|
כלכלת שוודיה
 כלכלת שוודיה היא כלכלה המתבססת על המודל הנורדי בדומה ליתר ארצות סקנדינביה (נורווגיה, דנמרק ופינלנד). כלכלה זו מבוססת על שילוב בין כלכלת שוק חופשי, מיסוי גבוה, מדיניות רווחה, איגודים מקצועיים וולנטריים ומרובים, עידוד מעורבות עובדים בניהול (בשוודיה קיימת לעובדים זכות קבלת ייצוג בדירקטוריונים ובלבד שהחברה מונה יותר מ-25 עובדים, אך החוק אינו מחייב זאת[1]) ובעלות ציבורית של חלק גדול מהמשק המתחלקת בין הממשלה, הביטוח הלאומי השוודי וקרנות הפנסיה הציבוריות. בעקבות משבר כלכלי חמור בראשית שנות ה-90, החל תהליך של הורדת מיסים וקיצוץ בהטבות מדינת הרווחה. כן הוחל בשנות ה-2000 בתהליך של הפרטה[2]. החלק של הממשלה בתוצר ירד למעט מעל 50% ובכוונת הממשלה להמשיך להוריד אותו אל מתחת לרמה בבריטניה[3]. נכון לשנת 2015, שוודיה שנייה רק לנורווגיה מבין המדינות המתועשות ברמת השוויון בחלוקת ההכנסות, כאשר מחשבים הכנסה פנויה + צריכה ציבורית[4]. ב-2019, דורגה שוודיה במקום ה-19 במדד קלות עשיית העסקים. חוב לאומיהיחס של החוב הלאומי לתמ"ג בשוודיה נשמר מתחת ל-20% מהתמ"ג, עד שנות ה-20 של המאה ה-20 ועד תחילת מלחמת העולם השנייה נשאר בסביבות ה-20%. במהלך המלחמה, למרות הנייטרליות של שוודיה, עלה החוב ל-50% מהתמ"ג. בשנות ה-50 וה-60 ירד יחס החוב לתמ"ג ובשנות ה-70 של המאה ה-20 הגיע אל מתחת ל-25%. אולם בשנות ה-80 של המאה ה-20 זינק ל 65% בגלל הוצאות גדולות על מדיניות רווחה. משבר כלכלי קשה בשנת 1992. בשנת 1995 הגיע יחס החוב לתמ"ג אל מעל ל-75%. בעקבות המשבר ננקטו בשוודיה צעדי התייעלות, בהם מעבר מפנסיה ציבורית לפנסיה פרטית, העלאת גיל הפנסיה ל-67 ותחרות בין בתי ספר בעזרת שוברים[5]. מאז שנת 1992 שוודיה נמנעה כמעט לגמרי מתקציב גרעוני והיחס חוב תוצר ירד ל-40%. אבטלהבניגוד לרוב המדינות האירופאיות האחרות שימרה שוודיה שיעור אבטלה נמוך של שניים עד שלושה אחוזים מכוח העבודה לאורך שנות השמונים. שיעור נמוך זה הביא לאינפלציה, שנועדה לממן את עלות השכר, ואחרי משבר חריף בתחילת שנות התשעים זינקה האבטלה לשיעור של יותר מ-8 אחוז. בשנת 1996 קבעה הממשלה יעד להורדת האבטלה לשיעור של 4 אחוז עד שנת 2000. באותה שנה גדלה התעסוקה בשיעור של 90 אלף איש, השיעור הגדול מזה ארבעים שנה, והמטרה הושגה בסתיו אותה שנה. בשנים אחרי כן גדלה האבטלה שוב לשיעור של 7.1 אחוז ביוני 2005 ו-5.6 אחוז נכון לאוקטובר 2005. באותה שנה הוצבה מטרה של הגעה לשיעור תעסוקה של 80 אחוז מכלל כוח העבודה בגיל עבודה, לעומת 77.9 בשנת 2000, אך מטרה זו לא הושגה ושיעור התעסוקה ירד ל-77.7 בשנת 2004 (נתונים). הפער בין שיעור המועסקים מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה ושיעור האבטלה בפועל נובע מקיזוז שעורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השוודית ממספר המובטלים הכולל, בניגוד להמלצות ה-ILO, של מובטלים לומדים או כאלו המצויים בפרויקטים של הכשרה לעבודה. נכון לאפריל 2018. שיעור האבטלה של צעירים עד גיל 24 הוא 15.6% ובקרב בני 25 ומעלה - 5.1%. בקרב גברים שיעור האבטלה גבוה מעט מזה שבקרב נשים[6]. בצירוף אלו שאינם לומדים בהיקף מלא ואינם מועסקים, מגיע שיעור האבטלה בפועל ל-14 אחוז ולשיא של קרוב ל-20 אחוז בחודשי הקיץ. הבורסה של שוודיה (נאסד"ק סטוקהולם)בעשור שבין 2014 ל 2023 נרשמו למסחר בבורסת נאסד"ק סטוקהולם 501 חברות, יותר מכלל ההנפקות שהתקיימו בתקופה המקבילה בצרפת, גרמניה, הולנד וספרד[7]. תרבות ההשקעות השוודית מתמרצת חברות קטנות להירשם בשוק המניות, ושוק המניות השוודי מעודד זאת. בהתאמה, היקפי ההנפקות בנאסד"ק סטוקהולם נמוכים בהשוואה לארצות הברית. השווי של כ־90% מהחברות הרשומות בנאסד"ק סטוקהולם עומד על פחות ממיליארד דולר[7]. קרנות הפנסיה השוודיות נוהגות להחזיק במניות מקומיות ולחברות הביטוח השוודיות יש את היקף האחזקות הגבוה ביותר במניות מקרב מדינות האיחוד האירופי[7]. רפורמות שבוצעו בשוודיה בעשורים שקדמו ל-2024 מעודדות משקיעים קטנים להשקיע בשוק המניות השוודי. בהשוואה למדינות אחרות באירופה, משקי הבית בשוודיה הם בעלי הבנה פיננסית טובה ומחזיקים בנתח הגבוה ביותר של השקעות בחברות הנסחרות בבורסה[7]. שוודיה מעניקה חינוך פיננסי בבתי הספר לבני 16-18, באמצעות נציגי קרנות צדקה[7]. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
|||||||||||||||||||||||||||||||
