דמוקרטיה נשיאותיתדמוקרטיה נשיאותית היא שיטת ממשל דמוקרטית בלתי ישירה ורפובליקנית, בה הרשות המבצעת (המגולמת באדם אחד – נשיא) והרשות המחוקקת (הפרלמנט) נבחרים שניהם על-ידי האזרחים. בשיטה זו ראש הרשות המבצעת הוא גם ראש המדינה. מאפייניה העיקריים של הדמוקרטיה הנשיאותיתהשיטה הנשיאותית נבדלת מן השיטה הפרלמנטרית במספר נושאים. בשיטה זו, הנשיא שהוא ראש הרשות המבצעת הוא גם ראש המדינה. על כן, שיטה זו לא יכולה להתקיים תחת מונרכיה חוקתית, שכן משטר בו ראש המדינה הוא ראש הרשות המבצעת ולא נבחר בבחירות נקרא אוטוקרטיה. בדמוקרטיה נשיאותית, הפרלמנט והנשיא נבחרים בנפרד האחד מהשני לתקופה קבועה מראש. בעוד בשיטה הפרלמנטרית הרשות המבצעת צומחת מהמחוקקת ותלויה באמונה, בשיטה הנשיאותית הנשיא לא תלוי בפרלמנט, ואין בכוחו של הפרלמנט להדיח את הנשיא (למעט במקרים מיוחדים ועל רקע מעשים לא חוקיים). הפרלמנט והנשיא נבחרים לכהן לתקופה קבועה מראש, מבלי כל אפשרות להקדים את הבחירות. ברוב המדינות מכהן לצד הנשיא גם סגן נשיא, שאמור להחליפו במקרה בו הוא מתפטר, מת או מודח. בדמוקרטיה נשיאותית, הנשיא הוא התגלמות הרשות המבצעת: הוא הממנה את השרים ובכוחו להדיחם בכל עת, הוא המכתיב את מדיניות החוץ והפנים של הממשלה, והוא המפקד העליון של הצבא. קבינט השרים אינו אלא גוף מייעץ ומלווה, וההחלטות מתקבלות על-ידי הנשיא. הנשיא מממש את מדיניותו באמצעות צווים נשיאותיים שבכוחו להוציא, והם ניתנים לביטול על-ידי כל נשיא עתידי בכל עת. תקציב המדינה מוגש לפרלמנט על-ידי הנשיא או מי מטעמו (שר אוצר). יש להבדיל בין שיטה נשיאותית לבין דמוקרטיה נשיאותית; לא כל מדינה בעלת משטר נשיאותי היא דמוקרטיה. יתרונות השיטה הנשיאותית
חסרונות השיטה הנשיאותית
תפוצההשיטה הנשיאותית היא שיטת הממשל השנייה בתפוצתה בעולם, עם זאת, לא כל מדינה בעלת משטר נשיאותי היא דמוקרטיה. ברשימה זו נכללות המדינות המוגדרות כדמוקרטיה במדד הדמוקרטיה משנת 2020 של האקונומיסט.
במדינות אלו, מכהן גם ראש ממשלה כראש הרשות המבצעת לצד הנשיא ראו גם
|