|
חקלאות עירונית חקלאות עירונית היא עיסוק בעיבוד, טיפוח ואספקת מזון באזורים אורבניים. היא אינה בהכרח עיסוק בלעדי בצמחים, אלא כוללת בתוכה גם משקי חי. העיסוק בחקלאות עירונית הוא לרוב עבור רווח כלכלי או לשם ייצור פרטי של מזון, אם כי בקהילות רבות הדגש הוא דווקא על פנאי, חברה ומנוחה. החקלאות העירונית משלבת בין האוכלוסייה העירונית לחקלאות. הדבר נעשה פעמים רבות על ידי השכרת שטחי קרקע קטנים יחסית בדרך כלל בשולי העיר או בשטחים אבודים במרכז העיר, בדרך כלל בתמיכה מוניציפלית או ממשלתית. יחד עם זאת גם אדניות וגינות גג למיניהן אשר מתבצעים בהם גידולים חקלאיים נתפסים כחקלאות עירונית. היא מאפשרת למשתתפים במה למפגשים חברתיים וקהילתיים כמו גם העצמה אישית וכמובן תוצרת חקלאית לשימוש הפרטי. אחד היתרונות של החקלאות העירונית כפי שהיא מצטיירת בעולם הוא מזון איכותי בעלות נמוכה. חקלאות עירונית בקומותבשנים האחרונות הולכת ותופסת תאוצה טכנולוגיה חקלאית המיועדת עבור גידולים חקלאיים במבנים בעלי קומות או על גגות. ישנם בנייני משרדים המשכירים את קומותיהם האחרונות לצורך גידולים חקלאיים המשמשים עבור הפסקת אוכל בנוסף לפינת עישון ומטבחון. היסטוריה לפי אזוריםהחקלאות העירונית באירופה קיימת מאות שנים. כבר בתשובה הלכתית של הרא"ש, שנכתבה לפני כ-700 שנה באירופה, נזכרה שתילת כרם על גג בית:
במאה ה-19 נפוצו באירופה גינות מטבח. כחלק מהמהפכה התעשייתית צומצמו שטחי גינות העזר, ואלו אשר הוקמו מחדש היו בשולי העיר. גינות אלו היו בעיקר עבור מעמד הפועלים. החקלאות העירונית תפסה תאוצה, והייתה בעלת משמעות רבה בעיקר במהלך שתי מלחמות העולם. חלקות אלו תרמו רבות בהזנת האוכלוסייה. היקפי החקלאות העירונית היום באירופה גדולים. מאחר שהם אינם מסובסדים על ידי האיחוד האירופי או הממשלות המקומיות למעט מקרים בודדים, היא תופסת חלק גדול יותר מתרבות הפנאי והנופש ופחות באספקת תוצרי מזון. מטרותיה - נופש, פנאי, איכות חיים. החקלאות העירונית בארצות הברית התפתחה מלכתחילה כתוצאה ממשברים - משבר כלכלי ומלחמות עולם. בעשורים האחרונים ישנה מגמה עולה של חקלאות עירונית. בעיקר בשל עזיבת חלקות עירוניות לטובת הפריפריה. המגרשים הריקים עוברים הסבה לשטחי חקלאות עירונית ומאפשרים בכך אספקת מזון בריא יותר עבור האוכלוסייה החלשה בערים. מטרותיה - רווחה ואספקת מזון, מנוהל על ידי ארגוני רוחה לעזות לקהילות נזקקות.  החקלאות העירונית קיימת זמן רב והיינה חלק מהמסורת בין אם על גגות הבתים או בבוסתנים צמודים אל הבתים. בשל משברים רבים הנוטים לפקוד מרחב זה כגון: קונפליקטים פוליטיים, פליטים, בצורות ועוד קרנה של החקלאות העירונית עלה. מטרותיה - רווחה. חקלאות עירונית בישראלכ-91% מהאוכלוסייה בישראל גרה בערים ורק 2% מתושביה מתפרנסים מחקלאות. בישראל הפעילות החקלאית העירונית מועטה, אם כי ישנה התעוררות ועניין בערים רבות לפרויקטים מסוג זה. החקלאות העירונית בישראל הופיעה לראשונה בישראל בשנות ה-30, אם כי בצורה שונה, אז היא אופיינה במשקי עזר. חלקת אדמה אשר צמודה לבית ובה יכלו לגדל תוצרת לשימוש אישי. שכונות אלו אשר כונו שכונות עובדים הוקמו בשל אי יכולת היישובים החקלאים לקלוט גלי עלייה גדולים. מודל זה אשר אומץ ממדינות מערב אירופה, נחל הצלחה מועטה אם בכלל, למרות תמיכת גופים ממשלתיים. עם התרחבות הערים שטחים אלו נקנו לצורכי נדל"ן. כיום כאמור ישנה מגמה החוזרת אל החקלאות העירונית. בניגוד למדינות אירופה בישראל מהלך זה זוכה להכרה מינימלית מטעם הרשויות השונות.  יתרונותבניגוד ליתרונותיה של החקלאות העירונית באירופה, בה הדגש על פעילות חברתית היא חזקה, בישראל מסתמן כי אחד מיתרונותיה היא האפשרות לאנונימיות, לעבוד ללא צורך בחברות. ייתכן וזה קשור לאופי של ישראל המכיל בתוכו הזדמנויות רבות למפגש וחברות. לעומת זאת יש מחסור במקומות המאפשרים לפרט אפשרות לפרטיות. ייתכן והשגה זו מתאימה רק לחלק מהמקומות העוסקים בחקלאות עירונית, שכן ישנן גינות קהילתיות, הנמצאות תחת הגדרת חקלאות עירונית, אשר חלק ממטרותיהן הוא לאפשר מפגש ושיחה בין הגננים. החקלאות העירונית נתפסת בישראל כפעילות פנאי. חשוב לציין כי אומנם אחוז מועט מתושבי ישראל מתפרנסים מחקלאות, אך הערכה ועדנה לחקלאות עדיין קיימת בקרב רבים מתושבי מדינת ישראל. חסרונותישנם שני חסרונות בולטים בחקלאות העירונית:
השפעותהחקלאות העירונית נוגעת במספר רבדים בחברה:
במקרים מסוימים יכול להוות מאגר ביטחון עבור קהילות חלשות הן כמקור הכנסה כלכלי בו אוכלוסיית השכונה מוצאת מקום עבודה והן מבחינת מקור תזונה. השפעה זו נפוצה בעיקר במדינות מתפתחות או קהילות מתקשות כלכלית כמו במרחבים העירוניים בארצות הברית.
בין היתר החקלאות העירונית מאפשרת מסגרת לשמירת מסורות חקלאיות בין אם על ידי תרבות גינות או דרך גידול המזון באותו חבל ארץ ועד לשימוש בצמחי מרפא ותבלין בין אם באוכל ובין אם לשם רפואה עממית.
פעמים רבות ממקמים את אזורי החקלאות בשטחים פתוחים לא מנוצלים ברחבי העיר. המשמעות היא שאזורים אלו הופכים להיות מטופחים במקום מוקד לזריקת פסולת. במקומות מסוימים בעולם החקלאות העירונית מהווה מסדרון אקולוגי ובשל המגוון הרב של הגידולים הוא מהווה אמצעי להגדלת המגוון הביולוגי העירוני.
שימוש בחקלאות עירונית ככלי תרפי אשר תרומותיו הן בעיקר פסיכולוגיות נפשיות, אם כי גם מהווה אמצעי להורדת לחץ דם גבוה וכולסטרול. שימוש מסוג זה בחקלאות עירונית מצוי בדרך כלל בקרב אוכלוסיות חלשות יותר הרואות בה כמקור פנאי ותרבות ופחות כמקור כלכלי. ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
|
