|
אב
אָב (מאכדית: abu[1][2]), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החמישי במספר לפי המסורת המקראית והאחד-עשר לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בשיא הקיץ בארץ ישראל. בלוח המקדוני העתיק (אנ') החודש המקביל לחודש אב הוא חודש לוֹאוֹס. חודש אב הוא תמיד חודש מלא בן 30 ימים. ראש חודש אב חל בימים שני, רביעי, שישי או שבת. שמות וסמלי החודששמו של החודש הובא, כשמות שאר החודשים, מגלות בבל.[3] מקורו במילה האכדית אַבּוּ (קנים). על פי החוקרים, בחודש זה נהגו לקצור את הקנים לצרכים שונים. גם בבית המקדש היה חודש אב מסמן את סוף הזמן בו כרתו עצים לצורך המערכה שעל המזבח (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכ"א, עמוד א'). בבבלית פירוש השם הוא אש, וזוהי משמעות נוספת לשם החודש, לפיה הוא נקרא על שום החום הכבד השורר בתקופה זו של השנה.[2] חודש אב מכונה גם "מְנַחֵם אָב", משום הבקשה לנחמה על כך שחודש זה נחשב כחודש הפורענות והאבלות בלוח העברי, ששיאן חורבן בית המקדש בתשעה באב. כינוי זה מקורו במאה ה-16 כ"מנחם" בלבד,[4] כשמו של המשיח לפי חלק מהדעות.[5] איחוד שני השמות מופיע החל מהמאה ה-18.[6] במשנה נאמר עליו: "משנכנס אב, ממעטין בשמחה" (משנה, מסכת תענית, פרק ד', משנה ו'). במסורת היהודית, מזלו של החודש הוא מזל אריה.[7] מזל זה נקשר במסורת בעם ישראל, שעליו נאמר בברכת בלעם: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא". קישור זה בא לרמז שלמרות הגזרות והצרות יקום העם מן החורבן ויצעד לגאולה. לפי ברייתא דמזלות, לדעת חכמי הגוים בחודש אב נברא העולם. בלוח השנה במגילות קומראן מזל אב הוא מזל בתולה. מועדים עיקריים
מאורעות היסטוריים
בתקופת השואה
עם קום המדינה ואחרי כן
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
