ערך זה עוסק בארגון שמכונה בטעות "חבר העמים" וכולל 9 מדינות דוברות-רוסית. אם התכוונתם לשלטון הסובייטי שכלל 15 מדינות דוברות-רוסית, ראו מדינות ברית המועצות לשעבר.
מטה "חבר המדינות" ממוקם במינסק, בירתבלארוס. יושב-ראש חבר המדינות הנוכחי הוא סרגיי לבדב, לשעבר מנהל הסו"ר, שירות הביון הנגדי והחיצוני של רוסיה. המדינות החברות משתפות פעולה בנושאי סחר, ביטחון, לחימה בפשיעה, מדיניות חוץ ורישוי קניין רוחני.
הגוף העליון הגבוה ביותר בארגון הוא "מועצת ראשי מדינות חבר המדינות", מועצה שבה חברים כל ראשי המדינות החברות בארגון, נשיאים בעיקר. המועצה מתכנסת פעמיים בשנה.
מועצת ראשי הממשלות של "חבר המדינות העצמאיות" מתכנסת ארבע פעמים בשנה ומגבשת החלטות לתיאום בין החברות בארגון בנושאי כלכלה ורווחה ועניינים הנוגעים לפנים המדינה.
הוועד הביצועי (האקזקוטיבה) של הארגון הוא ארגון הניהול של "חבר המדינות העצמאיות".
הבנק הבין-מדינתי
הבנק הבין-מדינתי של "חבר המדינות העצמאיות" הוא המוסד הפיננסי הבכיר בארגון. מטרותיו השתנו אומנם לאורך השנים, אך הוא נותר כארגון פיננסי בין-מדינתי בכיר האחראי לגיבוש החלטות בנושאי מימון בין מדינות "חבר המדינות".
המרכז למלחמה בטרור של "חבר המדינות העצמאיות" (Антитеррористический Центр государств-участников СНГ) הוקם במוסקבה, רוסיה ב-21 ביוני2000 ונועד לתאם את הפעילות ומבצעי הלוחמה בטרור בשטחי "חבר המדינות העצמאיות" בין ארגוני המודיעין וביטחון פנים של המדינות החברות בארגון.
הלשכה לתיאום המאבק בפשע המאורגן ופשעים מסוכנים אחרים בשטחי "חבר המדינות העצמאיות"
ארגון תיאום מודיעיני המופקד על העברת נתוני מידע בין סוכנויות אכיפת החוק של מדינות "חבר המדינות".
מועצת ראשי ארגוני הביטחון והמודיעין של "חבר המדינות העצמאיות"
מועצת ראשי ארגוני הביטחון והמודיעין של "חבר המדינות העצמאיות" (Совет руководителей органов безопасности и специальных служб государств – участников СНГ) הוא ארגון המאגד את ראשי כל שירותי הביטחון וסוכנויות הביון של מדינות ברית המועצות לשעבר; הארגון מנהל פורום בין ראשי הארגונים העוסק בתיאום מודיעיני וביטחוני בנושאים שונים. הלכה למעשה מאגדת המועצה את כל הארגונים, יורשי הקג"ב שהוקמו לאחר פירוקו.
הקמת הארגון
"חבר המדינות העצמאיות" הוקם על ידי שלוש הרפובליקות הסובייטיות לשעבר: הרפובליקה של בלארוס, הרפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית הרוסית והרפובליקה של אוקראינה.
שלושתן חתמו ב-8 בדצמבר 1991 בוויסקולי (בבלארוסית: белор. Віскулі) שבבלארוס על ההסכם להקמת חבר המדינות העצמאיות, ואליהן הצטרפו שבועיים לאחר מכן הרפובליקות המרכז אסייתיות, וכן ארמניה ואזרבייג'ן.[3] עם הקמת הארגון מדינת ישראל הכירה בכל המדינות החברות בו כמדינות עצמאיות.[4]
המדינה
תאריך אישור כתב הזכויות של הארגון
תאריך אישור מסמך ההסכמה על הקמת הארגון (החל מ-21 בדצמבר1991)
תאריך אשרור ההסכמה על הקמת הארגון (החל מ-8 בדצמבר 1991)
בינואר 1993 נחתמה אמנת הארגון (ברוסית: Устав, אוסטב). באמנה הוגדרה המשמעות והתנאים לחברות ב"חבר המדינות". מדינה חברה הוגדרה ככזאת אם אשררה את האמנה (סעיף 2, פסקה 7).
התפתחויות
גאורגיה הצטרפה לארגון כחברה מלאה ב-1993. משנת 2006 לא השתתפה עוד בדיונים, ובעקבות המלחמה בדרום אוסטיה באוגוסט 2008 פרשה למעשה מחבר המדינות. הפרישה הפורמלית, על פי האמנה, נעשתה ב-17 באוגוסט2009.
טורקמניסטן, שביקשה לשמור על מעמד בינלאומי נייטרלי, לא אשררה את האמנה והפכה באוגוסט 2005 לחברה נלווית.
באוגוסט 2008 טען ראש לשכת הנשיא האוקראיני שארצו אינה חברה ב"חבר המדינות" כיוון שאמנת הארגון לא אושררה בפרלמנט האוקראיני.
שר החוץ האוקראיני טען באותה עת שאוקראינה אינה "חברה מלאה" אלא "חברה בפועל".