האי מאן
האי מאן (באנגלית: Isle of Man, במאנית: Ellan Vannin) הוא אי הממוקם בים האירי, במרחק שווה בין בריטניה ואירלנד. האי הוא חלק משטחי החסות של הכתר הבריטי (Crown dependency), ואינו שייך לממלכה המאוחדת. אין לו ייצוג בפרלמנט הבריטי, אך ענייני החוץ והביטחון שלו מנוהלים על ידי בריטניה. הפרלמנט המאני, טינוואלד (Tynwald), נחשב לפרלמנט העתיק בעולם אשר מתפקד ברצף מאז הקמתו (הפרלמנט העתיק ביותר באופן כללי הוא הפרלמנט של איסלנד, אלת'ינגי)[6]. שטחו של האי 572 קמ"ר, ובשנת 2011 אוכלוסייתו מנתה 84,497 תושבים (כשליש מהם בדאגלס, עיר הבירה). תושבי האי דוברי אנגלית. כ־300 תושבים דוברים מאנית, שפה קלטית הקרובה לאירית. השפה נכחדה כשפת אם במהלך המאה ה-20, וכעת ישנם מאמצים להחיותה. האי מאן הוא אחד מהאומות הקלטיות. היסטוריהבתקופת מלחמת העולם השנייה ומעט לאחריה שימש חלק מהאי (בעיקר במלונות של הטיילת מול הים) כמחנה לפליטים שהגיעו לבריטניה מארצות אויב. בעיקר הושמו במחנה הסגר זה אנשים שנחשדו כמשתפי פעולה עם השלטון הנאצי. כצפוי, רוב המהגרים היו יהודים שברחו מהנאצים. מחנה ההסגר הפך עם הזמן למרכז תרבותי וחינוכי, ובתקופות מסוימות, שהו במחנה גם פרופסורים מאוניברסיטאות מרכז אירופאיות ודיקנים מאוקספורד וקיימברידג' שנמלטו מאירופה. המהגרים היהודים הקימו במחנה בית ספר וגם "אוניברסיטה". באי מאן מתקיים מדי שנה אירוע בינלאומי הכולל מספר מרוצי אופנועים ומושך אליו צופים רבים מרחבי העולם. המרוץ המכונה 'TT' (מלשון Tourist Trophy) מתקיים כבר מתחילת המאה ה-20 ונחשב למעשה לאחד המרוצים הוותיקים שעדיין מתקיימים ברצף. בשנת 2007 התקיים המרוץ בפעם ה-100. גאוגרפיההאי מאן הוא אי שממוקם באמצע הים האירי הצפוני, במרחק כמעט שווה מאנגליה במזרח, צפון אירלנד במערב, וסקוטלנד (הקרובה ביותר) בצפון. ויילס בדרום נמצאת במרחק כמעט כפול לאי מהרפובליקה של אירלנד בדרום-מערב. אורכו של האי הוא 52 קילומטרים לאורך, ו-22 קילומטרים לרוחב, בנקודה הרחבה ביותר. יש לו שטח של 572 קילומטרים רבועים.[7] בנוסף לאי מאן עצמו, היחידה הפוליטית של האי מאן כוללת גם כמה איים קטנים קרובים. כלכלהחלק נכבד מהכנסות האי נובעות מהיותו מקלט מס. ביוזמת אלן בל, השר לפיתוח כלכלי של האי מאן, אין באי מס חברות, מס רווחי הון, מס רכוש, מס ירושות או מס ביול. מס ההכנסה עומד על 20% למיליון הדולרים הראשונים בשנה. כל הכנסה אישית מעבר למיליון דולר פטורה ממס. ממשלת האי מתירה להעביר כספים בין חברות ללא פיקוח, ורשות ניירות ערך שלו אינה מחייבת לבצע אסיפות שנתיות לבעלי המניות ואינה מגבילה תשלומי דיבידנדים. פרנסת הממשלה מגיעה ממס של 10% על רווחי הבנקים וחברות הפיננסים באי, שנהנות מ־11 אלף החברות שרשומות בו, ושבזכותן מגזר הבנקאות באי ניצל מכל פגע במשבר האחרון. התוצאה היא כלכלה שצומחת זה 26 שנים רצופות, ובעשור האחרון בקצב של 8%–10% בשנה. את המגמה מוביל המגזר הפיננסי. שיעור האבטלה עומד על כ־2%. דירוג האשראי של האי נשמר זה שנים על AAA נקי - זהה לזה של שווייץ, והאי מופיע במקומות גבוהים ברשימות המדינות הטובות ביותר ליזמים והתחרותיות ביותר מבחינה כלכלית.[8] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|