ה'תשפ"ד

ה'תשפ"ד (5,784) ובקיצור תשפ"ד – היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-16 בספטמבר 2023, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 2 באוקטובר 2024.
המולד של תשרי חל ביום שישי, 11 שעות ו-882 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג זחג. היא מעוברת, ואורכה 383 ימים.
זו שנה שנייה לשמיטה, ושנת 8 במחזור העיבור ה-305. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 16 (סימנה יויאז) במחזור השמש ה-207.
שנה זו היא שנת 1,955 לחורבן הבית, ושנת 2,335 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשפ"ד 76 שנות עצמאות.

• כ"ב בתשרי – התחילה מלחמת חרבות ברזל במתקפת הפתע על ישראל.
• כ"ג בתשרי – נפתחה החזית הצפונית במלחמת חרבות ברזל.
• כ"ח בתשרי – החל פינוי צפון רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל.
• ה' בחשוון – שתי ישראליות בעלות אזרחות אמריקאית, אשר נחטפו לתוך רצועת עזה במהלך מתקפת הפתע, היו הראשונות מבין החטופים ששוחררו משבי חמאס.
• י"א בחשוון – החלה הלחימה הקרקעית ברצועת עזה במסגרת מלחמת חרבות ברזל.
• ט"ו בחשוון – מבצע ראשית האור שבו חולצה חיילת מרצועת עזה
• (י"א בכסלו – י"ח בכסלו) – עסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס
• ג' בטבת – הריגת שלושת החטופים הישראלים בשג'אעייה בשוגג, על ידי כוחות צה"ל
• כ"א בטבת – חוסל סאלח אל-עארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, בתקיפת מל"ט ישראלי בביירות
• ג' באדר א' – מבצע יד זהב שבו חולצו שני אזרחים מרצועת עזה
• י"ח באדר א' – הבחירות לרשויות המקומיות בישראל
• כ"ב באדר ב' – ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי במסגרת תקיפת הקונסוליה האיראנית בדמשק המיוחסת לישראל
• ו' בניסן – מתקפת טילים וכטב"מים איראנית על ישראל, (התרחשה ב-13 באפריל בערב, ליל ו' בניסן).
• י"א בניסן – התקיפה הישראלית באיראן
• ב' בסיון – מבצע ארנון שבו חולצו ארבעה אזרחים מרצועת עזה
• י"ד בתמוז – מבצע יד ארוכה שבו תקפה ישראל יעדים הקשורים לחות'ים בעיר הנמל אל-חודיידה שבתימן.
• כ"א בתמוז – פגיעת הרקטה במג'דל שמס והירצחם של 12 נערים ונערות בגילאי 10–16
• כ"ד בתמוז – ההתנקשות בפואד שוכר שבוצעה על ידי ישראל בביירות שבלבנון
• כ"ה בתמוז – ההתנקשות באסמאעיל הנייה בטהרן שבאיראן
• ד' באלול – החל מבצע מחנות קיץ במסגרת זירת יהודה ושומרון במלחמת חרבות ברזל
• י"ד באלול וט"ו באלול – התפוצצות זימוניות חזבאללה
• ט"ז באלול – החל מבצע חיצי הצפון שבו חיל האוויר תקף אמצעי לחימה רבים בלבנון והתנקש בבכירים רבים בחזבאללה, בראשם אבראהים עקיל.
• כ"ד באלול – חיסול חסן נסראללה, עלי כרכי, בכירים נוספים בחזבאללה ועבאס נילפורושאן, במבצע סדר חדש
• כ"ט באלול – פיגוע הירי ביפו שבו נרצחו שבעה בני אדם
• כ"ט באלול – מתקפת טילים איראנית על ישראל, (התרחשה ב-1 באוקטובר בערב, ליל כ"ט באלול).

• חללי מתקפת הטרור על ישראל בכ"ב בתשרי:
  • יהונתן שטיינברג – מפקד חטיבת הנח"ל. נהרג בקרב בהתקלות מול מחבלים פלסטינים במהלך קרב כרם שלום. (נולד בה'תשמ"א)
  • אופיר ליבשטיין – ראש המועצה האזורית שער הנגב נרצח בחילופי אש עם מחבלים במהלך הטבח בכפר עזה. (נולד בה'תשל"ג)
  • אסף חממי – מפקד חטיבת קטיף. נהרג בהגנה על קיבוץ נירים. גופתו נחטפה לעזה. (נולד בה'תשמ"ג)
  • רועי לוי – מפקד היחידה הרב-ממדית. נהרג בחילופי אש עם מחבלים שחדרו מרצועת עזה בקרב רעים. (נולד בה'תשל"ט)
  • אלי גינסברג – מפקד יחידת הלוט"ר. נפל בקרב לבלימת הטבח בבארי. (נולד בה'תש"ם)
  • ענר שפירא – לוחם סיירת הנח"ל שהגן בגופו על שוהים ב"מיגונית המוות" ליד קיבוץ רעים, שם שהו שבעה אנשים שברחו מהטבח בפסטיבל נובה (נולד בה'תשס"א)
• כ"ג בתשרי – אלחנן קלמנזון, איש "המוסד" שהוביל את צוותו להגנה על קיבוץ בארי ולחילוץ התושבים. חברי צוותו, שזכו לכינוי "צוות אלחנן", זכו בפרס ישראל לגבורה אזרחית לשנת ה'תשפ"ד. (נולד בה'תשמ"ב)
• י"א בחשוון – הרב ברוך מרדכי אזרחי, ראש ישיבת עטרת ישראל וזקן חברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה. (נולד בה'תרפ"ט)
• י"ח בכסלו – שלמה אבינרי, חוקר בתחום מדעי המדינה והיסטוריון של הפילוסופיה הפוליטית. (נולד בה'תרצ"ג)
• כ"ט בכסלו – יצחק בן בשט – מפקד חפ"ק מח"ט גולני (שימש קודם לכן כמפקד חטיבת יפתח). נפל בקרב שג'אעייה. (נולד בה'תש"ם)
• כ"א בטבת – צבי זמיר, ראש "המוסד" לשעבר. (נולד בה'תרפ"ה)
• ה' בשבט – דרור קשטן, כדורגלן ומאמן כדורגל ישראלי (נולד בה'תש"ה)
• ט' בשבט – אמנון רובינשטיין, משפטן, פובליציסט וסופר ישראלי (נולד בה'תרצ"א)
• כ"ג בשבט – הרב ברוך ויסבקר, ראש ישיבת בית מתתיהו בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה (נולד בה'תש"א)
• כ"ד בשבט – רבי אלתר, מוזיקאי, כוכב ילדים ומלמד חרדי ישראלי (נולד בה'תש"ח)
• ג' באדר א' – ליאור פרחי, זמר ישראלי (נולד בה'תשל"א)
• ט"ו באדר א' – צ'רלי ביטון, פעיל חברתי ישראלי וחבר הכנסת מטעם חד"ש, ממייסדי הפנתרים השחורים (נולד בה'תש"ז)
• י"ט באדר א' – אברהם בייגה שוחט, איש ציבור ישראלי, חבר כנסת ושר אוצר. (נולד בה'תרצ"ו)
• ז' בניסן – נעמי פולני, זמרת, רקדנית ובמאית, כלת פרס ישראל. (נולדה בה'תרפ"ז)
• ב' באייר – רבי בן ציון רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא ובעל ספרי מבשר טוב. (נולד בה'תרצ"ה)
• כ"ז באייר – הרב משה קוטלרסקי, רב חסידי ששימש במגוון תפקידים בכירים בחסידות חב"ד
• ג' בתמוז – הרב יהודה דרעי, רבה הראשי של באר שבע וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל (נולד בה'תשי"ז)
• כ"ז באלול – דן תיכון, יו"ר הכנסת (נולד ב-ה'תרצ"ז)

להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.

ערך מורחב – שנת זחג

• שנה מסוג זחג, ובה 383 ימים.
• שנה מעוברת ובה שני חודשי אדר - אדר א' ואדר ב'. חג הפורים נחוג בשנה כזו באדר ב'. בנוסף, בי"ד באדר א' מציינים פורים קטן, ובט"ו באדר א' מציינים שושן פורים קטן.
• שנה "חסרה": שבה חשוון וכסלו בני 29 יום כל אחד

• י"ב בחשוון חל ביום שישי ולכן יום הזיכרון ליצחק רבין מוקדם ליום חמישי י"א בחשוון.
• י"ג באדר ב' חל בשבת, ולכן תענית אסתר מוקדמת ליום חמישי י"א באדר ב'.

• כ"ז בניסן חל ביום ראשון, ולכן יום הזיכרון לשואה ולגבורה נדחה ליום שני כ"ח בניסן (כלל זה הוחל משנת ה'תשנ"ז - 1997).

• ד' באייר חל ביום ראשון, ולכן יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נדחה ליום שני ה' באייר ויום העצמאות נדחה ליום שלישי ו' באייר (כלל זה הוחל משנת ה'תשס"ד - 2004).

• י' באייר חל בשבת, ולכן יום הרצל נדחה ליום ראשון י"א באייר.

• לוח עברי שנתי התשפ"ד – כל השנה בדף אחד – בכתובת זו אפשר להוריד בשני עיצובים שונים, מאתר הוצאת לוח הלוח העברי
• לוח תכנון לשנת תשפ"ד לוח תכנון להורדה כקובץ אקסל ניתן לעיצוב והדפסה מאתר חג שמח
• מה ראשי תיבות תשפ"ד? איחולים קצרצרים. יוחאי אורלן, אתר מילימילים