עירייה היא יחידת שלטון מקומי, שתפקידה לדאוג לרווחת התושבים בעיר נתונה. את ראש העירייה וחברי מועצת העירייה, בוחרים תושבי העיר אחת לתקופה מסוימת (בישראל – אחת לחמש שנים).
במדינות רבות (ובמידה מסוימת – גם בישראל), נהוג שהמפלגות השונות, החברות גם ברשות המחוקקת וברשות המבצעת, מעמידות מועמדים מטעמן לראשי ערים ורשימות למועצת העיר, בשאיפה שאלה יקדמו את ענייניהן בעיר.
חניה עירונית – תכנון מערך החניה בעיר, שילוט ותמרור החניה המוסדרת, הפעלת חניונים עירוניים ופינוי צירי תנועה.
כבאות והצלה – שירותי חירום – כיבוי והצלה, ביקורות למתן רישיון עסק, מתן אישורי בנייה ואכלוס, הדרכות וייעוץ בכל הקשור לנושאי הבטיחות בפני אש.
שירות וטרינרי – שמירה על בריאות הציבור מפני מחלות וסכנות שמקורן בבעלי החיים, פיקוח על כל מוצרי המזון שמקורם מהחי – בשר, דגים, מוצרי חלב, עופות וביצים, כדי למנוע הפצת מחלות והרעלת מזון, רישום וחיסון בעלי חיים ועוד.
מים – בעבר אחד השירותים העיקריים שהייתה מספקת העירייה היה אספקת מים, אולם יוזמה של משרד הפנים להפרטת משק המים העירוני הובילה לחקיקת "חוק תאגידי המים והביוב – 2001" אשר אוסר על הרשויות המקומיות ובכללן העיריות החל מפברואר 2008 לטפל בכל נושא המים והביוב שברשותן ולהעביר את הטיפול לתאגיד פרטי[3].
שירותים לקהילה
שירותי רווחה – ילדים ונוער במצוקה, משפחות וזוגות במצוקה, נפגעי אלימות, קשישים, חסרי בית, מכורים לסמים ועוד.
בריאות הציבור – קידום בריאות לנשים הרות, תינוקות ופעוטות, תלמידים מבוגרים וקשישים.
