|
נתיב הל"ה
  נְתִיב הַל"ה (קרי: נתיב הלמד-הא) הוא קיבוץ בעמק האלה, מדרום לעיר בית שמש, על כביש 375. הקיבוץ שייך למועצה אזורית מטה יהודה. היסטוריההקיבוץ הוקם בתאריך 16–17 באוגוסט 1949 על ידי יוצאי פלוגה ד' בגדוד העמק מחטיבת יפתח של הפלמ"ח (גרעין פל"ד, תל כף – הכשרת עין חרוד בית השיטה)[3]. אליהם הצטרפה קבוצה של ניצולי שואה מפולין וגרמניה, שעברו הכשרה בבית השיטה במסגרת עליית הנוער[4]. הקיבוץ הוקם על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד על אדמות הכפר הערבי בית נטיף, שנכבש על ידי חטיבת הראל במבצע ההר, וננטש. הוא קרוי על שם מחלקת הל"ה, שניסתה להגיע לגוש עציון המנותק, וכל לוחמיה נפלו בקרב. בתחילה קראו לעצמם חברי הקיבוץ "קבוצת פלד" (ראשי תיבות: פלוגה ד') ובשילוב עם שם הכפר הערבי - "פלד - בית נטיף". בספטמבר 1949 החליטה ועדת השמות הממשלתית להחזיר לנקודה את שמה העברי מתקופת בית שני ולקרוא לקיבוץ "בית נֵֵטֶף". בעקבות בקשתם של הורי מחלקת הל"ה, שביקרו בקיבוץ ביום השנה השני לנפילת המחלקה, הוחלף שמו ל""נתיב הל"ה". השינוי הוכרז בטקס רשמי ביום השנה השלישי לנפילת המחלקה. המילה 'נתיב' בשם הקיבוץ משמרת את שמו של הכפר בית נטיף[5]. טקס העלייה על הקרקע לנקודת הקבע וקריאת הקיבוץ בשם "נתיב הל"ה", נערך ב-11 בינואר 1951. בטקס נכחו הורי מחלקת הל"ה. ראובן מס נאם בשם ההורים, והסופר והמשורר פוצ'ו מטעם מייסדי הקיבוץ. על ראש הגבעה שמעל הקיבוץ ניטעו 35 עצי ברוש בשתי שורות ובחצי קשת לזכר 35 הנופלים[6]. ביולי 1953 צורף הקיבוץ למועצה האזורית "עציונה" שהוקמה באותה עת ואיגדה את יישובי האזור (אחר כך קיבלה את השם "מועצה אזורית האלה" וב-1964 מוזגה לתוך מטה יהודה). חבר הקיבוץ, אהרן הראל, נבחר לתפקיד ראש המועצה[7]. בשנים הראשונות לאחר הקמתו היה הקיבוץ יישוב ספר מול הגבול הירדני, וסבל מפעולות של מסתננים וחילופי אש[8]. התקרית החמורה ביותר אירע ביולי 1954, כאשר אש נפתחה על שלושה חברי הקיבוץ מהצד הירדני, בשעה שעבדו בשדות הקיבוץ סמוך לגבול[9]. מדינת ישראל הגישה תלונה למועצת הביטחון על התקרית[10]. במהלך חקירת התקרית טען הצד הירדני כי השלושה עברו את קו הגבול, עיבדו אדמה בצד הירדני, והמשיכו להתקדם בתוך שטח ירדן למרות האזהרות[11]. ב-27 בינואר 1955 נערך טקס הסרת הלוט מעל האנדרטה לל"ה שהוקמה ליד הקיבוץ. בטקס נכחו יגאל אלון, חיים הרצוג ונציגי ההורים[12]. במקום נערך טקס זיכרון מאז מדי שנה[13]. בשנת 1960 ויתר הקיבוץ על חלק מהשטחים החקלאיים שהוקצו לו, לטובת המושבים נווה מיכאל (במקור רוגלית) ואביעזר שהוקמו ב-1958[14]. באוגוסט 1961 הושלמה הקמתו של בית תרבות, בתכנון האדריכל חנן הברון, שהוקדש לזכר הל"ה[15].  בשנת 1962 הקים עתי יפה, ביולוג ומחנך חבר הקיבוץ, גן בוטני במרכז הקיבוץ. במהלך השנים התרחב הגן בהדרגה והפך לאוסף טבע גדול וייחודי, בשטח של כ-3 דונמים (3,000 מטרים רבועים)[16][17]. במשך השנים קלט הקיבוץ גרעיני נח"ל, מרביתם בוגרי המחנות העולים, וכן קבוצות עולים מארגנטינה וברזיל. בקיבוץ פעלה בשנים 2002–2006 המכינה הקדם צבאית "נחשון" - המדרשה הישראלית למנהיגות חברתית, שלפני כן ישבה ביישוב הקהילתי ניל"י ומהקיבוץ עברה למצודת יואב. בשנת 2003 הוחלט בקיבוץ על מעבר למתכונת של קיבוץ מתחדש במסגרתו הופרטו חלק מהשירותים ובהמשך הופרטו כלל השירותים. עם זאת הקיבוץ מקיים מנגנון ערבות הדדית בין חבריו. בשנת 2007 הוקם בקיבוץ כפר האמנות האקולוגי של להקת המחול ורטיגו, ביוזמת הכוריאוגרפית והמנהלת האומנותית של הלהקה נעה ורטהים. בכפר מקפידים על ערכים ירוקים, מיחזור, אוכל אורגני והפחתה בצריכה. הכפר מפעיל סדנאות מחול ותנועה בשילוב עבודה חקלאית חווייתית[18]. בספטמבר 2014 הוקם בית הספר סאדברי עמק האלה, תחילה בגבעת ישעיהו, ונכון ל-2017 פועל בקיבוץ נתיב הל"ה, ויש בקהילתו כ-60 תלמידים[19]. כלכלהלקיבוץ רפת משותפת "רפת יהודה" עם הקיבוצים צרעה וצובה, פעילות חקלאית ענפה הכוללת גידולי שדה כמו: חמצה, פלפלת, חמניות ועוד מגוון של גידולי שדה; כרם ומטעי שקדים; הקיבוץ מחזיק גם שטחים חקלאיים רבים באזור קריית גת שבהם מתבצעת פעילות חקלאית ענפה, בקיבוץ גם קיים תאגיד נוי ופעילויות נוספות. בקיבוץ ממוקם "יקבי עמק האלה", שהוקם בשנת 2001, ובבעלות משותפת של מספר משקיעים. הכרמים של היקב ניטעו בשנת 1998 בשלושה מוקדים: עמק האלה, סמוך לקיבוץ נתיב הל"ה ומושב נס הרים. ביקב מיוצרים מעל 300 אלף בקבוקים בשנה, מחציתם נמכרים לשוק המקומי בישראל ומחציתם לייצוא. ביקב מועסקים כ-20 עובדים[20]. מפעל תמי 4
בשנת 1970 הוקם בקיבוץ מפעל אלקטרוניקה - תנ"ה (תעשיות נתיב הל"ה) ביוזמת חבר הקיבוץ מאיר ויזל, במטרה לספק מקור פרנסה נוסף, מאחר שענף החקלאות לא סיפק הכנסה מספקת. המפעל החל את דרכו כמפעל לזיווד אלקטרוני בקבלנות משנה ועד אמצע שנות ה-70 עבדו בו 15 חברים. כדי להבטיח הכנסה קבוע ויציבה במפעל, הוחל בחיפוש אחר מוצר אותו יכלו לייצר ולשווק כמוצר מדף[21]. בשנת 1975 רכשה תנ"ה את חברת "קור", מפעל לייצור מכשירים לקירור משקאות, ובשנת 1978 החל המפעל לפתח מכשיר טיהור מים ביתי - תמי 3, באמצעות שיתוף מומחים מהטכניון, שהציעו לתנ"ה טכנולוגיה חדשנית לטיהור מים[22]. במהלך השנים מכר הקיבוץ את רוב מניות המפעל למשקיעים שונים, אך המשיך להחזיק בכשליש מהבעלות[23]. ביולי 2009 רכשה חברת שטראוס את מלא הבעלות בחברת תנ"ה לפי שווי של 325 מיליון שקל[24]. הקיבוץ החליט להעביר לחברים רק חלק מהתמורה ממכירת החברה. מהסכום שקיבל הקיבוץ לאחר ניכוי מס שהסתכם ב-90 מיליון שקל. 45 מיליון שקל מהתמורה הפריש הקיבוץ לצבירת פנסיה לחבריו, 10 מיליון שקל יועדו להקמת קרן לעזרה הדדית ושיקום תשתיות וכ-30 מיליון שקל חולקו לחברים[25]. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
נתיב הל"ה בעמק האלה, מבט ממערב
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
