|
צ'נאי
 צֵ'נַּאי (בטמילית: சென்னை; אנגלית: Chennai) אשר בעבר נודעה בשם מדראס, היא העיר הרביעית בגודלה בהודו ובירתה של מדינת טאמיל נאדו. העיר נמצאת בחוף קורומנדל, בקצה הדרום מזרחי של הודו, לחוף מפרץ בנגל. היא ידועה בחוף העירוני שלה, מרינה ביץ', מן החופים העירוניים הארוכים בעולם. העיר משמשת כמרכז כלכלי בדרום הודו ובולטים בה המגזרים הפיננסיים והתעשייתיים ובמיוחד תעשיית הרכב המרכזת כ-60% מפעילות תעשיית הרכב בהודו. שם העירהשם מדראס נגזר מהשם מדראספנטם(மதராசப்பட்டினம்), היישוב שלידו הקימה ב-1639 חברת הודו המזרחית הבריטית את מאחזה המסחרי הראשון באזור. בסמוך למדראספנטם שכן היישוב צ'נהפנטם. במשך השנים התמזגו שני היישובים, אך הבריטים העדיפו את השם מדראספנטם. שם העיר שונה לצ'נאי באוגוסט 1996 בתקופה של רפורמת השמות בהודו, לאחר שנשמעו טענות שמקורו של השם מדראס הוא פורטוגזי. היסטוריהידוע כי במאה ה-1 לספירה הייתה צ'נאי כפר דייגים קטן, סמוך לאזור ששימש כמרכז מנהלי, צבאי וכלכלי. האזור נשלט על ידי ממלכות דרום הודו: פאלווה, אימפריית צ'ולה, אימפריית פנדייה ואימפריית ויג'איאנגר. העיירה מיילפור, היום פרבר במטרופולין, הייתה נמל ראשי של ממלכת פאלווה. כאשר ספני האימפריה הפורטוגזית הגיעו לאזור ב-1522, הם בנו במקום נמל וכינו אותו סאו טומה, על שם השליח הנוצרי תומאס הקדוש, על בסיס אמונתם שטומא הקדוש הגיע לאזור זה ופעל בו בין השנים 52 ו-72 לספירה. ב-1612 הגיעו ההולנדים לפוליקט, מקום סמוך לצ'נאי, ושם הקימו בסיס של חברת הודו המזרחית ההולנדית. ב-22 באוגוסט 1639, פרנסיס דיי מחברת הודו המזרחית הבריטית, השיג עבור הבריטים אחיזה ברצועה קטנה בחוף קורומנדל. באותה עת נשלט האזור על ידי דמרלה ונקאטאדרי נאיאקודו, נייאק (מנהיג) ואנדאוואסי, וזה העניק לבריטים אישור לבנות מפעל ומחסן לשימוש מיזם המסחר הבריטי. שנה לאחר מכן נבנה מבצר סנט ג'ורג', שהפך במהרה לגרעין שסביבו התפתחה העיר הקולוניאלית. ב-1746 נכבשו מבצר סנט ג'ורג' והעיר מדראס על ידי כוח צרפתי בפיקוד הגנרל מאהה דה לה בורדונה (אנ'), מושל מאוריציוס, שבזז את מדראס ואת העיירות השכנות. ב-1749 חזרו הבריטים לשלוט על האזור, בעקבות חוזה אקס לה שאפל, שנחתם שנה לפני כן. הם עיבו את חומת העיר כדי שתעמוד בהתקפות חוזרות של הצרפתים ושל גורמים נוספים דוגמת: חיידר עלי (حیدر علی), סולטאן ממלכת מייסור. בסוף המאה ה-18 כבשו הבריטים את רוב אזור טאמיל נאדו וגם את המחוזות המודרניים של קרנטקה ואנדרה פרדש, והקימו את נשיאות מדראס, שבירתה הייתה מדראס. תחת השליטה הבריטית התפתחה העיר והפכה לעיר מרכזית ולנמל צבאי חשוב . עם התפתחות רשת הרכבות בהודו בסוף המאה ה-19, קושרה העיר למומביי (אז בומביי) ולקולקטה (אז כלכותה), דבר שקדם את התקשורת והמסחר עם שאר חלקי הודו. במלחמת העולם הראשונה הייתה מדראס העיר היחידה בהודו שהותקפה על ידי מעצמות המרכז. היא הופגזה באמצע ספטמבר 1914 על ידי הסיירת הקלה הגרמנית SMS אמדן. ההפגזה פגעה במאגרי דלק וגרמה נזק משמעותי. לאחר שהודו קיבלה את עצמאותה ב-1947 הפכה העיר לבירתה של מדינת מדרס, מ-1969 טאמיל נאדו. בשנים 1965-1967 הייתה צ'נאי מוקד מרכזי לתסיסה הטמילית נגד ההינדים. ב-1996 שונה שם העיר ממדראס לצ'נאי. באסון הצונאמי 2004 ספגה צ'נאי גל גדול בחופה שגרם לאבדות בנפש ולשינוי בקו החוף של העיר. כלכלהצ'נאי היא המרכז הפיננסי והתעשייתי השלישי בגודלו בהודו. הכלכלה בצ'נאי מגוונת והתעשיות העיקריות בה הן: שירותי תוכנה, יצור חומרה, שירותים פיננסים ותעשיית הרכב שהיא הגדולה בהודו ונתנה לעיר את כינויה: "דטרויט של דרום אסיה". בנוסף, צ'נאי היא מרכז ראשי למיקור חוץ מן המערב. קבוצת ההינדו, בין חברות הוצאה לאור הגדולות במדינה, ממוקמת בעיר ופועלת מאז המאה ה-19. דמוגרפיהצ'נאי היא העיר הרביעית בגודלה בהודו. תושביה נקראים "צ'נאייטים". בשנת 2001 מנתה אוכלוסיית המטרופולין 6.4 מיליון איש. בשנת 2006 היא מנתה 7.3 מיליון איש. צפיפות האוכלוסייה בעיר היא 25,016 איש לקמ"ר, ובמטרופולין 5,847 איש לקמ"ר. צפיפות זו היא בין הגבוהות בערי העולם. כתוצאה מהצפיפות בעיר קיימים בה עומסי תנועה וזאת, למרות שרוב תושבי העיר משתמשים בתחבורה ציבורית. היחס בין גברים לנשים בצ'נאי עומד על 948 נשים לכל 1,000 גברים, קצת יותר מהממוצע הארצי בהודו של 934 נשים ל-1,000 גברים. 80.14% מהתושבים בעיר יודעי קרוא וכתוב, הרבה מעל הממוצע הארצי בהודו שעומד על 59.5%. 18% מתושבי העיר חיים מתחת לקו העוני. בצ'נאי מדובר ניב מיוחד של טמילית - "מדראס בהשי" – טמילית בשילוב מילים מהשפות אנגלית וטלוגו. כמו כן, קיימות גם קהילות גדולות שדוברות אורדו, מלאיאלאם (כמו יהודי קוצ'ין) וטלוגו. הקהילה היהודיתידוע כי בסוף המאה ה-17 ישבה בסנט ג'ורג', חלקה הבריטי של העיר, קבוצת סוחרים יהודים ממוצא פורטוגזי.[1] מהקהילה היהודית שבעיר, שהייתה מרוכזת ברחוב סוחרי האלמוגים (Coral Merchants Street), לא נותר איש. ראו גםקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
