|
ספר יצירה
ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה היהודי, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים רציונליים[2] ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים[3]. שפתו ואופיו של הספר ייחודיים כל-כך עד שאין לו מקבילה והוא נחשב במחקר לסוגה של ספר אחד. את ייחוסו הקבלי-מיסטי וחשיבותו של הספר כעוסק בסודות הנסתרים של הקבלה, ניתן לראות בהגדרתו של הרמ"ק, אחד מבכירי מפרשיו:
תולדותיו ותוכנוזמן ומחבר הספרבמסורת היהודיתבמסורת היהודית ישנן מסורות שונות בנוגע לשאלת מחבר הספר. ישנם המייחסים את חיבורו לאברהם אבינו (וכך מופיע ברוב המהדורות המודפסות של הספר[4]), אך יש מסורת המייחסת את חיבור הספר לאדם הראשון, ולפיה אברהם אבינו רק העלה אותו על הכתב. מסורת יהודית אחרת מייחסת אותו לרבי עקיבא[5]. רס"ג בהקדמתו לפירוש ספר יצירה אומר כי את עיקר הרעיון המחשבתי שבספר הבין אברהם אבינו, והוא נמסר בע"פ עד זמן כתיבת המשנה בערך, ובסביבות תקופה זו נכתב ספר יצירה[6]. לפי המחקר האקדמיהחוקרים חלוקים בדיעותיהם לגבי זמן חיבורו הראשוני של ספר יצירה. אין ספק שחלו בו שינויים לאורך הדורות. יהודה ליבס בספרו "תורת היצירה של ספר יצירה" סבור על פי ניתוח לשוני ששורשי ספר יצירה נעוצים עוד בשלהי תקופת בית שני.[7] בין היתר הוא נשען על תיעוד לכאורה מקיומו של ספר יצירה בתקופת התלמוד שהחל להיערך כמאתיים שנה לאחר החורבן. במסכת סנהדרין בתלמוד הבבלי מופיע סיפור בו לכאורה מוזכר ספר יצירה: "רב חנינא ורב אושעיא הוו יתבי כל מעלי שבתא ועסקי בספר יצירה (בקטע גניזה היחיד ובשני כתבי יד ישנים הגרסה היא "בהלכות יצירה") ומיברו להו עיגלא תילתא ואכלי ליה" (היו יושבים כל ערב שבת ועוסקים בספר יצירה ובראו להם עגל משולש [=משובח] ואכלו אותו)[8]. עם זאת, ישנם חוקרים המתארכים את זמן חיבורו הראשון לתקופה מאוחרת יותר. לדוגמה החוקר צחי וייס שיער כי הוא נערך בין שלהי המאה ה-6 לשלהי המאה ה-7 על ידי יהודים שהיו בעלי היכרות קרובה עם הנצרות הסורית[9]. תוכנו וסגנונוהספר, שאורכו כאלפיים מילים, עוסק ביסודות מהם נברא העולם. לשונו[10] של החיבור היא עברית, תחבירה קצבי, ודרך הוראתה החלטית. החיבור נפתח במילים: ”בשלשים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק יה ה' צבאות אלהי ישראל אלהים חיים ומלך עולם אל שדי רחום וחנון רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש הוא וברא את עולמו בשלשה ספרים בספר וספר וספור”. שלושים ושתיים הדרכים הן עשר הספירות (הממוספרות מ-1 עד 10) ועשרים ושתיים אותיות האלפבית. לפי הספר, באמצעות עשר הספירות וכ"ב אותיות האלפבית העברי, ברא האל את העולם, וכאשר גילה אברהם את הסוד הזה, הבין את יסודות האמונה, 'ועלתה בידו':
אין בספר התייחסויות למאורעות או לאישים (זולת אברהם אבינו בסופו), הוא אינו מאזכר מקורות מוקדמים יותר, והוא מביא את דבריו כהצגה שיטתית של תפיסת עולם לשונית נטולת הקשר. לאור זאת הוא מוגדר כסוגת ספר יחיד, ואינו מזוהה אפילו עם ספרות קבלית קדומה כגון ספרות ההיכלות אשר מרבה לדבר בנושא מבנה העולמות העליונים (והתחתונים), וכן מלאכים, שמותיהם ותפקידיהם, כך לדעת החוקר פטר היימן[11] הגורס כי אין לקשור בין חיבורים אלו, הנוקטים בלשון ובשיטות מחשבה נבדלות. פירושיםחכמי ישראל בדורות רבים עסקו בספר זה וכתבו עליו פירושים רבים, שעם הידועים שבהם נמנים רב סעדיה גאון[12], הרמב"ן[13], רבי יוסף בן שלום אשכנזי, רבי מאיר הלוי אבולעפיה, יצחק בן שלמה הישראלי או דונש בן תמים[14], ר' שבתאי דונולו[12], ר' יהודה בן ברזילי הברצלוני[15], ר' יצחק סגי נהור[16], ר' יצחק דמן עכו[17][18], הרמ"ק[19] והגר"א[12]. ר' יהודה הלוי מבאר בספר הכוזרי רבים מחלקי ספר יצירה[20]. פרופ' איתמר גרינולד טוען כי החיבור מורכב ביסודו משני חיבורים נבדלים, שהראשון שבהם עוסק בעשר הספירות, והשני בכ"ב אותיות האלפבית. הוא מבסס את דבריו על העובדה שבפרק הראשון של הספר (ברוב הנוסחים), אין אזכור לכ"ב האותיות (למעט קטע הפתיחה). לעומת זאת, בשאר פרקיו של הספר אין אזכורים לעשר הספירות[21]. יש הסוברים[22], כי ספר יצירה אינו טקסט מיסטי או מאגי ביסודו וכי פירושים ברוח זו ניתנו לו רק משלהי המאה ה-12 בפירושיהם של חסידי אשכנז וראשוני המקובלים. למרות הנחה זו בשנים האחרונות התגלו מספר עדויות שלפיהן זכה ספר יצירה לפירושים מיסטיים ומאגיים כבר במאה ה-10 לספירה[23]. מהדורות מוערות וביקורתיות: בשנת תשכ"ה (1965) הוציא לאור ר' בן ציון יאיר וינשטוק את "ספר יצירה השלם" מהדורה מוארת עם פירוש יוצר אור - ביאור מלוקט מכל פירושי הקדמונים, מהמקובלים והחסידים. מהדורה שנייה נדפסה בשנת תשמ"ג. בשנת 1971 ההדיר איתמר גרינולד מהדורה ביקורתית של הספר. בשנת 2008 הוציא לאור פטר היימן מהדורה מדעית עם תרגום לאנגלית בו הוא מציע את הטקסט הקדום ביותר של 'ספר יצירה' שאפשר להציג, כלומר הטקסט המופיע בכתבי היד הקדומים ביותר, ובנפרד את התוספות והפירושים שנכללו מאוחר יותר בתוך הטקסט. מאיר בר-אילן ערך מהדורת שחזור ופרסם אותה באופן מקוון באינטרנט. תרגומים
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
המקור
פירושיםקדמונים
מאוחרים
מחקר
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||
![ספר יצירה, שכ"ב, מנטובה, דפוס יעקב כהן מגאזולו[1], בית הספרים הלאומי האוניברסיטאי](%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%94.jpg)
.svg)