אהוד בן עזר

אהוד בן עזר

לידה	2 באפריל 1936 (בן 88) פתח תקווה, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
מקום מגורים	תל אביב-יפו
תקופת הפעילות	מ-1958
פרסים והוקרה	פרס זאב לספרות ילדים ונוער (1994)

אהוד בן עזר (נולד ב-2 באפריל 1936, בפתח תקווה) הוא סופר, מחזאי, משורר, עורך, פובליציסט וביוגרף ישראלי.

אהוד בן עזר (ראב) נולד בפתח תקווה, בנו של בנימין בן עזר – אשר ניהל את חוות קלמניה בשנים 1944–1947 – ונכד ליהודה ראב, ממייסדי פתח תקווה^[1]. את שלוש שנותיו כילד בקלמניה תיאר בן עזר בשניים מספריו: "ספר הגעגועים" ו"הלילה בו תלו את סרג'נט מורטון". דודתו היא הסופרת והמשוררת אסתר ראב^[1].בן עזר כינס את כתביה לאחר מותה, פרוזה ושירה, בשני כרכים^[2].

שירת בנח"ל, והיה בין ראשוני קיבוץ עין גדי. למד באוניברסיטה העברית בירושלים והתגורר בעיר כשבע שנים^[1]. מסוף שנות החמישים השתתף באופן קבוע בעיתונות העברית בטוריו, מאמריו, שיריו ובמכתביו למערכת. הרומן הראשון שלו, "המחצבה", יצא ב"ספריה לעם" של עם עובד בשנת 1963 וזכה להצלחה מסחרית. לימים המחיז בן עזר את הרומן, והוא הוצג בתיאטרון. בשנת 1990 הופק על פי הספר סרט קולנוע בבימויו של רוני ניניו, אך הסרט כשל – הן בעיני המבקרים והן בקופות^[3].

בן עזר כותב שירה, פרוזה, סיפורי מסע, ספרי הדרכה לכתיבה יוצרת, כתב מאות מאמרי ביקורת, רשימות, ראיונות, מחקרים בתחומי הספרות וערך למעלה מ-70 ספרים, בחלק מהם שימש סופר צללים^[4].

כביוגרף, כתב בן עזר ספרים על נחום גוטמן כמו "בין חולות וכחול שמים", וכן על דודתו, אסתר ראב המשוררת, "ימים של לענה ודבש", ועל פנחס שדה, עמו הייתה לו היכרות ממושכת, "לספר לדגים"^[5].

בן עזר היה במשך שנים חבר מפלגת שינוי, חבר מועצת מפלגת מרצ ואף חבר נשיאות המועצה. לאחר מהומות אוקטובר 2000 פרש מהמועצה (ולאחר מכן מהמפלגה) עקב אכזסתו מתהליך השלום^[6].

בן עזר הוא אחד הסופרים הראשונים שהבינו את הכוח העצום הגלום באינטרנט. הוא ייסד ניוזלטר המופץ למנויים, וזוכה להתעניינות רבה ולתפוצה נרחבת. הכותר של מפעלו האינטרנטי הוא: "חדשות בן עזר – מכתב עיתי חינם מאת סופר נידח". סביב המכתב העתי שלו נקבצו סופרים ומשוררים רבים, אנשי רוח ובעלי מקצועות חופשיים מתחומים שונים. למרות היות "מכתב עיתי" זה במה פתוחה המפרסמת יצירות ומאמרים מסוגים שונים ומתוך עמדות פוליטיות מנוגדות, בן-עזר נוהג להוסיף לדברים המופצים הערות מצידו, בתוך הטקסט, לא פעם בלשון חריפה ואף מזלזלת.

בן עזר נשוי ואב לבן. מתגורר בתל אביב משנת 1966.

• המחצבה, תל אביב: עם עובד, 1963 (רומן ומחזה). (מהדורה חדשה, 1982) עובד לסרט המחצבה ב-1990^[7]. ב-2002 פורסמה מהדורה חדשה בהוצאת אסטרולוג, בה הוסיף בן עזר פרק שנגנז במהדורה הראשונה מפני שנחשב אז נועז מדי^[8].
• אנשי סדום, תל אביב: עם עובד, 1968 (רומן). (מהדורה חדשה ומורחבת: אנשי סדום: הסיפור האמיתי, הוד השרון: אסטרולוג, 2001.)
• לא לגיבורים המלחמה, תל אביב: הוצאת א. לוין אפשטיין, 1971 (רומן).
• לילה בגנת הירקות הנרדמים, רמת גן: מסדה, 1972 (ספר ילדים).
• הפרי האסור, תל אביב: אחיאסף, 1977 (סיפורים).
• עופרית בלופרית, תל אביב: יבנה, 1977 (ספר ילדים).
• אפרת, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור: ספריית תרמיל, 1978 (מחזור סיפורים).
• השקט הנפשי, תל אביב: זמורה, ביתן, מודן, 1979 (רומן).
• בין חולות וכחול שמיים, תל אביב: יבנה, 1980.
• בעקבות יהודי המידבר, ירושלים: שוקן, 1983.
• הנאהבים והנעימים, תל אביב: ביתן, 1985 (רשימות מהחיים החדשים המתרקמים בארץ-ישראל)^[9].
• אין שאננים בציון, תל אביב: עם עובד, 1986 (שיחות עם אינטלקטואלים ישראלים בולטים על ענייני השעה).
• לשוט בקליפת אבטיח, רכגולד, 1987
• 50 שירי מתבגרים תל אביב, רכגולד, 1987.
• בצאת ישראל ממצרים, תל אביב: יבנה, 1987.
• ג'דע - סיפורו של אברהם שפירא, הוצאת יד יצחק בן צבי, 1993. זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער.
• הלילה בו תלו את סרג'נט מורטון. תל אביב, הוצאת ידיעות אחרונות, 1994
• דודו פאפ מטר, 1996 (ספר ילדים)
• אומץ - סיפורו של משה דיין, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1997.
• נחום גוטמן, עריכה ומבוא: אהוד בן עזר, צילומים: ישראל צפריר, עיצוב גרפי: דורית שרפשטיין, הוצאת מודן, 1997.
• ימים של לענה ודבש, תל אביב: עם עובד, 1998 (סיפור חייה של המשוררת אסתר ראב).
• המושבה שלי, הוד השרון: אסטרולוג, 2000 (רומן).
• שלוש אהבות, הוד השרון: אסטרולוג, 2000 (רומן).
• חנות הבשר שלי, הוד השרון: אסטרולוג, 2001 (רומן).
• ברנר והערבים, אוסף של רשימות ומאמרים על יוסף חיים ברנר ועל יחסו לערבים, הוצאת אסטרולוג, 2001^[10]
• יֵעְזְרֶהָ אלוהים לפנות בוקר: שירים 1955–1995, הוד השרון: אסטרולוג, 2005^[11].
• ספר הגעגועים, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2009^[12].
• (שמאי גולן ואהוד בן עזר: עורכים), סיפורים אישיים על תל אביב: מבחר סיפורי חיים של גמלאים, הוצאת עמותת כוח לגמלאים תל אביב־יפו, 2012.
• מסעותיי עם נשים, רומן, ספרי קור, 2013^[13].

אהוד בן עזר פרסם עשרות מאמרי ביקורת, ציוני זיכרון, מסות קצרות על ספרות וסופרים ועוד.

• אמנון הדרי, 'על "השקט הנפשי", לאהוד בן עזר', במאסף ספרות עברית מודרנית, 1980. (באנגלית)
• אהוד בן עזר, פרק אחד-עשר: בדרך מביירות לצפת. גלגולי הקמע של אפרת, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 179–184, הוצאת כרמל, 2017.

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אהוד בן עזר

• "חדשות בן עזר"
• רשימת הפרסומים של אהוד בן עזר, בקטלוג הספרייה הלאומית
• כתבי אהוד בן עזר בפרויקט בן-יהודה
• אהוד בן עזר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• אהוד בן עזר, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
• אהוד בן עזר, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• הספרים של אהוד בן עזר, באתר "סימניה"
• אהוד בן עזר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• אהוד בן עזר, דף שער בספרייה הלאומית
• אהוד בן עזר, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
• אהוד בן עזר, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
• נחום אבניאל, אני אופטימי, הציונות ניצחה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 14 במאי 2011, גיליון 718