|
שבת חזוןשַׁבַּת חֲזוֹן (בעבר כונתה שבת איכה) היא השבת שלפני תשעה באב והאחרונה משבתות תלתא דפורענותא. היא חלה באמצע תשעת הימים, ולאחריה מתחיל שבוע שחל בו תשעה באב. פרשת השבוע של שבת זו היא תמיד פרשת דברים. כאשר חל תשעה באב בשבת, נדחה הצום ליום ראשון, ואותה שבת היא שבת חזון. השבת מכונה על שם ההפטרה הנקראת בה, הפותחת ברוב עדות ישראל במילים "חזון ישעיהו בן אמוץ" (ספר ישעיהו, פרק א', פסוק א'). ההפטרה עוסקת במצבו הרוחני הקשה של עם ישראל בזמן בית המקדש הראשון, שהוביל לחורבן בית המקדש.[1] מנהגיםאף על פי שלפי ההלכה אין נוהגים אבלות בשבת, בשבת זו מקיימים בחלק מקהילות ישראל כמה מנהגים המזכירים את האבלות. לפי מנהג אשכנז, בקריאת התורה קוראים את הפסוק "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם" המופיע בפרשת השבוע במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה, קוראים את רוב ההפטרה במנגינת מגילת איכה, וכן שרים את הפיוט לכה דודי בקבלת שבת, במנגינת הפיוט אלי ציון ועריה. כמו כן, מנהג אשכנז[2] (וכן פסק הרמ"א) ללבוש בגדי יום חול בשבת זו. מנהג זה נהוג עדיין בחלק מהקהילות האשכנזיות, אך ברוב קהילות האשכנזים אינו נהוג היום, כיון שהחסידים ביטלו מנהג זה, ואף הליטאים (בוודאי בארץ ישראל, וגם הרבה קהילות אשכנזים בחו"ל) נוהגים על פי פסק הגר"א ללבוש בגדי שבת[3], ולכן מנהג זה נשאר רק בקהילות היקים ואויבערלאנד[4]. הספרדים אינם נוהגים מנהגים אלו[5], וכן האר"י ושאר מקובלי צפת לא נהגו מנהגים אלו. בקהילות אשכנז המערבי, אומרים אותם הפיוטים שאומרים בשבת שלפני שבועות, דהיינו אהבה "אותך כל היום קוינו" מאת רבי אפרים בן יצחק מרגנשבורג, וזולת "א-להים באזנינו שמענו" מאת הראב"ן. בנוסף, ברוב קהילות אשכנז המערבי, נוהגים לומר אב הרחמים רק בשבת זו ובשבת שלפני שבועות[6], ובקצת קהילות אשכנז נוהגים לערוך יזכור קצר בשבת זו[7]. יהודי ג'רבה ויהודי לוב נוהגים להפטיר בשבת זו "משא גיא חזיון" (ספר ישעיהו, פרק כ"ב, פסוקים א'–י"ד), ולא "חזון ישעיהו". בתנועת החסידותבתנועת החסידות ביטלו את מנהגי האבלות של יהדות אשכנז. צדיקים רבים מתנועת החסידות התבטאו ששבת חזון היא שבת שמחה יותר משאר השבתות. כך הרב מאפטא בספרו[8] "שבת חזון הוא יותר גדול במעלה מכל שבתות השנה. רבי משה צבי מסאווראן אמר ששמה של שבת חזון מרמז שבשבת זו אפשר לראות מה יהיה בעולם. בחסידות צאנז היה נהוג לערוך נסיעה לצדיק בשבת זו[9]. רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ביאר את השם "שבת חזון", על דרך הרמז, בכך שבשבת זו מראים לכל יהודי את בית המקדש השלישי, על מנת לעודדו לשפר את מעשיו ולזכות לבנין הבית. רבי שלום מבראהין[10] מביא ביאור בפסוק[11] "עוד חזון למועד", כי שבת חזון יהיה יום טוב לעתיד לבוא. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית. |
||||||||||
