שוודים
שוודים (svenskar, "סְווֵנְסְקַר") הם קבוצה אתנית שאפיוניה המרכזיים הם השפה השוודית כשפת אם, תרבות משותפת, והיסטוריה של השתייכות נוצרית-פרוטסטנטית. חלקם המכריע של בני קבוצה זו חיים בשוודיה, שם הם מהווים רוב; כשמלבדם קהילות קטנות יותר של דוברי-שוודית מתקיימות באופן מסורתי כמיעוטים בפינלנד ובאסטוניה מאז ימי הביניים ומשתייכות גם הן לשוודים, וקרויות, בהתאמה, פינו-שוודים ואסטונים-שוודים. במפנה המאה ה-20 היגרו שוודים רבים משוודיה לאמריקה, בעיקר לארצות הברית – שם הם יצרו קבוצה שהיום מונים צאצאיה כ-4.5 מיליון נפש (קרוב ל-2% מאוכלוסיית ארצות הברית), מרביתם במערב התיכון; עם זאת, מרבית האמריקנים שמוצאם שוודי דוברים היום אנגלית כשפת-אם. היסטוריהמקורם של השוודים בעיקר בשבטים סקנדינביים, שבעצמם היו חלק מהשבטים הגרמאניים. המושג "שוודי" (Svensk) כמציין שמו של עם התפתח כשם תואר משמם של הסוויונים (Suiones), שנזכרים כבר בחיבורו של טקיטוס מסוף המאה הראשונה, "גרמאניה", ושהעניקו את שמם לסוויאלנד, היא הארץ ההיסטורית המרכזית של שוודיה (שתי האחרות הן יטאלנד, על שמם של הגותים; ונורלנד – "ארץ הצפון"). מלכתחילה יוחס השם סוואים לתושבי חבלי הארץ שסביב אגם מלארן בלבד. באסופת חוקים מתחילת המאה ה-13 נעשתה הבחנה בין "שוודים, וסטרוגותים וסמולנים". בספר ההיסטוריה השוודית הראשון, שנכתב במאה ה-14, מופיע הביטוי "אוּפְּלנ(ד)ים" במה שנראה כהתייחסות ליושבי אופלנד, "שוודים-עיליים", או פשוט תושבי שוודיה. המונח Svenskar במשמעות של ימינו, אם כן, הופיע לראשונה רק במאה ה-15, בהקשר של התנגדות למלכי האיחוד, פקידים בכירים וגורמים זרים באופן כללי. החברה השוודית: שוודים ושאינם-שוודיםנכון לשנת 2010 חיים 9,428,054 תושבים בשוודיה, בצפיפות של 21 נפש לקמ"ר – עם הבדלים ניכרים בין המחוזות השונים. קרוב ל-18% מהאוכלוסייה אינם ילידי הממלכה או שהוריהם נולדו מחוצה לה. עיקר גלי ההגירה באו לאחר מלחמת העולם השנייה ולא נעצרו מאז. הסאמים מהווים מיעוט ילידי במדינה, ומספרם כ-17 אלף. מיעוטים ותיקים אחרים כוללים את הפינים והצוענים. נכון ל-2007 חברים מעל 6.8 מיליון מהשוודים בכנסייה השוודית, מוסד לותרני שנהנה ממעמד מרכזי בטקסי חיים ומעבר. שליש מהשוודים אינם מאמינים באלוהים או בכוח עליון כלשהו. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|