בסופו של דבר רכישת הקרקע בעמק עכור לא התבצעה. חלק מאנשי הקבוצה המשיכו לחפש קרקעות לרכישה, וכך הגיעו לשפלה, רכשו את אדמות הכפר הערבי אוּמְלָבָּס וקראו למושבה החדשה בשם שתוכנן למושבה ביריחו – "פתח תקווה".
באופן אירוני קיבל השם גם משמעות נוספת, בשל המצב העכור בו מצאו המתיישבים את הירקון, וניסיונם ותקוותם להפוך אותו לפתח לעתיד, להתיישבות יהודית ברחבי הארץ ולתחייה לאומית.
בפברואר 2017 אישר מינהל התכנון במשרד הפנים את תוכנית השלד המראה את חזון המשרד בשטח מחנה סירקין המתפנה לבניית 12,000 יחידות דיור בשטח המחנה.[7] באפריל 2017 הגישה עיריית פתח תקווה עתירה נגד התוכנית, על רקע מחסור בפתרונות תחבורתיים לשכונה החדשה וחששות מעומסי תנועה שהיא עלולה ליצור עם תוספות יחידות הדיור בהיקף המתוכנן.[8] העתירה נדחתה בבג"ץ בטענת "שלב מקדמי" מאחר שהתוכנית עדיין בשלבי תכנון. במרץ 2019 אישרה הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור את התוכנית. האישור הסופי לתוכנית התקבל לאחר עתירת מטה מאבק סירקין והסכם פשרה שנחתם עם מטה המאבק.[9] לאחר עתירת "מטה המאבק לבינוי שפוי" בסירקין לבית המשפט המחוזי, הושג הסכם פשרה מול העותרים שכלל הורדת שלב א' ל-2,700 דירות מתוך 20,000 שתוכננו, הכנסת נציג התושבים כמשקיף בצוות ההיגוי של התוכנית, עם תום בניית 2,700 הדירות תוכן תוכנית תחבורתית כוללת חדשה שתיבחן את מצב התשתיות באזור, ומתן אפשרות למטה המאבק לעתור נגד התוכנית אם מצב התשתיות התחבורתיות באזור לא ישביע את רצונם.
ב-9 בספטמבר 2021 יצאה התוכנית לדרך ופורסם מכרז מינהל מקרקעי ישראל ליזמים וקבלנים לבניית 2,499 יחידות דיור על שטח מחנה סירקין המתפנה.
במאי 2020 אושר פרויקט ויתניה, פארק עסקים חדש בצפון מערב העיר. שטח הפרויקט המתוכנן כ-80,000 מ"ר.[10] באותו החודש גם אושרה תוכנית להתחדשות עירונית בשכונת רמת ורבר, על פי התכנון יתווספו לשכונה כ-3,600 יחידות דיור חדשות ושטחי מסחר, יוקמו מגדלים בגובה 28 קומות פארק יד לבנים הנמצא בשכונה ישופץ.[11]
אוכלוסייה
אנדרטה לזכר חללי פתח־תקווה בגן יד לבנים, יולי 2007
החווה לחינוך חקלאי בפתח־תקווה, לשעבר בית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן
נכון לספטמבר 2023, במערכת החינוך בעיר פתח־תקווה לומדים כ-68,639 תלמידים, מתוכם 12,752 בגני הילדים, 28,440 בחינוך היסודי, 22,997 בחינוך העל־יסודי. וכ-4,450 תלמידים בחינוך המיוחד.[13]
בשנת תשס"ז נבחרה היחידה לנוער בעיר פתח־תקווה ליחידה מצטיינת ארצית. בעיר מספר רב של מתנ"סים וספריות בשכונות השונות, המשמשים את תושבי העיר לצרכיהם השונים.
בעיר פועל מרכז לימוד של האוניברסיטה הפתוחה בשם "מכללת העיר פתח־תקווה", בו לומדים למעלה מ־2,000 סטודנטים בתוכניות לימוד שונות. בנוסף, פעלה בעיר שלוחה של האוניברסיטה הבין-לאומית לכלכלה ולעסקים שמרכזה בסין תחת השם "האוניברסיטה הסינית הבין-לאומית בישראל" (UIBE) משנת 2021 ועד לסגירתה ב-2024.[14][15]
בבית הספר התיכון שבכפר הנוער אמי"ת, פועל בית ספר למקצועות הרכב בו לומדים תלמידים מכתות י"ב–י"ד.
בפתח־תקווה פועלים מספר שבטים של תנועת הצופים: שבט "ראשונים", הקיים כבר כ־60 שנה, שבט "המושבה" באם המושבות ושבט "ברק" אשר הוקם ב־2013. בעיר פועלים גם מספר קנים הנוער העובד והלומד: בשכונות אם המושבות, בכפר גנים ג', בנווה דקלים ובנוסף, סניף במרכז העיר וסניף של תנועת הנוער המחנות העולים ברחוב ביאליק. כמו כן ישנם סניפים של תנועות הנוער הדתיות בני עקיבא (9 סניפים ברחבי העיר[16]), עזרא (9 סניפים ברחבי העיר)[17]ואריאל (4 סניפים)[18] הפזורים בשכונות העיר. כמו כן סניפים של תנועות הנוער של חב"ד צבאות השם (שני סניפים ברחבי העיר).
תרבות
מתוך תערוכה במוזיאון לתולדות פתח־תקווה, בקריית המוזיאונים
ברחוב מונטיפיורי 3 שוכן בית סְוָוטִיצקי, מבנה היסטורי, ובו "בית שיח נשים – בית נשים ומשפחה", השייך למוזיאון לתולדות פתח־תקווה ומנציח את פעילותן של נשות העיר.
בעיר קיימת רשת ספריות עירוניות.
בין השנים 1993–1994 צילומי הסדרה קופיקו התקיימו בחלקם בפתח תקווה ובעיקר באזור רמת ורבר ורחוב קפלן.
כמו כן, באותן השנים ערוץ הילדים ערך צילומים למגוון תוכניות בעיר ביניהם: "שש באביב" בפארק יד לבנים בעיר, "המחסן של כאילו" ו"גינת ההפתעות".
ב-30 בספטמבר 2024 נחנכה בכניסה להיכל התרבות בפתח תקווה ע״י העירייה וצוות ההיכל שדרת הכוכבים שבה נחתמו כוכבי וכוכבות תרבות שגדלו בעיר וגם כיום מתגוררים בעיר.
קמפוס בית חולים בילינסון – נוסד ב-1936 וממוקם במערב העיר, על צומת הרחובות ז'בוטינסקי וקפלן. במסגרת בית החולים פועל מרכז דוידוף, מרכז ייעודי, הראשון מסוגו בישראל למניעה, לטיפול ולמחקר מחלות הסרטן ומכון רפאל רקנאטי לגנטיקה, שהוא מכון הגנטיקה הגדול בארץ.
המרכז הרפואי שניידר לרפואת ילדים – בית החולים הגדול בישראל לרפואת ילדים. בית החולים ממוקם בסמוך לבית החולים בילינסון. את בית החולים הקים בשנת 1991 פרופסור יהודה דנון, אשר ניהל אותו עד לשנת 1997. בית החולים קרוי על שם משפחת שניידר שתרמה את מרבית הכספים להקמתו.
בית החולים גהה – בית חולים הפסיכיאטרי הגדול בישראל, שנמצא בסמוך לבילינסון ולשניידר.
המרכז הרפואי רמת מרפא – בית חולים פרטי השייך לרשת בתי החולים אסותא, ומתפרש על פני 4 קומות במבנה של קניון לב העיר לשעבר, בסמוך לעיריית פתח־תקווה. רמת מרפא, יחד עם אסותא תל אביב, מהווים את 2 בתי החולים הגדולים ביותר ברשת.
סגולה – בצפון־מזרח העיר. שטחו כ־3,000 דונם והוא מאכלס כ־900 עסקים. באזור תעשייה זה מספר רב של אולמות וגני אירועים, שני פאואר סנטרים, ומפעלי תעשייה כבדה רבים. מצפון לאזור התעשייה ישנה תחנת רכבת שנקראת על שמו.
קריית מטלון – (הידוע גם בשם רמת סיב) במערב העיר, מדרום לציר ז'בוטינסקי. שטחו כ־2,000 דונם, והוא מאכלס כ־800 חברות ועסקים. אזור תעשייה זה מתאפיין גם הוא בחברות מובילות רבות דוגמת בזק בינלאומי, שטראוס גרופ, AIG, G4S ו-ECI באזור תעשייה זה שוכנים גם בית פורשה ישראל ומתחם הקניות והבילוי "y סנטר".
סה"כ השטח הבנוי באזורי התעשייה עומד על כ־2,000,000 מ"ר.
בעבר שכנו בעיר מפעלי תעשייה כבדה ובתי אריזה רבים שיועדו לשיווק תפוזים. החל מראשית המאה ה־21, העיר פתח־תקווה מושכת אליה עובדים רבים מכל רחבי גוש דן והשומרון, עקב ריבוי אזורי התעשייה בה.
בפתח־תקווה מספר מרכזי קניות גדולים המשרתים את תושבי העיר והסביבה:
הקניון הגדול (ידוע גם כ"קניון אבנת") – נמצא על ציר ז'בוטינסקי מול בית החולים בילינסון. הקניון הוקם בשנת 1999, ועל פי הנהלת הקניון בכל יום מבקרים בו כ־25,000 מבקרים.[19]
קניון סירקין – הוקם בשנת 1997 בסמוך לצומת סירקין. בתחילת דרכו היה מאוד פופולרי בקרב תושבי העיר, אולם לאחר הקמת הקניון הגדול חלה נסיגה בהצלחתו. הקניון נמצא בשכונות עין גנים ומחנה יהודה ובאזור של שכונת שעריה.
פאוור סנטר סגולה – שוכן מדרום לצומת סגולה ולפאואר סנטר ירקונים, מרכז מספר חנויות גדולות בתחומי הלבשה, מזון, מוצרי חשמל ועוד. בעבר פעל בסמוך פאואר סנטר ירקונים מדרום למחלף ירקון מול תחנת הרכבת סגולה ובו מספר חנויות מובילות בתחומן. ב-1 בינואר2019 פאוור סנטר ירקונים נסגר בעקבות פסק דין של בית המשפט המחוזי על כך שנבנה בקרקע חקלאית באופן לא חוקי.[20]
y סנטר (לשעבר יכין סנטר) – מכרז קניות ומסעדות הנמצא בחלקו המזרחי של אזור התעשייה קריית מטלון ובו שוכנות מספר חנויות בתחומי הלבשה, מזון, ריהוט וילדים. במתחם ובסביבו פזורים בתי קפה וברים רבים ומסעדות.
שוק פתח תקווה
השוק בפתח תקווה שמרוכז סביב רחוב הברון הירש, מתמחה בעיקר במזון, פירות, וירקות, בנוסף לאלו ישנן מספר חנויות נוספות לממכר ושיווק בגדים נעליים ועוד. בקרבת השוק ובתוכו פועלות גם מסעדות, מאפיות וחנויות פלאפל.
סביבה
תבליטי מייסדי פתח־תקווה בכיכר המייסדיםפארק אזורים באזור התעשייה קריית אריהכיכר קובלנץ
בעוד שהעיר זוהתה בעבר עם פרדסים, בתים פרטיים וחקלאות, במאה ה־21 הפרדסים נעקרים לטובת שטחים לשכונות חדשות. הבתים הפרטיים הולכים ונעלמים לטובת בניינים רבי קומות, ומזה זמן רב, תושבי העיר אינם עוסקים עוד בחקלאות. אזורים קטנים המיועדים לשימוש חקלאי מצויים באזורי הספר של העיר, אך גם הם על פי רוב נטושים. שימור המורשת החקלאית נעשה בחווה לחינוך חקלאי ולימודי הסביבה, שבה ניתן להתנסות בחקלאות אורבנית. שטחה הבנוי של פתח תקווה על שלושת אזורי התעשייה שבה עומד על 20,000 דונם. והשטח הבנוי למגורים עומד על 15,000 דונם.
ב־1942 הוקם בעיר גן הנשיא. בעשור השני של המאה ה־21 השיקה עיריית פתח־תקווה קמפיין לשינוי תדמיתה של העיר ל"עיר ירוקה", תוך התמקדות בשכונות החדשות הנבנות בדרום העיר: כפר גנים ג', נווה עוז החדשה ונווה עוז הצעירה. בנוסף, מול הקניון הגדול הוקם פארק גדול ובו גני שעשועים ומגרשי דשא רחבים.
לכבוד מלאת 130 שנים למושבה, שופצה בשנת 2008 הכיכר המרכזית בעיר – כיכר המייסדים. במקום זה הייתה הבאר הראשונה של המושבה שנחפרה ב־1878. לימים הותקנה בבאר משאבה ונמשכו ממנה צינורות לבתי המושבה. המקום שימש כגורן ומסביבו הוקמו הבתים הראשונים. המקום שימש כמרכז לבילוי ובו הייתה מנגנת תזמורת מקומית בשם "כינור ציון". ב־1938 נחנך במקום גן שנקרא על שם המייסדים. מגן זה לא נשאר כמעט דבר. הכיכר רוצפה, והוקמה במרכזה מזרקה, תבליטי הוקרה לחמשת מייסדי המושבה ואנדרטת הוקרה לתזמורת "כינור דוד".
בעיר פועלות שלוש תחנות ניטור (באזור התעשייה סגולה, על גג בית דינה ובתיכון אחד העם), המודדות בכל רגע נתון את מדד זיהום האוויר בעיר. על־פי המדדים המקובלים, הזיהום בשכונות המגורים הוא על־פי־רוב ברמת בינוני־טוב, אך לאורכו של רחוב ז'בוטינסקי הזיהום הוא אחד מהגבוהים בארץ.
במאי 2019 החלו העבודות להקמת הפארק הדרומי של שכונת נווה גן וזאת בנוסף לפארק אחר שהוקם בצפון השכונה (על שטחו של אצטדיון האורווה) מספר שנים קודם לכן. חרף העובדה שהעבודות החלו רק באמצע 2019 הדיבורים והתכנונים על הקמת הפארק החלו להתפרסם מספר שנים קודם לכן.[22]
צפון העיר
צפון פתח־תקווה מאופיינת על ידי שטחים ירוקים ובניהם שדות חקלאיים, פרדסים ואזורי הטבע של נחל הירקון. כמו כן, שטחים ירוקים אלה מכסים כשליש משטח פתח־תקווה ומהווים מקור כלכלה, עיסוק ופנאי, שכן כיום הם נדירים בעיר לעומת פעם.
באזורי הטבע של נחל הירקון הנמצאים בקצה של גבול העיר נמצא נחל הירקון עובר בכל צפון העיר ומהווה מקור לצמחים ובעלי חיים שונים כמו: תנים, דרבניים, קיפודים, אנפתיים, נמיות, חרקים ועוד רבים אחרים. אזורי הטבע זוכים לשקט מצד בני האדם (מלבד מטיילים), שכן הם מוקפים בשדות חקלאיים ענקיים. כמו כן, מטיילים רבים מטיילים באזורים אלה ברגל, בג'יפים או בטרקטורונים. שביל ישראל עובר באזורים אלה בצמוד לנחל. בסמיכות לאם המושבות בדרך הפונה לירקון נמצאות "בריכות חורף אם המושבות" שהן בריכות חורף שמתמלאות במים בין נובמבר לדצמבר ומתייבשות במאי.
מים ותשתיות
המים המסופקים לתושבי פתח־תקווה מגיעים משני מקורות מים עיקריים:
שאיבה עצמית מחמש בארות הנמצאות מסביב לעיר. השאיבה היא מאקוויפר ההר, אקוויפר תת־קרקעי טבעי המצוי ממערב להרי שומרון. טיב המים באקוויפר החוף טוב ומתאים לשימוש כמי שתייה.
קניית מים מחברת מקורות. מקורות מספקת את מי השתייה לתושבי פתח־תקווה ממעיינות ראש העין או מהמוביל הארצי, לפי החלטתה ובהתאם לעונות השנה. איכות המים בפתח־תקווה טובה ועומדת בכל תקני האיכות שנקבעו בתקנות איכות מי השתייה.
תשתיות הביוב והחשמל המצוינות של העיר מציבות אותה כאחת הערים המודרניות והמפותחות ביותר בישראל.
רובם המוחלט של תושבי העיר פתח תקווה הם יהודים, ומתוכם כ־40% הם דתיים לאומיים וחרדים.[23] הציבור הדתי מתגורר בכל רחבי העיר, כשריכוזים גדולים מצויים בשכונות כפר אברהם, כפר גנים והדר גנים. בעיר פועלים למעלה מ־300 בתי כנסת בנוסחים שונים ו־9 מקוואות טהרה. לעיר מועצה דתית ושוכן בה גם בית דין רבני אזורי. גם בעבר נודעה פתח תקווה כמושבה עם אחוז נכבד של דתיים, הקפדה על קיום מצוות וקיום מוסדות דת, בניגוד למושבות אחרות.[24]
מייסדי העיר פתח תקווה היו בני היישוב הישן בירושלים, והנהיגו בה את מנהגי ירושלים, חלקם משתמרים עד היום. זמן כניסת השבת הוא על פי מנהג ירושלים ארבעים דקות לפני שקיעת החמה, בשונה משאר ערי הארץ המאחרים מעט. גם מנהגי הקבורה של החברה קדישא הם על פי מנהג ירושלים.
בתי כנסת
בין המוסדות הדתיים החשובים בעיר הוא בית הכנסת "בית יעקב" המכונה "בית הכנסת הגדול" ברחוב חובבי ציון. בית הכנסת נחנך בתרנ"ח (1898) ונקרא ע"ש אביו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, והוא עדיין משמש כאחד מבתי הכנסת המרכזיים בעיר. את בית הכנסת תכנן דניאל הכהן ליפשיץ. מעל הכניסה הראשית נמצא שעון ובו אותיות עבריות במקום ספרות. על קיר הכניסה קבוע שעון שמש. בשנות ה־20 של המאה ה־20 נבנו מגוון של בתי כנסת נוספים. בית הכנסת השני שנבנה[25] היה בית הכנסת "נחלת ישראל" או "קריצמן" בו התפללו בנוסח ספרד. בעיר היה עוד בית כנסת בנוסח ספרד, בית התפילה "קהל חסידים כנסת ישראל", וביחד היו בהם 400 מקומות ישיבה. בית הכנסת השני בגודלו היה בית הכנסת "שונה הלכות" שהוקם בסביבות שנת 1926. כן התקיימו בתי כנסת לצד ישיבת לומז'ה, ולצד בית ספר נצח ישראל. נוסף אליהם היו בעיר שלושה בתי כנסת ספרדיים שהכילו יחד כ־300 מקומות ישיבה.[26] במהלך שנות השלושים התרכזו עולי פולין סביב בית הכנסת "זכר חיים".[27] בימי העלייה החמישית נוסדה אגודת "מקור חיים" בפתח־תקווה שקיימה תפילות באולם מכבי האש[28] עד שחנכה בשבועות 1940 את בית הכנסת שלה ברחוב פרנקפורטר, בו מתפללים עד היום כמנהג יהודי גרמניה.[29] עד שנת 1940 נוספו עוד בתי כנסת, בהם "חפץ חיים" ברחוב ביאליק, בית הכנסת "תפארה" של הרב יחיאל הלר, ובית הכנסת "שבת אחים".[30][31] בשנות ה־60 נוסד בית הכנסת "דגל ראובן" ע"ש הרב ראובן כץ, ברחוב רוטשילד. כיום הוא משמש בימות החול למדרשה לבעלי תשובה ולשיעורי תורה ברבים בהנהגת הרב עזריאל פפויפר, ובשבתות למניין אברכים. בשנת 2005 הוקם בית הכנסת "אבי עזרי" ברחוב ארלוזורוב (הערה: אף על פי שכך הוא נקרא בפי כל, שמו הרשמי הוא "בית הכנסת על שם חת"ם סופר", מכיוון שבפתח תקווה קיים עוד בית כנסת בשם "אבי עזרי", בדרך מנחם בגין 102, והוא בית כנסת ספרדי), והוא השטיבלאך הפעיל ביותר כיום בימות החול, בשבתות ובחגים משמש בית הכנסת את הקהילה החרדית שהתפתחה במרכז העיר, מתפללים בו כמאה וחמישים מתפללים. ב־2010 הוקם בית הכנסת "חברון" ברחוב טרומפלדור, רבים מהמתפללים בו הם יוצאי ישיבת חברון כנסת ישראל גם נוסח התפילה והמנהגים הם כמסורת ישיבת האם. בעיר קיימים גם שני בתי כנסת פעילים של ארגון "ישראל הצעיר", אחד ברחוב קדיש לוז ובו מתקיים כולל כל יום שלישי, ואחד ברחוב פלדמן בכפר גנים בו מתקיים כולל כל יום רביעי. באזור כפר גנים ג' ישנם כמה בתי כנסת גדולים וחדשים, כמו בתי הכנסת "מוריה" ו"קהילות ישראל" ברחוב שולזינגר, "ניגוני חיים" ברחוב ויצמן ו"נריה" ברחוב איפרגן.
ישיבות
הישיבה הראשונה בעיר, ישיבת "לומז'ה" נוסדה בתרפ"ו (1925).[32] החל משנות השבעים היא משמשת ככולל לאברכים בלבד, נכון לשנת 2016 לומדים בה מעל מאה אברכים והיא הכולל הגדול בעיר.
בפתח־תקווה גם נוסד הכולל הראשון מחוץ לחומות ירושלים: "בית מדרש לתורת ארץ ישראל" הפעיל עד היום. בעיר פועלת גם רשת מוסדות החינוך של חסידות חב"ד הכוללת גנים, בית ספר לבנות, תלמוד תורה לבנים, מדרשת ערב ועוד.
חצרות חסידיות
בעיר ישנם גם בתי מדרש לחסידויות שונות, ביניהן חב"ד, גור, צאנז, ויז'ניץ וראדזין. האדמו"ר השני מברגסז, הרב אברהם אלטר פולק, שכונה גם "האדמו"ר מפתח תקווה" הקים בשנות ה־70 של המאה ה־20 את חצרו בעיר[33] וגר בה עד סמוך לפטירתו ב-2006, אז עבר לאלעד. בית מדרשו מתנהל כיום בהנהגת בנו האדמו"ר רבי אהרן פולק, ופעיל כל שעות היממה, מתקיימים בו מניינים לרוב ושיעורי תורה ברבים. הרב יוסף לייפר, מאדמו"רי נדבורנא, הקים בעיר את חצרו, במשך שנים היה נקרא על שמה "האדמו"ר מנדבורנא פתח תקווה", בתש"ן עבר הרב לייפר לבני ברק.[34]חסידות מישקולץ, שהוקמה בעיר בסביבות שנות ה־90 של המאה ה־20, עורכת מדי שנה אירוע שמחת בית השואבה בהשתתפות אלפים.
רבני העיר
רבנים אשכנזיים
בשנת תרמ"ד (1884) מונה הרב אהרון אורלנסקי לרבה של פתח תקווה. אורלנסקי היה מקבוצת בני ביאליסטוק (אשר כונו "הביאליסטוקאים") שהצטרפה למושבה שנה קודם לכן. הרב אהרון אורלנסקי כיהן כרב העיר במשך 27 שנים,[35] עד פטירתו בשנת תרע"א (1911).[36]
לאחר פטירתו נבחר הרב ישראל אבא ציטרון שהיה חתנו של הרב יוסף רוזין (הרוגצ'ובר).[37] הרב ציטרון, שעיברת את שמו לקיטרוני, כיהן כרב העיר במשך 17 שנה, עד פטירתו בגיל 47 בשנת ה'תרפ"ז (1927).
לאחר פטירתו הוזמן על ידי תושבי פתח תקווה הרב יחזקאל אברמסקי מברית המועצות לכהן כרבה הראשי. הרב אברמסקי נענה להזמנה, אולם נאסרה יציאתו מברית המועצות על ידי השלטונות, שאף שלחו אותו בהמשך לסיביר.
ב־1932, לאחר שהתייאשו פרנסי פתח־תקווה מלחכות לרב אברמסקי, נבחר הרב ראובן כץ והוא כיהן כרב העיר במשך 31 שנים עד פטירתו בגיל 84 בשנת תשכ"ד (1963).
העיר פתח תקווה מהווה צומת תחבורה ראשי במדינת ישראל הודות למיקומה בגוש דן, בין השרון לשפלה והודות לכך שעוברים בה עורקי תחבורה ראשיים שונים. בזכות זאת, קווי אוטובוס רבים שנוסעים מערי השרון לתל אביב או קווי אוטובוס מצפון לדרום (למשל חיפה–ירושלים) עוברים בעיר.
בנוסף, החל מאזור השוק ועד לצומת גהה, חוצה את פתח תקווה ציר ז'בוטינסקי (דרך מספר 481). ציר תחבורה זה הוא אחד הצירים הראשיים בגוש דן והוא מחבר את פתח תקווה, דרך בני ברק ורמת גן, אל תל אביב־יפו.
רמזור ראשון הופעל בפתח תקווה בשנת 1957, בצומת הרחובות בר כוכבא ושטמפפר במרכז העיר.[40] עד שנת 1972 רומזר צומת אחד נוסף.[41]
את השירות העירוני בעיר מפעילה החל משנת 2016 חברת אלקטרה-אפיקים. אפיקים גם מפעילה שירות מהעיר ליישובים במועצה אזורית דרום השרון ולראש העין. וכן חלק מהקווים מהעיר לערים הסמוכות. חברת "דן" מפעילה מהעיר קווים לתל אביב, בני ברק, רמת גן, גבעתיים ובת ים. חברת "מטרופולין" נותנת שירות לבקעת אונו, שוהם, אלעד, נתב"ג, ולשרון הדרומי, חברת "קווים" למודיעין ולנתניה, תנופה נותנת שירות להתנחלויות בשומרון ואגד נותנת שירות ללוד, רמלה, רחובות, נתניהירושלים וצפון הארץ. בנוסף, עוברים בעיר מספר קווים מערים צפוניות יותר אל ערי הדרום.
ב-2000 נפתחה תחנת סגולה[44] וב-2008 תחנת קריית אריה.[45] בתחנות עוברות רכבות בקו הפרברי של רכבת ישראל באר שבע מרכז–רעננה מערב (דרך ראש העין, כפר סבא, הוד השרון, בני ברק, תל אביב, חולון, בת ים, ראשון לציון). הרכבות עוברות בתדירות יחסית גבוהה (עד שלוש פעמים בשעה לכל כיוון בשעות השיא). תחנת הרכבת סגולה ממוקמת בקצה העיר, במרכז ירקונים. מיקום התחנה עורר ביקורת: אל התחנה וממנה יוצא קו אוטובוס אחד בלבד בתדירות נמוכה, ואינה במרחק הליכה מאתרים מרכזיים בעיר.[46] תחנת הרכבת קריית אריה נמצאת בחלקו הצפון מערבי של אזור התעשייה קריית אריה, ומיקומה נחשב טוב יותר, בשל קרבתה היחסית למשרדים של קריית אריה, לשכונת אם המושבות וכן יש ממנה אוטובוסים לרחבי העיר.
מוניות שירות
הקו האדום של הרכבת הקלה בעיר (תחנת שחם)
בעבר, הייתה בעיר מערכת מוניות שירות מפותחת יחסית. אחד הקווים המרכזיים היה קו 51, שנסע ממסלול שהתחיל בכיכר המייסדים, עבר דרך השוק, המשיך לאורך ציר ז'בוטינסקי, ומשם לדרך מנחם בגין בתל אביב, עד שהגיע לתחנתו הסופית בשכונת נווה שאנן. מוניות השירות פעלו גם בשעות הלילה ובסופי שבוע, בזמנים שבהם התחבורה הציבורית הרגילה לא הייתה פעילה. עד שנת 2020, פעלו בעיר גם קווי מוניות שירות נוספים. קו 66 שירת את תושבי הדר גנים, עמישב, עין גנים ומרכז העיר, והוביל נוסעים לרחובות ארלוזורוב, דיזנגוף ובן יהודה בתל אביב. קו נוסף שפעל באותה תקופה היה קו 164, שנסע דרך ראשון לציון וכביש גהה. מערכת מוניות השירות הזו סיפקה לתושבי העיר אפשרויות תחבורה נוספות ונוחות, במיוחד בשעות ובימים שבהם התחבורה הציבורית הרגילה הייתה מוגבלת.
רכבת קלה
בפתח תקווה עובר הקו הראשון של הרכבת הקלה ("הקו האדום") מעל לקרקע. הקו מתחיל בתחנה המרכזית ברחוב אורלוב וממשיך בנתיב מיוחד לכל אורך רחוב ז'בוטינסקי, דרך בני ברק, רמת גן, תל אביב-יפו ובת ים. כמו כן באזור התעשייה קריית אריה ממוקם הדפו של הקו.
בנוסף לקו האדום, מתוכננים לעבור בעיר שני קווי מטרו M2 ו-M3.
הפועל פתח תקווה בליגה הלאומית. הקבוצה משחקת בברכת גבעת השלושה. לקבוצה יש נבחרת נשים וגם ילדים. במועדון חברים 200 שחקנים ושחקניות החל מגיל 8. בעבר הייתה בעיר פעילה גם מכבי פתח תקווה.
כפר גנים – השכונה הגדולה בפתח־תקווה. השכונה ממוקמת בחלקה הדרומי של העיר ונהוג לחלק אותה לארבע תתי שכונות:
כפר גנים א' ("הישנה") – החלק הוותיק ביותר של השכונה. מתפרס מרחוב רוטשילד דרום־מערבה עד לרחוב הנשיאים ולרחוב יהלום. בחלק זה מצוי בית חולים השרון, בשכונה גרים 9,315 תושבים.
כפר גנים ב' – חלק שנבנה ברובו בשנות השמונים מתפרס מרחוב הנשיאים דרומה עד רחוב העצמאות. בתחומיה נמצאת אולפנית ישורון, בשכונה גרים 7,483 תושבים.
כפר גנים ג' ("החדשה"/"העיר הירוקה") – החלק החדש והגדול ביותר בשכונה. מתפרסת מרחוב העצמאות דרום־מערבה עד לשכונת נווה עוז נבנית על שטחים חקלאיים (בעיקר פרדסים) שהיו שייכים לראשוני כפר גנים. בשכונה נפתח "קניון גנים", בשכונה גרים 19,617 תושבים.
בת גנים – שכונה הממוקמת דרומה מחלקו המזרחי של רחוב העצמאות, מתוחמת ברח' זרובבל במזרח ובכביש מכבית בדרום. בתחומיה נמצאת הישיבה התיכונית פ"ת. נבנתה בשנות התשעים. בשכונה גרים 1,172 תושבים.
כפר אברהם – מושב עובדים דתי, שאוחד עם פתח־תקווה בשנת 1952. כיום מתגוררים בו 1,518 תושבים. הגדרת כפר אברהם מבחינה גאוגרפית בעייתית במקצת, בעיקר בשל העובדה, שבשם זה נכללו שכונות רבות נוספות כשאוחד המושב עם העיר. גבולותיו של הכפר המקורי אם כן היו מצומצמים בהרבה:
במזרח – דרך ירושלים שמהווה את החלק הראשון של כביש ירושלים-תל אביב.
בצפון – רחוב הרב הרצוג ודרומה לכל אורכו – החל מצומת גנים במזרח ועד ההצטלבות עם רחוב שטמפפר במערב.
במערב – מזרחה מרחוב אורבך החל מצומת הרחובות אורבך, שטמפפר, הרצוג והירקונים ועד לרחוב חנקין.
בדרום – הגבול הדרומי הוא קצת יותר מפותל – הוא מתחיל ברחוב חנקין במערב, ממשיך דרך רחוב רמח"ל ומסתיים בבתים הדרומיים של רחוב ריינס.
חן הצפון – צפונה לכפר אברהם, משקיפה על צומת סגולה.
עין גנים– מושב עובדים שאוחד עם פתח־תקווה בשנות הארבעים, בה גרים 9,836 תושבים.
רמת ורבר – שכונה במערב העיר, מצפון לכפר גנים ומדרום לרחוב ז'בוטינסקי. בתחומי השכונה נמצאים פארק יד לבנים, קריית המוזיאונים וגן החי העירוני. בשכונה גרים 9,761 תושבים.
עמישב־הדר גנים – שכונה הממוקמת בחלק הדרום מזרחי של פתח־תקווה, ממזרח לכביש 40 (רחוב ירושלים).
הדר גנים הוקמה בראשית שנות ה־90 בשטחה של שכונת עמישב. בין הפרויקטים החשובים של ראש העירייה גיורא לב. השכונה צמחה מאוד וכיום היא עדיין מתרחבת צפונה ומערבה, ומתחילה לגבול בצומת סירקין ובשכונת שעריה ובמזרחה מחלפון שמחברה לכביש מכבית (471). השכונה מאופיינת ב־3 שיטות בניה, העיקרית בהם היא השיטה הרוויה. השיטה הנוספת מכונה " גג־גן" – מבנים בני שתי קומות, דירה אחת מעל, כוללת גג, ואחת למטה, כוללת גן. השיטה הנוספת הנפוצה שם היא שיטת הקוטג'ים הטוריים. בשכונה נמצאת אנדרטה לחללי אסון המסוקים. בסוף שנות ה־90 התרחבה מאוד השכונה ובהמשך רחוב מנחם בגין נבנו מספר מתחמים שכל אחד מהם מיועד לציבור משלו כגון: גני הדר ויוצאי חברון (ליטאים), קריית בעש"ט (חסידים), בינת לעיתים (ספרדים), החושן (דתיים לאומיים), וכן אזור של עולי אתיופיה ואזור של עולי חבר העמים. בשכונה מתגוררים 25,916 תושבים.
שעריה – בתחומיה נמצא בית החולים הגריאטרי שיקומי "בית רבקה".
מחנה־יהודה נוסדה בשנת 1913 על ידי המשרד הארצישראלי כמושב עצמאי, בשנת 1937 צורפה השכונה לעיר פתח־תקווה. השכונה מצויה מדרום למרכז העיר ובסמוך אליו. מדרום לשכונה נמצאות השכונות שעריה ואחדות וממזרחה עין־גנים.
בילינסון– שכונת מגורים שהוקמה בתקופת המנדט על אדמות שנקנו מהכפר הערבי פג'ה, צמודה לכפר סירקין.[48][49] השכונה כוללת רק בתים צמודי קרקע. בשנים האחרונות גבר הביקוש לשכונה ובתים קטנים וישנים מפנים את מקומם לבתים מפוארים רחבי מידות.
קריית־אלון – שכונת מגורים שהוקמה לאחר קום המדינה על חורבות הכפר הערבי פג'ה, ושוכנה בעולים חדשים. בעת היווסדה נקראה בשם "פג'ה", וגם כיום מוכרת בקרב תושבי האזור בשם זה.
יוספטל – ממוקמת בין פג'ה לצומת גנים. מאוכלסת במשפחות ותיקות לצד עולים חדשים.
נווה גן – שכונה קטנה בצפון העיר פתח תקווה, מצפון לציר ז'בוטינסקי ומדרום לשכונת אם המושבות. השכונה נחשבת כאחת השכונות הטובות בעיר, ובה נמצא הבניין הגבוה בעיר. בשכונה גרים 17,092 תושבים.
נווה עוז – במקור שכונת בתים צמודי קרקע ותיקה בדרום־מערב העיר פתח־תקווה. כיום כוללת גם אזור חדש של בתים צמודי קרקע דו משפחתיים. נחשבת למבוקשת ויוקרתית, בשכונה גרים 6,302 תושבים.
קריית מטלון – שכונת מגורים שנוסדה לפני קום המדינה. מאוחר יותר נוספו אליה שכונות קטנות: קריית משה בדרום ושכונה בשם גן־שלמה מצפון לרחוב מסדה. כיום שכונות אלו נבלעו בתוך שכונת מטלון הוותיקה יותר. במזרחה של שכונת קריית מטלון מתפתח לאחרונה אזור עסקי גדול, אשר נושא את השם "רמת סיב". בשכונה 2,481 תושבים.
אם המושבות החדשה – כוללת מספר פרויקטים שונים, ביניהם לב הסביונים, אילנות, מגדלי אם המושבות, חפציבה, א. דורי, גינדי ועוד, רובם רבי קומות 9–23 קומות. גבולות השכונה, במערב דרך ראשון לציון, בצפון מסילת הברזל לכיוון ראש העין וסגולה, במזרח רחוב פיינשטיין ובית העלמין סגולה, בדרום האחים ישראלית ורחוב גיסין. רוב תושבי השכונה הם זוגות צעירים עם ילדים. בשכונה קיימת קבוצה פתוחה של פעילים מתנדבים, הפועלים בתחומים שונים. בשכונה גרים כ-19,000 תושבים.
שיפר / נווה דקלים – היא שכונה בצפון מערב העיר, שוכנת בין רחוב שטמפפר, אזור תעשייה ירקון (סגולה) ורחוב המכבים.
המרכז השקט (מרכז העיר דרום) – שכונה במרכז העיר בין הרחובות סלנט, הרצל, פיק"א, טרומפלדור, כץ ופינס.[50]
לב המושבה (מרכז העיר צפון) – שעונה במרכז העיר בין הרחובות אורלוב, המכבים, אחד העם, הרצל, פיק"א, יצחק שדה וקרול.[50]
עיריית פתח תקווה היא גוף השלטון המקומי במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העירפתח תקווה. ככל רשות מקומית עוסקת עיריית פתח תקווה בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרות שרותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה.
פסל ארבע האמהות בכניסה לבניין העירייהבניין עיריית פתח תקווה
בתרבות הישראלית
העיר פתח תקווה מוצגת בתרבות הישראלית, בעיקר לצורכי הומור, כעיר גרועה במיוחד. היא מתוארת כעיר מכוערת, משעממת ומיושנת, ונחשבת לעיר המושמצת ביותר בישראל.[51] תדמית זו ככל הנראה התגבשה בשנות ה-80 וה-90. השיר "פתח תקווה" של להקת אינפקציה, שמכיל את השורה "אני לא מאמין שאני גר בפתח תקווה", נחשב לדוגמה בולטת של הסטריאוטיפים האלו.[51] הבדיחות על פתח תקווה נפוצות גם באינטרנט, ובין השאר קיימת קבוצת פייסבוק שקוראת לביטול העיר בטענה שאינה רלוונטית,[52][53] ובנוסף קיימת תאוריית קונספירציה פארודית שטוענת שפתח תקווה בכלל אינה קיימת, בדומה לקונספירציית בילפלד.[52][54] רוב הסטריאוטיפים על פתח תקווה הם על העיר עצמה ולא על תושביה.[52]
קיימות טענות שבדיחות אלו כבר לא מייצגות כראוי את פתח תקווה המודרנית, שעברה התחדשות ופיתוח עירוני מוגברים מאז שנות התשעים. הפוליטיקאית זהבה גלאון, תושבת העיר, טוענת ש"פתח תקווה שודרגה, הבדיחות עדיין קיימות, אבל הן כבר פחות רלוונטיות".[51] עיריית פתח תקווה עצמה הביעה התנגדות לחלק מהבדיחות על העיר, בטענה שהן לא מיצגות את המציאות בעיר. למשל, כשהקומיקאי נדב אבקסיס העלה סרטון הומוריסטי שבו הוא הציע לריאד מנסור, השגריר הפלסטיני באו"ם, לקבל את פתח תקווה תמורת שלום מכיוון שאף אחד בישראל לא רוצה אותה, ראש עיריית פתח תקווה איציק ברוורמן הגיב שהוא נפגע מהאמירות הללו ושאין להן הצדקה. אבקסיס הגיב בהומור, ואמר שתושבי פתח תקווה יכולים להיות רגועים, מכיוון שלפיו, המצב בעירו רמת גן הרבה יותר גרוע.[55]
שירה על העיר
העיר פתח תקווה הוזכרה ביצירות מוזיקליות שונות, בהן:
עוזי אלידע, ״טרומפלדור מול שרה אהרונסון וגיבורי פתח תקווה: הבניית מיתוסים מרטירולוגיים ומחוזות זיכרון בתקופת המנדט״, יעל זרובבל ואמיר גולדשטיין, (עורכים), תל חי: 1920–2020 בין היסטוריה וזיכרון, ירושלים, יד יצחק בן-צבי והמכון לחקר הציונות, 2020, עמ׳ 318–349.
נורית גוברין, כתיבת הארץ: ארצות וערים על מפת הספרות העברית, ארץ ישראל: פתח תקווה, עמודים 146–162, יוני 1977
מראה פנורמי מתל הזבל הישן בהוד השרון: מימין גורדי השחקים של תל אביב ורמת גן והשדות בדרומה של הוד השרון; בתווך פתח תקווה והר הזבל הישן שבצפונה, ובקדמת התמונה תל קנה ואפיקו של נחל הדר; שמאלה משם ראש העין ואזור התעשייה נווה נאמן, ובקצה השמאלי שכונותיה הדרומיות של הוד השרון
.JPG)
.JPG)
.jpg)
