממלכה המאוחדת הושלם רק בשנת 1536, על ידי המלך הנרי השמיני. ויילס היא האומה הראשונה שאוחדה עם אנגליה ליצירת הממלכה המאוחדת. הקשר בין ויילס ואנגליה הדוק הרבה יותר מהקשר בין שתי האומות האחרות, סקוטלנד וצפון אירלנד, לאנגליה; בנוסף לגורם ההיסטורי קיימת גם הקרבה הגאוגרפית: ויילס נמצאת פחות משעתיים נסיעה מלונדון. בוויילס כמעט ואין תנועות בדלניות, הקוראות לעצמאות המדינה, זאת בניגוד לצפון אירלנד וסקוטלנד. עם זאת, ויילס היא החלק היחידי מהממלכה המאוחדת אשר הצליח לאחר 800 שנות דיכוי מצד השלטונות האנגליים להשיב לתחיה את שפתו העתיקה. לאור זאת, כיום כל השילוט בוויילס, בניגוד לאנגליה, סקוטלנד וצפון אירלנד, הוא בשתי שפות: אנגלית ו-וולשית. ב-1966 אירע בעיר אברפן שמדרום המדינה אסון אברפן, באסון נהרגו למעלה מ-140 אזרחים, מתוכם 114 ילדים. גאוגרפיה ויילס ממוקמת בחצי אי במערב בריטניה הגדולה, ושטחה הוא 20,779 קמ"ר. היא גובלת באנגליה ממזרח, בתעלת בריסטול מדרום ובים האירי ממערב ומצפון, וסך הכל לוויילס יש 1,200 קילומטרים של קו חוף. רוב האוכלוסייה והתעשייה של המדינה מרוכזים בדרום המדינה, ובעיקר בערים קארדיף, סוונסי וניופורט. רוב הנוף של ויילס הוא הררי, בעיקר בצפון ובמרכז המדינה. ההר הגבוה ביותר במדינה הוא סנודון, וגובהו 1,085 מטרים. במאה ה-19 שימשה ויילס כבסיס למחקר סטרטיגרפי ופלאונטולוגי חשוב, שבסופו נקראו שלוש יחידות הזמן הגאולוגיות בעידן הפלאוזואיקון על שם ויילס: הקמבריון בא מהשם קמרי, השם הוולשי לוויילס; האורדוביק נקרא על שם השבט הקלטי העתיק האורדוביקים; והסילור נקרא על שם שבט הסילורים. פוליטיקה וממשלהשר הראשוןהשר הראשון של ויילס (בוולשית: Prif Weinidog Cymru) הוא ראש הממשלה הוולשית ואחראי על עבודתו של קבינט השרים והרכב הממשל הוולשי, מדיניות הפנים, היחסים עם ישויות אחרות בבריטניה, וכן מייצג את וויילס בחו"ל. מעונו הרשמי של השר הראשון של ויילס נמצא ב-Ty Hywel, הידוע בעבר כבית קריקהאוול, ובבית סנד (בית הפרלמנט) בקרדיף ביי. מעון המגורים ממוקם בבנייני קראון, בפארק קתייס. מאז מרץ 2024, מכהן ווגן גתינג, כשר ראשון והוא שחור העור הראשון בתפקיד. חלוקה מנהליתמחוזות
ויילס מחולקת ל-22 מחוזות החל מה-1 באפריל 1996. קהילותבדומה לחלוקה באנגליה לקהילות (Civil Parish), בוויילס קיימת חלוקה דומה לקהילות (Community) אשר פועלות כתת-חלוקה של המחוז. עם זאת, בשונה מהמצב באנגליה, בוויילס כל שטח משתייך לקהילה, כולל שטחים ללא תושבים. לרוב עיירות וערים מרכזיות מתפקדות גם כמרכזי קהילה החולשים על החוות והעיירות הקטנות יותר בסביבתן. נכון לשנת 2001, ישנם 869 קהילות ברחבי ויילס, הגדולה ביותר היא ריידר (Rhayader) עם כ-13,945 הקטאר והקטנה ביותר היא קפין פורסט (Cefn Fforest) בגודל 64 הקטאר. הקהילה בעלת מספר התושבים הגדול ביותר היא בארי עם 45,053 תושבים. דמוגרפיהלפי מפקד שנערך בשנת 2011 אוכלוסיית ויילס מונה 3,063,456 תושבים. לפי מפקד שנערך בשנת 2005 כאשר כ-75 אחוזים מהאוכלוסייה נולדו בוויילס, ורוב הנותרים באנגליה. רק 3% נולדו מחוץ לבריטניה. המפקד של שנת 2011 הראה כי ויילס היא האזור הכי פחות מגוון מבחינה אתנית בכל בריטניה: 96 אחוזים מהאוכלוסייה הם לבנים ממוצא בריטי, כאשר רוב האוכלוסייה הלא-לבנה היא ממוצא אסייתי (בעיקר מהודו ופקיסטן). 72 אחוזים מתושבי ויילס הם נוצרים וכ-19 אחוזים מגדירים את עצמם חסרי דת. האסלאם הוא הזרם הדתי הגדול בוויילס שאינו נוצרי, 24,000 מוסלמים שמהווים 0.8% מהאוכלוסייה. האוכלוסייה היהודית במדינה מונה כ-0.08% מכלל האוכלוסייה. אחוז הפריון בוויילס עומד על 1.9% כאשר 58% מהלידות הן לאמהות שאינן נשואות. 10.7% מהנולדים בוויילס נולדים לאמהות שנולדו בחו"ל, לעומת 5.2% בשנת 2001. קבוצות לאומיות בוויילסבמפקד שנערך בשנת 2011, נשאלה שאלה על הזהות הלאומית של האוכלוסייה. לאזרחים הייתה את האפשרות "לסמן את כל מה שמתאים". לפי המפקד, ההגדרה הלאומית של תושבי ויילס מתחלקת כך:
יהודים בוויילסיהודים החלו להתיישב בוויילס בעיקר מתחילת המאה ה-20. בזמן מלחמת העולם השנייה ברחו יהודים רבים מלונדון המופגזת לקארדיף המוגנת יחסית. כיום קיימת בקארדיף קהילה בת כמה מאות נפשות אשר לה בית כנסת שנפתח לפני כמה שנים[דרושה הבהרה]. בקארדיף פעילה תנועת נוער יהודית אחת – בני עקיבא. ראו גםקישורים חיצוניים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
