לינדגרן נולדה בשם אסטריד אנה אמיליה אריקסון וגדלה בחווה ליד הכפר וימרבי בחבל סמולנד שבשוודיה. כשהייתה בת 16 החלה לעבוד כשוליה בעיתון המקומי, "וימרבי טיימס" ומהר מאוד למדה הדפסה במכונת כתיבה והפכה לעיתונאית של ממש.
בגיל 18 הרתה לעורך העיתון, שהיה אמנם פרוד מאשתו אך עדיין נשוי וגם מבוגר מלינדגרן בשלושים שנה. בתמיכת משפחתה ומאהבה כאחד וכדי להמשיך בהיריון חרף הביקורת החברתית באזור מגוריה. כדי להימנע ממסירת שמו של האב לרשויות, בשוודיה, ילדה לינדגרן את בנה בדנמרק ומסרה אותו שם למשפחת אומנה. בחמש שנותיו הראשונות לאחר מכן היא פגשה אותו לעיתים רחוקות בלבד.
כשנה לאחר לידת בנה הבינה מצידה כי איננה אוהבת יותר את אביו, והשניים נפרדו סופית. לפרנסתה וכדי לנסות לממן את האפשרות להחזיר לעצמה את בנה היא למדה קצרנות והחלה לעבוד כמזכירה. ב-1928 החלה לעבוד בקלוב המכוניות השוודי המלכותי, שבו הועסק שטורה לינדגרן, הממונה עליה, שגם התגרש למענה. השניים נישאו ב-1931, וב 1934 נולדה קארין בתם המשותפת.
רבים מספריה מבוססים על משפחתה ועל חוויותיה מילדותה בחווה קטנה בכפר. ספרה המפורסם ביותר, "Pippi Långstrump" (יצא בעברית בשמות "גִילְגִי" ו"בילבי בת-גרב"), נכתב עבור בתה קארין כשהייתה חולה ורתוקה למיטתה. ב-1958 הייתה לזוכה השנייה בפרס אנדרסן לספרות ילדים ונוער. רבים מספריה עובדו למחזות, סרטים וסדרות טלוויזיה.
לאחר מותה ב-2002 הכריזה ממשלת שוודיה על כינון פרס אסטריד לינדגרן לספרות ילדים ונוער. הפרס, בסך חמישה מיליון קרונות שוודיות, מוענק לזוכה מדי שנה.
בשנת 2019 יצא לאור סרט העוסק בחייה של לינדגרן, בשם "להיות אסטריד" (אנ'). הסרט מבוסס על סיפור חייה של לינדגרן והעלילה עוסקת בחייה החל מהיותה נערה מתבגרת בת 16, אז נשלחה לעבוד בעיתון הכפר בו התגוררה ומתארת את הרומן עם עורך עיתון הכפר, הריונה של לינדגרן בגיל 18 ומסירת הילד לאומנה.[1]
מחקר שהתפרסם באוניברסיטת גטבורג בשנת 2011,[2] על ידי אווה וולסטרומס (בשוודית Eva Wahlströms), עורך לראשונה השוואה בין הכתיבה לילדים של לינדגרן לבין זו של הסופרת והעיתונאית השוודית אסתר בלנדה נורדסטרום, שהחלה לפרסם סדרת ספרים על ילדה שובבה בשם אן-מארי לינדלוף כבר בשנת 1919. עד להופעת המחקר, נחשבה שנת 1945, כשנת ההופעה של סוגה חדשה בספרות הילדים בשוודיה. באותה שנה הופיעו מספר ספרים המתארים דמות נערית רעננה ומשוחררת, כשהבולטת שבהן היא פיפי לנגסטרומפ של לינדגרן. ספרה נחשב לחדשני הודות לדמות הילדה החופשית, המורדת בעולם המבוגרים ובחוקי הנימוס הנוקשים. החוקרת אווה וולסטרומס הניחה כי הדמות החדשה הזאת לא הגיעה ללא רקע מוקדם. לאחר קריאה נרחבת בספרות ילדים מהתקופה שבין מלחמות העולם היא גילתה כי כבר אחרי מלחמת העולם הראשונה תוארו בספרות השוודית דמויות כמו פיפי. היא ערכה ניתוח מפורט והשוותה בין פיפי של לינדגרן לבין אן-מארי לינדלוף של אסתר בלנדה (וכמו כן לדמות מספריה של הסופרת הדנית קרין מיכאליס). הניתוח ההשוואתי של וולסטרומס מראה כי הדמויות הראשיות בספריהן של אסתר בלנדה ומיכאליס, ובאותה מידה פיפי לנגסטרומפ עוסקות בילד השובר נורמות ועצמאי. החוקרת מציגה במחקרה מגוון רחב של מאפיינים משותפים המביאים אותה למסקנה כי אסתר בלנדה היא למעשה החלוצה בתחום זה, והתפיסה כי 1945 הייתה השנה בה נולד ספר הילדים המודרני אינה רלוונטית עוד.
מבחר מספריה
סדרת ספריבילבי בת-גרב – מעלליה של ילדה מנומשת ומלאת שמחת-חיים, שאימה "מלאך מרחף בשמיים" ואביה מפליג בים, והיא גרה לבדה בבית גדול, מנהלת את חייה כרצונה ומוכתרת לתואר הילדה החזקה בעולם.
רסמוס והנודד (1956, עברית – גבריאלה (גבי) אלדור, ציורים מאת שושנה היימן, עם עובד, 1966) – ילד נמלט מבית-יתומים, פוגש בדרכו נווד שהוא "ידידו הטוב של אלוהים" והשניים עוברים יחד הרפתקאות מרתקות ומשעשעות.
רַסְמוּס, פּוֹנְטוֹס וטוֹקֶר (1957, תר' רות לבנית בשם "רסמוס ובולע החרבות", 1971) – הרפתקה בלשית של שני ילדים, העוקבים אחרי צמד עבריינים
אמיל עדיין איתנו (2011, הוצאת "משכל", תרגמה רות שפירא)
אמיל בן לֶנֶנְבֶּרְג (1963. תר' תמר שלמון בשם "תעלוליו של אמיל", 1976; רות שפירא בשם "התעלולים של אמיל", 2009) – מעלליו המבדחים של ילד קטן הנקלע לצרות.
ילד ושמו אמיל (1966, תרגמה משוודית תמר שלמון, עטיפה וציורים מאת ביורן ברג, עם עובד, 1976, 1980; תרגום נוסף בידי רות שפירא, ידיעות ספרים, 2009)
בני הדודים משוודיה (צילומים – אנה (חנה) ריבקין-בריק, עברית – אביבה אגמון, אור עם, 1978)
האחים לב ארי (1973, פרס יאנוש קורצ'אק. איורים – אילון ויקלנד, תרגום משוודית – חנה קרגיוז, עריכה לשונית – יוסי אשכול, ספרית פועלים, תל אביב, 1984) – הרפתקה בדיונית של שני אחים אמיצים, המצליחים להכניע עריץ מסוכן שהשתלט על ארץ אגדית, מסופרת בגוף ראשון על ידי האח הצעיר.
לילבס, ילדת הקרקס (1959, צילמה אנה (חנה) ריבקין-בריק, עיבדה לאה גולדברג, ספרית פועלים, תל אביב, 1961, 1988)
Astrid Lindgren’s World theatre park – עולמה של אסטריד לינדגרן הוא פארק תיאטרון בו המבקרים יכולים לחוות את הדמויות מספריה של אסטריד לינדגרן בסביבתן האמיתית.
.jpg)
