he קהיר

קָהִיר
**القاهرة**
	דגל קהיר דגל קהיר
	פוטומונטז' של קהיר
מדינה	מצרים
מחוז	מחוז קהיר
ראש העיר	ח'אלד עבדול עאל (خالد عبد العال)
שפה רשמית	ערבית
תאריך ייסוד	969
שטח	606 קמ"ר
גובה	68 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	9,801,536 (1 ביולי 2023)
‑ במטרופולין	21,891,236 (1 ביולי 2023)
‑ צפיפות	16,171 נפש לקמ"ר (1 ביולי 2023)
קואורדינטות	30°2′0″N 31°13′0″E / 30.03333°N 31.21667°E
אזור זמן	UTC +2
	www.cairo.gov.eg
אתר מורשת עולמית
	קהיר ההיסטורית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 1, 5, 6
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת מצרים רגילה) אלכסנדריה אל-עריש אסואן אסמאעיליה לוקסור שארם; א-שייח'; סואץ סיווה ישראל ירדן סודאן ערב; הסעודית; ל; ו; ב; הים התיכון הים האדום קהיר (למפת קהיר רגילה) קהיר

ערך זה עוסק בבירת מצרים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קהיר (פירושונים).

קָהִיר (בערבית: ‏القاهرة^ⓘ‏^Ⓘ‏; בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה ביותר בה. על פי אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2023 אוכלוסיית העיר מנתה כ-9.8 מיליון בני אדם וכ-21.89 מיליון במטרופולין קהיר רבתי – הגדולה ביותר באפריקה, במזרח התיכון ובעולם הערבי, והשישית בעולם. האתרים ההיסטוריים של קהיר האסלאמית הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1979 והעיר שימשה כבירת התרבות הערבית הראשונה בשנת 1996.

גאוגרפיה

קהיר ממוקמת בצפון מצרים, לגדות נהר הנילוס החוצה אותה ביציאה של הנהר אל הדלתא של הנילוס.

העיר מתחלקת לשני חלקים לא שווים: העיר העתיקה והעיר החדשה. העיר החדשה בנויה בסגנון אירופאי מודרני, בתים גדולים, מלונות, בנייני משרדים ועוד, בעוד העיר העתיקה בנויה בצפיפות, ניכרים בה שברי חומות ושרידים עתיקים, יש בה מסגדים רבים מימי הביניים (כשהחשובים ביניהם הם מסגד אל-אזהר, מסגד אבן טולון, מסגד אל-חוסיין ומסגד מוחמד עלי שבמצודת קהיר – ה'סיטאדל'), וכן בניינים גבוהים שחלקם העליון מיועד למגורים וחלקם התחתון – למסחר.

מאז עלייתו של נאצר לשלטון החלה קהיר לגדול במהירות, דבר שהשפיע קשות על התשתיות בעיר שלא עמדו בעומס. קהיר הפכה לעיר צפופה (השנייה בגודלה בעולם) בעלת זיהום אוויר גבוה, עומסי תנועה קשים וכן לכלוך ועוני רב. מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, עושים השלטונות מאמצים רבים לפזר את האוכלוסייה מקהיר לערי שדה כמו גם לנסות ולשפר את המצב התברואתי שלה. לאור תוכניות אלו, הורחבו כבישים ונבנתה רכבת תחתית יחסית מודרנית, כמו גם קניונים ובתי מלון מפוארים.

בקהיר מספר אתרים חשובים, חלקם ברמה בינלאומית: המוזיאון המצרי, המוזיאון המצרי הגדול, הפרלמנט, מצודת קהיר (ה'סיטאדל'), שוק חאן אל-חלילי, קהיר העתיקה ובית הכנסת בן עזרא, וכן מתחם הפירמידות בגיזה אשר נמצא בשולי העיר.

היסטוריה

במיקומה הנוכחי של קהיר, בקצה הדרומי של דלתת הנילוס, הייתה לאורך ההיסטוריה התיישבות קבע. ערים היסטוריות מרכזיות בסביבתה של קהיר כוללות את גיזה, ממפיס ואון (הליופוליס). העיר קהיר עצמה ('אל-קאהִרה' שפירושו "עיר הניצחון") נוסדה בשנת 969 לספירה. קהיר הייתה מקום מושבו של הח'ליף הפאטימי, אולם לא שימשה כבירה עד לשנת 1168 או 1169 כאשר הח'ליף ציווה לשרוף את פוסטט במטרה למנוע את נפילתה בידי הצלבנים.

מאז הקמתה של קהיר שימשו סביבותיה וכמה שכונות של קהיר בתור ערי בירה של מצרים. בתקופת השלטון המוסלמי התרחבה העיר ואוחדה יחד עם עוד 4 ערי בירה של מצרים ששכנו באזור.

עיר הבירה הראשונה של מצרים תחת השלטון הערבי הייתה פוּסְטָט אשר נוסדה בשנת 641 על ידי הערבים שכבשו את מצרים באותה תקופה.

במהלך השנים, קהיר התרחבה ו"בלעה" ערים סמוכות כולל פוסטט, אולם עדיין מציינים את 969 כשנת הווסדה.

ב-972 נוסד המסגד אל-אזהר, שהפך למרכז דתי מהחשובים בעולם המוסלמי. העיר נשלטה על ידי צלאח א-דין ועל ידי השושלת האיובית החל ב-1171. גם תחת הכיבוש הממלוכי, שהתחיל ב-1250 והסתיים ב-1517, נשארה קהיר עיר הבירה.

ב-22 בינואר 1517 כבשו חיילי האימפריה העות'מאנית את העיר, שנשלטה על ידי העות'מאנים עד 1882, עם הפסקה בין השנים 1798–1801 כאשר נכבשה על ידי נפוליאון בונפרטה.

בתקופה העות'מאנית חולק האזור לחלקים הנמצאים תחת אחריותו של ביי, הכפוף על פי השיטה הפיאודלית לפאשא השולט על כל מצרים. בקהיר עצמה הושאר כוח יניצ'ארים לשמור מפני מרידה.

הבריטים כבשו את מצרים בשנת 1882, והפכו את קהיר למרכזם השלטוני. העיר התפתחה במהירות, ונבנו בה מבנים רבים בסגנון קולוניאלי בריטי, אשר בולטים בנוף מרכז העיר גם כיום. אף שמצרים זכתה לעצמאות בשנת 1922, חיילים בריטים נותרו בקהיר עד לשנת 1956. בשנת 1933 החלה הפעלה של גשר חדש גשר קסר אל ניל שבנייתו החלה בשנת 1931.

בין השנים 1882–1937 אוכלוסיית העיר גדלה בלמעלה מפי-3, והגיעה לכ-1.3 מיליון בני אדם. בתקופת גמאל עבד אל נאצר המשיך הפיתוח של העיר ופרבריה, נבנתה הכיכר המרכזית מידאן תחריר, ושופרה מערכת התחבורה. קהיר הפכה למרכז הכלכלי העיקרי של צפון אפריקה ומדינות ערב – דבר שהתבטא למשל בהקמת מרכז הליגה הערבית בעיר.

קהיר היא אחת הערים הצפופות. בשנת 1987 בעיר הופעלה רכבת תחתית. היא מגיעה עד לעיר שוברא אלח'ימה שמעשית מהווה פרוור של קהיר.

כיום, בנוסף לחשיבותה הכלכלית העולמית, מהווה העיר גם מרכז תיירותי חשוב (בין היתר בשל קרבתה למתחם הפירמידות בגיזה). עם זאת היא סובלת מצפיפות אוכלוסין, מפקקי תנועה ומזיהום אוויר כבד. כמו כן במהלך שנות ה-2000, בוצעו מספר ניסיונות של קיצונים אסלאמיסטים לפגוע בתיירים בעיר, בין היתר כמחאה על מדיניות מדינת ישראל.

בחודש מרץ 2015 הציג נשיא המדינה עבד אל-פתאח א-סיסי לתקשורת דגם של עיר בירה חדשה שתקום ממזרח לקהיר ותכיל מיליון וחצי תושבים כאשר עיקר הפיתוח וההקמה של העיר החדשה יגיע ממדינות המפרץ הפרסי^[3].

אקלים

קהיר וכל אזור עמק הנילוס, שוכנת באזור של אקלים מדברי חם ויבש, כשלעיתים יש סופות חול שמגיעות מסהרה ומגיעות לכיוון העיר. הטמפרטורות בחודשים מרץ–מאי הנחשבות לתקופות מעבר היא בין 37.9–47.8 מעלות צלזיוס, ובחורף הטמפרטורה נוחה מאוד עם ממוצע של 30.2–34.2 מעלות צלזיוס. לעיתים יורדים גשמים בחורף, ומתועדים גם כמה מקרים בהם ירד שלג בעיר. הטמפרטורות באביב וסתיו מגיעה ל-43 מעלות צלזיוס. בספטמבר הטמפרטורה מגיעה ל-43.7 מעלות צלזיוס, באוקטובר הטמפרטורה היא 41 מעלות צלזיוס, בנובמבר הטמפרטורה הוא 37.4 מעלות צלזיוס, ובקיץ הטמפרטורות הן 43.4–46.4 מעלות צלזיוס.

אקלים בקהיר
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
שיא טמפרטורה מרבית (C°)	31	34.2	37.9	43.2	47.8	46.4	42.6	43.4	43.7	41	37.4	30.2	47.8
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	18.9	20.4	23.5	28.3	32	33.9	34.7	34.2	32.6	29.2	24.8	20.3	27.7
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	9	9.7	11.6	14.6	17.7	20.1	22	22.1	20.5	17.4	14.1	10.4	15.8
שיא טמפרטורה מזערית (C°)	1.2	3.6	5	7.6	12.3	16	18.2	19	14.5	12.3	5.2	3	1.2
משקעים ממוצעים (מ"מ)	5	3.8	3.8	1.1	0.5	0.1	0	0	0	0.7	3.8	5.9	24.7

אתרים מרכזיים

היות שמצרים היוותה מאז ומעולם מרכז תרבותי בו נפגשו עמים ודתות שונות, נותר בעיר חותם תרבותי משמעותי. מצרים, ובכללה קהיר, נחשבת ל"מוזיאון פתוח" הודות לאתרים הרבים הפזורים בה ומעידים על עברה ההיסטורי העשיר.

המוזיאון המצרי – מקום משכנם של אוצרות מצרים העתיקה. המוזיאון כולל 136,000 פרטים מוצגים. החלל הידוע ביותר במוזיאון הוא "אולם המומיות" הכולל 27 מומיות מלכותיות מימי הפרעונים המצרים.
המוזיאון המצרי הגדול – הוא מוזיאון על יד גיזה ועל יד הפירמידות הגדולות ולהציג מוצרים חדשים שהם טרם הוצגו לציבור ורק לאחרונה התגלו. במוזיאון ישנם יחידות שימור ושיקום ארכאולוגי.
ח'אן אל חלילי – מתחם הכולל את אחד מאזורי המסחר הססגוניים והקדומים ביותר בעולם, המצוי בקרבת האתרים המוסלמיים המרכזיים בעיר. לצד חלק מהחנויות, מצויים עדיין המפעלים ובתי המלאכה המקוריים בהם מייצרים את הסחורה הייחודית למקום. הבזאר במקום מתוארך לשנת 1382, עת הוקם במקום החאן לצד מרכז מסחרי. בשנת 2005 ו-2009 התבצעו באזור מספר פיגועי טרור שכוונו בעיקר נגד תיירים.
קהיר העתיקה – האזור העתיק בעיר כולל את הרובע הקופטי ופוסטאט. באזור זה שוכנים האתרים המוזיאון הקופטי שהוקם בשנת 1910, נמל בבל שהיווה חלק ממפעל המים המצרי הקדום ונועד למדוד את גובה מי נהר הנילוס, כנסיית האחיזה השייכת לקהילה הקופטית ומתוארכת למאה ה-3 לספירה ובית הכנסת בן עזרא בו נתגלתה הגניזה הקהירית בה נחשפו למעלה מ-200,000 מסמכים קדומים של הקהילה היהודית בעיר.
מגדל קהיר – מגדל תקשורת המתנשא לגובה של 187 מטר. המגדל הוקם בשנת 1956 ובראשו מצויה מסעדה המשמשת גם כנקודת תצפית מרהיבה על העיר.
פארק אל-אזהר – פארק עירוני מודרני שהוקם בשנת 2005 לרווחת הציבור המצרי בקהיר בהשקעה של 30 מיליון דולר. במהלך הקמת הפארק, נחשפו מספר אתרים ארכאולוגים במקום המשתלבים כיום באתרי הפארק. האתר נמצא בקרבת מסגד אל-אזהר ואוניברסיטת אל אזהר וח'אן אל חלילי.
קטע ממפת קהיר בספר 'קוסמוגרפיה' של סבסטיאן מינסטר, סוף המאה ה-16
כיכר א-תחריר – כיכר מרכזית בקהיר, בכיכר מתנהלות הפגנות רבות ואירועי שמחה לאומיים. הכיכר ממוקמת בסמיכות למרכזי השלטון בקהיר, והתפרסמה רבות בעקבות ההפגנות שנערכו בה בתחילת 2011 והובילו לפרישתו של הנשיא חוסני מובארכ.

תרבות

בית האופרה החדש של קהיר – בשנת 1988 נחנך בסיוע ארגון יפני. נכלל בתוך קומפלקס "המרכז הלאומי לתרבות". בית האופרה הישן, אשר נקרא בשם בית האופרה הח'דיוי, הוקם בשנת 1869 ונשרף עד היסוד בשנת 1971.
פסטיבל הסרטים הבינלאומי של קהיר – הצלחת תעשיית הקולנוע המצרית, הביאה להתהוותו של פסטיבל סרטים בינלאומי בקהיר בשנת 1976. לפסטיבל מגיעים גדולי כוכבי הקולנוע הערבי והמערבי.
שער המוזיאון המצרי בקהיר
וואג' אל-בירקת – היה מתחם התרבות של העיר עד למלחמת העולם השנייה. אזור זה מוזכר רבות בספריו של הסופר המצרי הנערץ נגיב מחפוז.
יריד הספרים הבינלאומי של קהיר – יריד ספרים הנערך בקהיר כל שנה בשבוע האחרון של ינואר במגרשי היריד הבינלאומיים של קהיר במדינת נאסר, בסמוך לאוניברסיטת אל-אזהר. את היריד מארגן ארגון הספר המצרי הכללי.

כלכלה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תחבורה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ערכים מורחבים – נמל התעופה הבינלאומי של קהיר, הרכבת התחתית של קהיר

יהדות קהיר

עוד בזמן פוסטט התיישבו יהודים קראים בקהיר. אמנם היו זמנים שהם סבלו מרדיפות וגזירות קשות, אולם בדרך כלל נהנו מיחס סובלני. קהילת היהודים בקהיר פרחה במאה ה-12, אותה תקופה שבה חי בעיר הרמב"ם. באותה תקופה פעל בית הכנסת אל-מצריון. תחת שלטונם של הממלוכים הידלדלה קהילת קהיר והעיר כמעט נהרסה לחלוטין. כשכבשו הטורקים את קהיר התאוששה העיר וקלטה מגורשי ספרד רבים. במאה ה-19 גם הגיעו יהודים רבים מאירופה, ולצד הקהילה הספרדית והקראית קמה גם קהילה אשכנזית. עם חדירת ההשפעה האירופאית, ובעיקר עם הכיבוש הבריטי, השתפר מצבם הכלכלי של יהודי קהיר. בתי מסחר שפתחו קרוב למרכז העיר תפסו מקום משמעותי במסחר העירוני, ומוקד הקהילה יצא מחומות העיר העתיקה.

לפני הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, הגיע מספר היהודים בעיר ל-40,000 והם תפסו משרות ועבודות חשובות בעיר. אך לאחר שהפסידו הערבים במלחמת העצמאות, הם החלו לגזור גזירות קשות על היהודים בקהיר ובמצרים בכלל. במחצית שנות החמישים חלה החמרה נוספת במעמדם של יהודי קהיר עקב תפיסת מרגלים יהודיים לטובת ישראל במסגרת 'עסק הביש' ובעקבות מבצע קדש אז איבדה מצרים חיילים רבים והפסידה למשך כמה חודשים את חצי האי סיני לישראל. עקב האירועים עזבו רוב היהודים את העיר עד למלחמת ששת הימים, וכיום נותרו בעיר רק כמה עשרות יהודים, רובם קשישים.

בקהיר קיימים כיום כתריסר בתי כנסת אשר עומדים על תילם ומשמשים בעיקר כמוקדי תיירות, וכמבנים לשימור. הראשי שביניהם הוא בית הכנסת העתיק 'בן עזרא' שנמצא בקהיר העתיקה, ובו נמצאה הגניזה הקהירית. מסמכים נוספים נתגלו בבית הקברות העתיק של קהיר העתיקה. מרבית המסמכים מצויים כיום במוסדות אקדמיים בבריטניה ובאמריקה. בית כנסת זה משמש מוקד עלייה לרגל לתיירים רבים. בתי כנסת נוספים הם בית הכנסת שער השמיים ברחוב עדלי שבמרכז העיר הפעיל בחלק מהחגים וניתן לבקר בו גם בימים רגילים ובית הכנסת הרמב"ם שנבנה במאה ה-10 ושוקם ב-2010. בית כנסת נוסף, אשר משמש את עובדי השגרירות הישראלית, נמצא בשכונת מעאדי, בדרום קהיר. כמו כן קיים בית כנסת לא פעיל בית הכנסת עץ חיים.

מאז חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים, ממוקמת ברובע דוקי שבעיר השגרירות הישראלית. למרות הסכמי השלום בין המדינות, כיום מספר התיירים הישראלים בעיר נמוך ביותר.

ערים תאומות

גרמניה שטוטגרט, גרמניה (מ־1979)
טורקיה איסטנבול, טורקיה
ארצות הברית ניו יורק, ארצות הברית
מצרים אלכסנדריה, מצרים
אלג'יריה אלג'יר, אלג'יריה
ירדן עמאן, ירדן
עיראק בגדאד, עיראק
בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין.
לבנון ביירות, לבנון
ארגנטינה בואנוס איירס, ארגנטינה
סוריה דמשק, סוריה
איראן אספהאן, איראן
ערב הסעודית ג'דה, ערב הסעודית
סודאן ח'רטום, סודאן
פרו לימה, פרו
פורטוגל ליסבון, פורטוגל
ספרד מדריד, ספרד
רוסיה מוסקבה, רוסיה
מרוקו רבאט, מרוקו
ברזיל סאו פאולו, ברזיל
קוריאה הדרומית סיאול, קוריאה הדרומית
תוניסיה תוניס, תוניסיה
יפן טוקיו, יפן
צרפת פריז, צרפת
גאורגיה טביליסי, גאורגיה
בלארוס מינסק, בלארוס
בוסניה והרצגובינה סרייבו, בוסניה והרצגובינה

ראו גם

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של קהיר

קהיר, ברשת החברתית פייסבוק
מידע אודות קהיר (באנגלית)
שמעון שמיר, קהיר המוסלמית, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
אור צלקובניק, קהיר: טיול בעיר שאף פעם לא הולכת לישון, באתר הארץ, 21 בינואר 2019
רועי צ'יקי ארד, רחוב שמוקדש למברגים? מסעדות של חמש קומות? חזרתי לקהיר. איזו עיר!, באתר הארץ, 19 ביוני 2019
מפת קהיר, 1914. אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית.
ארכיון אוסף שטרות מקהילת הספרדים בקהיר, בספרייה הלאומית
קהיר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קהיר (מצרים), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ Cairo Governor, cairo.gov.eg
^ Egypt: Governorates, Major Cities & Towns - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, citypopulation.de
^ רועי קייס והסוכנויות, מצרים תקים עיר בירה חדשה: תם עידן קהיר?, באתר ynet, 14 במרץ 2015

קהיר - תבניות ניווט

הערים הגדולות של מצרים אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2023^{[אוכלוסין 1]}
^ EGYPT: Cities & Towns
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
קהיר אלכסנדריה
	1	קהיר	קהיר	9,801,536	11	פיום	פיום	531,861	גיזה שוברא אל-ח'ימה
	2	אלכסנדריה	אלכסנדריה	5,362,517	12	אל-ח'וסוס	אל-קליוביה	502,864
	3	גיזה	אל-גיזה	4,458,135	13	זקאזיק	א-שרקיה	460,501
	4	שוברא אל-ח'ימה	אל-קליוביה	1,275,700	14	אסמאעיליה	אסמאעיליה	450,388
	5	פורט סעיד	פורט סעיד	791,749	15	אסואן	אסואן	401,890
	6	סואץ	סואץ	716,458	16	שישה באוקטובר	אל-גיזה	376,302
	7	אל-מנסורה	א-דקהלייה	632,330	17	דמנהור	אל-בחירה	329,572
	8	אל-מחלה אל-כוברא	אל-ע'רביה	614,202	18	קהיר החדשה	קהיר	319,488
	9	טנטא	אל-ע'רביה	597,694	19	דמיאט	דמיאט	312,863
	10	אסיוט	אסיוט	562,061	20	אל-מניא	אל-מניא	298,021

[1] Cairo Governor, cairo.gov.eg

[2] Egypt: Governorates, Major Cities & Towns - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, citypopulation.de

[3] רועי קייס והסוכנויות, מצרים תקים עיר בירה חדשה: תם עידן קהיר?, באתר ynet, 14 במרץ 2015

[4] EGYPT: Cities & Towns

[1]

[2]

[3]

[אוכלוסין 1]