|
אבבא
 אַבְּבָּא (ABBA) היא להקת פופ שוודית, שהייתה פעילה בין השנים 1972 ל-1982 ושרה באנגלית. נחשבת לאחת הלהקות המצליחות ביותר בכל הזמנים. הלהקה זכתה להצלחה גדולה ומכירות האלבומים שלה, הנמשכות עד היום, שניות רק למכירות הביטלס ועומדות על למעלה מ-300 מיליון עותקים. שירי הלהקה זכו לפרסום עולמי; הידועים שבהם הם: "ווטרלו" (Waterloo), שב-2005 זכה בתואר "שיר האירוויזיון של כל הזמנים", "מאמה מיה", "SOS" ועוד רבים אחרים. היסטוריהשנות השישים: לפני הקמת הלהקהמייסדי הלהקה היו הזמרים וכותבי השירים של הלהקה, ביורן אולבאוס ובני אנדרסון, שנפגשו במסיבה באביב 1966 והחליטו שעליהם "לאחד כוחות" וליצור מוזיקה ביחד. הרעיון לא התממש בהתחלה, משום שבני היה באותו הזמן קלידן בלהקה שוודית פופולרית בשם Hep stars. בהופעה במאלמה הכיר בני את הזמרת אנני-פריד לינגסטד. היא הייתה אז בת עשרים ונהגה להופיע עם זמרים שונים. כמו כן, היא הופיעה בפסטיבלים שונים ביפן ובוונצואלה, ובנוסף, הספיקה כבר להפוך לאם לשני ילדים. ב-1969 נפגשו ביורן ואנייטה פלטסקוג בתוכנית בטלוויזיה השוודית והתאהבו. בתחילה הופיעו והקליטו רק ביורן ובני ביחד. שירם הראשון המשותף היה "היא הנערה בשבילי", שנכתב עבור סרט ארוטי שוודי בשם "אינגה" ב-1969. 1970–1973: הקמת הלהקהבשנת 1970 הוציאו את האלבום "Lycka" (בעברית: מזל) שהוקלט בשוודית. הסינגל מתוך האלבום נקרא "היי אשמאי זקן", ופרידה ואנייטה ביצעו בו את קולות הרקע. ב-1971 חתם ההרכב על חוזה עם חברת ההקלטות השוודית Polar והתחיל להקליט. שתי הזמרות הפכו לסולניות ההרכב במקום הבנים, והסינגל "People Need Love", היה השיר הראשון של הלהקה שהצליח מאוד ביפן ב-1972. ביולי 1971 ביורן ואנייטה נישאו, ושבע שנים אחר כך בני ופרידה עשו כמותם, כשהלהקה כבר הייתה בשיאה. תחילה נקראה הלהקה בשם הלא קליט "אנייטה, ביורן, בני, ואנני-פריד" ודרוש היה שם חדש. אמרגן הלהקה, סטיג אנדרסון, בחר באותיות הראשונות בשמותיהם הפרטיים וצירפן לשם "אבבא", אך אז התעוררה בעיה נוספת: בשוודיה כבר הייתה קיימת חברה לייצור שימורי דגים בשם זה (החברה קיימת עד היום). לאחר דין ודברים קצר הסכימה החברה שגם הלהקה החדשה תיקרא "אבבא". 1974–1976: פריצת הדרךבפברואר 1973 ניסתה הלהקה להגיע לתחרות האירוויזיון עם השיר "Ring Ring". השיר לא הצליח להיכנס לתחרות, אך למרות זאת, הצליח בקרב הקהל השוודי כשהגיע למקום השלישי בקדם האירוויזיון (המלודיפסטיבלן). שנה אחר כך, באירוויזיון 1974, השתתפה הלהקה שוב עם השיר "Waterloo", וזכתה בתחרות. שיר זה גם נבחר ב-2005 כשיר היובל באירוויזיון. השיר, והאלבום בשם זה, נמכרו בהצלחה גדולה בבריטניה. לאחר הזכייה הוציאה הלהקה עוד כ-18 להיטים, שמונה מהם הגיעו לפסגת מצעד הפזמונים הבריטי: "Mamma Mia" (1976), "Fernando" (1976), "Dancing Queen" (1976), "Knowing Me, Knowing You" (1977), "The Name Of The Game" (1977), "Take A Chance On Me" (1978), "The Winner Takes It All" (1980) ו-"Super Trouper" (1980). 1976–1981: שיא ההצלחהביוני 1976 הופיעו אבבא בחתונתו של מלך שוודיה. בפברואר 1977 יצאו למסע הופעות באוסטרליה, אך בבריטניה הופיעו בשתי הופעותיהם הגדולות והחשובות ביותר: לאולם "אלברט הול" (9,000 מקומות ישיבה) הוזמנו 3.5 מיליון כרטיסים. את רוב השנה בילתה הלהקה במסע הופעות, והמופע האחרון באוסטרליה צולם לסרט "ABBA - The Movie". בספטמבר 1979, בהופעה באדמונטון, פתחה אבבא את סיבוב ההופעות בצפון אמריקה. ב-9 בינואר 1979 השתתפו חברי הלהקה במופע התרמה ליוניצ"ף בניו יורק ואף תרמו לארגון את ההכנסות מהסינגל "Chiquitita". אבבא נודעו גם בשל התלבושות הצבעוניות שלהם, אשר בתקופת שנות ה-70, התאימו מאד לרוח הזמן. גם הקליפים שלהם התפרסמו מאוד, והיו לדוגמה ראשונה לז'אנר שכזה. רוב הקליפים בוימו בידי לאסה הלסטרם (שגם ביים את הסרט שלהם, "ABBA - The Movie"). חלק מהקליפים נחשבים לקלאסיקה. רוב הקליפים נאספו ב-"DVDs ABBA Gold" וב-"The Definitive Collection". 1981–1982: הדעיכה והפירוק בשנת 1981 יצא אלבום האולפן האחרון של הלהקה "The Visitors". לאחריו, הקליטו חברי הלהקה עוד שישה שירים שהיו מיועדים לצאת באלבום אולפן נוסף, אך העבודה על האלבום ההוא מעולם לא הושלמה, ורוב השירים יצאו בהדרגה כסינגלים או באוספים מאוחרים יותר. ששת השירים האחרונים שאבבא הקליטה הם: "Just Like That", "Cassandra", "You Owe Me One", "I Am The City", "The Day Before You Came" ו-"Under Attack". הלהקה מעולם לא הכריזה רשמית על פירוק, אך מאז נובמבר 1982 הם לא הקליטו או הופיעו יחדיו. מקובל להניח שמשברים בזוגיות בקרב חברי הלהקה הם שהביאו לפירוק, אך הגירושים אינם הגורם היחיד שהביא לפירוקה. אנייטה וביורן התגרשו כבר ב-1980, אחרי תשע שנים של נישואים, שבמהלכן נולדו להם שני ילדים – לינדה וכריסטיאן. למרות הגירושים, הם המשיכו לעבוד יחד במסגרת הלהקה במשך שלוש שנים פוריות נוספות. בדיעבד היו אלה שנות השיא של הלהקה. הגירושין של פרידה ובני ב-1981 הפכו את האווירה בקרב חברי הלהקה לקשה וטעונה יותר, אך ביורן הקפיד לציין בכל הראיונות, שבחברה השוודית גירושים הם תופעה מאוד נפוצה, ואין בכך כדי לפגוע בקשר המקצועי בין גרושים. במקביל, ניכרה מאז 1981 דעיכה במידת ההצלחה שלה זכתה הלהקה במצעדי הפזמונים ובמכירות אלבומים וסינגלים. בעוד שבשנת 1980 שני להיטים מהאלבום Super Trouper – "המנצח זוכה בכל" ושיר הנושא – זינקו למקום הראשון במצעדים בבריטניה, ארצות הברית, אוסטרליה, גרמניה, שוודיה ומדינות נוספות, שנה לאחר מכן, הסינגל "One Of Us" הגיע רק למקום השלישי במצעד הבריטי. הסינגלים שיצאו אחריו לא הצליחו להשתחל ל-20 הגדולים. גם המכירות של אלבום האולפן האחרון, "The Visitors", משנת 1981 היו נמוכות באופן משמעותי מהמקובל עבור אלבומי אולפן קודמים של הלהקה. מלבד הדעיכה במצעדים, מבקרים מוזיקליים, מעריצים ויותר מכל, חברי הלהקה עצמם, מודים שחלק מהקלטות האולפן האחרונות של הלהקה התאפיינו ברמה טכנית ומקצועית לא מספקת. משום כך, בני וביורן גנזו שני שירים: "I Am The City" (שהתפרסם בסופו של דבר רק ב-1993 באוסף "More Abba Gold") והשיר "Just Like That" שנותר גנוז עד עצם היום הזה, אך קטעים ממנו דלפו לקהל הרחב, לאחר שפורצים הצליחו לגנוב קלטת דמו של השיר מהמכונית של ביורן אולבאוס. מבין השירים האחרונים שכן שוחררו, "You Owe Me One" ו-"Under Attack", ניכר פיחות ביכולות המקצועיות של הלהקה – הטקסטים סתמיים והעיבודים דלים למדי. יוצא דופן הוא השיר "היום שלפני בואך" (The Day Before You Came), שנחשב ליצירת מופת בקרב מעריצים ומבקרים מוזיקליים, והוא גם השיר האחרון שהלהקה הקליטה. גורם נוסף שהוביל לפירוק הלהקה הוא הפזילה לקריירות עצמאיות. בשנת 1982 הוציאה פרידה את אלבום הסולו "Something's Going On". היא אמנם הוציאה לאור מספר אלבומי סולו קודמים במקביל לעבודתה בלהקה, אך "Something's Going On" הופק על ידי פיל קולינס מג'נסיס והוקלט באנגלית, בעוד שאת אלבומי הסולו הקודמים שלה הפיק בעלה דאז וחבר הלהקה, בני אנדרסון, והם הופצו רק בשוודיה. אנייטה הוציאה ב-1983 אלבום סולו באנגלית בשם "Wrap Your Arms Around Me" בהפקת מיק צ'פמן, שהתפרסם עוד קודם לכן בין היתר כמפיק של בלונדי. במקביל, הבנים פרשו לכתיבת שני מחזות זמר מפרי עטם: "Chess" באנגלית, שזכה להצלחה רבה בלונדון ושני להיטים מתוכו הגיעו לפסגות המצעדים בעולם: "I Know Him So Well" ו-"One Night In Bangkok". כמו כן, הם כתבו מחזמר שוודי בשם "קריסטינה מדובנמולה" – אפוס אודות ההגירה משוודיה לארצות הברית במאה ה-19. 1982−הווה: לאחר פירוק הלהקה בני וביורן הפיקו יחד את אלבום הקונספט למחזמר Chess במהלך 1984. המחזמר עצמו הושק ב-1986 בווסט אנד בלונדון ורץ שם במשך שלוש שנים. עלילת המחזמר התמקדה במשולש רומנטי בין שחקני שחמט מארצות הברית ומרוסיה. המחזמר נוצר בהשראת המאבק בין ארצות הברית לבין ברית המועצות במהלך תקופת המלחמה הקרה, תקופה בה שתי המדינות רצו לזכות בתחרויות השחמט הבינלאומיות לצורכי תעמולה. המחזמר הכיל בין היתר את הלהיט "One Night in Bangkok", אשר זכה להצלחה רבה במצעדי הפזמונים באותה העת. ב-1988 עלה המופע גם בברודוויי, אך ירד אחרי מספר שבועות בשל ביקורות נוקבות. בשנת 2003 הושק בשוודיה גרסה מחודשת למחזמר בשפה השוודית, הפעם בשם "Chess På Svenska". כמו כן, בני וביורן הפיקו ביחד מחזמר נוסף בשם "Kristina från Duvemåla", אשר הושק לראשונה בשוודיה באוקטובר 1995 והתבסס על ארבעה רומנים מאת הסופר השוודי וילהלם מוברג, אשר עלילתם התמקדה במשפחה ענייה אשר מהגרת משוודיה לאמריקה במהלך המאה ה-19. אנייטה ופרידה יצאו לקריירות סולו לאחר ההתפצלות של ABBA. פרידה הוציאה ב-1982 אלבום בשם "Something's Going On", ואילו אנייטה הוציאה את האלבום "Wrap Your Arms Around Me" ב-1983. שתיהן המשיכו להוציא חומר משלהן. על אף שהלהקה זכתה לתשומת לב מועטה במהלך אמצע שנות ה-80, בתחילת שנות התשעים חלה התעניינות מחודשת בלהקה, בעיקר בשל גרסאות הכיסוי לשירי הלהקה שהפיקה להקת Erasure. השירים יצאו לשווקים במיני-אלבום בשם "Abba-esque", אשר זכה להצלחה רבה במצעדים באביב 1992. בספטמבר 1992 יצא לשווקים אלבום האוסף של הלהקה "ABBA Gold: Greatest Hits", אשר הפך לאורך השנים לאלבום הנמכר ביותר של הלהקה ומכר מעל ל-28 מיליון עותקים ברחבי העולם. בשנת 1999 הוקמה בשוודיה להקת הנוער A*Teens, אשר ביצעה גרסאות מחודשות לשירי אבבא וזכתה באותה העת להצלחה רבה ברחבי העולם. באפריל 1999 בוצעה הופעת הבכורה של המחזמר "מאמא מיה!" בלונדון, ועד מהרה הופיע המחזמר גם בערים רבות ברחבי העולם וזכה להצלחה גדולה. בשנת 2000 דווח כי חברי הלהקה דחו הצעה של מיליארד דולר תמורת סבב הופעות עולמי אשר אמור היה להיות מורכב מ-100 הופעות.[2] בפברואר 2005 הופיעו חברי ההרכב בפומבי יחד, לראשונה מאז 1986, בנשף הפתיחה של המחזמר "מאמה מיה!" בסטוקהולם. בעקבות ההצלחה המסחררת של המחזמר "מאמא מיה!" ברחבי העולם, הופק בשנת 2008 סרט קולנוע בכיכובם של מריל סטריפ, אמנדה סייפריד ופירס ברוסנן, המבוסס על המחזמר ובו בוצעו מיטב להיטי הלהקה. בהקרנת הבכורה של הסרט בשוודיה, ב-4 ביולי 2008, הופיעו שוב חברי ההרכב ביחד בפומבי, ולמעשה הייתה זו הפעם האחרונה בה עשו זאת. במהלך ההופעה, הדגישו חברי הלהקה שוב, כי אין בכוונתם להתאחד. אולבאוס ציין, כי הוא רצה שהלהקה תיזכר כפי שהייתה בשיא הצלחתה, בשנות השבעים ותחילת שנות השמונים. בראיונות עם בני וביורן נרמז על תוכנית להוציא לאור מהדורה מיוחדת של The Visitors בשנת 2011 במלאת 30 שנה לאלבום. המהדורה המיוחדת תכיל ככל הנראה שירים שלא יצאו עד היום באופן רשמי, ובכללם "Just Like That", שנחשב ל"גביע הקדוש" בקרב מעריצים רבים. שלוש גרסאות שונות של השיר בשלבי עריכה שונים דלפו במשך השנים לאינטרנט, אך השיר לא הופץ עד היום באופן רשמי בגרסתו המלאה והסופית. אנייטה אמרה בראיון מ-1994 שהיא זוכרת את הקלטת השיר במאי 1982, וכי לדעתה מדובר בשיר טוב שהיא מקווה שיופץ באופן רשמי. אבבא נחשבת עד היום ללהקה המוצלחת ביותר שמקורה בשוודיה ולאחת המוצלחות אי פעם. ב-27 באפריל 2018 הודיעה הלהקה על איחוד נוסף הכולל מוזיקה חדשה. בהצהרה שפרסמה באינסטגרם נכתב: "כולנו הרגשנו שאחרי 35 שנים, יכול להיות כיף לאחד כוחות שוב ולהיכנס לאולפן ההקלטות. אז עשינו את זה. וזה היה כאילו הזמן עמד מלכת ורק יצאנו לחופשה קצרה. חוויה מענגת עד מאוד". המפגש המחודש הניב 2 שירים חדשים: "I Still Have Faith in You", המבוצע על ידי האוואטרים שלהם, בני דמותם הדיגיטליים, ו-"Don't Shut Me Down" שקיבל מועמדויות לפרס גראמי להקלטת השנה וביצוע הפופ הטוב ביותר של צמד/להקה.[3] השירים פורסמו בשידור חי ב-2 בספטמבר 2021, וב-5 בנובמבר באותה שנה יצא האלבום, "Voyage", שכולל 10 שירים חדשים וקיבל מועמדויות לפרס גראמי לאלבום השנה ואלבום הפופ הווקאלי הטוב ביותר. באוגוסט 2024, חברת יוניברסל מיוזיק שלחה מכתב הפסקת שימוש רשמי לקמפיין הנשיאות של דונלד טראמפ בשל השימוש הלא מורשה בשירי הלהקה באירועים לקידום מועמדותו בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2024. השירים "The Winner Takes It All" ו-"Money, Money, Money" של הלהקה הושמעו בעצרת של טראמפ במינסוטה ב-27 ביולי.[4] ביקורת ומורשתבמשך השנים הלהקה ספגה ביקורות על שלכאורה יצרה מוזיקה "לכל המשפחה", כלומר קליטה וממוסחרת, ולא רוק מתקדם או שירי מחאה. לסגנון המוזיקלי של אבבא (שלא מעט להקות אחרות חיקו) הוצמד הכינוי המזלזל "אמצע הדרך" (Middle Of The Road). בנוסף לביקורת על טיב היצירה של אבבא, העיתונות השוודית לא חסכה את שבטה בכל הנוגע להצלחה של הלהקה, שהתבטאה ברווחים עצומים מתמלוגים. בחברה השוודית של שנות השבעים של המאה ה-20 עושר פרטי נתפס כטאבו. כך למשל עטיפת האלבום Arrival, עם תמונה של חברי הלהקה יושבים בתוך מסוק שקוף, ספגה אף היא לביקורת. המבקרים ראו בכך סמל לבועה שבה הסתגרו חברי הלהקה כביכול. על כך יש שיטענו שיש רבדים עמוקים וחדשנות יותר ביצירה של אבבא. הטקסטים של חלק מהשירים הפחות ידועים של הלהקה דנים בסוגיות חברתיות שנויות במחלוקת או בעניינים פוליטיים רגישים. כך למשל "היי היי הלן" (באנגלית: Hey Hey Helen) שמופיע כבי סייד של הסינגל מאמה מיה ונכלל באלבום "ABBA" עוסק בפמיניזם ובאמהוּת חד הורית. גם השיר "מה לגבי ליווינגסטון" (What About Livingstone) מתוך האלבום "Waterloo" מבטא תמיכה במסעות המאוישים לירח, סוגיה שהייתה אז שנויה במחלוקת עקב העלות הכספית האדירה של תוכנית אפולו. גם באלבומים מאוחרים יותר דנו שירי הלהקה בסוגיות רגישות כגון אימי השירות החשאי במדינות הגוש הקומוניסטי בתקופת המלחמה הקרה (השיר The Visitors), או החשש מפני מלחמה (בשיר Soldiers). מבחינה טכנולוגית, אבבא הייתה חלוצה בפיתוח טכניקות הקלטה חדשניות דוגמת "קיר סאונד" (Wall of Sound), שהעניקו לשיריה צליל עשיר אופייני כבר ב-1973. האלבום "המבקרים" משנת 1981 היה ככל הנראה אלבום הפופ הראשון שהוקלט ונערך דיגיטלית. הווידאו קליפ ל-"The Day Before You Came" נחשב אף הוא לפורץ דרך בזמנו. דיסקוגרפיה
אלבומי אולפן
אלבומי אוסף
אלבומי הופעה
הופעותסיבובי הופעות
פרסים ומועמדויות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
.svg){kind=logo}
