|
סטיג לרסון
קרל סטיג-ארלנד "סטיג" לרסון (בשוודית Karl Stig-Erland Larsson; 15 באוגוסט 1954 - 9 בנובמבר 2004) היה סופר, עיתונאי ופעיל פוליטי שוודי. נודע בזכות כתיבת סדרת ספרי המתח "טרילוגיית מילניום" שזכתה להצלחה עולמית לאחר מותו. חייולרסון נולד בכפר סקלפטהמן שליד העיירה סקלפטאה שבצפון מזרח שוודיה ומשפחתו עברה לאומאו זמן קצר אחר כך. עד גיל תשע גדל אצל סבו וסבתו, כשהוריו ניסו את מזלם בסטוקהולם. הוא שרת שירות חובה בצבא שוודיה ואחר כך נסע לאתיופיה לסייע למורדים מאריתריאה. הוא ניסה להתקבל ללא הצלחה לבית הספר לעיתונות בסטוקהולם, מקום הכשרתם של רבים מהעיתונאים הידועים של שוודיה. במקום זאת נהיה למעצב גרפי. בתחילת דרכו היה פעיל במפלגה הקומוניסטית השוודית "ליגת העובדים הקומוניסטים" (Kommunistiska Arbetareförbundet). הוא היה גם אחד מחובבי המדע הבדיוני הנודעים בשוודיה, והתפרנס מעבודה כצלם. בשנות העשרים לחייו שינה את שמו מהשם "Stig" לשם "Stieg" בו התפרסם. הגייתם של שני השמות זהה (סטיג). שינוי השם בוצע משום שבאותו זמן פגש בצלם נוסף בעל אמביציות ספרותיות שנשא את השם סטיג לרסון. השניים חשבו כי בעתיד יתפרסמו, ולכן על אחד מהם לשנות את הכתיב של שמו. ואכן, לימים, הפכו שניהם לסופרים ידועים בשוודיה. זמן מה ערך את המגזין הטרוצקיסטי "Fjärde internationalen" (האינטרנציונל הרביעי) וכתב עבור מגזיני שמאל נוספים. כן שימש ככותב וכעורך עבור מגזיני מדע בדיוני שוודים, ובין השנים 1978–1979 היה נשיא מועדון המעריצים הגדול ביותר בשוודיה לנושאי מדע בדיוני, "Skandinavisk Förening för Science Fiction" (האגודה הסקנדינבית למדע בדיוני - SFSF). כן עבד כמעצב גרפי עבור סוכנות הידיעות הגדולה בשוודיה (Tidningarnas Telegrambyrå - TT) בין 1977 ל-1999. אמונתו הפוליטית של לרסון וחוויותיו כעיתונאי הובילו אותו לייסוד "מוסד אקספו השוודי", מוסד שהתמחה במאבק נגד הימין הקיצוני בשוודיה, על מנת לסתור את השפעות "תרבות הכוח הלבן" בקרב הצעירים ובבתי הספר. במסגרת זו ייסד מגזין בשם "אקספו" (Expo). לרסון הפך ללוחם חשוב במאבק נגד הימין הקיצוני והגזענות בשוודיה. הוא הפך לנואם משפיע, והופיע בעימותים מתוקשרים כנגד אנשי ימין. במשך שנים חי תחת איומים על חייו מצד אויביו הפוליטיים. בגיל 50 מת לרסון בסטוקהולם כתוצאה מהתקף לב. שמועות כי אויביו הפוליטיים פגעו בו התבררו כלא מבוססות[1]. לאחר מותו התגלעו סכסוכים בין מקורביו בקשר לירושתו. הוא לא הותיר צוואה תקפה, ולכן בת זוגו מזה 32 שנים, הארכיטקטית אווה גבריאלסון, לא ירשה דבר, כיוון שלא נישאו מעולם. גבריאלסון מצויה בסכסוך ממושך עם משפחתו של לרסון על עזבונו הנאמד בעשרות מיליוני דולרים[2]. בשנת 2011 פרסמה גבריאלסון ספר אוטוביוגרפי, העוסק בחייה עם לרסון ובמאבקה במשפחתו[3]. ספריולרסון הותיר אחריו שלושה ספרים שלמים, שלא התפרסמו בחייו. הוא כתב אותם כתחביב, ועד זמן קצר לפני מותו לא ניסה לפרסמם. הספר הראשון התפרסם בשוודיה בשנת 2005 תחת הכותרת "Män som hatar kvinnor" (גברים השונאים נשים) ונודע בעולם בשם "נערה עם קעקוע דרקון". הספר זכה להצלחה בסקנדינביה ובעולם כולו, נמכר ב-14 מיליון עותקים, ותורגם ל-40 שפות[4]. הספרים יצאו לאור כטרילוגיה המכונה "טרילוגיית מילניום" ("מילניום" הוא מגזין בו עובד גיבור הספרים). לרסון הותיר חלקים גדולים מהספר הרביעי על מחשב הנמצא ברשותה של גבריאלסון, וכן תקצירים לספרים נוספים בסדרה שהייתה אמורה להגיע לעשרה ספרים[5]. הספר הראשון בסדרה, "נערה עם קעקוע דרקון", הוסרט ויצא לאקרנים בשוודיה ב-2009. גם הספרים "הנערה ששיחקה באש" ו"הנערה שבעטה בקן הצרעות" עובדו לקולנוע ויצאו לאקרנים בשנים 2009 ו-2010. סדרת הספרים מציגה שני גיבורים עיקריים, עיתונאי בשם מיכאל בלומקוויסט, והאקרית מחשבים בשם ליסבת סלאנדר. לאורך הספרים נרמזת זיקה בין הגיבורים לגיבוריה של אסטריד לינדגרן. השם בלומקוויסט זהה ל"קאלה בלומקוויסט", בלש צעיר ביצירותיה של לינדגרן, ואילו סלאנדר מזכירה בתכונותיה ובהתנהגותה את בילבי. בלומקוויסט, גבר בשנות הארבעים המוקדמות לחייו, מייסד מגזין עצמאי בשם "מילניום", וניחן בכישרון בלשי, אותו הוא מנצל הן כעיתונאי חוקר, והן לפתרון תעלומות. סלאנדר היא האקרית מחשבים בת 24 העובדת בחברה בשם "מילטון סקיוריטי" המספקת שירותי אבטחה. הספרים מתייחסים בהומור ובביקורת גלויה לחברה השוודית בת ימינו, ומוקיעים תופעות חברתיות של שחיתות תאגידית. כל שלושת הספרים - "נערה עם קעקוע דרקון" (2009), "הנערה ששיחקה באש" ו"הנערה שבעטה בקן הצרעות" (2010) - יצאו לאור בעברית בהוצאת מודן, בתרגומה של רות שפירא. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
