|
טוויטר
 X (אקס), בעבר טוויטר (באנגלית: Twitter), היא רשת חברתית מקוונת המאפשרת פרסום מסרים קצרים ("מיקרו-בלוגינג") של עד 280 תווים למשתמשים רגילים ו-4,000 תווים למשתמשים עם מנוי "X Premium". הרשת נוסדה במרץ 2006 על ידי ג'ק דורסי, סטודנט באוניברסיטת קורנל ששימש כחבר מועצת המנהלים וכמנכ"ל עד 29 בנובמבר 2021, אוון ויליאמס שכיהן בעבר כמנכ"ל, וביז סטון ששימש כמנהל העיצוב של החברה. באוקטובר 2022 נרכשה על ידי אילון מאסק תמורת 44 מיליארד דולר.[3] באפריל 2023 מוזגה החברה Twitter Inc., שהייתה הבעלים של האפליקציה, לתוך תאגיד אקס, חברת בת של X Holdings Corp שבבעלות מאסק.[4] ב-23 ביולי 2023 הכריז אילון מאסק על מיתוג מחדש של האתר תחת השם "X".[5][6] בסיס הממשק נלקח מרעיון שליחת מסרונים בין טלפונים ניידים (SMS), ולכן כונה ה"סמס של האינטרנט". במבנה הבסיסי של טוויטר לכל משתמש יש פרופיל אישי בו הוא מפרסם מסרים, אותם יכולים לקרוא עוקביו. הבחירה אחרי מי לעקוב לא מצריכה את אישורו של הנעקב, אלא אם הגדיר את חשבונו כ"פרטי". את ההודעות ברשת, המכונות ציוצים, ניתן לקבל באתר החברה, ביישומון בטלפון הנייד, דרך מסרונים[7] או אפליקציות צד שלישי המשתמשות ב-API המאפשר שימוש מלא בכל תכונות השירות, ללא צורך בגלישה לאתר האינטרנט של החברה. פעילות הליבה של הפלטפורמה היא פרסומית, בהתבסס על מידע הנאסף על המשתמשים.[8] עד שנת 2012 למעלה ממאה מיליון משתמשים פרסמו 340 מיליון ציוצים ביום, והשירות טיפל בממוצע ב-1.6 מיליארד שאילתות חיפוש ביום. בשנת 2013, טוויטר היה אחד מעשרת האתרים הפופולריים ביותר. נכון ליולי 2023 היו לטוויטר כ-541 מיליון משתמשים פעילים חודשיים. היסטוריהב-21 במרץ 2006, בשעה 09:50, ביצע ג'ק דורסי את הציוץ הראשון של טוויטר. דורסי הציג את רעיונו בפני מועצת המנהלים של חברת "Odeo Podcasting" ככלי אשר מאפשר למשתמש בודד לתקשר עם קבוצה קטנה באמצעות SMS. התומכים ברעיון השתמשו בפיתוח ככלי פנימי של חברת "Odeo" שאפשר לה להעביר מסרים בין עובדיה. בכל אותה העת עבר הממשק כמה שדרוגים ופיתוחים נוספים על ידי מייסדיו: ג'ק דורסי, נוח גלאס, אוון ויליאמס וביז סטון. ב-15 ביולי 2006 הוצג הממשק לציבור באופן מלא. אולם רק בשנת 2007 השיגה טוויטר חשיפה רחבה, בזכות פסטיבל SXSW. במהלך הפסטיבל מוקמו מסכים שהציגו את הציוצים של המשתמשים בפסטיבל. המהלך זכה לאהדת המשתתפים ובלוגרים רבים שנכחו באירוע, ובעקבות כך גדל השימוש בטוויטר מממוצע יומי של 20 אלף ציוצים לכ־60 אלף. עד 2013 הפכה טוויטר לרשת החברתית המקוונת השנייה בגודלה, אחרי פייסבוק. עד יוני 2015 היו בטוויטר כ-302 מיליון משתמשים פעילים ברמה החודשית, וממוצע ציוצים יומי של כ-500 מיליון.[9] טוויטר החזיקה באפליקציית הסרטונים הקצרים Vine. באוקטובר 2016 הודיעה החברה על סגירת השירות. בספטמבר 2017 הכפילה החברה את מספר התווים המרבי לציוץ ל-280 (במקום 140 תווים עד למועד זה).[10] בתחילת 2021, הודיעה כי בהמשך השנה תשיק פיצ'ר (אנ') חדש בשם "super follow", שתאפשר למשתמשים לגבות תשלום מעוקבים עבור גישה לתוכן אקסקלוסיבי.[11] ב-29 בנובמבר 2021 ג'ק דורסי סיים את תפקידו כמנכ"ל, והוחלף במנהל הטכנולוגיות הראשי של החברה, פראג אגרוואל (אנ'). דורסי המשיך לכהן במועצת המנהלים עד 2022. בנוסף, ברט טיילור (אנ') מונה להיות יושב ראש מועצת המנהלים במקום פטריק פיצ'ט (אנ').[12] עד 2009 גייסה טוויטר כ־57 מיליון דולר מקרנות הון סיכון בשלושה סיבובי גיוס. בנובמבר 2013 יצאה החברה בהנפקה ראשונה, שבה גייסה מהציבור 1.82 מיליארד דולר, לפי שווי שוק של 14.2 מיליארד דולר.[13] אילון מאסקב-4 באפריל 2022, רכש אילון מאסק 9.2% ממניות מהחברה, והיה לבעל המניות הגדול בחברה. מספר ימים לאחר מכן הציע לרכוש את יתר המניות ב-42 מיליארד דולר. הוא אמר שאם תהיה בידיו, הוא יהפוך אותה ל"מרחב אישי וידידותי, בו לכל אחד יש את חופש הדעה", ויקל בענישת המשתמשים העוברים על כלליה. למשל, ימיר את עונש ההשעיה לצמיתות ב"פסק זמן". מנכ"ל החברה באותה תקופה, פראג אגרוואל, נמנע מלהענות להצעה ובדירקטוריון החברה דובר על כוונה לביצוע פעולת מנע המכונה גלולת רעל. לבסוף, ב-25 באפריל, אישרה הנהלת טוויטר את הצעת הרכש בסכום של 44 מיליארד דולר.[14][15] אולם ב-10 ביולי הודיע מאסק על ביטול העסקה,[16] אך חזר בו מאוחר יותר וב-27 באוקטובר השלים את הרכישה.[17] מיד לאחר מכן פיטר מאסק את צוות ההנהלה ופיזר את הדירקטוריון.[18][19] מאסק הודיע שכחצי מכוח העבודה בטוויטר יפוטר, ומהחצי השני הוא דורש לחזור לעבוד מהמשרד.[20] חלקם אף נתבקשו לחזור כי פוטרו "בטעות".[21] על רקע השינויים שמאסק יצר בפעילות ותדמית הפלטפורמה, הדליפו עובדים לתקשורת מידע פנימי לפיו הכנסות טוויטר מפרסום ירדו בסוף השנה בכ־40% ושלמעלה מ־500 מבין המפרסמים הגדולים ביותר של הפלטפורמה הקפיאו את הפרסום הממומן שלהם בה.[22][23] מודל עסקיבשנת 2009 הכריז מייסד טוויטר שהפלטפורמה לא תשלב פרסומות, ותסתמך על הכנסות ממכירת יישומים ללקוחות מסחריים.[24] עם זאת, החל מ-2010 מסתמכת טוויטר גם על הכנסות מפרסומות, שמופיעות בצורה של ציוצים מקודמים[25] והחל מ-2021 גם בין תגובות לציוצים.[26] חברות משתמשות בטוויטר כדי לקדם את תוכניהן או לחלופין, משתמשות בתוכן של הגולשים כדי לקדם את השירות אותו הן מציעות. לדוגמה, מנועי החיפוש גוגל ובינג משלמים לטוויטר כדי לכלול את העדכונים של משתמשים בחיפושים מידיים. אם נושא החיפוש מופיע בטוויטר, לעיתים העדכונים שלו יופיעו במנוע החיפוש ואף יתעדכנו בזמן אמת. בנוסף, חברות מפרסמות תכנים שיווקיים או מקצועיים בטוויטר, ויכולות גם לפרסם את עצמן בעזרת ציוצים מקודמים. ציוצים אלה נרכשים על ידי מפרסמים שרוצים להגיע לקהל משתמשים רחב יותר מאשר קהל העוקבים הקיים שלהם. הציוצים מסומנים כמקודמים כאשר המפרסם משלם עבורם, לצד הציוץ מצוין כי הוא מקודם ועל ידי מי. בכל היבט אחר, הם חלק אינטגרלי מטוויטר ומתפקדים בדיוק כמו ציוצים רגילים: ניתן להגיב אליהם, לצייצם מחדש ולסמנם כמועדפים. הציוצים המקודמים מופיעים בראש תוצאות החיפוש בטוויטר, אם נעשה חיפוש הרלוונטי לנושא הציוץ. בנוסף, חברות יכולות לשלם עבור טרנדים מקודמים שיופיעו ברשימת "הנושאים החמים" בעמוד הראשי, כלומר נושא זה יהיה חשוף לכל המשתמשים בטוויטר. ברשימת "הנושאים החמים" בעמוד הראשי, כשלצידו רשום שמדובר בנושא מקודם. כמו כן, חברות יכולות לשלם לטוויטר כדי לקדם את החשבון שלהן בפני עוקבים חדשים. טוויטר מציע את החברות למשתמשים, והחברות משלמות לפי כל עוקב חדש שהן מרוויחות דרך הקידום. קידום החברות דרך ציוצים או נושאים ממומנים תופס את מקומן של הפרסומות. על אף שניתן לטעון שאלו למעשה פרסומות, הן מותאמות לממשק ולא אמורות להפריע להתנהלות השוטפת בו. טוויטר בלוביוני 2021 השיקה החברה מסלול מנויים בתשלום בשם "טוויטר בלו" (Twitter Blue; מילולית: טוויטר כחול), שיועד בתחילה לאנשים שעושים שימוש רב מאוד בפלטפורמה. השירות הושק בתחילה באופן מוגבל, רק בקנדה ובאוסטרליה, מתוך כוונה לשפרו ולהציעו לשאר השווקים בהמשך. תמורת תשלום חודשי של 3.49 דולר קנדי או 4.49 דולר אוסטרלי המנויים שנרשמו לשירות קיבלו פיצ'רים שלא היו זמינים למשתמשים אחרים, כגון ספריות "מועדפים", אפשרות "undo" (ביטול שליחה של ציוץ עד 30 שניות אחרי פרסומו) ואפשרות בחירה ב"מצב קריאה".[27] לאחר רכישת הפלטפורמה בידי אילון מאסק החייתה טוויטר את "טוויטר בלו" והרחיבה את השירותים המוצעים במסגרתו, בין השאר מתוך הבנה שקיימת ירידה ברווחים מפרסומות.[28] משתמשים שרכשו מנוי טוויטר בלו יכולים לקבל שירותים ופיצ'רים שונים שלא זמינים למשתמשים רגילים, כגון תג זיהוי כחול – שבעבר היה שמור בעיקר למשתמשים מפורסמים – אפשרות לכתוב ציוצים עם עד 4,000 תווים במקום 280, אפשרות לערוך ציוצים עד שעה לאחר פרסומם וגישה למערך תמיכה טכנית. חלק מהשינויים שהנהיג מאסק, ובעיקר הפיכת התג של משתמש מזוהה לשירות בתשלום הזמין לכולם, עוררו מחלוקת רבה. זמן קצר לאחר השקת שירות זה התברר שהוא מאפשר למשתמשים "מזוהים" כביכול להתחזות לחשבונות של דמויות מוכרות או חברות.[29] ב-14 בנובמבר 2022, חשבון "מזוהה" שהתחזה לחשבון רשמי של חברת אלי לילי, אחד היצרנים הגדולים ביותר של אינסולין, פרסם ציוץ לפיו אינסולין יסופק מעתה בחינם. הוערך שהציוץ גרם לירידה זמנית של כ-15 מיליארד דולר בשווי החברה.[30] בעקבות האירוע והביקורת, בנובמבר 2022 הפרידה טוויטר בין התגים המזהים של חברות, גופי ממשל, ומשתמשים פרטיים, שקיבלו תגים בצבע זהב, אפור וכחול בהתאמה.[31] מנוי חודשי בתשלוםבספטמבר 2023 הודיע מאסק כי הוא שוקל לגבות תשלום חודשי מכל משתמשי הפלטפורמה.[32] מיתוגסמל המותג הראשון היה שם המותג "טוויטר" מתחילתו בשנת 2006 ולצידו תמונת ציפור שנמצאה ברחבי הרשת ולימים הסתבר שעיצב אותה סימון אוקסלי. בשנת 2009, עיצבו המייסד ביז סטון והמעצב פיליפ פזוקו סמל מאויר בדמות ציפור שכונה בחיבה "לארי הציפור" על שם לארי בירד.[33] הסמל עוצב מחדש בשנת 2010 כך שיראה שטוח ובשנת 2012 נצבע בכחול בדומה לציפור קיכלי הרים כחול. ב-23 ביולי 2023 הכריז הבעלים אילון מאסק על מיתוג מחדש של האתר תחת השם "X", מה שכלל שינוי של שם ולוגו האתר. השינוי בוצע כחלק מהפלטפורמה העתידית של חברת X corp של מאסק, פלטפורמת-על שתאגד בתוכה רשת חברתית (טוויטר), תשלומים, בינה מלאכותית ועוד.[5][6] מושגים עיקריים
שימושאופן השימוש בטוויטר הוא סובייקטיבי, וניתן להשתמש בו למטרות שונות. בין המשתמשים ישנם אנשים פרטיים וכן ידוענים אשר כותבים על חייהם ועל נושאי עניין, מומחים אשר כותבים אודות נושאים מקצועיים ומשתמשים עסקיים – חברות ומותגים אשר כותבים ומקשרים לתוכן מקצועי או שיווקי. טוויטר כמעט ולא חושף את המשתמש לתוכן לא רצוי - כל חשבון רלוונטי רק למי שמתעניין בו. המשתמש בוחר מה לראות ואחרי מי לעקוב, על פי נושאי העניין שלו. למעשה, טוויטר יצר מציאות בה כל אדם פרטי יכול להפוך לכתב חדשות בו ברגע. בעקבות כך, הממשק הוא פלטפורמת חדשות אינטרנטית המתעדכנת לעיתים במהירות רבה יותר מכל שאר כלי התקשורת. להלן מספר שימושים בקנה מידה גדול אשר נעשו בעזרת ממשק הטוויטר:
"מהפכת טוויטר"
המונח "מהפכת טוויטר" מתייחס למהפכות פוליטיות, בהן משמשות טכנולוגיות מידע חברתיות כלי מרכזי בידי מתנגדי השלטון. השימוש ברשת טוויטר ככלי מרכזי לצורך הובלת מחאות ומהפכות פוליטיות, החל באירועים במולדובה באביב 2009[37] והתגבר אחר כך באירועים באיראן ובגל המהפכות השוטף את העולם הערבי החל מסוף שנת 2010. מונח זה מוזכר בקרבה למונחים דומים המשקפים השפעה מרכזית של טכנולוגיית המידע המודרנית על הובלת תהליכים פוליטיים וחברתיים: "מהפכת פייסבוק" ו"מהפכת יוטיוב". בחינה מעמיקה יותר של האירועים והתופעות שהובילו ליצירת המונח "מהפכת טוויטר", מעלה כי חלקן של טכנולוגיות מידע חברתיות מודרניות בהובלת שינויים פוליטיים אינו כה גדול כפי שמצטייר בעיני צבור המשתמשים.[38][39] אמנם, טכנולוגיות מידע חברתיות מודרניות מאפשרות התארגנות מהירה יותר של פעילים המתגייסים למען מטרה מוגדרת, אך היעדר העומק הארגוני וההיררכיה פוגמים ביכולת להוליך את מהלכי המחאה הראשוניים לכדי שינוי ארוך טווח.[40] טכנולוגיות מידע חברתיות מודרניות עשויות לשמש גם ככלי בידי השלטון למטרות דיכוי, איסוף מידע והפצת מידע כוזב, כפי שנעשה באיראן בשנת 2009 ובסוריה ב-2011.[41][42] Bootstrapמבית היוצר של טוויטר יצאה חבילה של כלים לפיתוח אתרי אינטרנט (צד-לקוח) בשם Bootstrap. חבילה זו כוללת כלים ותבניות המאפשרים לעצב בפשטות יחסית מודלים שונים לבניית אתרים, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כגון HTML5 ו-CSS3. כלל הפרויקט מבוסס קוד פתוח והוא הפרויקט הפופולרי ביותר באתר GitHub. אמינות וחופש הביטויכמו שאר הרשתות החברתיות בעשור השני של המאה ה-21, ספגה טוויטר ביקורת סביב בעיות שונות שהיו נפוצות באפליקציה, ביניהן רשתות-בוטים של חשבונות פיקטיביים שמשפיעים על השיח ברשת החברתית, או הפצה של פייק ניוז על גבי טוויטר. עם זאת, כאשר ביצעה פעולות שיועדו לצמצם הפצת חדשות כזב, ספגה החברה ביקורת על הצרת חופש הביטוי בעקבות צעדים שנקטה לחסימה של משתמשים מסוימים. בשנת 2020 הוסיפה טוויטר תווית אזהרה לציוצים שזוהו כפייק-ניוז, והייתה יוצאת דופן בכך שהצהירה שתחיל תוויות אלו גם על הצהרות של פוליטיקאים.[43] לאחר שסימנה בסיוע מכוני בדיקת עובדות בעיות שונות בציונים של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הדבר גרר עימות מתוקשר בין הנשיא לחברה, ויצר גלים שהשפיעו גם על רשתות חברתיות אחרות.[44][45] ב-9 בינואר 2021 הודיעה טוויטר בצעד מעורר מחלוקת שתחסום לצמיתות את חשבונו של טראמפ בעקבות אירועי ההסתערות על הקפיטול.[46] אך בהמשך חשבונו הוחזר. אף על פי שטענה שגיבשה אסטרטגיה להתמודד עם נושא האמינות לאחר שנת 2016, עם התקרבות תאריך הבחירות התקשתה טוויטר להציג קו החלטי. דוגמה לכך הייתה באוקטובר 2020 כאשר חסמה טוויטר ציוצים שקישרו לחשיפת הניו יורק פוסט שכללה פרסום אימיילים בטענה שהם של האנטר ביידן,[47] בנו של מועמד המפלגה הדמוקרטית ג'ו ביידן, שכללו מיילים פרוצים שמוכיחים לכאורה למעורבותו בעסקי חברת בוריסמה האוקראינית, שהוכחשו על ידי האנטר ביידן.[48][49] טוויטר נימקה שהציוצים מפרים את מדיניותה ששוללת הצגת מידע שנפרץ וחשיפת מידע פרטי, אולם לאחר שטוויטר ספגה האשמות רבות[50][51] שינה מנכ"ל טוויטר את החלטת החברה ואיפשר את הקישורים וציין בדיעבד, כי לדעתו הטיפול המחמיר מדי והלא-מנומק של טוויטר בנושא היה "בלתי מקובל".[52][53] במקרים אחרים דיווחה טוויטר על איתור והסרה של רשתות בוטים מן הרשת.[54] בשל אופי האלגוריתם שטוויטר ודומותיה מפעילות, המיועד להגברת השימוש והארכת זמן השהייה בפלטפורמה, עשויים להיווצר "חדרי תהודה" (Echo Chambers), שבהם אנשים מתכנסים בהתאם לעמדות שלהם, וכך מתחזקות ומקצינות את אותן עמדות. למשל, מחקר שבחן משתמשי טוויטר בעלי עניין פוליטי הראה שהם נחשפים באופן לא פרופורציונלי למידע דומה לזה שלהם, ושמידע כזה מגיע ל"פיד" שלהם מהר יותר. במחקר משנת 2022, בדקו החוקרים קרסטן מולר, קרלו שוורץ ורפאל ג'ימנז־דורן את ההשפעה של חוק גרמני שחוקק ב־2017, נגד ההתפשטות של מסרים רעילים ברשתות חברתיות. החוק, שזכה לכינוי NetzDG, הגדיר באופן פורמלי שהחוקים הקיימים בנושאים של ליבוי שנאה ועידוד אלימות ופשע, הקיימים בעולם הפיזי מזה זמן רב, יופעלו ויאכפו גם במרחבים הווירטואליים – לרבות הטלת קנסות על הרשתות החברתיות, בהיקף של עד 50 מיליון יורו, בכל מקרה שבו יוכח כי הן כשלו בהסרת תכנים כאלה. בעקבות החוק, התכנים הרעילים ברשתות הללו אכן פחתו בשיעור של כ־8% לאחר קבלת החוק. החוק סייע אף להקטין את שיעור פשעי השנאה.[55] הבעלים אילון מאסק תמך בהגברת 'חופש הביטוי: "אני מאמין בפוטנציאל של טוויטר להיות פלטפורמה לחופש ביטוי ברחבי העולם, ואני מאמין שחופש ביטוי הוא חיוני לדמוקרטיה מתפקדת", הסביר מאסק במכתבו לדירקטוריון טוויטר.[56] לאחר שרכש את החברה, ספג ביקורת כי שיתף (ומחק) קישור לידיעה עם מידע לא מבוסס על נסיבות תקיפתו של פול פלוסי, בעלה של יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי.[57] מאסק הבטיח כי יפעל למנוע מטוויטר להידרדר למחוזות גיהינומיים של "הכל מותר".[58] באותם ימים הכריז על הקמה של מועצת פיקוח תוכן לטוויטר, אשר לימים הוטמעה ברשת החברתית כפיצ'ר בשם "הערות מהקהילה" (המבוסס על כלי אחר שהשיקה החברה באופן ניסיוני בשנת 2021).[20] בדצמבר 2022, טוויטר השעתה לשבוע מספר חשבונות של עיתונאים המסקרים את אילון מאסק ואת סיפור רכישת טוויטר. בין העיתונאים שחשבונם הושעה: כתב ה-CNN, הוושינגטון פוסט, הניו יורק טיימס, Mashable, The Intercept ועוד. מאסק עצמו צייץ בטוויטר בתגובות וענה כי ההשעיה נובעת מהחוק החדש של טוויטר אשר מונע מעקב בזמן אמת אחר משתמשים. העיתונאים שהושעו סיקרו את חסימתו של חשבון בשם ElonJet אשר צייץ את מיקומו של המטוס הפרטי של אילון מאסק. חלק מהעיתונאים צייצו על אודות החשבון, וחלק על כך שעכשיו כשהחשבון הושעה מטוויטר, ישנו אתר שמדווח את אותם דיווחי מקום מדויקים של המטוס.[59] בנוסף, השעה את החשבון של הרשת החברתית המתחרה מסטודון שהזמינה את משתמשי טוויטר לעקוב אחרי @ElonJet אצלה.[60] בשנת 2024, לאחר ש־X (לשעבר טוויטר) התעלמה מבקשות של בית המשפט של ברזיל לחסום חשבונות מסוימים, איים בית המשפט להפעיל הליכי מעצר נגד היועץ המשפטי של החברה בברזיל. בתגובה, באוגוסט 2024, סרבה החברה לשתף פעולה עם בית המשפט וסגרה את נציגותה הרשמית במדינה. כתוצאה מכך הציב בית המשפט העליון של ברזיל אולטימטום שבו הוא מאפשר למאסק למנות נציג משפטי תוך 24 שעות או שהרשת החברתית תיחסם ברחבי ברזיל.[61][62] לאחר תום האולטימטום, נחסמה הגישה לשירותי-X בברזיל. בית המשפט גם הורה להטיל קנס של כ-9,000 דולר ליום על אזרחים שינסו לעקוף את החסימה.[63] השופט ציין בהחלטתו כי מאסק הוא "פורע חוק שמתכנן לאפשר הפצה מאסיבית של מידע שקרי, ביטויי שנאה ומתקפות נגד שלטון החוק, ומשבש את חופש הבחירה של ציבור הבוחרים במדינה בכך שהוא מונע מהבוחרים מידע אמיתי ומדויק".[64] אנטישמיותבחודש מאי 2018 פורסם דו"ח של הליגה נגד השמצה לפיו נרשמים מיליוני ציוצים אנטישמיים בכל שנה, וכי טוויטר לא פועלת למנוע זאת.[65] ביולי 2020 התנתקו ידוענים ברחבי העולם מטוויטר לפרק זמן קצוב לאחר שהראפר הבריטי "ויילי" התבטא בצורה אנטישמית ללא שום פעולה מצד טוויטר.[66] ביולי 2020 נערך בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת[67] שימוע לנציגיהן של הרשתות החברתיות טוויטר, פייסבוק וגוגל,[68][69] בגין העלייה בגילויי האנטישמיות ברשתות הללו, לצד ההתעלמות והאדישות שמפגינות הנהלותיהן. התקבלה החלטה כי יוקם צוות שיקבע קווים מנחים להסרת תכנים אנטישמיים בצורה אחידה ומהירה.[70] בנובמבר 2023, אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובעקבות נטישת מפרסמים, צייץ מאסק כי ייחסמו חשבונות טוויטר שישתמשו בביטויים "דה-קולוניזציה" או "מהנהר עד לים", ואמר שביטויים אלו מרמזים בהכרח על רצח עם.[71] מאז רכישת טוויטר בידי אילון מאסק, התרבו באופן משמעותי התכנים האנטישמיים ברשת, בין היתר באמצעות חשבונותיהם של אנשים שנחסמו ברשתות חברתיות אחרות דוגמת ג'קסון הינקל.[72] ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.png)
