|
מולדובה
רפובליקת מולדובה (ברומנית: Republica Moldova) היא מדינה במזרח אירופה, בין רומניה ואוקראינה. מרבית השטח של הרפובליקה של מולדובה היה חלק מהנסיכות הרומנית מולדובה ושל רומניה בתקופות רבות בעבר ונמצאה תחת שלטון רוסיה בשנים 1812–1918 וברית המועצות בשנים 1940–1941 ו-1944–1991. בעת התפרקות ברית המועצות הכריזה הרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של מולדובה על עצמאותה. ישות מתוכה בשם "טרנסניסטריה" לא הכירה בעצמאות רפובליקת מולדובה והכריזה על התפלגות ממנה ועל עצמאות משלה בשם "הרפובליקה המולדובית הטרנסדניסטרית". מולדובה כמעט גובלת בים השחור, אך מופרדת ממנו על ידי אוקראינה ולכן היא מדינה ללא מוצא לים. היסטוריה
חבלי הארץ בסרביה ובוקובינה, שהיו חלק מרומניה, נלקחו ממנה וסופחו לברית המועצות (בעקבות הסכם ריבנטרופ–מולוטוב), חלק אל הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובית, וחלק לרפובליקה הסוציאליסטית הסובייטית של אוקראינה. לאחר הפלת הקומוניזם בראשות ניקולאה צ'אושסקו (מנהיג רומניה) גברו בתוכה השאיפות להסתפח לרומניה. באפריל 1991 דרשו מרבית חברי המפלגה הקומוניסטית במולדובה להכריז על ניתוק מברית המועצות ועל עצמאות, ולבסוף הוכרזה עצמאותה של מולדובה באוגוסט 1991. בימינו, שאיפותיהם של הרוסים באזור טרנסניסטריה, עניין זכויות המיעוטים הגדולים הרוסי והאוקראיני וזכויות המיעוט הגגאוזי, שאלת סוג הקשרים עם רוסיה ועם רומניה, וסוגיית אפשרות ההסתפחות לרומניה – כל אלה מעמידים אתגרים בפני המדינה העצמאית הצעירה. בדצמבר 2023, מנהיגי האיחוד האירופי החליטו לפתוח בשיחות הצטרפות לגוש עם מולדובה[8]. במרץ 2024, אישר הפרלמנט של מולדובה הצהרה הקוראת לקידום המאמצים להצטרפות לאיחוד האירופי.[9] פוליטיקהצורת השלטון ברפובליקת מולדובה היא רפובליקה דמוקרטית המתנהלת כך: בבית הנבחרים יש 104 צירים, הנבחרים לתקופה של ארבע שנים, בדומה לנשיא, הנבחר לארבע שנות כהונה. מבחינה מנהלית המדינה מחולקת ל-32 נפות. כלכלהגידוליםכלכלת מולדובה מבוססת על גידול דגנים, סלק סוכר, חמניות, תפוחי אדמה, ירקות, פירות ופירות יער. תעשייהענפי התעשייה שלה הם שימור מזון, עצים לריהוט ובנייה, מתכות, בטון, מוצרי חלב וטקסטיל, וייצור יין, כדוגמת מרתפי היין של קריקובה הנמצאים כ-13 ק"מ צפונה מקישינב, כ־530 דונם מתחת לאדמה המשמשים לאחסון כ-40 מיליון ליטר של יין[10]. אוצרות טבעאוצרות הטבע העיקריים של רפובליקת מולדובה הם גבס, ליגניט, חומרי בנייה ועץ. יבוא ויצואמולדובה מייבאת אנרגיה, ציוד לתעשייה, פלסטיק ועוד מחבר המדינות ומהאיחוד האירופי. היא מייצאת מוצרי מזון, טבק, משקאות, בקר ומוצרי בשר, טקסטיל, מוצרי אבן, גבס, מלט וזכוכית לרוסיה, רומניה, אוקראינה, בלארוס, גרמניה ואיטליה. ענף ייצוא משמעותי נוסף הוא ייצוא כוח אדם. מהגרי עבודה מולדובים עובדים במדינות שונות ושולחים את שכרם למשפחותיהם, פעולה המכניסה מטבע זר למדינה. חברת התעופה הלאומית של מולדובה היא אייר מולדובה. בשנת 1992 הוסדרו חילופי הטריטוריות בין רפובליקת מולדובה ובין אוקראינה ובעקבות כך מולדובה יכלה לבנות נמל ימי באזור. גאוגרפיהרפובליקת מולדובה היא מדינה ללא מוצא לים, המשתרעת ברובה על פני רמה גלילית שקרקעותיה טובות לגידולים. בדרומה משתרעים שטחי ביצות, וכ-11% משטחה מעויר. הנהרות העיקריים בה הם הדניסטר והפרוט. צבאהכוחות המזוינים הלאומיים של מולדובה הם הכוחות שאחראים על הגנת המדינה מפני פלישות חוץ, ובזמן שלום על עזרה למשטרה לשמור על הסדרה הפנימי. שפההשפה היא רומנית[11]. עד שנת 2023, שלטה "השפה המולדובנית" או "מולדבית" שנחשבה בבלשנות המודרנית לתת-ניב או עגה אזורית (ברומנית - Grai) של השפה הרומנית, בדומה לעגות מטרנסילבניה, מרמורש, מונטניה, אולטניה, קרישאנה או באנאט. עד לפירוקה של ברית המועצות, נכתב הניב המולדובי באותיות קיריליות על פי פקודת סטלין בזמנו, לבידולה מן התרבות הרומנית, וזאת בשונה מהרומנית המדוברת ברומניה, הנכתבת באותיות לטיניות. לפני פירוק ברית המועצות השתוותה המולדובית לתקן הרומני הרשמי וחזרה לכתב לטיני; בטרנסניסטריה המתבדלת עדיין נכתבת השפה באותיות קיריליות. שאלת סיווגה של המולדובנית והכתיב שלה הן מקור לדיונים פוליטיים רבים. דבר זה בא לידי ביטוי גם בדיונים רבים לגבי גורלה של ויקיפדיה במולדובנית (הכתובה קירילית), בנפרד מזו הרומנית. לאחר שזו נמחקה (בטענה שדי בוויקיפדיה הרומנית הכללית) ושוחזרה פעמים רבות, הוסכם להשאירה נעולה לעריכה תוך הפניה בולטת בעמוד הראשון לוויקיפדיה הרומנית בכתב הלטיני. במולדובה היה מאבק בין הקוראים לשפתם רומנית ובין המבקשים להבדילה מהרומנית ולקרוא לה מולדובנית. המאבק הסתיים בניצחון הדוגלים ברומנית וב-16 במרץ 2023 הפרלמנט המולדובני החליט לשנות בחוקים את הכינויים השפה המולדובנית, שפת האם ושפת המדינה בביטוי השפה הרומנית[12]. ביום 10 במרץ 2024 דחה בית המשפט לחוקה של רפובליקת מולדובה את ערעור מפלגות השמאל על קביעת הרומנית כשפת המדינה[13]. חיים במולדובה מיעוטים גדולים של דוברי רוסית ואוקראינית ומיעוט גגאוזי[14]. דמוגרפיהבשנת 2000 חיו במולדובה כארבעה וחצי מיליון בני אדם. על פי מפקד אוכלוסין בשנת 2008 התגוררו בה כ-4,300,000 בני אדם, וב-2022 התגוררו בה כארבעה מיליון נפשות. הירידה המתמדת באוכלוסייה נובעת משיעור ילודה נמוך, מאזן הגירה שלילי, ושיעורי תמותה גבוהים יחסית לנתונים מערביים. מבחינה אתנית, דתית ותרבותית מעטים ההבדלים בין תושבי מולדובה המקוריים ושפתם, לבין העם והשפה הרומניים. ברפובליקת מולדובה חיים כ-700,000 רוסים, 300,000 טורקים וגגאוזים (עם טורקי). 47.5% מהאוכלוסייה הם רומנים, 22% אוקראינים, 13% רוסים, 2% בולגרים ו-2.5% אחרים. מאז היפרדותה מברית המועצות, מולדובה חווה משבר דמוגרפי. 90% מהמולדובים הם נוצרים אורתודוקסים, 1% פרוטסטנטים, 0.14% קתולים, 0.6% עדי יהוה, 0.2% אתאיסטים, 0.07% מוסלמים, 0.02% יהודים ו-0.02% אגנוסטיקנים. יהדות מולדובה
כיום יש ברחבי מולודובה, על פי נתונים רשמיים, כ-31,000 יהודים ועוד מספר לא ידוע של מולדובים ממוצא יהודי שאינם מודעים ליהדותם או שאינם מדווחים עליה. בשנת 1989, אחרי עשורים של דיכוי על ידי השלטון הסובייטי, יכלו יהודי הרפובליקה להתארגן לראשונה ב"חברה הרפובליקנית לתרבות יהודית" בראשות בוריס סנדלר וולדימיר ביטקין. בשנת 1997 מיוזמת יושב ראש החברה הזאת, סמיון שויחט, היא הפכה ל"איגוד הארגונים והקהילות היהודיות של מולדובה"[15]. ב-2008 שינה ארגון זה את שמו ל"קהילת יהודי מולדובה" ובחר בשני יושבי ראש שותפים אלכסנדר פנצ'בסקי ואלכסנדר בילינקיס. כיום פועל ברפובליקת מולדובה 'איגוד הארגונים והקהילות היהודיות במולדובה' או "קהילת יהודי מולדובה" בראשות אלכסנדר בילינקיס (החל מ-2013)[15]. "קהילת יהודי מולדובה" פתחה וייסדה בתי כנסת, בתי ספר, גני ילדים, בתי תמחוי, מרכזים קהילתיים ועוד ברחבי מולדובה וכן בטרנסניסטריה. ביטאון הארגון הוא כתב העת "נאש גולוס" ברוסית. במסגרת "הקהילה היהודית של מולדובה" פועל גם "הקונגרס היהודי של מולדובה" שהוקם בשנת 2003 על ידי אנשי עסקים יהודים[16]. קהילת יהודי מולדובה נקשרה למרכז החינוכי היהודי "חפץ חיים". במולדובה פועלים בקרב היהודים גם חסידות חב"ד על פעילותה הענפה, הסוכנות היהודית (החל משנת 1991), הג'וינט (החל משנת 1993), השירות היהודי למשפחה "נס", תנועת אגודת ישראל, הקרן "דור לדור" ומוסדות יהודיים אחרים[16]. בשנת 1994 ממשלת מולדובה הכירה ב"פדרציה של הקהילות היהודיות (הדתיות) במולדובה שבחסות תנועת חב"ד[17]. בראשה עומד כיום הרב זושא אבלסקי, אחד הבנים של הרב זלמן לייב אבלסקי (2014-1927) שפעל בקישינב בשנים 2014-1989[18]. רבה הראשי של מולדובה הוא הרב יוסף יצחק אבלסקי ושל קישנב הרב מנדי אקסלרוד[19]. יחסים עם ישראללמולדובה יש שגרירות בישראל, ובחודש דצמבר 2024 הכריז שר החוץ גדעון סער על פתיחת שגרירות ישראלית בקישינב בשנת 2025.[20] לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
