יום רביעי של האפר
יום רביעי של האפר (בלטינית: Dies Cinerum; בערבית: أربعاء الرماد, בתעתיק: "ארבעא אל ראמד") הוא אחד מהימים הקדושים לנצרות המערבית, ומציין יום אבל שבו מתחילים ימי התענית. ביום זה נוהגים המאמינים למרוח אפר בצורת צלב על ראשם או על מצחם לאות אבל ועשיית תשובה, כהכנה לזיכרון מעשה הגאולה של ישו בפסחא. התענית"יום רביעי של האפר" הוא היום הראשון מתוך תקופת אבל של 40 ימים, המכונה "התענית". תקופה זו מציינת את הימים שהובילו לצליבתו של ישו ומסתיימת ביום המיוחס לקימתו לתחייה. יום זה חל 46 יום לפני חג הפסחא, כך שהוא תמיד נחגג ביום רביעי בין 4 בפברואר ל-10 במרץ. 46 הימים שבין יום רביעי של האפר ובין יום הראשון של חג הפסחא כוללים 40 ימי אבל וששה ימי ראשון בהם מנהג האבל אינו חל. בתקופה זו על הנוצרים המאמינים לנהוג מנהגי אבלות חלקיים. סיומה של תקופת התענית הוא ביום שישי הטוב, שבו לפי המסורת נצלב ישו, ושלושה ימים אחר כך, בחג הפסחא, שבו שב לתחייה. עד כינוסה של מועצת הוותיקן השנייה התנזרו במערב 40 יום מבשר. אולם משנת 1966 ואילך מקיימים את ימי הצום וההינזרות מבשר רק ביום רביעי של האפר וביום שישי הטוב, על פי תקנת האפיפיור פאולוס השישי. מנהגיםלקראת יום רביעי של האפר שורפים את כפות הדקלים שנשמרו מיום ראשון של הדקלים שנחגג שבוע לפני הפסחא אשתקד, ובאפר המתקבל משתמשים בטקס בכנסייה. "יום רביעי של האפר" מצוין ברחבי העולם הנוצרי ביום שלמחרת "יום שלישי השמן", הוא המרדי גרא. הקרנבלים שנערכים ברחבי אמריקה הלטינית, נערכים בתחילת השבוע של יום רביעי של האפר. קישורים חיצוניים
|