מסכת ברכות

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה מבין המסכתות שבששת סדרי המשנה, ובפרט המסכת הראשונה שבסדר זרעים, ובעקבות כך גם הראשונה בתלמוד. המסכת עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, ברכות הנהנין, זימון, ברכת המזון, ברכות הראייה ושאר הברכות.

מסכת ברכות מכילה 9 פרקים, ובהם 57 משניות.

בתלמוד הבבלי המסכת מכילה 63 דפים (ובתלמוד הירושלמי היא מכילה 68 דפים^[1]). במסכת ברכות יש כ-73,000 מילים, כארבע חמישיות מבבא בתרא שבה יש כ-89,000 מילים, וכשני שלישים ממסכת שבת (המסכת הארוכה ביותר בתלמוד הבבלי מבחינת מספר המילים) שבה כ-118,000 מילים.^[2] בקרב לומדים נפוצה הדעה שמסכת זו היא הארוכה ביותר בתלמוד, בשל דפיה הרחבים והעמוסים, אך מיתוס זה אינו נכון, כאמור.

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, מכיוון שסדר זרעים עוסק בעבודת האדמה המניבה את מזונותיו של האדם, ומכיוון שכל מי שאוכל חייב לברך לפני האכילה, ראוי היה להקדים בתחילת הסדר את המסכת העוסקת בברכות בכלל ובברכות הנהנין למיניהם בפרט.

בתלמוד הבבלי שהתחבר בימי הגלות, חיברו האמוראים את הגמרא על סדר זרעים רק למסכת ברכות, באשר יתר הנושאים שבסדר זרעים אינם נוגעים להלכה כשישראל נמצאים בגלות^[3] וכדי שיוכלו להספיק ללמוד בדברים הנוגעים למעשה לא חיברו רבינא ורב אשי את התלמוד בבלי בדברים אלו שאינם נוגעים הלכה למעשה. מסכת ברכות היא הראשונה מבין שלושים וחמש מסכתות שחיברו רבינא ורב אשי עליהם את התלמוד^[4].

חשיבותה של מסכת ברכות כבר בתקופה הקדומה ניכרת ממיקומה. הופעתה של המסכת בסדר זרעים נובעת מכך שהיא עוסקת בענייני יום יום או מעיסוקה בברכות הפירות, אולם מיקומה בראש הסדר עשוי להפתיע שכן היא איננה המסכת בעלת מספר הפרקים הרב ביותר (לברכות 9 פרקים, לתרומות 11 ולשביעית 10) וממילא סדר זרעים, בניגוד לשאר הסדרים, אינו מסודר לפי מספר פרקים. חשיבותה ניכרת גם מכך שלמסכת זו, בניגוד לשאר סדר זרעים, יש תלמוד בבלי (בדומה לנידה בסדר טהרות), וזו המסכת היחידה שאינה מ׳תלתא סדרי׳ (מועד, נשים, נזיקין) שיש עליה שני התלמודים לכל ארכה.

למסכת ברכות שלשה חלקים המשקפים את חלקי הליטורגיה היומית: קריאת שמע, תפילה וברכות סעודה. המשותף להם הוא שהם מקיפים את היום בבוקר ובערב.^[5] חיבורם יחד מתואר במפורש בדברי ר׳ מאיר בסוף המסכת בתוספתא: "אין לך אדם מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום: קורא את שמע מברך לפניה ולאחריה; אוכל את פתו מברך לפניה ולאחריה; מתפלל שלש פעמים של שמונה עשרה". הפרק התשיעי אינו אלא נספח, העוסק בברכות מזדמנות, שאינן חלק מהליטורגיה הקבועה.^[6] האופי המחושב והדווקני של מבנה זה מוכח מכך שהמשנה משווה במפורש בין חלקיה השונים: בין קריאת שמע (שאינה אלא עדות) לתפילה (שהיא עמידה לפני מלך, ולכן דורשת תנאים מיוחדים),^[7] ובין תפילה לבין ברכה.^[8]

הרמב"ם, בהקדמה לפירושו למשנה, וכן המאירי בפתיחתו למסכת, כתבו כי הסיבה שהמסכת היא הפותחת את המשנה והתלמוד, היא מכיוון שהיא כוללת את הבסיס ליהדות: ייחוד השם (קריאת שמע), תפילה וברכות.^[9]

לפי המסורת, נוסח הברכות חובר על ידי אנשי כנסת הגדולה בתחילת תקופת בית שני, אך לא הייתה זו קביעה סופית של הנוסח; ברכות רבות חוברו גם לאחר חורבן בית שני, ואף בתקופות מאוחרות יותר.

1. מֵאֵימָתַי (חמש משניות^[10]) - קריאת שמע, זמנה וברכותיה.
2. הָיָה קוֹרֵא (שמונה משניות) - אופן קריאת שמע, דין קריאת שמע לחתן ומעשי רבן גמליאל.
3. מִי שֶׁמֵּתוֹ (שש משניות) - הפטורים מקריאת שמע והאסורים בה.
4. תְּפִלַּת הַשַּׁחַר (שבע משניות) - זמני התפילות, תפילת שמונה עשרה, דיני תפילת הולכי דרכים ותפילת מוסף.
5. אֵין עוֹמְדִין (חמש משניות) - דיני ברכות תפילת שמונה עשרה וטעות בתפילה.
6. כֵּיצַד מְבָרְכִין (שמונה משניות) - ברכות הנהנין על אוכלים ומשקים.
7. שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ (חמש משניות) - דיני זימון וברכת המזון.
8. אֵלּוּ דְּבָרִים (שמונה משניות) - מחלוקות בית שמאי ובית הלל בדיני סעודה.
9. הָרוֹאֶה (חמש משניות) - ברכות השבח, בתלמוד הבבלי מופיעים פירושי חלומות.

בסך הכל במסכת 57 משניות מנין ז"ן.

ערך מורחב – ברכות הראייה

בפרק התשיעי של מסכת ברכות, פרק הרואה, מרוכזות ההלכות הנוגעות לברכות שאינן קשורות לתפילה או לברכות הנהנין. מספר ברכות מופיעות במשנה ובתוספתא המקבילה לפרק^[11] וברכות נוספות מוזכרות בברייתות בתלמוד. בין הברכות השונות המוזכרות:

• ברכת שהחיינו: ברכה שאדם מברך על דבר טוב שקרה לו כגון קניית בגד חדש.
• ברכת הטוב והמטיב: ברכה שאדם מברך על דבר שטוב לו אך טוב גם לאחרים.
• ברכה על הברק - "עושה מעשה בראשית".
• ברכה על הרעם - "שכוחו וגבורתו מלא עולם".
• ברכה על הקשת - "זוכר הברית, הנאמן בבריתו והקיים במאמרו".^[12] הברית שבברכה זו היא הברית שנכרתה בין האל לבין נח שלא יהיה מבול נוסף.
• ברכה על ראיית מלך - כאשר המלך אינו יהודי מברכים "שנתן מכבודו לבשר ודם" וכאשר המלך יהודי - "שחלק מכבודו ליראיו".
• ברכה על אנשים לא רגילים או חיות מוזרות - "ברכת משנה הבריות".
• אדם שפוגש את חברו לראשונה לאחר זמן רב - "מחיה המתים".
• ברכה על הים הגדול^[13] - "שעשה את הים הגדול".
• ברכה על בשורות רעות - "ברוך דיין האמת".

בתלמוד הבבלי מובא בפרק זה דיון אגדי נרחב על משמעות החלומות וההתמודדות עם חלומות רעים.

מסכת ברכות זכתה כנראה לפופולריות רבה במשך הדורות ככל הנראה בגלל שעוסקת בהלכות הנצרכות כל יום, ולכן נמצאו הרבה יותר עדי נוסח שלה, גם בתלמוד בבלי וגם בתלמוד הירושלמי. מספר הטפסים של קטעים מתוך המסכת שנמצאו בגניזה הקהירית גדולה בהרבה ממה שנמצא במסכתות אחרות, הן בבבלי והן בירושלמי.

כמו כן, נוסח מסכת ברכות בבלי הוא מבין המסובכים שבמסכתות התלמוד. כל מי שניסה לעשות סדר בממצא שבין עדי הנוסח של המסכת גילה תמונה מסובכת ומסורבלת. לרוב חלקי המסכת יש חמישה עדי נוסח "שלמים", ועוד קטעי גניזה רבים שקשה מאוד לסדרם לפי ענפי נוסח. חילופי הנוסח במסכת מפליגים יותר ממה שמצוי במסכתות אחרות, ולא פועלים לפי סדר קבוע. גם מי שחילק את העדים לענפי נוסח, הדגיש שמדובר בחלוקה "סטטיסטית", כלומר, שעד פלוני הולך יותר פעמים עם עד אלמוני מאשר עם עד פלמוני, אך עדיין הוא עשוי להתאים פעמים רבות דווקא לפלמוני. הרבה פעמים היחסים בין עדים "קרובים" של מסכת ברכות דומים ליחסים בין עדים "רחוקים" של מסכתות אחרות.

• פירוש המשניות להרמב"ם - לרבי משה בן מימון.
• פירוש רע"ב - לרבי עובדיה מברטנורא.
• תוספות יום טוב - לרבי יום-טוב ליפמן הלר.
• תפארת ישראל - לרבי ישראל ליפשיץ.
• הלכתא גבירתא - לרבי ישראל ליפשיץ.
• מלאכת שלמה - לרבי שלמה העדני.

• פירוש רש"י - לרבי שלמה בן רבי יצחק ירחי.
• תוספות - לבעלי התוספות.
• פירוש רבינו חננאל לרבינו חננאל בן חושיאל.
• פירוש רב ניסים גאון - לרבי ניסים בר יעקב.
• ספר מרדכי - לרבי מרדכי בר הלל אשכנזי.
• ספר רבינו אשר (רא"ש) - לרבי אשר בן יחיאל.
• הלכות רב אלפס (רי"ף) - לרבי יצחק בר יעקב אלפסי.
• רבינו יונה _{(על הרי"ף)} לרבי יונה גירונדי.
• המאור הקטן - לרבי זרחיה הלוי מגירונה (רז"ה).
• מלחמות ה' _{(השגות על רז"ה)} לרבי משה בן נחמן (רמב"ן).
• חידושי הרמב"ן - לרבי משה בן נחמן.
• חידושי הרשב"א - לרבי שלמה בן אדרת.
• חידושי הריטב"א - לרבי יום טוב בן אברהם אשבילי.
• בית הבחירה - לרבי מנחם המאירי.
• תוספות הרא"ש - לרבי אשר בן יחיאל.
• שיטה מקובצת (אספת זקנים) - לרבי בצלאל אשכנזי.

• פני יהושע - לרבי יעקב יהושע פולק.
• ציון לנפש חיה (צל"ח) - לרבי יחזקאל לנדא.
• חדושי הלכות ואגדות מהרש"א - לרבי שמואל אליעזר הלוי איידלס.
• חכמת שלמה (מהרש"ל) - לרבי שלמה לוריא.
• ציוני מסורת הש"ס, עין משפט ונר מצווה - לרבי יהושע בועז.
• חידושי וביאורי הגר"א - להגאון מווילנה.
• הגהות הב"ח - לרבי יואל סירקש מחבר פירוש בית חדש (ב"ח).
• הגהות וחידושי הרש"ש - לרבי שמואל שְׂטְרָאשׁוּן.
• גיליון הש"ס - לרבי עקיבא איגר.
• שמן רוקח - לרבי אלעזר לעוו.
• בית יחזקאל - לרבי יחזקאל סרנא.
• שלטי הגבורים _{(על הרי"ף והמרדכי)} לרבי יהושע בועז.
• דברי חמודות _{(על הרא"ש)} לרבי יום-טוב ליפמן הלר.
• מעדני יום טוב _{(על הרא"ש)} לרבי יום-טוב ליפמן הלר.
• טוב ראייה הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

• פירוש פני משה - לרבי משה מרגלית.
• הגהות הגר"א - להגאון מווילנה.
• נר מערבי _{(כולל מסורת הש"ס, עין משפט ונר מצווה)} לרבי יוסף שאול נתנזון.
• גיליון אפרים - לרבי אפרים דב הכהן לאפ אבד"ק וורז'בלובה.
• שערי ירושלמי - לרבי דוברוש אשכנזי אבד"ק לובלין.
• זהב הארץ - לרבי דוב הלוי מלאכי.

• עין יעקב (הכותב) - לרבי יעקב בן שלמה אבן חביב.
• עיון יעקב - לרבי יעקב ריישר.
• עץ יוסף (הליכות חינוך) - לרבי חנוך זונדל בן יוסף.
• ענף יוסף (פורת יוסף) - לרבי חנוך זונדל בן יוסף.
• יד יוסף (מראה מקומות) - לרבי חנוך זונדל בן יוסף.
• מאור עיניים (הריא"ף) - לרבי יאשיהו בן יוסף פינטו.
• אגדות מהרש"א -לרבי שמואל אליעזר הלוי איידלס.
• אהבת איתן - לרבי אברהם משכיל לאיתן.
• עין איה - לרב אברהם יצחק הכהן קוק.

• מנחת בכורים - לרבי שמואל אביגדור תּוֹסְפָאָה.
• מצפה שמואל - לרבי שמואל אביגדור תּוֹסְפָאָה.
• חסדי דוד - לרבי דוד פארדו.
• הגהות הגר"א - להגאון מווילנה.

• משניות מבוארות (קהתי) - לרב פינחס קהתי.
• תלמוד שטיינזלץ - לרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).
• מהדורת שוטנשטיין - הוצאת ארטסקרול.
• שס המאור -מהדורת ושננתם.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מסכת ברכות
טקסט בוויקיטקסט: מסכת ברכות

משנה, מסכת ברכות, באתר ויקיטקסט

תוספתא, מסכת ברכות, באתר ויקיטקסט

תלמוד בבלי, מסכת ברכות, באתר ויקיטקסט

תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, באתר ויקיטקסט

• תלמוד בבלי, מסכת ברכות, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
• כתב יד, מסכת ברכות, תלמוד בבלי, פירנצה, מאה 12, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• כתב יד, מסכת ברכות, תלמוד ירושלמי, הולנד, מאה 17, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• סוגיית הפתיחה של מסכת ברכות, טקסט ודיון באתר "פשיטא"
• שיעורים על משנה מסכת ברכות, באתר "ישיבה"
• שיעורים על גמרא מסכת ברכות, באתר "ישיבה"
• מידע על מסכת ברכות בקטלוג הספרייה הלאומית

מסכתות ששה סדרי משנה
זרעים	ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י)
מועד	שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י)
נשים	יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י)
נזיקין	מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י)
קדשים	זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים
טהרות	כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי     י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי