הלוח הבבליהלוח הבבלי היה לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש. כל שנה הכילה 12 חודשים ירחיים, המתחילים כל אחד במולד הירח, ולפי הצורך נוסף חודש מעובר אחד. הלוח מבוסס על לוח שומרי של השושלת השלישית של אור שהתגלה כלוח אומה של שולגי מהמאה ה-21 לפנה"ס. החודשיםהשנה התחילה באביב, וחולקה לעונות "התחלה" (reš šatti), "אמצעית" (mišil šatti) ו"סוף השנה" (kīt šatti). השם למילה "חודש" היה arḫu (ובסמיכות araḫ). במשך המאה השישית לפנה"ס, בזמן גלות בבל, אומצו שמות החודשים לתוך הלוח העברי. השמות הערביים של חודשי לוח השנה הגרגוריאני, אף הם נגזרו מלוח זה, כמו ניסן, אייר, תמוז, אב, אלול, תשרי ואדר.
עד המאה החמישית לפנה"ס הלוח נעקב בקפידה, אולם בערך משנת 499 לפנה"ס החלו לעקוב אחר לוח ירחי-שמשי של 19 שנים השווים ל-235 חודשים. למרות השם "המחזור המטוני", כנראה שמטון (432 לפנה"ס) למד את המחזור מהבבלים. פרט לשלושה מקרים, עד 380 לפנה"ס עקבו חודשי השנה אחרי המחזור ללא תקלות. במחזור של 19 שנה, נוסף חודש אדר ב', פרט לשנה ה-17 במחזור, שבה נוסף חודש אלול ב'. במחזור זה, היום הראשון של כל חודש (הימים החלו בשקיעה) המשיך להיות היום בו אובחן מולד ירח חדש. לא היה מספר קבוע של ימים לאף חודש. ימיםבסופרם מכל תחילת חודש חדש, הבבלים ציינו כל יום שביעי כ"יום קדוש" הנקרא גם "יום רע" (במובן שאין לערוך בו פעילויות אסורות). בימים אלה נאסר על פקידי הציבור לעשות פעילויות מסוימות, ומגבלות הוטלו אף על האדם הפשוט. היום ה-28 נודע כ"יום מנוחה". בימים אלו הוגשו מנחות לאלים ולאלות השונים, כנראה בלילה כדי לעקוף את האיסורים. למורדוך ואשתר ביום השביעי, לנינליל ולנרגל ביום ה-14, לסין ולשמש ביום ה-21, ולאנכי ולמה ביום ה-28. לוחות מהמאה השישית, בתקופת כורש וכנבוזי השני מצביעים שהתאריכים היו לעיתים מחושבים בקירוב. מחזור ירחי הכולל 29 או 30 יום, הכיל שלוש תקופות בנות שבעה ימים ותקופה אחרונה בת שמונה או תשעה ימים, שוברת את מחזור השבועות.[1] הבבלים ציינו גם את היום ה-19 בחודש כ"יום רע" מיוחד, "יום הזעם", משום שהוא היום ה-49 של החודש הקודם, ובכך משלים "שבוע של שבועות". קורבנות הוקרבו ל-נינורתה והיום הוקדש לנינטינוגה, וייתכן שהגבלות נוספות הוטלו ביום זה. בנוסף, משחזור לוחות אובחן היום ה-15 כ-Sapattum או Sabattum ביום הירח המלא. מילה זו תואמת למילה העברית שבת, אך היא במחזוריות חודשית ולא שבועית. כנראה היא נגזרת מ-sa-bat האשורית ("אמצע-מנוחה"), וכך גם באכדית um nuh libbi ("יום מחצית המנוחה"). מסקנה זו משחזור האנומה אליש בו נכתב: "[Sa]bbath shalt thou then encounter, mid[month]ly."[1] ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|