|
גבון
הרפובליקה הגבונית (בצרפתית: République Gabonaise) היא מדינה במערב מרכז אפריקה. היא גובלת בגינאה המשוונית ובקמרון בצפון, ברפובליקה של קונגו במזרח ובדרום, ובמפרץ גינאה במערב. אוכלוסיית גבון מונה כ-2.4 מיליון נפש. היא גם מדינה חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי. היסטוריהבשלהי המאה ה-15 הקימו הפורטוגלים תחנות מסחר בגבון והאזור הפך למרכז לסחר העבדים האטלנטי. באמצע המאה ה-19, התיישבו הצרפתים בגבון. גבון זכתה בעצמאותה מצרפת ב-17 באוגוסט 1960.[1] מאז ידעה עליות ומורדות במצבה הפוליטי והכלכלי. עד לאחרונה המשטר בה היה יציב יחסית לשכנותיה, ואף קיימה סממנים דמוקרטיים מסוימים, ומבחינה כלכלית, בעיקר הודות לרווחי הנפט, היא משגשגת ביחס לרוב מדינות אפריקה. עם זאת ב-30 באוגוסט 2023 עם קבלת תוצאות הבחירות בוצעה בה הפיכה צבאית. פוליטיקהנשיאה השני של גבון, עומאר בונגו, שלט בה כשליט דיקטטורי יחיד לאורך רוב שנות עצמאותה, משנת 1967 ועד מותו ב-2009. בשנים האחרונות לשלטון בונגו הותר מעט רסן השלטון והותרה להלכה פעילותן של מפלגות אופוזיציה. לאחר מותו של עומר בונגו נבחר בנו עלי בונגו לנשיא. גורמי אופוזיציה טענו לזיוף רחב היקף בבחירות, ובעקבות טענות אלה החל גל מהומות במדינה. ב-6 בינואר 2019, נכשל ניסיון הפיכה במדינה שתוכנן על ידי חיילים בצבא גבון.[7] ב-30 באוגוסט 2023 נעשה ניסיון הפיכה צבאית נוסף, כאשר דקות ספורות לאחר שוועדת הבחירות במדינה הודיעה כי הנשיא עלי בונגו זכה בכהונה שלישית, קבוצת קצינים בכירים בצבא גבון הודיעה בשידורי טלוויזיה כי תפסה את השלטון.[8] הפרלמנט של גבון מורכב משני בתים: הסנאט והאספה הלאומית. חלוקה מינהלית
גבון מחולקת לתשע פרובינציות: אסטואר (העיר הראשית ליברוויל), אוגואואה עילית (העיר הראשית פרנסוויל), אוגואואה התיכונה (העיר הראשית לאמברנה), נגוניה (העיר הראשית מואילה), ניאנגה (העיר הראשית צ'יבנגה), אוגואואה איוינדו (העיר הראשית מאקוֹקוּ), אוגואואה עילית (העיר הראשית לוֹלוֹ), אוגואואה הימית (העיר הראשית פור ז'נטיל), ווֹלֶה נְטֵם (העיר הראשית אוֹיֶים). כלכלההתמ"ג לנפש בגבון נמוך אומנם משמעותית מרמתו במדינות המערב, אך הוא בין הגבוהים באפריקה, וגבוה פי ארבעה מהממוצע באפריקה שמדרום לסהרה. המקור העיקרי לשגשוג היחסי הוא הנפט, שהתגלה במים הטריטוריאליים של גבון בשנות השבעים של המאה העשרים. כיום הוא מהווה כ-81% מהיצוא של המדינה ו-43% מהתמ"ג. קודם לכן נשענה הכלכלה על ענפי העץ והמנגן. קיימים פערים גדולים מאוד בחלוקת העושר בגבון, כשקבוצת עלית מצומצמת של תעשיינים נוטלת לעצמה את רוב הרווחים ממחצביה הרבים של המדינה. שיעור האבטלה גבוה ועומד על כ-20%. גאוגרפיהגבון מצויה על חוף האוקיינוס האטלנטי, בקרבת קו המשווה. כ-88% משטח המדינה מכוסים יערות גשם. אורכו של הנהר הגדול ביותר במדינה, נהר האוגווה, כ-1,200 ק"מ. עם המשאבים הטבעיים שבה נמנים נפט, מגנזיום, ברזל, זהב ואורניום. בשנת 1972 התגלו באזור אוקלו ראיות לקיומם של כורים גרעיניים טבעיים קדומים, שתוארכו לתור הפרוטרוזואיקון. ב-2007 העניק אונסק"ו לפארק הלאומי לופה-אוקנדה, שבמרכז גבון, מעמד של אתר מורשת עולמית. בחלקו הצפוני מצויים השרידים האחרונים של סוואנת הדשא שנוצרה במרכז אפריקה במהלך עידן הקרח האחרון, לפני כ-15,000 שנים. אחד הפארקים הלאומיים הגדולים במדינה הוא הפארק הלאומי לואנגו. דמוגרפיהשפות ומוצאות אתנייםהשפה הצרפתית בניב המקומי מהווה גורם מאחד, ומרבית ההשפעה התרבותית החיצונית באה מצרפת. קיים מיעוט של כ-154 אלף תושבים שהם ממוצא אירופאי המתגוררים במדינה, כשמתוכם כ-120 אלף הם ממוצא צרפתי. התושבים הם ברובם הגדול בני בנטו, ומשתייכים ליותר מ-40 קבוצות שבטיות שונות, שהגבולות ביניהן מטושטשים יותר מאשר במדינות אפריקאיות אחרות. אוכלוסייתה של גאבון מונה כ-2.4 מיליון איש, אך יחד עם זאת היא אחת המדינות דלילות האוכלוסין ביותר ביבשת האפריקאית, לאחר שמסיבות היסטוריות וסביבתיות קטנה אוכלוסייתה בין השנים 1900–1940. תוחלת החיים עומדת על כ-69.7 שנים בממוצע. שיעור הפריון עומד על 3.31 ילדים בממוצע לאישה. דתותעל פי אומדן של ה-Pew Research Center מ-2020, הנצרות היא הדת הבולטת ברפובליקה הגאבונית כאשר כ-76% מאוכלוסייתה הם נוצרים (בפרט קתולים), לצד כ-12% מהגאבונים שהם מוסלמים (בעיקר בני הזרם האסלאמי-סוני), וכ-6% מהם בני אמונות אפריקאיות שבטיות ופולקיסטיות שלרוב מוגדרים גם כאנימיסטים.[9] קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
