Share to: share facebook share twitter share wa share telegram print page

 

ירוואן

יֶרֶוָואן
Երևան
סמל ירוואן
סמל ירוואן
סמל ירוואן
דגל ירוואן
דגל ירוואן
דגל ירוואן
פוטומונטז' של ירוואן
פוטומונטז' של ירוואן
מדינה ארמניהארמניה ארמניה
מחוז ירוואן
ראש העיר טיגראן אוויניאן
רשות מחוקקת מועצת עיריית ירוואן עריכת הנתון בוויקינתונים
נפות בעיר 12
שפה רשמית ארמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 782 לפנה"ס
על שם מבצר ארבוני עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 223 קמ"ר
גובה 989 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה 1,390 מטרים
 ‑ הנקודה הנמוכה 865 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 1,086,677[1] (2022)
 ‑ צפיפות 4,873 נפש לקמ"ר (2022)
קואורדינטות 40°11′00″N 44°31′00″E / 40.183333°N 44.516667°E / 40.183333; 44.516667
אזור זמן UTC +4
אתר ירוואן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יֶרֶוָואןארמנית: ‏Երեւան/Երևան‏; נכתב גם ארוואן או אריוואן) היא בירת ארמניה והגדולה שבעריה. על פי מפקד האוכלוסין האחרון של ארמניה משנת 2022, אוכלוסיית העיר מנתה כ-1.09 מיליון בני אדם, שהם כ-37% מכלל אוכלוסיית ארמניה.

היסטוריה

עדויות ארכאולוגיות מראות שמצודה צבאית בשם "ארבוני" עמדה באזור החל מהמאה ה-8 לפנה"ס, על מנת להגן על צומת הדרכים החשובות שעברו באזור זה.

בשל חשיבותה האסטרטגית, ירוואן נכבשה פעמים רבות הן על ידי הפרסים והן על ידי האימפריה העות'מאנית. במאה ה-16 הוקם מבצר אריוואן. בשנת 1827 נכבשה העיר על ידי רוסיה בעקבות תבוסתה של פרס במלחמת רוסיה-פרס, ושלטונה של רוסיה הוכר רשמית בהסכם טורקמנצ'אי בשנת 1828.

בתחילת המאה ה-20 מנתה אוכלוסייתה של ירוואן כ-30,000 תושבים. ב-1917 התפרקה האימפריה הרוסית בעקבות מהפכת אוקטובר. בעקבות זאת, הוכרזה בפברואר 1918 הרפובליקה הדמוקרטית הפדרטיבית של עבר הקווקז אשר התקיימה זמן מועט והתפרקה ב-28 במאי אותה שנה. לאחר ההתפרקות הייתה ירוואן לבירתה של הרפובליקה הדמוקרטית שהוקמה במדינה.

ב-29 בנובמבר 1920 כבש הצבא האדום את ירוואן במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה. הלאומנים הצליחו להשיג שליטה מחודשת על העיר בפברואר 1921, אך זו נפלה פעם נוספת לידי הכוחות הסובייטים ב-2 באפריל 1921.

ברפובליקה הסובייטית של ארמניה הייתה ירוואן עיר הבירה. תחת השלטון הסובייטי עברה ירוואן תנופת פיתוח והפכה לעיר גדולה, על-פי תוכניות שהוביל האדריכל אלכסנדר טמניאן.

לאחר נפילת ברית המועצות הפכה ירוואן בשנת 1991 לבירתה של ארמניה העצמאית.

אחד האתרים החשובים בעיר הוא מתחם הזיכרון לרצח העם הארמני הכולל שלוש אנדרטאות ואת המוזיאון לרצח העם הארמני השוכנים על גבעה נישאה המשקיפה על העיר. מתחם האנדרטאות הוקם בשנת 1967 בעקבות הפגנות ירוואן שהתקיימו בשנת 1965.

גאוגרפיה

העיר שוכנת במרכז-מערב המדינה על גדת נהר ההרזדאן בגובה ממוצע של כ-989 מטרים מעל פני הים (865 מטר באזור הנמוך יותר, ו-1,390 מטר באזור הגבוה יותר).

חלקה הצפוני של העיר מוקף בהרים משלושה כיוונים, וחלקה הדרומי יורד אל גדות נהר הרזדאן, פלג של נהר ארס.

בקיץ בירוואן יבש וחם, כשהטמפרטורה באוגוסט עשויה להגיע אף לכדי C°‏ 40. בחורף הטמפרטורות נמוכות, והטמפרטורה בינואר היא מגיעה לכ-C°‏ 15-. כמות המשקעים נמוכה, ומגיעה מדי שנה לסביבות ה-350 מ"מ.

אקלים

אקלים בירוואן
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 1.2 5.5 12.6 19.4 24.1 29.9 33.7 33.4 28.7 21.0 12.4 4.6 18.9
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) -7.5 -4.4 0.7 7.0 11.2 15.4 19.4 18.8 13.4 7.5 1.1 -3.9 6.6
משקעים ממוצעים (מ"מ) 20 21 29 51 42 22 16 9 8 32 26 20 296

תחבורה

נמל התעופה הבינלאומי זוורטנוץ הוא נמל התעופה הראשי של העיר, ובסיסה של חברת התעופה ארמניה אייר-קומפני.

שדרות הקדוש מסרוב

כלכלה

בעיר שווקים עשירים בתוצרת חקלאית ובעבודות יד של בעלי מלאכה מסורתיים וכמו כן מרוכזים בה בתי התעשייה הראשיים לעיבוד כימיקלים, מתכות וטקסטיל. נמל התעופה של העיר הוא סברטנוס ובעבר שימש כבסיסה של חברת התעופה הלאומית דאז, ארמאוויה.

השכלה

בעיר ממוקמת אוניברסיטת ירוואן, והאקדמיה הארמנית למדעים.

ערים תאומות

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Kembali kehalaman sebelumnya


Index: pl ar de en es fr it arz nl ja pt ceb sv uk vi war zh ru af ast az bg zh-min-nan bn be ca cs cy da et el eo eu fa gl ko hi hr id he ka la lv lt hu mk ms min no nn ce uz kk ro simple sk sl sr sh fi ta tt th tg azb tr ur zh-yue hy my ace als am an hyw ban bjn map-bms ba be-tarask bcl bpy bar bs br cv nv eml hif fo fy ga gd gu hak ha hsb io ig ilo ia ie os is jv kn ht ku ckb ky mrj lb lij li lmo mai mg ml zh-classical mr xmf mzn cdo mn nap new ne frr oc mhr or as pa pnb ps pms nds crh qu sa sah sco sq scn si sd szl su sw tl shn te bug vec vo wa wuu yi yo diq bat-smg zu lad kbd ang smn ab roa-rup frp arc gn av ay bh bi bo bxr cbk-zam co za dag ary se pdc dv dsb myv ext fur gv gag inh ki glk gan guw xal haw rw kbp pam csb kw km kv koi kg gom ks gcr lo lbe ltg lez nia ln jbo lg mt mi tw mwl mdf mnw nqo fj nah na nds-nl nrm nov om pi pag pap pfl pcd krc kaa ksh rm rue sm sat sc trv stq nso sn cu so srn kab roa-tara tet tpi to chr tum tk tyv udm ug vep fiu-vro vls wo xh zea ty ak bm ch ny ee ff got iu ik kl mad cr pih ami pwn pnt dz rmy rn sg st tn ss ti din chy ts kcg ve 
Prefix: a b c d e f g h i j k l m n o p q r s t u v w x y z 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9