פנקס הקהילהפנקס הקהילה הוא ספר בו נהגו הקהילות היהודיות לרשום את תולדותיהן. שימושרישום תולדות הקהילה ב"פנקס", היה נהוג בקהילות יהודיות בארץ ישראל ובאירופה מן המאה השש עשרה ועד מלחמת העולם השנייה. הפנקסים תיעדו הן את חיי היחיד החבר בקהילה ברישום אירועים בולטים, כמו לידה, בר-מצווה, נישואין, פטירה, וכיוצא בזה. והן את החיים הציבוריים בקהילה ברישום אירועים ציבוריים, כמו הכנסת ספר תורה לבית כנסת, או חנוכת בית כנסת. כך גם נרשמו בהם אסונות, מגפות, פוגרומים ופרעות שקרו לקהילה. כמו כן מופיעים בפנקסים רישומים על התנהלותן של הקהילות מול הרשויות - תשלום מיסים, תקנות והסכמות, חובות הלוואות ומשכונות. רובם של פנקסי הקהילה אבדו בתלאות הקהילות לאורך ההיסטוריה. דפים בודדים מפנקסי קהילה קדומה מהמאה ה-13 שרד בכריכה של ספר, פנקס מלא שרד מהמאה ה-15, כמה מאות פנקסים שרדו גם את השואה עד ימינו וכמה עשרות מהם נדפסו. פנקסים אלו מהווים תיעוד מקורי אמין ועשיר על ההיסטוריה בקהילות היהודיות. אחרי השואה חידשו כמה קהילות יהודיות את רישום האירועים בפנקס הקהילה. דוגמאות לפנקסי קהילה שנדפסו:
בנוסף לפנקס הקהילה הכללי, ניהלו מוסדות וארגונים ("חברות") בקהילה פנקסים עצמאיים: פנקס חברת גמילות חסדים, פנקס חברת תהילים, פנקס חברת הכנסת אורחים, פנקס חברת ביקור חולים (רשימת הוצאות על חולים; הסכמים בין החברה ובין התורמים עבור הזכרת נשמות), פנקס חברה קדישא ("גמילות חסד של אמת"), פנקס מוהל, פנקס בית כנסת, פנקס גבאי, פנקס הזכרת נשמות או פנקס יזכור ("פנקס אלמימר", או "ממורבוך"), פנקס בית דין, פנקס ישיבה, פנקס חברת הכנסת כלה, פנקס שטרות שידוכין, - רשימות נדוניא ורישום שידוכים[8], פנקס כתובות, פנקס רישום נישואין, פנקס חברת משניות, ספרות הפנקסים כוללת גם פנקסי בעלי מלאכה, סוחרים ואיגודים מקצועיים, כמו פנקס מלווה ברבית, פנקס סוחרי בקר, פנקס חברת החייטים. מספר ספרים בשם "פנקס קהילה" או "פנקס עיר" שיצאו לאור הם ספרי זיכרון לקהילות, רבים מהם יצאו לאור אחרי השואה והם כוללים זכרונות ומאמרים על ערים וקהילות שנעלמו או הושמדו בשואה. פנקס חברת גמילות חסדיםארגונים ומוסדות בקהילות היהודיות רשמו וניהלו גם פנקסים של המוסד. "חברת גמילות חסדים" הייתה ארגון נפוץ בקהילה היהודית, לעיתים החברה הייתה שייכת לחבורת בעלי מלאכה כמו צורפים, חייטים, פחחים ושאר בעלי מלאכות, וראשי הארגון ניהלו פנקס. בפנקס רשמו המנהלים ("פרנסים", "גבאים") את שמותיהם, את תקנות החברה, את החלטות אספות החברה ובעיקר את ההכנסות וההוצאות. לפעמים נרשמו בפנקס גם זכרונות מהקהילה. בחלק מהפנקסים גם נוספו דברים שנכתבו בחרוזים באקרוסטיכון, רישומים במקרוגרפיה וציורים. התקנות הראשונות של חברת גמילות חסדים הן כנראה של קהילת פירארה שבאיטליה, שנתקנו בשנת ה'רע"ה (1514). הפנקס הראשון הנמצא היום הוא פנקס חברת גמילות חסדים ברומא מהשנים ש"ך-שמ"ז (1560–1587). בארכיון הספרייה הלאומית נמצאים עשרות פנקסי חברת גמילות חסדים בכתב יד. חלקים מהם נדפסו במשך השנים. ראו גםלקריאה נוספתקישורים חיצוניים
הערות שוליים
|