יום חמישי הקדוש
יום חמישי הקדוש (בלטינית: Dies Cenae Domini; ידוע גם בשמות יום חמישי הגדול ויום חמישי של רחיצת הרגליים) הוא חג נוצרי החל ביום חמישי שלפני חג הפסחא. החג מציין את רחיצת רגלי השליחים על ידי ישו ואת הסעודה האחרונה כפי שתוארו בבשורות. זהו היום החמישי של השבוע הקדוש, לאחר יום רביעי של הריגול ולפני יום שישי הטוב. החג חל בין ה-19 במרץ לבין ה-22 באפריל, תאריך אשר אינו זהה בלוחות השנה היוליאני והגרגוריאני אשר בשימוש על ידי זרמים שונים בנצרות. יום חמישי הקדוש מהווה את אות הפתיחה לטרידואום, שלושת הימים המציינים את הפסיון, הצליבה והתחייה של ישו, בהתאם לאמונה הנוצרית. ביום חמישי בערב מתקיימת מיסת הסעודה האחרונה, בו, לפי הבשורות הסינופטיות, צוין חג הפסח בסעודה האחרונה. מנהגי החגעל מנת לשחזר את מעשהו של ישו, נהוג שאנשי דת בכירים רוחצים את רגליהם של אנשי דת הנמוכים מהם בדרגה, או אף של בני הקהילה[1]. האפיפיור פרנציסקוס מציין את יום חמישי הקדוש מדי שנה על ידי רחיצת רגליהם של אסירים[2]. מעמד החגיום חמישי הקדוש הוא חג ציבורי ברוב המדינות שהיו חלק מהאימפריה הספרדית (אורוגוואי, אל סלוודור, ארגנטינה, גואטמלה, הונדורס, ונצואלה, הפיליפינים, מקסיקו, ניקרגואה, ספרד, פרגוואי, פרו, קולומביה וקוסטה ריקה), ובמדינות שהיו חלק מהאימפריה הדנית (איי הבתולה של ארצות הברית, איסלנד, דנמרק ונורווגיה ובמדינת קרלה בהודו. בנוסף, במספר מדינות בגרמניה יש ליום חמישי הקדוש מעמד של חג ציבורי עבור העובדים במגזר הציבורי. קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|