אוטובוס

	יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
	הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

אוטובוס הוא כלי רכב קרקעי ממונע המיועד להסעת עשרות נוסעים. האוטובוס מיועד לנסיעה על כבישים, ועל כן מסלולו גמיש יותר מכלי תחבורה אחרים המיועדים להסעת המונים. מרבית האוטובוסים משמשים כחלק ממערך תחבורה ציבורית עירוני או בינעירוני או למטרות תיירות.

המילה אוֹטוֹבּוּס היא הלחם של שתי מילים:^[1]

• אוֹטוֹמוֹבִּיל – שהיא אחת המילים הראשונות בשפות שונות ששימשו לתיאור רכב ממונע. מילה זו היא בעצמה הלחם, של התחילית היוונית "אוטו" (משמע "מכוחות עצמו") ו"מוֹבִּיל" (בלטינית: נע).
• אוֹמְנִיבּוּס – שם למרכבת נוסעים גדולה ששימשה בצרפת במאה ה-19 ככלי תחבורה ציבורית. מילה זו מהווה בשפות רבות את המקור לשמו של האוטובוס, למשל באנגלית הקיצור bus. זוהי מילה לטינית שמשמעותה "בשביל כולם".

בפרסומים ישנם בעברית שימשה המילה "אומניבוס", לצד "אבטובוס", לתיאור האוטובוס המודרני.^[2]

אליעזר בן-יהודה השתמש במילה "ציבורית" עבור "אוטובוס", אולם המילה לא נקלטה בשפה.^[3]

האוטובוסים הראשונים הופעלו על ידי מנוע קיטור באנגליה בשנות ה-30 של המאה ה-19 בין היתר, על מנת להפעיל שירותים אמינים על תנאי כביש שהיו מסוכנים מדי להובלה עם האומניבוסים, שהיו כרכרות רתומות לסוסים.

האוטובוס הראשון שהונע מכנית הופיע ברחובות לונדון ב-22 באפריל 1833. קרונות קיטור היו יותר בטוחים, יותר מהירים ויותר זולים מכרכרות רתומות לסוסים.

הפורמטים כוללים אוטובוס חד-קומתי, אוטובוס דו-קומתי (שניהם בדרך כלל עם שלדה קשיחה) ואוטובוס מפרקי ששכיחותו משתנה ממדינה למדינה. אוטובוסים דו-מפרקיים בעלי קיבולת גבוהה מיוצרים גם הם, ונגררים הנושאים נוסעים או נגררים מאחורי אוטובוס קשיח (קרון אוטובוס) או נגררים כנגרר על ידי משאית (טיולית). למידיבוסים קטנים יותר יש קיבולת נמוכה יותר ואוטובוסים פתוחים משמשים בדרך כלל למטרות פנאי. בציים חדשים רבים, במיוחד במערכות תחבורה מקומיות, מתרחשת מעבר לאוטובוסים נמוכי רצפה, בעיקר לשם נגישות קלה יותר. אוטובוסים בינעירוניים מיועדים לנסיעות למרחקים ארוכים והן מצוידות בדרך כלל במושבים משוכבים בגב גבוה, חגורות בטיחות, שירותים ומערכות בידור אורקוליות, ויכולים לפעול במהירויות גבוהות יותר עם קיבולת גדולה יותר למטען.

שירותי אוטובוס במסגרת תחבורה ציבורית מתבססים בדרך כלל על הפעלה סדירה של אוטובוסים במסלול קבוע, בו הוא מוריד ומעלה נוסעים בתחנות אוטובוס, שפועל על פי לוח זמנים קבוע.

ישנם כמה סוגי אוטובוסים שיתן לסווג את השירותים לסוגי בסיס על בסיס אורך המסלול, תדירות, מטרת השימוש וסוג האוטובוס המשמש.

הדרך הנפוצה ביותר לשימוש באוטובוס היא כשירות תחבורה ציבורית בתוך העיר - בתוך אזורים עירוניים, או אל הפרברים וממנה למרכזי הערים.

אוטובוסים עירוניים מאופיינים בדלתות רחבות ובמדרגות רחבות באוטובוסים מהמאה ה-20 ובחוסר מדרגות באוטובוסים מהמאה ה-21 כדי שנוסעים יירדו ויעלו מהר, הכיסאות בו דקים יותר ולכן הם פחות נוחים אך עמידים להשחתה ולתחלופת נוסעים גבוהה, הוא מותאם לנסיעה בעמידה עם עמודים, כפתורי לחיצה נוחים וידיות אחיזה, אין תא מטען, אך השימוש בו נוח לקשישים, בעלי מוגבלויות והורים עם עגלות תינוק. המנוע שלו מותאם לנסיעה במהירות איטית תוך כדי עצירות והאצות מרובות.^[4]

מערכת אוטובוסים מהירה (BRT) היא יישום של מגוון תשתיות ואמצעי שיווק לייצור שירותי אוטובוס תחבורה ציבורית המתקרבים למאפייני הפעולה והקיבולת של מערכות תחבורה מהירה.

אוטובוסים ציבוריים המופעלים למרחקים ארוכים בין ערים עשויים לשמש כרשת תחבורה ציבורית ארצית עיקרית, או כשירות משלים לרשת רכבות. רשתות אלה יכולות אף לפעול בינלאומית, בין מדינות שונות- כמו היורוליינס. שירותי האוטובוסים הבינעירוניים מכוונים בעיקר לקשר בין מרכזים עירוניים שונים, וככאלה הם מופעלים לרוב כשירותי אקספרס – כלומר נסיעה בכבישים מהירים תוך עצירה בתחנות ראשיות בלבד. חלק מהשירותים הבינעירוניים עשויים להיות מופעלים כשירותי יוקרה במפרט גבוה עם תאי שירותים, ומושבים הנהפכים למיטות - באופן זה הם מתחרים ברכבות, או מקשרים בין אזורים שאינם מחוברים לרכבת. שירותים בין עירוניים עשויים להסתיים לעיתים קרובות בתחנות אוטובוס מרכזיות ולא בתחנות רחוב.

שירותים בינעירוניים פועלים גם באזורים כפריים ומחברים בין נקודות יישוב ועניין לבין מרכזים עירוניים אזוריים או ארציים. שירותים מאספים כאלה יכולים להשתמש באוטובוסים איטיים יותר או באוטובוסים דו-תכליתיים.

לאוטובוסים תפקיד מרכזי בתעשיית התיירות. אוטובוסים הפועלים בערים הגדולות, ובפארקים לאומיים ברחבי העולם מאפשרים לתיירים לצפות באטרקציות או בנוף המקומי. לרוב מדובר באוטובוסים פתוחים, אך יכולים להיות גם אוטובוסים רגילים.

טיולים מאורגנים מתבצעים גם באוטובוס, ובדרך כלל מאפשרים ירידה מהאוטובוס כדי לאפשר סיור באתרי עניין אלה עשויים להיות טיולי יום או טיולים ארוכים יותר הכוללים שהות בבית מלון. אוטובוסי טיולים נושאים לעיתים קרובות מורה דרך, אם כי הנהג או אזניות שמע עשויים לבצע גם פונקציה זו. מפעיל הטיולים עשוי להיות חברה-בת של חברה המפעילה אוטובוסים בשירות התחבורה הציבורית (כמו "אגד הסעים" (לשעבר אגד תיור) של אגד, או "יונייטד טורס" של דן) או דרך חברת הסעות פרטית.

במדינות מסוימות, במיוחד בצפון אמריקה, אוטובוסים המשמשים להובלת תלמידי בית ספר התפתחו לעיצוב ספציפי עם תכונות חובה מוגדרות. מדינות אחרות עשויות לחייב שימוש בחגורות בטיחות. לכל הפחות, מדינות רבות דורשות מאוטובוס שמוביל תלמידים להציג שלט, והן עשויות לאמץ גם גרסאות צהובות. הובלת תלמידים משתמשת לעיתים קרובות באוטובוסים ישנים יותר שנפלו משימוש בשירות, ומצוידים מחדש עם יותר מושבים או חגורות. הסעות תלמידים עשויות להיות מופעלות על ידי רשויות מקומיות או קבלנים פרטיים.

שימוש בנמלי תעופה

בנמלי תעופה מסוימים, במיוחד בטרמינלים שבהם מתקיימים טיסות של חברות לטיסות חסך, נמצאים שערים שבהם לא נמצא גשר עלייה למטוס אלא שערים שבהם אוטובוסים אוספים את הנוסעים ומסיעים אותם לרחבת החניה באותו נמל תעופה, והנוסעים עולים למטוס בעזרת מדרגות עלייה למטוס. חברות לטיסות חסך בדרך כלל בוחרות להשתמש באוטובוסים ומדרגות כדי להעלות נוסעים למטוס בשל המחיר הזול שלו ביחס לשימוש בגשר עלייה למטוס.

בנוסף לכך, ברוב נמלי התעופה הפעילים בעולם, קיים אוטובוס המעביר נוסעים בן טרמינלים. שימוש בשירות זה בנמלי תעופה הוא בדרך כלל ניתן לנוסעים ללא תשלום.

אוטובוסים בנויים לרוב משלדה עצמאית המשמשת כבסיס ומגוף תיבתי עליון המוצב על שלדת הבסיס ומהווה את תא הנוסעים. בדרך כלל בסיס הגלגלים של אוטובוס קטן ביחס לאורכו הכולל של הרכב. מאפיין זה יוצר נטיות היגוי אך מאפשר לאוטובוס רדיוס סיבוב קטן יותר, כנדרש בתנועה עירונית. כמו כן, הרחקת הגלגלים מקדמת האוטובוס מתאפשרת הצבת דלת כניסה לנוסעים שם.

מלבד אוטובוסים מוכנים נוהגים יצרני אוטובוסים למכור גם שלדות בסיס בלבד ולאפשר ללקוח לבנות את תא הנוסעים באופן עצמאי (כפי שמבוצע לעיתים בישראל). כיום מרבית האוטובוסים בעולם ובישראל הם בעלי שלדה של היצרנים המקוריים ומרכב המורכב במפעלים שונים בהתאם לדרישות השונות של הלקוחות השונים. מפעלי הרכבת שלדות ידועים באירופה: איריזר (ספרד), ואנהול (בלגיה), יונקיר (בלגיה), סנסנדגוי (ספרד), נאופלן (גרמניה), איאטס (צרפת). מפעלי הרכבת שלדות אוטובוסים בישראל: הארגז ומרכבים.

מנועי האוטובוסים הם בדרך כלל מנועי דיזל בנפחים שבין 5,000 ל-12,000 סמ"ק, תצורת המנוע האופיינית היא 4 עד 6 צילינדרים בטור, והספקי המנוע נעים בין 200 ל-420 כוח סוס. ישנן מספר תצורות למיקום המנוע: קדמי, מרכזי ואחורי. באירופה ובישראל, שלדות בעלות מנוע אחורי הן הנפוצות ביותר, בעוד שבארצות הברית ובקנדה, מנוע האוטובוס נמצא במרכז האוטובוס או בחזית (האחרון נפוץ במיוחד באוטובוסי תלמידים אמריקאיים שחלקם בנויים על שלדות של משאיות).

ישנם מקומות בעולם, בהם חלק מקווי האוטובוס הם טרוליבוס – אוטובוס עם מנוע חשמלי, המקבל את המתח החשמלי מחוטים, הפרושים מעל מסלולו.

ישנם אוטובוסים חשמליים, הנטענים בעמדות טעינה חשמליות המותאמות לאוטובוסים ותחבורה ציבורית, לפני תחילת מסלולם.

מטרת הבלמנוע היא לסייע בהאטת האוטובוס בירידות ארוכות וממושכות ובכבישים צרים כדי שהנהג לא יצטרך לשחוק את בלמי האוטובוס יתר על המידה. בלם זה קיים בכל כלי הרכב הכבדים ופותח עקב תאונות רבות שהתרחשו כתוצאה משימוש יתר בבלמי הרכב הכבד בירידות ממושכות. הבלם בנוי בצורת ידית הצמודה להגה האוטובוס והנהג יכול להחליט על מידת הבלימה לה הוא נדרש במשיכת הידית. הידית גורמת להפעלת הבלם המאט את סיבובי המנוע וכתוצאה מכך את מהירות האוטובוס. כעזרה, יכול הנהג להשתמש בבלמי האוטובוס הרגילים.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אוטובוס
מדריך למטייל בוויקימסע: נסיעה באוטובוס
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוטובוס

• אוטובוסים, דף שער בספרייה הלאומית