אימוץ בקרב הקהילה הגאהאימוץ בקרב הקהילה הגאה או אימוץ בקרב להט"ב הוא אימוץ ילדים בידי אנשים ולרוב זוגות במערכת יחסים מאותו המין שמוגדרים כלהט"ב (לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים) או באופן רחב יותר כחלק מהקהילה הגאה. האימוץ יכול לבוא במתכונת של אימוץ משותף על ידי בני הזוג, אימוץ של הילד הביולוגי על ידי הורה שני (אימוץ חורג) או בקרב יחידים בלבד. נכון ליוני 2023, אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים חוקי ב-35 מדינות בלבד ברחבי העולם. רוב המדינות והטריטוריות שמכירות באימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים לעיתים קרובות מכירות גם כן בנישואים חד-מיניים. עם זאת, קיימות מספר מדינות וטריטוריות שמכירות רק באימוץ על ידי זוגות חד-מיניים בהן: קרואטיה, ישראל, ליכטנשטיין, ברמודה ואיי קיימן. במקסיקו, מתוך 32 הישויות הפדרליות השונות שמרכיבות את המדינה, אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים חוקי ב-21 מדינות והבירה מקסיקו סיטי בלבד. באסטוניה, חובה על זוגות להיות נשואים כדי לאמץ במשותף. בעקבות זאת, זוגות חד-מיניים אינם רשאים לאמץ כתוצאה מאי ההכרה בנישואים חד-מיניים במדינה. עם זאת, קיימת הכרה משפטית באימוץ חורג בקרב זוגות מאותו המין משנת 2016. בסן מרינו קיימת גם כן הכרה באימוץ חורג בקרב זוגות חד-מיניים מאז 2019. מאז תחילת המאה ה-21, חקיקת הכרה משפטית באימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים הפכה לנושא פוליטי ברחבי העולם. מתנגדים להכרה משפטית באימוץ על ידי זוגות חד-מיניים טוענים שהורות שמורכבת מזוגות מאותו המין משפיעה לרעה על הרווחה של הילדים. עם זאת, מחקרים שנעשו לאורך השנים חשפו באופן עקבי שהורים שמוגדרים כלהט"ב מתאימים ובעלי יכולת הורות שווה ליכולת של זוג הורים הטרוסקסואלים שמורכבים מאם ואב, בעוד הילדים שלהם נמצאו בריאים מבחינה פסיכולוגית ומותאמים היטב לאלה שגדלו על ידי הורים הטרוסקסואלים[1][2][3]. בדומה לאימוץ על ידי זוגות חד-מיניים, מחקרים שנעשו לגבי נישואים חד-מיניים מצאו שהרווחה הכלכלית, הפסיכולוגית והפיזית של זוגות חד-מיניים נשואים טובה יותר מזו של בני זוג מאותו המין שאינם נשואים, וכי ילדים בעלי הורים חד-מיניים מרוויחים מגידולם על ידי הורים חד-מיניים נשואים במסגרת איחוד זוגי המוכר משפטית ושנתמך על ידי מוסדות חברתיים[4][4][5][6]. התנגדות להכרה משפטית בנישואים חד-מיניים מבוססת על טענות כי הומוסקסואליות אינה מקובלת על ידי מסורות ואמונות דתיות שונות וכי איננה נטייה מינית טבעית ולכן, ההכרה באיגודים חד-מיניים תקדם הומוסקסואליות בחברה. לעיתים קרובות מתנגדים להכרה בנישואים חד-מיניים טוענים כי גדילה של ילדים בקרב הורים הטרוסקסואלים הופכת את הילדים לטובים יותר מגדילה בקרב הורים הומוסקסואלים[7]. על טענות אלו חולקים הטוענים שנטייה מינית הומוסקסואלית היא שונות טבעית ונורמלית במיניות האנושית כמו גם בקרב בעלי חיים בעוד שנטייה מינית איננה בחירה אלא נטייה מולדת. מחקרים רבים הראו שילדים שגדלו על ידי זוגות חד-מיניים מסתדרים בחייהם באותה מידה כמו ילדיהם של זוגות הטרוסקסואלים ואף הראו יתרונות רבים בגידולם בקרב הורים חד-מיניים והצביעו על כך שהם נמצאו מאושרים ובריאים יותר[8][9][10][4][11][12][13][14]. הורות בקרב להט"ב
מרבית המחקרים בנושא של הורות להט"ב מתמקדים בשתי סוגיות עיקריות: הסתגלות והתפתחות הילד למסגרת משפחתית שמורכבת מזוג הורים מאותו המין, והמסוגלות ההורית של זוגות חד-מיניים. ממחקרים שנערכו נמצא כי לא קיימים הבדלים מהותיים בזהות המגדרית, בתפקידים החברתיים או הנטייה המינית בין ילדים ממשפחות הטרוסקסואליות לילדים ממשפחות הומוסקסואליות[15]. הדבר נובע מכך כי התנהגות וזהות מגדרית מושפעים מגורמים חברתיים, ביולוגיים ופסיכולוגיים, ולהורים ישנו תפקיד מזערי בעיצוב הזהות המגדרית, אם בכלל[16]. כמו כן, לא נמצאו הבדלים בהערכה עצמית, חרדתיות, דיכאון, בעיות התנהגותיות, תפקוד במצבים חברתיים (ספורט, חיים סוציאליים, בית ספר), היפראקטיביות, תפקודים קוגניטיביים, מנת משכל, יכולות מילוליות או קשיים רגשיים אחרים בין ילדים שגדלו אצל זוגות הטרוסקסואלים לבין ילדים שגדלו אצל זוגות הומוסקסואלים[17].
מחקרים אחרים מצביעים על כך שלא נמצאו הבדלים בהתנהלות ובתפקוד משק הבית מצד המשפחות ההומוסקסואליות לבין המשפחות ההטרוסקסואליות, או שילדהם גדלים בצורה שונה מאלה הגדלים במשפחות הטרונורמטיביות[18]. מחקרים אחרים הצביעו על כך כי ילדים הגדלים אצל הורים חד-מיניים, גמישים יותר מבחינת תפקידים מגדריים, סובלניים ופתוחים יותר בקבלת השונה. במחקר שנערך בקרב מתבגרים בני 17 שגדלו במשפחות עם אימהות לסביות נמצא כי הם כשירים יותר מבחינה חברתית ופחות אגרסיביים מילדים בני גילם שגדלו במשפחות הטרונורמטיביות. כמו כן, בקרב ילדים שגדלו במשפחות עם שתי אימהות נמצאו פחות תופעות של צריכת סמים ואלכוהול[19]. מספר מחקרים טוענים כי הזהות המינית של ההורים המאמצים\הביולוגיים פחות חשובה מאווירה רגועה ויציבה בבית, כמו גם במידת האהבה, התמיכה והקשב לצרכיהם של הילדים מצד ההורים. המסוגלות והמוכנות של ההורים לתת לילדים את הכלים להתבגרות והתפתחות תקינה משמעותית אף היא. יתרה מזאת, מחקרים מראים כי זוגות חד-מיניים מוכנים יותר להורות ומקדישים זמן רב יותר לילדיהם. אחד ההסברים לכך היא הטענה כי בניגוד לזוגות הטרוסקסואלים, הם בחרו להיות הורים בניגוד לכל האתגרים השונים שעלולים להתלוות[20]. אף על פי שבמידה מסוימת קיימת סטיגמה מצד קבוצת השווים כלפי ילדים שגדלים אצל זוג הורים מאותו המין, נמצא כי המודעות לעניין מצד ההורים המאמצים ומצד בית הספר מסייעת בפיתוח מנגנוני פיצוי ותמיכה[21]. מחקרים מצביעים על כך כי קיימת סטיגמה נרחבת יותר כלפי זוג גברים הומוסקסואלים שמחליטים לאמץ ילדים מאשר כלפי זוג נשים לסביות, וכי ילדיהם יכולים להיחשף לאפליה ודעה קדומות מצד החברה[22]. מסיבה דומה, זוגות נשים לסביות נוטות יותר לאמץ ילדות בנות, מחשש שבן שגדל במשפחה עם שתי אימהות יכול להיחשף לסטיגמטיזציה רחבה יותר מצד החברה[23]. הדיון סביב סוגיית ההכרה המשפטית באימוץ על ידי זוגות מאותו המיןמאז תחילת המאה ה-21, סוגיית ההכרה המשפטית באימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים החלה להיתפס כנושא פוליטי ברחבי מדינות העולם. לאורך השנים, ארגונים מקצועיים ורפואיים רבים הצהירו על תמיכה בהכרה משפטית באימוץ ילדים על ידי זוגות שמוגדרים כלהט"ב. האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה הצהירה על תמיכתה בזכותם המשפטית לאימוץ של זוגות מאותו המין וטוענת שהדעה קדומה לפיה הורים מאותו המין שמגדלים ילד עלולים לפגוע בבריאותו הנפשית אינה מוכחת בשום צורה. כמו כן, האגודה הצהירה כי לא קיימת שום הוכחה שזוגות חד-מיניים יהיו הורים גרועים או שיפגעו בילדים שלהם[24][25][26][27]. הטיעונים הבאים מובאים לתמיכה בהכרה משפטית באימוץ משותף על ידי זוגות מאותו המין:
הטיעונים הבאים מובאים להתנגדות להכרה משפטית באימוץ משותף על ידי זוגות מאותו המין:
מעמד משפטי לפי מדינה או טריטוריה
ציר זמןתאריך החלת ההכרה המשפטית באימוץ משותף על ידי זוגות מאותו המין לפי מדינה או טריטוריה ברחבי העולם:
מקסיקו
במקסיקו, נכון ליוני 2023, מתוך 32 הישויות הפדרליות השונות שמרכיבות את המדינה, אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים חוקי ב-21 מדינות והבירה מקסיקו סיטי:
אימוץ חורג
נכון ליוני 2023, אסטוניה וסן מרינו מוגדרות כמדינות היחידות ברחבי העולם שמכירות באימוץ חורג בקרב זוגות חד-מיניים אבל לא באימוץ משותף או בנישואים חד-מיניים: היסטוריהאוקיאניה
אוסטרליהמאז אפריל 2018, זוגות חד-מיניים רשאים לאמץ ילדים במשותף בפריסה ארצית בכל המדינות והטריטוריות של אוסטרליה[47].
ניו זילנדב-21 במאי 2006 העלתה חברת הפרלמנט הניו זילנדי מטיריה טוראי (אנ') את סוגיית האימוץ בקרב זוגות חד-מיניים במדינה, בטענה שחוק האימוץ משנת 1955 "לא עונה על המורכבויות של החברה הניו זילנדית". טוראי טענה כי בעקבות ההכשרה של איחודים אזרחיים בקרב זוגות חד-מיניים משנת 2004, יש לאפשר להורים מאותו מין לאמץ באופן חוקי. בעבר, לא הוצגו חסמים ספציפיים שמנעו מלהט"ב לאמץ ילדים, פרט לכך שגברים לא היו רשאים לאמץ ילדות נקבות. חוק התיקון לנישואים (הגדרה של נישואים) משנת 2013 (אנ') שנכנס לתוקף ב-19 באוגוסט 2013[48], התיר אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים נשואים, בעוד זוגות לא נשואים (הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד) וזוגות באיחוד אזרחי, הפכו לרשאים לאמץ ילדים במשותף מאז דצמבר 2015 בעקבות פסיקת בית המשפט העליון של ניו זילנד (אנ') שקבעה שהאיסור הפר את חוק מגילת הזכויות של ניו זילנד משנת 1990 (אנ')[49]. הגיל המינימלי לאימוץ בניו זילנד הוא 20 שנים לילד קרוב (אימוץ חורג) ו-25 שנים או גיל הילד פלוס 20 שנים (הגדול מבניהם) לילד זר. פיטקרןהחקיקה שהכשירה נישואים חד-מיניים בפיטקרן בשנת 2015 כוללת הוראה שקובעת שזוגות חד-מיניים רשאים להיות הורים לילדים[50]. פקודת אימוץ תינוקות ברחבי האיים קובעת שזוגות נשואים, זוגות לא נשואים (ויחידים) רשאים להגיש בקשה משותפת לאימוץ ילדים. אירופה
אוסטריהב-19 בפברואר 2013 בית הדין האירופי לזכויות אדם קבע בתיק X ואחרים נגד אוסטריה (אנ') כי לבן הזוג באיחוד אזרחי חד-מיני יש את הזכות לאמץ את הילד הביולוגי של בן זוגו. ב-4 ביולי הפרלמנט האוסטרי העביר הצעת חוק ממשלתית שמתירה אימוץ של ילדים חורגים בקרב זוגות חד-מיניים. הצעת החוק נכנסה לתוקף ב-1 באוגוסט 2013[51][52]. בינואר 2015 בית המשפט החוקתי של אוסטריה (אנ') פסק שתוכן החוקים הקיימים בנושא אימוץ אינם חוקתיים והורה לשנות את החוקים עד 31 בדצמבר 2015 כדי לאפשר אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים[53][54]. ב-30 באוקטובר 2015 הודיע שר המשפטים כי האיסור על הכרה משפטית באימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים לא ייאכף עוד החל מ-1 בינואר 2016[55]. באוקטובר 2018 בתיק שעניינו בעיות אימוץ לאחר סיום מערכת יחסים, קבע בית המשפט החוקתי כי יש להתייחס לזוגות חד-מיניים באותו יחס שניתן לזוגות מהמין השני לאחר פרידה. בית המשפט קבע שיש להכיר באם הלא ביולוגית בקרב זוג לסביות כהורה, בדרך של אימוץ עבור הנאה מאותן זכויות, יחס וחובות כפי שניתנות לאב הטרוסקסואל במערכת יחסים מהמין השני לאחר פרידה, אם בנות הזוג נפרדו[56][57]. איי פארוהצעת החוק להכשרת נישואים חד-מיניים באיי פארו שהועברה על ידי הלוגטינג (אנ') ב-29 באפריל 2016 ואושררה על ידי הפולקטינג (הפרלמנט הדני) ב-25 באפריל 2017, כוללות הוראות שמכשירות אימוץ משותף וחורג על ידי זוגות חד-מיניים נשואים[58]. החוק נכנס לתוקף ב-1 ביולי 2017. לדברי תוכן החוק, רק זוגות נשואים רשאים לאמץ ילדים באופן חוקי, לא כולל יחידים או זוגות לא נשואים. אף על פי השינויים בחוק הנישואים באותה תקופה, סוגיות התרת חופשת אבהות והורות משותפת (בין היתר) לזוגות חד-מיניים נותרו לא פתורות[59]. ב-20 בדצמבר 2021 שתי הצעות חוק שהוגשו על ידי מפלגות האופוזיציה לתיקון זכויות ההורות של זוגות חד-מיניים התקבלו בלוגטינג בקריאה שלישית[60][61]. איסלנדב-27 ביוני 2006 זוגות חד-מיניים באיסלנד הפכו לזכאים למגוון זכויות שהוכשרו על ידי מספר חוקים בהן גישה להפריה חוץ-גופית בקרב זוגות לסביות ואימוץ משותף של ילדים. אימוץ חורג בקרב זוגות חד-מיניים הותר במדינה מאז שנת 2000[62]. אירלנדחוק האימוץ באירלנד מאפשר כיום בקשות לאימוץ משותף של ילדים על ידי זוגות נשואים, זוגות בשותפות אזרחית או מועמדים בודדים. ההכשרה של נישואים חד-מיניים במדינה בשנת 2015, בשילוב עם חקיקת חוק יחסי ילדים ומשפחה 2015 (אנ') וחוק האימוץ (תיקון) 2017, הכשירו אימוץ חורג ב-2016 ומשותף ב-2017 בקרב זוגות חד-מיניים[63]. ב-21 בינואר 2015 הודיעה הממשלה כי טיוטת חוק מתוקנת תעניק לזוגות שמתגוררים יחד בשותפות אזרחית זכויות אימוץ מלאות[64]. הצעת החוק פורסמה ב-19 בפברואר 2015, אושררה על ידי שני בתי האירכטס עד 30 במרץ 2015 ונחתמה כחוק ב-6 באפריל 2015 תחת הכותרת חוק יחסי ילדים ומשפחה 2015[65][66][67]. ההוראות העיקריות של החוק לרבות בקרב בני זוג, הורים חורגים ושותפים אזרחיים שהחלו להיות רשאים להגיש בקשה לאפוטרופסות על הילד המאומץ, נכנסו לתוקף ב-18 בינואר 2016[68]. ב-5 במאי 2016, ג'יימס ריילי, השר לענייני ילדים ונוער, הודיע שממשלת אירלנד אישרה פרסום של הצעת חוק חדשה בנוגע לאימוץ[69]. הצעת החוק תשנה את חוק האימוץ 2010 ואת חוק יחסי הילדים והמשפחה משנת 2015 ותעניק תוקף חקיקתי לתיקון ה-31 לחוקת אירלנד (אנ') ששינה את חוקת אירלנד על ידי הוספת סעיפים שנוגעים לזכויות ילדים ולזכותה וחובתה של המדינה לנקוט באמצעי הגנה על ילדים. המטרות של הצעת החוק הן לאפשר אימוץ ילדים על ידי משפחות אומנה, כאשר המשפחה טיפלה בילד במשך 18 חודשים לפחות ולאפשר לזוג ללא קשר למצבם המשפחתי לאמץ ילדים ובכך, להעניק לזוגות חד-מיניים נשואים את הזכות לאמץ. הצעת החוק גם מתירה אימוץ של ילד על ידי שותפים אזרחיים ומעניקה לילדים זכות גדולה יותר בהליך האימוץ, בין רפורמות רבות אחרות[70][71]. הצעת החוק עברה בדאל אירן (הבית התחתון) ב-30 בנובמבר 2016[72][73], וקיבלה את אישור הסנאט האירי (הבית העליון) ב-13 ביוני 2017. ההצעה נחתמה כחוק על ידי הנשיא מייקל היגינס ב-19 ביולי 2017 תחת הכותרת חוק האימוץ (תיקון) 2017 ונכנסה לתוקף ב-19 באוקטובר, יום למחרת חתימת השרה לענייני ילדים ונוער קתרין זאפונה (אנ')[74][75]. אנדורהזוגות חד-מיניים החלו להיות זכאים לאמץ באופן משותף וחורג באנדורה לאחר שהצעת חוק האיחוד האזרחי שמעניקה זכויות אימוץ מלאות התקבלה בפרלמנט האנדורי (המועצה הכללית של העמקים) בנובמבר 2014 ונכנסה לתוקף ב-25 בדצמבר 2014[76][77]. אסטוניהנכון ליוני 2023 זוגות חד-מיניים אינם רשאים לאמץ במשותף באסטוניה. החוק האסטוני קובע שרק זוגות נשואים רשאים לגשת לאימוץ משותף, בעוד שנישואים חד-מיניים אינם מוכרים במדינה. עם זאת, לאחר הכניסה לתוקף של הצעת חוק השותפות הרשומה ב-1 בינואר 2016, זוגות חד-מיניים בשותפות רשומה החלו להיות רשאים לגשת לאימוץ חורג[78]. בלגיהזוגות מאותו המין בבלגיה החלו להיות בעלי זכויות שוות לאימוץ ילדים כפי זוגות הטרוסקסואלים מהמין השני[79], לאחר ההכשרה של נישואים חד-מיניים במדינה בשנת 2006[80]. עם זאת, מקרה של אי שוויון משפטי התרחש במהלך השנים לאחר החקיקה. בעל של אם ביולוגית מוכר באופן אוטומטי כאב (על פי סעיף 135 לחוק האזרחי) אבל זה לא היה הנוהג עבור זוג חד-מיני בקרב בת זוגה של האם הביולוגית. כדי להיות מוכרת כאם המשותפת, היא הייתה צריכה להשלים הליך אימוץ. ממשלת די רופו הבטיחה לשנות את הנוהג, ובשנת 2014, כאשר הולנד העבירה חקיקה דומה, ארגוני להט"ב בלגים קראו לממשלה לקיים את הבטחתה. הצעת חוק לתיקון אי השוויון אושרה על ידי הסנאט הבלגי (הבית העליון) ב-3 באפריל 2014 בהצבעת רוב של 48–2 (עם נמנע 1), ועל ידי בית הנבחרים (הבית התחתון) ב-23 באפריל בהצבעה של 114–10 (עם נמנע 1). הצעת החוק קיבלה הסכמה מלכותית (אנ') ב-5 במאי ונכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2015. חוק האימוץ בבלגיה מוסדר ברמה הפדרלית, בעוד שהליך האימוץ מנוהל על ידי ממשלות הקהילה. בין השנים 2006 ל-2014, כ-56 זוגות חד-מיניים של גברים הומוסקסואלים ושני זוגות חד-מיניים של נשים לסביות אימצו ילד בקהילה הפלמית (פלנדריה). באותה תקופה, כ-12 ילדים אומצו בקהילה הוולונית (ולוניה), מה שהוביל ל-70 הליכי אימוץ בסך הכול על ידי זוגות חד-מיניים בבלגיה באותה תקופה. גיברלטרב-10 באפריל 2013 בית המשפט העליון של גיברלטר (אנ') קבע שסעיף 5 (2) של חוק האימוץ 1951 מפר את חוקת גיברלטר (אנ') ובכך, התיר דה פקטו אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים. הממשלה הודיעה כי בכוונתה לתקן את החוק בהקדם האפשרי וכי הסוכנות בנושא תנקוט באמצעים המתאימים כדי לאפשר לזוגות חד-מיניים לאמץ[81][82]. הממשלה קיימה את ההבטחה שנה לאחר מכן כחלק מחוק השותפות האזרחית שהציגה שהכשיר אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים באיחוד אזרחי. ג'רזיב-20 באוקטובר 2009 הפרלמנט של ג'רזי, אספת המדינות (אנ'), הצביע בעד הסכם "באופן עקרוני" עבור הכשרת שותפויות אזרחיות בין זוגות חד-מיניים עם רוב של 48 בעד, 1 נגד ו-4 נמנעים[83]. חקיקה שאפשרה את ההכשרה באופן סופי אושרה ב-12 ביולי 2011. ההצעה נחתמה כחוק על ידי המלכה אליזבת השנייה ב-14 בדצמבר 2011 ונרשמה על ידי בית המשפט המלכותי ב-6 בינואר 2012[84]. החוק נכנס לתוקף ב-2 באפריל 2012[85]. אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים (משותף וחורג) בג'רזי הפך לחוקי מאז 2012 לאחר שנכנס לתוקף חוק השותפות האזרחית[86]. ב-23 ביוני 2015 הפרלמנט של ג'רזי ביצע תיקון בחוק האימוץ תחת השם חוק האימוץ (תיקון מס' 7) (ג'רזי) 2015[87], כדי להעניק לזוגות לא נשואים זכויות אימוץ מלאות. בעבר, רק זוגות נשואים וזוגות בשותפויות אזרחיות היו רשאים להגיש בקשה לאימוץ ילדים[88]. החוק נכנס לתוקף ב-16 באוקטובר 2015[89]. גרמניהבשנת 2004 תוקן חוק השותפות הרשומה בגרמניה (שהתקבל במקור בשנת 2001) ונכנס לתוקף החל מ-1 בינואר 2005 כדי להעניק לזוגות חד-מיניים בשותפות רשומה זכויות אימוץ מוגבלות (אימוץ חורג בלבד) ולבצע רפורמה בהליכים שהיו מסורבלים בעבר בכל הנוגע לחלוקת רכוש ומזונות. בשנת 2013 קבע בית המשפט החוקתי הפדרלי של גרמניה כי אם אחד מבני הזוג במערכת יחסים חד-מינית אימץ ילד, לבן הזוג השני יש את הזכות להפוך לאב המאמץ או לאם המאמצת של אותו ילד גם כן[90]. חוק הנישואים החד-מיניים, שעבר בבונדסטאג ביוני 2017, העניק לזוגות חד-מיניים זכויות אימוץ מלאות שכללו מאתה ואילך גישה לאימוץ משותף[91][92]. ב-10 באוקטובר 2017 אישר בית משפט במחוז קרויצברג (רובע במערב ברלין) את הבקשה הראשונה לאימוץ משותף של ילד על ידי זוג חד-מיני במדינה[93]. גרנזיבמאי 2015 הודיע המושל של גרנזי (אנ') פיטר וולקר (אנ') שסקירה של חוק האימוץ משנת 1960 (שאסר על זוגות לא נשואים להגיש בקשה לאימוץ משותף) נקבעה ל-24 ביוני 2015[94]. וולקר הצהיר שהוא מקווה "להרחיב את מלוא זכויות האימוץ לזוגות בשותפויות אזרחיות בחו"ל ולזוגות לא נשואים שחיים יחד זה זמן מה"[95]. ב-24 ביוני 2015 מדינות גרנזי (אנ') (הפרלמנט של גרנזי) הסכים בהצבעת רוב של 38 בעד מול 2 נגד להביא לשינויים בחוק האימוץ[96][97]. מאז אפריל 2017, זוגות חד-מיניים החלו להיות רשאים לאמץ במשותף בגרנזי. חוק ניהול האוכלוסין 2016, שנכנס לתוקף ב-3 באפריל, מכיל הוראות שמאפשרות לזוגות חד-מיניים נשואים, בשותפות אזרחית או ב-"קשר קיום הדומה לנישואים או שותפות אזרחית" לאמץ[98]. החוק חל רק על האי גרנזי. עם זאת בקשות אימוץ מאולדרני וסרק מטופלות בבתי המשפט בגרנזי, שכן אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים הוא חוקי בכל מדינות האי. דנמרקמאז 1999 אדם בשותפות רשומה חד-מינית החל להיות רשאי לאמץ את ילדיו הביולוגיים של בן זוגו בדנמרק[99]. אימוץ משותף על ידי הורים חד-מיניים הותר רק במצבים מוגבלים מסוימים, בעיקר כאשר היה קשר קודם בין ההורה המאמץ לילד (בן משפחה או ילד אומנה). מאז 1 ביולי 2010 זוגות חד-מיניים החלו להיות רשאים להגיש בקשה לאימוץ משותף[100]. ב-20 ביולי 2014 זוג גברים דניים הפכו לזוג החד-מיני הראשון במדינה שביצע אימוץ בינלאומי, לאחר שאימצו ילדה בת 9 חודשים מדרום אפריקה[101]. על פי נתונים סטטיסטיים שפורסמו על ידי תאגיד השידור הדני ב-2013, 84 משפחות במדינה היו מורכבות מהורים חד-מיניים באותה שנה. המספר גדל ל-659 עד אמצע 2018. באזור הבירה קופנהנגן (אנ') המספר גדל מ-42 משפחות בשנת 2013 ל-293 בשנת 2018[102]. האי מאןמאז 2011 זוגות חד-מיניים באי מאן רשאים להיכנס לשותפויות אזרחיות[103]. הצעת חוק בנושא עברה את כל השלבים של בית המפתחות (אנ') (הבית התחתון) והמועצה המחוקקת (אנ') (הבית העליון) ונחתמה כחוק ב-15 במרץ 2011[104][105]. זוגות חד-מיניים בשותפות אזרחית קיבלו מעמד שווה לגישה לאימוץ משותף או חורג של ילדים מאז כניסת החוק לתוקף ב-6 באפריל 2011. הולנדבשנת 2001 אימוץ חורג ומשותף על ידי זוגות חד-מיניים הפך לחוקי לצד נישואים חד-מיניים בהולנד[106]. ב-2009 הפרלמנט ההולנדי הכשיר הכרה משפטית באימוץ בינלאומי מעבר לים על ידי זוגות חד-מיניים[107]. הממלכה המאוחדתעל פי חוק האימוץ והילדים משנת 2002 (אנ') של הממלכה המאוחדת, הפרלמנט הבריטי (הבית התחתון) קבע שבקשה לאימוץ ילד בשטחי אנגליה ובויילס יכולה להיות מוגשת על ידי אדם בודד או זוג. בכך, בוטל התנאי הקודם שחייב בני זוג להיות נשואים כדי להגיש בקשה ואפשר לזוגות חד-מיניים לא נשואים (מאחר שנישואים חד-מיניים הוכשרו בשטחי השיפוט רק בשנת 2014) להגיש בקשות לאימוץ משותף של ילדים. בית הלורדים (הבית העליון) דחה את הצעת החוק בקריאה האחרונה לפני שהועברה סופית. המתנגדים להעברת ההצעה העלו ספקות לגבי "היציבות של מערכות יחסים מחוץ לנישואים" וכיצד חוסר היציבות לטענתם תשפיע על הרווחה של הילדים המאומצים. הצעת החוק עברה לבסוף בקריאה שלישית ונכנסה לתוקף ב-30 בדצמבר 2005[108]. חקיקה דומה אומצה בסקוטלנד שנכנסה לתוקף ב-28 בספטמבר 2009[109], וצפון אירלנד שהוגדר כחבל הארץ האחרון של הממלכה המאוחדת שהכיר משפטית באימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים בדצמבר 2013[110]. בשנת 2016 דווח כי 9.6% מכלל האימוצים שנעשו באנגליה נעשו על ידי זוגות חד-מיניים. נתון שהוגדר כעלייה מ-8.4% שנה קודם לכן ב-2015[111]. בשנת 2018 דווח ש-450 מתוך 3,820 כלל האימוצים שנעשו באנגליה כללו זוגות חד-מיניים, נתון שעלה ל-12% משנת 2016[112]. לוקסמבורגבלוקסמבורג, לאחר הצבעה בלשכת הסגנים (אנ') ביוני 2014, הצעת חוק שמעניקה זכויות אימוץ מלאות לזוגות חד-מיניים באופן משותף וחורג הועברה ונכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2015[113]. ליכטנשטייןבספטמבר 2019 הורה בית המשפט הממלכתי בליכטנשטיין לממשלה לבחון הכשרה של אימוץ ילדים חורגים עבור זוגות בשותפות אזרחית[114]. ב-15 ביוני 2021 קבע בית המשפט הממלכתי כי לשותפים רשומים צריכה להיות הזכות לאימוץ ילדים, וביטל את הסעיפים בחוק השותפות משנת 2011 שאסר על הכרה משפטית באימוץ על ידי זוגות מרקע כזה. הפסיקה נתנה לפרלמנט שנה לתקן את הסעיפים בחקיקה. בעקבות החלטת בית המשפט, הממשלה ניסחה הצעת חוק שמעניקה לזוגות חד-מיניים בשותפות אזרחית את הזכות לגשת לאימוץ חורג שהתקבלה ב-6 במאי 2022[115]. לאחר תקופה של התייעצות שנמשכה בין 6 ביולי ל-30 בספטמבר 2022, הממשלה העבירה ב-31 באוקטובר 2022 הצעת חוק שמכשירה אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים[116]. ההצעה נדונה בקריאה ראשונה בלנדטאג (אנ') ב-2 בדצמבר 2022 והתקבלה בהצבעת רוב של 22 בעד מול 3 נגד[117]. החקיקה פורסמה בכתב העת הרשמי של הממשלה ב-25 באפריל 2023[118][119] ונכנסה לתוקף ב-1 ביוני 2023[120]. מלטהב-28 במרץ 2010 ראש הממשלה לורנס גונצי הודיע שממשלת מלטה עובדת על הצעת חוק להכרה בחיים משותפים בין זוגות חד-מיניים וזוגות מהמין השני, בתקווה שהחוק "יושלם עד סוף השנה"[121][122]. ב-11 ביולי גונזי אישר שהצעת החוק תוצג בפרלמנט המלטזי עד סוף 2010[123][124]. טיוטת הצעת החוק הוצגה על ידי שר המשפטים ב-28 באוגוסט 2012 והייתה בהליך התייעצות עד ל-30 בספטמבר[125]. הצעת החוק הוגשה אך הובסה לבסוף בדצמבר 2012 עקב נפילת הממשלה ופירוק הפרלמנט[126]. בעקבות הבחירות הכלליות של מלטה ב-2013 (אנ'), השר לדיאלוג חברתי, ענייני צרכנות וחירויות האזרח של הממשלה החדשה שנבחרה הודיע שהיא "נכנסת להתייעצויות" להכנת הצעת חוק שתכשיר הכרה משפטית באיחוד אזרחי בקרב זוגות חד-מיניים ותעניק לזוגות זכויות שוות ערך לנישואים, לרבות הזכות לאמץ ילדים במשותף. הצעת החוק הוצגה בפרלמנט ב-30 בספטמבר 2013[127]. ההצעה נדונה באוקטובר ואושרה בקריאה שלישית ב-14 באפריל 2014[128]. הנשיאה מארי לואיז קוליירו פרקה חתמה על ההצעה כחוק ב-16 באפריל 2014[129]. האימוץ הראשון על ידי זוג חד-מיני התרחש ב-13 ביולי 2016 בו הילד המאומץ נדחה בעבר על ידי למעלה מ-50 זוגות שונים בגלל תסמונת דאון[130][131][132]. נורווגיהגישה לאימוץ חורג של ילד של בן או בת הזוג לזוגות בשותפות רשומה הפכה לחוקית בנורווגיה מאז 2002[133]. זכויות אימוץ מלאות הוענקו לזוגות חד-מיניים בשנת 2009 לאחר כניסתו לתוקף של חוק ההכרה בנישואים חד-מיניים שהכשיר גישה לאימוץ משותף על ידי זוגות מאותו המין. סלובניהב-16 ביוני 2022 פסק בית המשפט לחוקה של סלובניה (אנ') שההגדרה הסטטוטורית של נישואים בחוק הסלובני כאיחוד הטרוסקסואלי בין זוגות מהמין השני בלבד אינה חוקתית ובכך, בית המשפט הכשיר הכרה משפטית בנישואים גם בקרב זוגות מאותו המין. פסיקת בית המשפט פורסמה ב-8 ביולי 2022 ונכנסה לתוקף יום לאחר מכן ב-9 ביולי[134]. האספה הלאומית (אנ') (הבית התחתון) העבירה חקיקה לעיגון פסיקת בית המשפט בחוק ב-4 באוקטובר 2022 בהצבעה של 48–29. ב-11 באוקטובר הוטל וטו על העברת ההצעה על ידי המועצה הלאומית (אנ') (הבית העליון)[135], שאושרה מחדש על ידי האספה הלאומית בהצבעה שנייה ב-18 באוקטובר בהצבעה של 51–24[136]. הצעת החוק, שמעגנת נישואים חד-מיניים ואימוץ משותף על ידי זוגות מאותו המין נכנסה לתוקף ב-31 בינואר 2023. האפשרות להיכנס לקוהביטציה רשומה בוטלה מאז כניסת החוק לתוקף[137]. אימוץ חורג בקרב זוגות חד-מיניים הוגדר כחוקי בסלובניה מאז 2011. ספרדאימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים יחד עם נישואים חד-מיניים הפכו לחוקיים בפריסה ארצית בספרד מאז יולי 2005. לאורך השנים לפני כן, מספר מהקהילות האוטונומיות של ספרד כבר הכשירו אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים, בהן: נווארה בשנת 2000, חבל הבסקים (2003), אראגון (2004), וקטלוניה וקנטבריה (2005)[138]. מאז 2015, זוגות לסביות נשואות יכולות לרשום את השמות שלהן במשותף בתעודות של ילדיהן בספרד. עם זאת, הדבר אינו חל על זוגות שגרים במשותף או זוגות באיחודים דה-פקטו בעוד שהאם הלא ביולוגית חייבת בדרך כלל לעבור תהליך אימוץ כדי להיות מוכרת כאימו של הילד כחוק[139][140][141]. סן מרינוב-15 בנובמבר 2018 המועצה הגדולה והכללית של סן מרינו אישרה הצעת חוק להכשרת איחודים אזרחיים[142][143]. הצעת החוק, שנכנסה לתוקף ב-5 בדצמבר 2018, נכנסה לתוקף מלא ב-11 בפברואר 2019 לאחר מספר שינויים משפטיים ומנהליים נוספים. הצעת החוק מאפשרת לזוגות חד-מיניים ולזוגות הטרוסקסואלים מהמין השני כאחד להיכנס לאיחודים אזרחיים ולקבל זכויות משפטיות מסוימות בנושאי תושבות, אזרחות, פנסיה, שירותי בריאות, זכויות ירושה וגישה לאימוץ ילדים חורגים[144]. פורטוגלמאז 2016 חוק האימוץ בפורטוגל מתיר אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים. לפני כניסת החוק לתוקף, נאסר על זוגות חד-מיניים לאמץ על אף מספר פסיקות במשך השנים מאת בתי משפט במדינה שהתירו לילדים לחיות עם הורים חד-מיניים. בעבר, פורטוגל נאלצה לשלם קנס עקב הצהרות הומופוביות של בית משפט פורטוגלי שפסק נגד זכותו של אב הומוסקסואל למשמורת על בתו. בית הדין האירופי לזכויות אדם קיבל את התיק ופסק לטובת האב בשנת 1999 בדרישה להחזיר לו את המשמורת על בתו לצד הטלת עונש קנס על פורטוגל. ב-17 במאי 2013 הפרלמנט הפורטוגלי דחה הצעת חוק שהייתה מאפשרת לזוגות חד-מיניים לאמץ ילדים במשותף. עם זאת, באותו יום הפרלמנט אישר בקריאה ראשונה הצעת חוק שמתירה לזוגות חד-מיניים נשואים לאמץ את הילדים של בני זוגם. הצעת החוק נדחתה בקריאה שנייה ב-14 במרץ 2014. הצעות חוק נוספות שהיו מעניקות זכויות אימוץ להורים ומטפלים חד-מיניים הוצגו בפרלמנט ב-16 בינואר 2015[145], אבל נדחו לבסוף ב-22 בינואר[146]. ב-23 בספטמבר 2015 הוגשו לפרלמנט הצעות חוק להענקת זכויות אימוץ מלאות לזוגות חד-מיניים וכן גישה להפריה חוץ גופית בקרב זוגות לסביות. ב-20 בנובמבר 2015 חמש הצעות חוק לגבי זכויות אימוץ בנושא אושרו על ידי הפרלמנט בקריאה ראשונה. לאחר מכן הועברו לוועדה לענייני חוקה, זכויות, חירויות וערבויות, שם אוחדו להצעת חוק אחת שאושרה בוועדה ב-16 בדצמבר 2015. ב-18 בדצמבר 2015 הצעת החוק אושרה בפרלמנט[147][148]. ב-25 בינואר 2016, יום אחד לאחר הבחירות לנשיאות 2016 (אנ'), הנשיא היוצא אניבל קבאקו סילבה הטיל וטו על חתימת ההצעה כחוק[149]. בתגובה, הרוב בפרלמנט הודיע על כוונתו לעקוף את הווטו. ב-10 בפברואר 2016 הווטו בוטל על ידי הפרלמנט[150]. סילבה חתם על הצעת החוק ב-19 בפברואר 2016[151]. החוק פורסם בכתב העת הרשמי של הממשלה ב-29 בפברואר ונכנס לתוקף ב-1 במרץ 2016. פינלנדהכרה משפטית באימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים בפינלנד נכנסה לתוקף ב-1 במרץ 2017. החקיקה של הפרלמנט הפיני שהכשירה נישואים חד-מיניים בסוף 2014 כללה הוראות להכרה באימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים[152]. אימוץ חורג הוגדר כחוקי במדינה מאז 2009. בשנת 2016, הושקה יוזמה אזרחית שקוראת לפרלמנט לתקן את החוק כך שיאפשר לזוגות חד-מיניים לקבל הכרה אוטומטית של הורות. בעבר, זוגות מרקע כזה נאלצו לבצע אימוץ תוך-משפחתי כדי להיות מוכרים כהורים לילדים שנולדו באמצעות טיפולי פוריות[153]. בפברואר 2018 הפרלמנט העביר הצעת חוק בהצבעת רוב של 122 בעד מול 42 נגד שהחל לכלול זוגות לסביות בכל הזכויות של דמי לידה וזכויות הורות מלאות[154]. ההצעה נחתמה כחוק על ידי הנשיא ב-20 באפריל 2018 ונכנסה לתוקף ב-1 באפריל 2019[155]. צרפתזוגות חד-מיניים בצרפת החלו להיות רשאים באופן חוקי לאמץ ילדים במשותף מאז מאי 2013, אז נכנס לתוקף חוק ההכרה בנישואים חד-מיניים במדינה[156]. האימוץ המשותף הראשון על ידי זוג חד-מיני התקיים ב-18 באוקטובר 2013[157][158]. קרואטיהמאז 2022, זוגות חד-מיניים בקרואטיה שמוגדרים תחת ההכרה המוגבלת בזוגיות חד-מינית של שותפות חיים החלו להיות בעלי זכויות אימוץ מלאות. ב-5 במאי 2021 בית המשפט לעניינים מנהליים בזאגרב פסק לטובת זכותו של זוג חד-מיני לאמץ לאחר שנדחו תחילה על ידי המחלקה לטיפול סוציאלי בשל היותם זוג בשותפות לחיים בשנת 2016 ולא תחת הגדרה של זוג נשוי (מאחר שנישואים חד-מיניים אינם מוכרים בקרואטיה). לאחר מכן הזוג תבע את משרד הדמוגרפיה, המשפחה, הנוער והמדיניות החברתית (אנ'). פסק הדין קבע במפורש כי אין להפלות את הזוג על רקע "היותם זוג חד-מיני בשותפות לחיים"[159][160]. המשרד החליט לערער על פסיקת בית המשפט וב-26 במאי 2022 בית המשפט העליון לעניינים מנהליים דחה את הערעור ופסק הדין שניתן על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בזאגרב הוגדר כסופי[161]. למרות פסיקת בית המשפט העליון לעניינים מנהליים, בקרואטיה לא קיים (נכון ליוני 2023) חוק לאומי להסדרה של אימוץ (משותף או חורג) על ידי זוגות חד-מיניים, בעוד מקרים של הגנה משפטית על אימוץ חד-מיני הגיעו עד כה רק מבתי המשפט במדינה, ולא מהפרלמנט או מהממשלה. שוודיהמאז 1 בפברואר 2003 זוגות בשותפות רשומה בשוודיה הפכו לבעלי זכויות אימוץ זהות לזוגות נשואים. בנוגע להכרה באימוץ בינלאומי מחוץ לגבולות שוודיה על ידי זוגות חד-מיניים, משרד המשפטים השוודי הצהיר באומרו כי "שיתוף פעולה בנושא בין מדינות חייב להתבסס על אמון. המשמעות היא שיש לעמוד במגבלות ובתנאים שקובעות מדינות המוצא"[162]. שווייץהצעת חוק שמתירה אימוץ חורג בקרב זוגות חד-מיניים בשווייץ אושרה בפרלמנט באביב 2016 בעוד שמתנגדי החקיקה ניסו ללא הצלחה לכפות משאל עם על העברת ההצעה. הצעת החוק נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2018[163][164]. עד סוף דצמבר 2018, כשנה לאחר כניסת חוק האימוץ לתוקף, הוגשו כ-173 בקשות לאימוץ ילדים חורגים בקרב זוגות חד-מיניים (נתונים אלה אינם כוללים את הקנטונים של לוצרן, תורגאו וציריך) אשר מתוכן כ-22 הוגשו בקנטון ז'נבה ו-20 בעיר לוזאן. יחידים, ללא קשר לנטייה מינית, רשאים לאמץ בשווייץ. התיקון הסטטוטורי שעל ידו נישואים חד-מיניים במדינה הוכשרו במשאל עם בספטמבר 2021 (אנ') שהחל להתיר לזוגות חד-מיניים נשואים לאמץ במשותף ולזוגות לסביות לגשת לטיפולי הפריה חוץ-גופית, נכנס לתוקף ב-1 ביולי 2022[165]. אמריקה הצפונית
איי קיימןזוגות חד-מיניים רשאים לאמץ ילדים באיי קיימן, הן על ידי אימוץ משותף או חורג מאז 2020, לאחר שהצעת החוק להכשרה של איחודים אזרחיים בקרב זוגות חד-מיניים (וזוגות מהמין השני כאחד) בטריטוריה נכנסה לתוקף ב-4 בספטמבר 2020, שהכשירה בין היתר גישה לאימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים באיחוד אזרחי בין זכויות נוספות שהוענקו לזוגות נשואים בלבד[166]. ארצות הבריתבארצות הברית, עד 2017, חוקים שקשורים להכרה באימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים היו שונים בקרב 50 המדינות השונות. חלק מהמדינות העניקו זכויות אימוץ מלאות לזוגות חד-מיניים, בעוד שאחרות אסרו על כל צורה של אימוץ על ידי זוגות מאותו המין או אפשרו רק לאחד מבני הזוג בקשר חד-מיני לאמץ את הילד הביולוגי של בן זוגו. ב-31 במרץ 2016 בית המשפט המחוזי הפדרלי של ארצות הברית (אנ') ביטל את האיסור של מיסיסיפי על אימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים שהוגדרה כמדינה האחרונה מכל 50 המדינות שאסרה על אימוצים חד-מיניים[167]. ב-26 ביוני 2017 בית המשפט העליון של ארצות הברית הפך את פסיקת בית המשפט העליון של ארקנסו (אנ') והתיר בחוק שמפרט את מין ההורים בתעודות לידה לרשום זוגות מאותו המין גם כן, לאחר שפסיקת בית המשפט בארקנסו אסרה על זוגות נשואים חד-מיניים לרשום את שמות שני בני הזוג בתעודות הלידה של הילדים שלהם[168]. בכך, שני פסקי הדין של בתי המשפט הפדרליים הפכו אימוצים של ילדים על ידי זוגות חד-מיניים לחוקיים בפריסה ארצית בכל 50 המדינות של ארצות הברית מאז 2017. ברמודהבפברואר 2015 השופט הלמן ג'יי מבית המשפט העליון בברמודה (אנ') פסק שבוצעה אפליה ישירה על רקע מצב משפחתי ועל רקע נטייה מינית כאשר נשללה מזוג חד-מיני היכולת להגיש בקשה לאימוץ בברמודה. כתוצאה מכך, חוק אימוץ הילדים החל להתייחס באופן שווה לבקשות אימוץ מזוגות נשואים ולא נשואים ובעקבות זאת גם זוגות חד-מיניים[169]. גרינלנדזוגות חד-מיניים שנמצאו במעמד של זוגיות רשומה הורשו לאמץ את ילדיהם החורגים של בני הזוג שלהם בגרינלנד מאז 1 ביוני 2009. לאחר ההכשרה של נישואים חד-מיניים באי בשנת 2016[170], זוגות חד-מיניים החלו להיות רשאים לאמץ ילדים במשותף מאז 1 ביולי 2016. מקסיקובמקסיקו, נכון ליוני 2023, מתוך 32 הישויות הפדרליות השונות שמרכיבות את המדינה, אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים חוקי רק ב-21 מדינות והבירה מקסיקו סיטי. בניגוד לזוגות נשואים מהמין השני, זוגות נשואים חד-מיניים אינם רשאים לאמץ ילדים בכל מדינה במקסיקו. בשנת 2010 מקסיקו סיטי הפכה לאזור השיפוט הראשון במדינה שהחל להכיר באימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים. מאז, המדינות: קואווילה (2014), צ'יוואווה (2015), חליסקו, מורלוס, מיצ'ואקאן, קולימה, קמפצ'ה, ווראקרוס (2016), באחה קליפורניה, קרטרו, צ'יאפס ופואבלה (2017), אגואסקליינטס (2018), סן לואיס פוטוסי, אידלגו, נואבו לאון, ונאיאריט (2019) וקינטנה רו, באחה קליפורניה הדרומית, טמאוליפס ודורנגו (2022) הכשירו הכרה משפטית באימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים גם כן[171]. לאורך השנים בית המשפט העליון של מקסיקו (אנ') קבע מספר פסקי דין שהיוו תקדים משפטי מחייב בפריסה ארצית לגבי הכרה באימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים. ב-11 באוגוסט 2015 קבע בית המשפט בהחלטה של 9 בעד מול מתנגד 1 שהאיסור של מדינת קמפצ'ה על זוגות חד-מיניים לאמץ ילדים אינו חוקתי[172]. בית המשפט ביטל את סעיף 19 בחוק האיחוד האזרחי של קמפצ'ה, שאסר על גישה לאימוץ על ידי זוגות באיחוד אזרחי. הפסיקה יצרה תקדים חוקתי בפריסה ארצית שהגדיר את כל האיסורים במקסיקו שאוסרים על זוגות חד-מיניים (וזוגות מהמין השני כאחד) באיחוד אזרחי לאמץ כבלתי חוקתיים ומפלים. במאי 2019 בפסק דין פה אחד קבע בית המשפט העליון כי זו הפרה חוקתית לשלול מזוג חד-מיני את הזכות לרשום את הילדים שלהם במרשם האזרחי. במקרה הספציפי הזה, שמקורו באגואסקליינטס, זוג לסביות הגישו בקשה בשנת 2015 לרשום את הילד שלהן שזה עתה נולד עם שמות המשפחה של שתי האימהות, דבר שהמרשם האזרחי סירב לעשות בגלל היותן זוג מאותו המין. בית המשפט העליון קבע שהסירוב פוגע ב-"זכויות היסודיות של שוויון ואי-אפליה, בזכות זהות הקטינים ועיקרון האינטרס שלהם, וכן בזכות להגנה על ארגון ופיתוח המשפחה"[173]. קובהזוגות חד-מיניים רשאים לאמץ ילדים בקובה, הן על ידי אימוץ משותף או חורג מאז 2022 בעקבות משאל עם לתיקון קוד המשפחה הקובני שהתקיים בספטמבר 2022 (אנ') וכלל הכשרה של נישואים חד-מיניים, איחודים אזרחיים בין זוגות מאותו המין, זכויות אימוץ מלאות וגישה לפונדקאות אלטרואיסטית עבור זוגות חד-מיניים שהתקבל עם רוב של 66.85% מצביעים בעד[174]. הקוד החדש נחתם על ידי הנשיא מיגל דיאז-קאנל ב-26 בספטמבר 2022, ונכנס לתוקף ביום למחרת לאחר שפורסם בכתב העת הרשמי של הממשלה[175][176]. קוסטה ריקהמאז מאי 2020 זוגות חד-מיניים נשואים בקוסטה ריקה יכולים לאמץ ילדים באופן משותף וחורג לאחר ההכשרה של נישואים חד-מיניים במדינה באותה שנה[177]. בראיון ביוני 2020 חורחה אורבינה סוטו, רכז המכון הלאומי לילדים, הצהיר שכלל ההורים המאמצים לעתיד "נבדקים אם הם מתאימים ללא התייחסות לנטייה מינית או מגדר"[178]. קנדההפרובינציה הראשונה בקנדה שהכשירה אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים הייתה קולומביה הבריטית בשנת 1996. מאז, אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים הוכשר באונטריו בשנת 1999, נובה סקוטיה (2001), ססקצ'ואן (2001), ניופאונדלנד ולברדור (2002), קוויבק (2002), מניטובה (2002), הטריטוריות הצפון-מערביות (2002) ויוקון (2003). באלברטה, אימוץ חורג בקרב זוגות חד-מיניים הוכשר ב-1999 ואימוץ משותף שמונה שנים מאוחר יותר ב-2007. בניו ברנזוויק אימוץ משותף הפך לחוקי ב-2008 ושנה לאחר מכן באי הנסיך אדוארד ב-2009. הטריטוריה הקנדית נונאווט הכשירה אימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים בשנת 2011 ובכך, הפכה לאזור השיפוט האחרון שהכיר משפטית באימוץ משותף על ידי זוגות חד-מיניים בקנדה. אמריקה הדרומיתאורוגוואימאז ספטמבר 2009 זוגות חד-מיניים באיחוד אזרחי החלו להיות רשאים לאמץ באופן משותף וחורג באורוגוואי. החוק בנושא אושר על ידי לשכת הנציגים (אנ') (הבית התחתון) ב-28 באוגוסט 2009 ועל ידי הסנאט (אנ') (הבית העליון) ב-9 בספטמבר 2009. בכך, אורוגוואי הפכה למדינה הראשונה באמריקה הלטינית שהכירה משפטית בזוגתם של זוגות חד-מיניים לאמץ ילדים[179]. איי פוקלנדב-30 במרץ 2017 אישרה האספה המחוקקת של איי פוקלנד (אנ') הצעת חוק להכשרת נישואים חד-מיניים באיים בהצבעת רוב של 7 בעד מול 1 נגד[180][181]. הצעת החוק מאפשרת לזוגות חד-מיניים להינשא, וכן מאפשרת גם לזוגות מאותו המין וזוגות מהמין השני זכות גישה לשותפות אזרחית. ההצעה קיבלה הסכמה מלכותית על ידי המושל קולין רוברטס (אנ') ב-13 באפריל 2017[182][183]. החוק החדש, שכונה חוק הנישואים (תיקון) 2017, נכנס לתוקף ב-29 באפריל 2017[184]. הרפורמה בחוק כללה הוראה חדשה לפקודת הנישואים של האיים שקובעת כי "להורה בשותפות אזרחית... יש את אותן זכויות וחובות כלפי ילד כמו הורה לילד בנישואים". הנימוקים הרשמיים שצורפו לתיקוני הפקודה כללו הערה לפיה "הורים לילד יכולים להיות שתי אימהות או שני אבות"[185]. ארגנטינהזוגות חד-מיניים רשאים לאמץ ילדים בארגנטינה, הן על ידי אימוץ משותף או חורג מאז יולי 2010, לאחר שהצעת החוק להכשרה של נישואים חד-מיניים במדינה נכנסה לתוקף ב-15 ביולי 2010[186][187]. בכך, זוגות חד-מיניים בארגנטינה החלו להיות זכאים לאותן הטבות והכרות משפטיות כפי זוגות נשואים מהמין השני בהן הזכות לאימוץ ילדים[188]. ברזילב-11 בנובמבר 2005 התרחש הליך האימוץ הראשון בברזיל על ידי זוג חד-מיני שכלל זוג לסביות מהעיר באגה (אנ') במדינת ריו גראנדה דו סול. שופט הילדות והנוער של באגה, מרקוס דנילו אדון פרנקו, התיר לזוג, שחיו תחת איגוד יציב במשך 7 שנים קודם לכן, לאמץ זוג אחים בזמן שאחת מבנות הזוג הוגדרה כאחראית על האפוטרופסות של הבנים מאז לידתם[189]. במשך השנים לאחר מכן מקרים דומים התרחשו בכל חמשת האזורים של ברזיל (אנ') שהוכרו על ידי בתי משפט מחוזיים, עד להכשרה בפריסה ארצית של אימוצים על ידי זוגות חד-מיניים במדינה בשנת 2010. בשנת 2010 בית הדין הגבוה לצדק של ברזיל (בג"ץ) (אנ') פסק פה אחד שלזוגות חד-מיניים במדינה יש את הזכות לאמץ ילדים. בית המשפט, שמורכב מחמישה שופטים, דן בתיק של שתי נשים שקיבלו את הזכות לאמץ על ידי בית המשפט הפדרלי של ריו גרנדה דו סול (אנ'). אולם, פרקליט המדינה ערער על זכותן לאמץ ל-"STJ". בית המשפט דחה את בקשת הפרקליטות ואמר כי במקרים כאלה יש "לכבד את טובת הילד"[190]. החלטת בית הדין יצרה תקדים משפטי שהחל לאפשר לזוגות חד-מיניים להגיש בקשות לאימוץ משותף של ילדים ואומנה. באותה שנה, השופט העליון מרקו אורליו מלו מבית המשפט הפדרלי העליון של ברזיל (אנ') פסק לטובת זוג חד-מיני במדינת פרנה והתיר לבני הזוג לאמץ כל ילד ללא קשר לגיל או המין של הילד. בעקבות הפסיקה, זוגות חד-מיניים החלו להיות בעלי זכויות אימוץ שוות לזוגות הטרוסקסואלים מהמין השני[191]. צ'ילהזוגות חד-מיניים רשאים לאמץ ילדים בצ'ילה, הן על ידי אימוץ משותף או חורג מאז 2022, לאחר שהצעת החוק להכשרה של נישואים חד-מיניים במדינה נכנסה לתוקף ב-10 במרץ 2022 שהכשירה בין היתר זכויות אימוץ מלאות עבור זוגות מאותו המין[192][193]. קולומביהבמאי 2012, פסק בית המשפט החוקתי של קולומביה לטובת צ'נדלר בור לאימוץ זוג ילדים לאחר שעמד לאבד את משמורת הילדים לאחר שהמוסד "ICBF" (המוסד הקולומביאני שאחראי על ביצוע הליכי האימוץ במדינה) חשד שבור מסתיר את נטייתו המינית האמיתית. מאז, המוסד לא יכול לשאול את הנטייה המינית של אדם כאשר הוא רוצה לאמץ בנפרד. מאז 2014 זוגות חד-מיניים יכולים לאמץ את הילד הביולוגי של בן הזוג שלהם. ב-4 בנובמבר 2015, בית המשפט החוקתי פסק ברוב של 6 בעד ו-2 נגד לטובת הענקת זכויות אימוץ מלאות עבור זוגות חד-מיניים בעודו פסק לסוכנויות האימוץ במדינה לא להפלות זוגות חד-מיניים במתן שירותי אימוץ[194]. אסיה
טאיוואןחוק האימוץ בטאיוואן מאפשר רק לזוגות נשואים לאמץ. יחידים רשאים לאמץ גם כן בנסיבות חריגות[195]. חוק הנישואים החד-מיניים שהעביר הפרלמנט הטאיוואני (אנ') במאי 2019 העניק לזוגות חד-מיניים נשואים את הזכות לאמץ ילדים הקשורים גנטית לאחד מבני הזוג בלבד[196]. במאי 2023 הפרלמנט העביר חקיקה שמעניקה לזוגות חד-מיניים גישה לאימוץ משותף גם כן ובכך, לזכויות אימוץ מלאות במקום לזכויות החלקיות שהוכשרו בשנת 2019[197][198]. אפריקה
דרום אפריקהמספר פסקי דין מטעם בית הדין הגבוה לצדק לאורך השנים בדרום אפריקה קבעו שהנטייה המינית של הורה "אינה נושא רלוונטי בהחלטות על משמורת ילדים". בשנת 2002 פסק הדין של בית המשפט החוקתי של דרום אפריקה (אנ') בתיק דו טויט נגד שר הרווחה ופיתוח האוכלוסין (אנ') העניק לזוגות חד-מיניים בשותפות אזרחית את אותן זכויות אימוץ כמו בני זוג נשואים. בעקבות זאת, זוגות חד-מיניים החלו להיות רשאים לאמץ ילדים באופן משותף וחורג[199]. חוק האימוץ הוחלף מאז בחוק הילדים 2005 שמאפשר אימוץ על ידי בני זוג ועל ידי "שותפים בשותפות חיים ביתית קבועה" ללא התייחסות לנטייה המינית של בני הזוג. בנובמבר 2017 האספה הלאומית של דרום אפריקה (אנ') העבירה את חוק 10 לתיקון חוקי העבודה משנת 2018, שהוצג כהצעת חוק פרטית על ידי חברת הפרלמנט מטעם המפלגה הנוצרית-דמוקרטית האפריקאית (אנ'), שרלין דאדלי (אנ')[200], שנחתמה כחוק על ידי הנשיא סיריל רמפוזה בנובמבר 2018[201]. החוק מאפשר לזוגות חד-מיניים, וכן להורים מאמצים ופונדקאים לקחת חופשת לידה, בעוד שאבות הילדים יקבלו חופשת אבהות של לפחות 10 ימים עם לידת הילד שלהם או עם קבלת צו האימוץ. החוק גם מאפשר להורים המאמצים של ילד מתחת לגיל שנתיים לקחת חופשת אימוץ של חודשיים ושבועיים ברציפות. אם יש שני הורים מאמצים, אחד מהם זכאי לחופשת אימוץ והשני זכאי לחופשת הורות של 10 ימים. אותה הוראה נקבעת לגבי הורים בהסכם אימהות פונדקאית גם כן[202]. החוק נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019[203]. סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונהנישואים חד-מיניים הפכו לחוקיים באי אסנשן מאז 1 בינואר 2017, בטריסטן דה קונה מאז 4 באוגוסט 2017[204], ו-20 בדצמבר 2017 בסנט הלנה[205]. על פי פקודת סנט הלנה לרווחת ילדים 2010 (שחלה גם על סנט הלנה וטריסטן דה קונה) ופקודת הרווחה של התעלות הילד 2011, רק זוגות נשואים רשאים לאמץ. לאחר שנישואים חד-מיניים הפכו לחוקיים בפריסה ארצית ברחבי סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה בשנת 2017, זוגות חד-מיניים ברחבי האיים החלו להיות בעלי זכויות אימוץ שוות לזוגות הטרוסקסואלים מהמין השני. מעמד אימוץ על ידי זוגות חד-מיניים בישראל
הרקע החוקי לאימוץ במדינת ישראלחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, אינו מכיר מפורשות באפשרות שבן זוג במערכת יחסים חד-מינית יאמץ את ילדיו הביולוגיים של בן זוגו. סעיף 3 לחוק קובע באומרו כי:
סעיף 25 לחוק קובע:
מקרים משפטיים בישראלבשנת 2000 קיבל בית המשפט הגבוה לצדק את עתירתן של בנות הזוג רותי וניקול ברנר-קדיש (שהוגדרו בפסק הדין כ-"שותפות לחיים מזה שבע שנים") והורה למדינה לרשום את צו האימוץ שהוציא בית משפט בקליפורניה לבנות הזוג כחוקי ואישר את ניקול ברנר-קדיש כהורה מאמץ לילדה של רותי ברנר-קדיש שנולדה מתרומת זרע. בכך, בג"ץ פסק כי בהיעדר ראיה סותרת, משרד הפנים חייב להכיר בתהליך אימוץ חוקי שנעשה מחוץ לישראל ולרשום את הילדה במרשם התושבים בישראל תחת שתי אימהות: ביולוגית ומאמצת. מאז שנת 2005 מדינת ישראל מכירה בהורות משותפת בקרב בני זוג מאותו המין. הדרך לכך נסללה בעקבות 9 שנים של מאבק משפטי שניהלו בנות הזוג טל ואביטל ירוס חקק, עד שבית המשפט העליון הכשיר הכרה בתהליכי אימוץ חורג בקרב משפחות חד-מיניות. ב-12 בפברואר 2006 אימצו באופן חוקי טל ואביטל ירוס-חקק זו את ילדיה הביולוגיים של זו, ובכך, הפכו לזוג החד-מיני הראשון בישראל שהותר לו לעשות זאת. ב-17 באוקטובר באותה שנה אישר בית המשפט אימוץ נוסף בנסיבות דומות[206], ועד תחילת 2008 ניתנו כ-25 צווי אימוץ בנסיבות דומות[207]. מאז התקדים הזה ניתנו בבתי המשפט צווי אימוץ נוספים בקרב משפחות חד-מיניות, ומשרד הפנים יצר מסמכי רישום מיוחדים לילדים שלהם יש שתי אימהות או שני אבות. נכון לשנת 2007, בישראל היו קיימים מעל ל-2,500 זוגות של אימהות לסביות שגידלו ילדים ומאות אבות הומוסקסואלים[208]. בעקבות מאבקן של ד"ר טל וד"ר אביטל ירוס-חקק להכרה בהורותן המשותפת על ילדיהן, קבע בית המשפט העליון כי חוק האימוץ הישראלי מאפשר אימוץ בתוך משפחה חד-מינית. במהלך תקופת הדיונים המשפטיים שערכו במשך השנים, קבע בנוסף בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן בשנת 1999 כי ניתן להעניק צו אפוטרופסות לאם הלא-ביולוגית במשפחה שמורכבת מאימהות לסביות. ב-18 בדצמבר 2007, מינו שר המשפטים ושר הרווחה בהתאמה, דניאל פרידמן ויצחק הרצוג ועדה לבחינת חוק האימוץ הקיים. בראשות הוועדה עמד השופט יהושע גרוס, ושמה הוגדר כ-"ועדת גרוס". 9 שנים לאחר מכן, בנובמבר 2016, הגישה הוועדה את מסקנותיה[209], ובשל חילוקי דעות בה, דרשה משרת המשפטים איילת שקד, ומשר הרווחה חיים כץ להכריע בנושא השוואת המעמד של זוגות חד-מיניים לזה של זוגות מהמין השני בחוק[210]. ב-10 בפברואר 2008 הורחב תקדים האימוץ, כאשר היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז הודיע בעקבות דיון בהשתתפות אנשי מקצוע מתחום הרווחה והמשפטים, כי:
בדצמבר 2010 הוציא לראשונה בית משפט לענייני משפחה בירושלים צו אימוץ לפיו אימץ גבר את בנו הביולוגי של בן זוגו[211]. הילד בן השנתיים נולד מתרומת ביצית על ידי אם פונדקאית בהודו, ובני הזוג חיו ביחד עד לאותה העת כ-8 שנים. בית המשפט אישר את הבקשה לאחר שקיבל את מסקנת עובדי משרד הרווחה כי אישור בקשת האימוץ הוא לטובת הילד[211]. בשנת 2016 הוגשה עתירה על ידי המרכז הרפורמי לדת ומדינה ועמותת אבות גאים בדרישה לתקן את חוק האימוץ הישראלי, הקובע שלמעט במקרה של אימוץ בן משפחה או בנו של בן הזוג, אין אימוץ אלא על ידי "איש ואישה" (בג"ץ 3217/16). ביולי 2017 הודיעה המדינה לבג"ץ כי היא מתנגדת לאימוץ ילדים בידי זוגות חד-מיניים, ונימקה זאת בכך שמשפחות אלה הן "חריגות" ועלולות "להעמיס מטען נוסף על הילד", זאת בניגוד למחקרים שהוצגו לצוות המקצועי[212]. בתגובה לכך, ב-20 ביולי 2017, נערכה הפגנה מול קריית הממשלה בה השתתפו כ-10,000 איש[213]. באותה תקופה קרא הזמר הראל סקעת לבני נוער שמוגדרים כלהט"ב בישראל לא להתגייס לצה"ל ולא לשלם מיסים בעקבות סירוב משרד הרווחה לאפשר אימוץ ילדים לזוגות חד-מיניים. בהמשך, הסביר את עצמו ואמר שלא הייתה בו שום כוונה להמריד כנגד המדינה. אלא שכאשר כתב את הפוסט היה בלהט הרגע וכעוס מאוד. סקעת גם בחר להתנצל על כך באופן פומבי[214]. בסוף אוגוסט 2017,הודיע משרד הרווחה על שינוי עמדתו בנושא, תוך אימוץ העמדה הסוברת שיש לבטל את תנאי הסף הדורש זוגיות של "איש ואשתו" דווקא, תוך עמידה על כך שנדרש קשר זוגי יציב וממושך. בכך, המשרד התאים את עמדתו למסקנת ועדת גרוס (שהתקיימה בשנת 2007) לפיה "אין מקום לקבוע תנאי סף ויש להסתפק בקביעת קווים מנחים להתאמת ילד למאמציו"[215]. עוד הוסיף משרד הרווחה כי "המקום הראוי להמשך הדיון בסוגיה הוא בית המחוקקים", כלומר, ידרש תיקון חקיקה בכנסת[216][217]. בהמשך הודיעה המדינה כי תפעל לתיקון החוק באופן שיאפשר אימוץ גם על ידי זוגות להט"ב. המדינה התחייבה לפרסם תזכיר חוק בנושא עד אמצע שנת 2018. עם זאת, תזכיר החוק פורסם לבסוף באוגוסט 2019. ביוני 2018 הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לשר הפנים אריה דרעי כי לא יגן על עמדת הממשלה בעניין רישום זוגות חד-מיניים בתיקי אימוץ בבג"ץ ויתמוך ברישום הורים מאמצים מאותו המין בטענה כי "אי-רישום הורים מאותו המין לוקה בפגיעה בשוויון ואיננה משרתת תכלית ראויה"[218]. בשנת 2020 חבר הכנסת עידן רול הוביל את ההליך שחייב את מבקר המדינה לחקור את האפליה של זוגות חד-מיניים בהליכי אימוץ[219]. ב-28 באוקטובר 2020 עלתה להצבעה בכנסת הצעת חוק של חבר הכנסת יוראי להב-הרצנו ממפלגת יש עתיד בעניין רישום הורי בטפסים רשמיים של המדינה. ההצעה, שהנוסח בטפסים יהיה "הורה 1" ו-"הורה 2" במקום "אב" ו-"אם" עבור עיגון בירוקרטי של זוגות חד-מיניים, נפלה ברוב של 48 נגד מול 25 בעד. שר המשפטים אבי ניסנקורן לא הצביע אף על פי שנכח במליאה, ואמר לאחר מכן שמדובר ב-"הצעת חוק ראויה" ושיפעל ליישם את הרפורמה במקומות בהם הדבר אפשרי ללא חקיקה[220]. בתחילת נובמבר 2020 עודכנו הטפסים של משרד המשפטים, כך שיכללו רישום נייטרלי מבחינה מגדרית של זוג ההורים[221]. בהמשך החודש יושם שינוי דומה גם בטפסים של משרד הביטחון, כשהשר בני גנץ נימוק את המהלך במילים: "זהו צעד סמלי וחשוב מצידנו. כדי שנוכל לתת לכל האזרחים, בכל המשרדים - תחושה שהם חלק"[222]. ליוזמה הצטרפו במהלך השנים 2020–2021 מספר ערים בישראל, ביניהן קריית ביאליק[223], גבעת שמואל ויהוד-מונסון[224]. גבעתיים הייתה הראשונה לאמץ את הנוהג עוד בשנת 2017[225]. בפברואר 2021 האריך בית המשפט העליון את הזמן להכרה ברישום הורות של בנות זוג, מחצי שנה אחרי הלידה ל-9 חודשים. בית המשפט קבע בנוסף כי אימהות לסביות שבקשתן נדונה בבית משפט יוכלו לקבל הכרה כהורים לילדיהן ללא תלות במועד הגשת הבקשה[226]. במרץ 2022 הודיעה המדינה לבית המשפט הגבוה לצדק כי היא תומכת בגישה שוויונית לאימוץ ילדים עבור זוגות להט"ב[227]. ב-28 בדצמבר 2023 פרסם בית המשפט העליון את פסק הדין בג"ץ 5158/21 שי גורטלר נגד שר הרווחה וביטל את האפליה באימוץ.[228] ראו גםלקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|