תרבות שוודיה

ראשית התרבות השוודית בתרבות הסקנדינבית בדומה לשכנתיה הנורדיות. מתקופה זו ידועה המיתולוגיה הנורדית. לאחר קבלת הנצרות הקתולית בסביבות המאה האחת עשרה ספגה שוודיה את השפעות ארצות מערב אירופה. תרבויות שונות השפיעו בתקופות שונות, תחילה היו השפעות אנגליות, במסגרת הפלישות הוויקינגיות לאנגליה. במאה השמונה עשרה הושפעה שוודיה בהנהגת המלך גוסטב השלישי מצרפת ובמאה התשע עשרה מגרמניה.

השוודים מגלים גישה מסורתית כלפי סגנון חייהם ומגוריהם, ומעדיפים מגורים בבתים הצמודים אל הקרקע וקרובים למקורות המים הרבים, לאגמים ולנהרות. רוב האנשים חיים מאז ראשית המאה ה-20 בערים, אולם מקפידים להחזיק בית-קיט באזורי הכפר, ליד אחד הנהרות והיערות, על פי רוב אלו הם צריפי עץ אדמדמים - המזוהים בכל העולם כ"בקתה שוודית".

החברה השוודית היא חילונית באופייה, אם כי עד למאה העשרים ואחת למדינה הייתה דת רשמית - לותרניזם. שוודיה ניצבת בראש המדינות השוויוניות ביחסן לנכים, נשים, מיעוטי מגדר ומיעוטים אתניים באירופה ובעולם. החוק השוודי מעודד השתתפות שווה בנטל המשפחתי בין הגבר והאישה^[1].

צפיפות האוכלוסייה הנמוכה, והעובדה שהטבע השוודי הוא רחב-ידיים, הביאו להתפתחות של תרבות מחנאות וטיולים המקיפה את כל חלקי הארץ ובמיוחד את הצפון הבתולי ואת ארכיפלג האיים, כאשר בחודשי הקיץ זוהי צורת הבילוי המועדפת. עיקרון אָלְמֵנְס רֵט, זכות הגישה הציבורית, המאפשרת לכל אדם, בכל מקום במדינה, להקים אוהל בכל שטח ובלבד שהשטח אינו פרטי, ולקטוף פרחים ופירות יער באין מפריע.

בחודשי החורף נוהגים השוודים להחליק על האגמים הקפואים או לאורך החוף. כמו כן פופולריים אתרי הסקי ברמות מערב-המרכז, הקרובות לגבול עם נורווגיה.

כדורגל והוקי קרח הם שני ענפי הספורט הנפוצים ביותר, ויותר ויותר נשים משתתפות בהם כיום. נבחרת שוודיה בכדורגל זכתה להצלחה גדולה בגביע העולם בכדורגל. פעם אחת היא סיימה במקום השני, ב-1958 כשאירחה את הטורניר, והפסידה לברזיל במשחק הגמר, ופעמיים היא סיימה במקום השלישי (ב-1950 וב-1994). ההופעה הטובה ביותר של נבחרת שוודיה באליפות אירופה בכדורגל הייתה ב-1992 כשאירחה את הטורניר, והעפילה עד לשלב חצי הגמר. כמו כן, זכתה הנבחרת במדליית הזהב במשחקים האולימפיים ב-1948. באליפות המדינות הנורדיות בכדורגל, זכתה תשע פעמים. נבחרת שוודיה בכדורגל נשים נחשבת לאחת מנבחרות הנשים הטובות בעולם, והיא זכתה פעם אחת באליפות אירופה וסיימה שנייה בגביע העולמי ב-2003. כמו כן זכתה שלוש פעמים בגביע אלגארבה. ליגת העל השוודית, היא ליגה מקצוענית בה משחקים 16 מועדונים, והיא מבוססת על שיטת עלייה וירידה עם ליגת המשנה, הסופרטן. העונה נמשכת מסוף מרץ או תחילת אפריל עד לתחילת נובמבר, כאשר כל קבוצה מה-16 משחקת 30 משחקים בעונה.

הפולקלור השוודי עדיין תופס מקום בחיים היומיום בשוודיה. לדוגמה הצבה של מכשפת מטבח במטבחים ודלתות הבית. כיתר העמים הנורדים רווחת האמונה בקיומם של טרולים, כמביאי מזל טוב או מזל רע, וגם ניתן לראות שוודים העונדים שרשרת, הפטיש מיולניר של תור. אמונה עממית נוספת גורפת כי אין לאכול ממתקים במהלך השבוע, ולכן יום שבת ידוע כיום אכילת הממתקים.^{[דרוש מקור]}

בעקבות תרגום הביבליה לשוודית בשליחות המלך גוסטב ואסה (התנך של גוסטב ואסה) והבאת הרפורמציה הפרוטסטנטית לשוודיה, עברה השפה השוודית סטנדרטיזציה והחלה להיכתב בה ספרות (עד אז לטינית הייתה מקובלת כשפת כתיבה). יוהאן אוגוסט סטרינדברג נחשב לאחד הסופרים השוודים המרכזיים ואחד מאבות התיאטרון המודרני. עבודותיו משתייכות לשני זרמים עיקריים באומנות: נטורליזם ואקספרסיוניזם. בין סופרי הילדים הידועים בעולם נמנים אסטריד לינדגרן שסדרת ספריה על בילבי תורגמה לשפות רבות ועל שמה פרס בינלאומי לספרות ילדים. סלמה לגרלף הייתה סופרת שוודית והאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לספרות שכתבה לילדים ומבוגרים. ספרה הידוע הוא מסע הפלאים של נילס הולגרסון. במאה העשרים ואחת נודעו סופרי המתח הנינג מנקל וסטיג לרסון.

פרס נובל לספרות מוענק מדי שנה, החל משנת 1901. האקדמיה השוודית, שהוקמה ב-1786 בידי המלך גוסטב השלישי בהשראת האקדמיה הצרפתית, היא זו הקובעת את זהות מקבל הפרס שנחשב ליוקרתי בעולם הספרות. שמונה סופרים שוודים קיבלו את הפרס.

צורת תיאטרון קומי חובבני שנוצרה בשוודיה היא הספקס.

אמנים שוודים רבים זכו להצלחה חוצת יבשות, בהם הידועים הם הבמאי אינגמר ברגמן, להקת אבבא, שתקליטיה נמכרו בלמעלה מ-300 מיליון עותקים, ולהקת רוקסט. בעשור השני של המאה העשרים ואחת שוודים ידועים בתרבות הפופולרית בעולם היו הדיג'יי אביצ'י ואושיית היוטיוב פיודיפאי.

ערך מורחב – שוודיה באירוויזיון

שוודיה נטלה חלק באירוויזיון 59 פעמים החל מהצטרפותה לתחרות ב-1958, והיא נעדרה מהתחרות שלוש פעמים ב-1964, 1970 ו-1976.

החל מ-1959 השיר השוודי לתחרות נבחר באמצעות תחרות טלוויזיה שנתית אשר נקראת "מלודיפסטיבלן". נכון ל-2024, שוודיה היא המדינה הנורדית המצליחה ביותר בתחרות, כאשר היא ניצחה 7 פעמים ב-1974, 1984, 1991, 1999, 2012, 2015, 2023. נכון לשנת 2023, שוודיה נמצאת בתיקו במספר הניצחונות בתחרות עם אירלנד, שקבעה את השיא ל שבע זכיות כבר בשנת 1996.

על המוזיאונים הבולטים המשקפים את התרבות השוודית נמנים:

• מוזיאון האמנות של גטבורג
• מוזיאון האמנות של מאלמה
• המוזיאון היהודי בסטוקהולם
• המוזיאון להיסטוריה של הטבע (סטוקהולם)
• מוזיאון ואסה
• טירת מאלמה
• מוזיאון ההיסטוריה הצבאית והמלכותית של שוודיה

ערך מורחב – המטבח השוודי

המטבח השוודי עושה שימוש רב בחומרי הגלם הטבעיים הרבים המצויים בארץ, בחופיה ובמקורות המים שלה, והמנות המסורתיות שלו אהובות מאוד בממלכה. אלה כוללות את דג ההרינג; כדורי בשר ברוטב עם ריבת פירות יער ותפוחי אדמה; נקניקיית פאלון מדלרנה; לחם שיפון וקרקרים - אותם נהוג לאכול עם גבינה קשה, ושימוש רב בשמיר. בצפון מכינים נקניק מיובש מבשר האייל. ב-"Fettisdagen", "יום שלישי השמן", היום שלפני יום רביעי של האפר, נהוג לאכול עוגות מתוקות בשם "סמלה" (Semla). ב־25 במרץ מונהג יום הוופל בשוודיה (בשוודית, våffeldagen) אשר נהוג לאכול ופל. בעבר היה ידוע בשם חג הבשורה. עונת ציד סרטן הנהרות נחגגת בסוף הקיץ במסיבת סרטן הנהרות, בה הוא נאכל מורתח במי מלח ומתובל בשמיר טרי.

סמרגוסבורד הוא מונח קולינרי שוודי שזכה לפרסום רב. מדובר בסעודת מזנון עשירה הכוללת שלל מנות חמות וקרות, גבינות, דגים ובשרים סמרגוסבורד מוגש בעיקר בעונת החורף לאורך תקופת עונת חג המולד^[2].

צריכת משקאות כהילים נתונה לפיקוח הדוק של המדינה. משקאות המכילים יותר מ-3.5% אלכוהול נמכרים בלעדית ברשת המונופול הממשלתי, סיסטם בולגט (Systembolaget (אנ')), והצריכה מעוגנת בחוקים נוקשים. סיסטם בולגט מהווה את אחד המונופולים הבודדים שנשארו בשוודיה לאחר תקופת ההפרטה הגדולה שנעשתה בשנות ה-90. משקאות מסורתיים הם מסוג ברנווין (Brännvin, "יין שרוף"), הקרוב לוודקה, ובאירועי חג נוהגים לשתות אותם כשנאפס (כוס קטנה של משקה מחוזק ולעיתים מתובל). אקווביט (Akvavit) הוא ברנווין עם תוספת קימל ושמיר. יין מתובל (Glögg) נפוץ בעיקר סביב חג המולד והשנה החדשה ונהוג להגישו חם.

הפסקת קפה השוודית נקראת ה"פיקה" (בשוודית: fika), שמשמשת "הפסקת קפה ועוגה" באמצע יום העבודה (בנוסף להפסקת הצהריים)^[3].

ה"פיקה", מעוגנת בחוקי העבודה בשוודיה, מתוארת כ"הכמוסה הלוכדת במדויק את תרבות העבודה המקומית". במרבית מקומות העבודה בשוודיה, "פיקה" היא חלק מלוח הזמנים ופעם בשבוע כל המשרד יוצא לחצי שעה של קפה ועוגה על חשבון העבודה^[4].

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא מבוסס על מקור לא מתאים ומכיך קביעות נחרצות.

הנימוס בשוודיה מחייב חליצת הנעליים כשהם מגיעים לבית של מישהו אחר, והשארתן בכניסה.

ביטוי ידוע בשוודית הוא "לאגום" (בשוודית: Lagom), שמשמעו המילולי "להשתלב". בתרגום חופשי, משמעו "לא הרבה מדי ולא קצת מדי; ללכת בעדינות בדרך האמצע, לא להגזים, לא לבלוט, להיות בסדר עם כולם, לא לקחת יותר מכפי חלקך". גישה זו מקורה בעקרונות הלותרניזם^[5].

• כלכלת שוודיה

מדיה וקבצים בנושא תרבות שוודיה בוויקישיתוף

• הדף "תרבות ומסורת" (בשוודית: CULTURE & TRADITIONS), האתר הרשמי של ממשלת שוודיה.