|
זמר
  זמר הוא בעל מקצוע המשתמש בקולו כדי לבצע מוזיקה. יש זמרים שכותבים או מלחינים את שיריהם בעצמם (ראה זמר-יוצר), או בשיתוף פעולה עם מלחינים או תמלילנים, ויש שרק מבצעים שירים שנכתבו על ידי אחרים. זמר יכול גם לבצע שירים עבור פרסומות או סרטים, או ללוות זמרים אחרים בקולות-רקע, כלומר בשירת תפקידים שיוצרים הרמוניה עם המלודיה של השיר. תנאי עבודהתנאי העבודה של הזמרים מגוונים מאוד, ובהתאם לכך גם מידת החופש האמנותי שלהם. זמר רחוב או טרובדור – זמר נודד, יכול לשיר מה שהוא רוצה, בכל אופן בו הוא בוחר, בכל מקום ובכל זמן. זמרים ממוסדים יותר נאלצים לתאם הופעות או זמני הקלטות ולקבל רשות מבעלי זכויות היוצרים לבצע שירים שלא נכתבו על ידם. בעל זכויות היוצרים עשוי שלא לאשר להם לבצע גרסת כיסוי מסוימת לשירו. על כן, זמר יוצר זוכה ביותר חופש אמנותי מזמר ששר יצירות שנכתבו על ידי אחרים. החופש האמנותי הניתן לזמר נובע גם ממעמדו. סולן של להקת פופ, או זמר שיוצר אלבום סולו, נוהג לדרוש מהנגנים לנגן בסולם שהכי מתאים לקולו, ויש לו השפעה רבה על בחירת הרפרטואר. דרישה כזו לא בהכרח אפשרית עבור זמר ששר פרסומות והיא בוודאי אינה אפשרית עבור זמר ששר קולות רקע בעת שסולן הלהקה שר, עבור זמר במקהלה או עבור זמר ששר מוזיקה קלאסית (למשל באופרה). במוזיקה קלאסית המלחין קובע את הסולם וליהוק הזמרים נעשה בהתאם להוראות המלחין עבור תכונות קולותיהם. מעמדם של הזמרים על פי רוב, הזמרים בולטים יותר מחבריהם ללהקה, גם במקרים בהם אחד החברים האלה הוא מנהיג הלהקה בפועל. הזמרים בעת החדשה זוכים להערצה רבה ביחס לבעלי מקצוע ואמנים אחרים, ולחלק מהם יש עדת מעריצים. בסגנונות זמר רבים, זו נחשבת פחיתות כבוד לזמר מפורסם להופיע במקומות פשוטים ועממיים כמו בחתונות. מגוון הקולותבשל השוני הביולוגי בין אדם לאדם, לכל אדם יש קול ייחודי. לאנשים שונים יש קולות עם תדירותיות (גבהים) ממוצעות שונות, עם יכולת להגיע לתדירויות רבות או מעטות (יש, למשל, זמרות סופרן שיכולות לשיר אלט וכאלה שאינן יכולות), עם גוני קול שונים (צלילות, צרידות, עמימות), עם הגייה ברורה יותר או ברורה פחות של ההברות וכיוצא בזה. ההבדלים בין הקולות האנושיים הם כה רבים עד ששני זמרים מקצועיים לא בהכרח יכולים לבצע זה את שיריו של זה, גם כאשר משנים את הסולמות של שירים כך שיתאימו זה לתדירות קולו של זה. יתרה מזאת, ייחודיות קולו של הזמר קובעת גם סוגות זמר שלמות הסגורות בפניו. רוקנרול לא נשמע טוב כשלזמר יש קול צלול מאוד ודיקציה ברורה כמו אלה שמקובלים במוזיקה קלאסית – זהו סגנון מרדני שלא נשמע טוב עם קול "ממוסד". רוק כבד דורש קול חזק ביותר. ראפ דורש יכולת שירה מהירה במיוחד עם הגייה ברורה במיוחד. רמבטיקו מאסכולת פיראוס דורש קול גברי עמוק, עמום ומחוספס (סגנון שדומה למה שמכונה בסלנג "טורקי בכייני"). סגנונות שירה תובעניים במיוחדשירת מוזיקה קלאסית מציגה לפני זמר מקצועי תביעות רבות. נוסף לאיכות קולית גבוהה, המצריכה פיתוח קול ממושך, נדרש מן הזמר גם ידע מוזיקלי מעמיק, היכרות מקיפה עם מוזיקה מתקופות שונות, יכולת לשיר בשפות שונות במבטא המתאים ובדיקציה ברורה. זמרי אופרה נדרשים גם ליכולת משחק גבוהה ולכושר גופני, שיאפשר להם שירה בתנאים ובמצבים שונים, מהם בלתי נוחים עד מאוד לשירה. זמרי מוזיקה קלאסית צריכים לשיר כך, שקולם יישמע מעל לתזמורת או מקהלה, בין אם באופרה, באורטוריה או בכל סוג מוזיקה אחר, דתי או חילוני. גם זמרי השיר האמנותי, הליד, נדרשים לשיר כך, שקולם יישמע עד לשורות האחרונות של האולם ללא מיקרופון צמוד, גם בשירת פיאניסימו. מבחינה ידועה, אפשר להגיד, שתפקידם של זמרים במוזיקה הקלאסית הוא הקשה, המחייב והתובעני מבין כל המבצעים, כיוון שאין להם כלי נגינה להחלפה, לכיוון או לשיפוץ וטיב ביצועם תלוי לחלוטין בהם עצמם.  זמרי מטאל הם מוזיקאים המבצעים שירים מתחום ההבי מטאל ותת-סגנונותיו השונים. תחום זה מתאפיין בשירה ונגינה אגרסיבית והזמר צריך גוון קול שבעזרת מערכות ההגברה נשמע הגמוני לנגינה האגרסיבית של חברי הלהקה. חלק מהזמרים האלה שרים בצעקות (צלולות או צרודות) או בשאגות (הנקראות גרואלינג) במשך שעות אחדות ברציפות, במשך מספר לילות בכל שבוע. לצד זמרי המטאל, ישנן גם זמרות מטאל, שבעיקר בסוגות המטאל הגוֹתי והמטאל הסימפוני, שרות בסגנון קלאסי-אופראי. על מנת להפיק צליל בצורה טובה ולשמור על הגייה ברורה, זמרים רבים עוברים פיתוח קול שמעניק להם את הכלים לשירה נכונה והופעה מול קהל. דוגמאות לסוגי קולות מוגדרים
קישורים חיצוניים
|
|||||||||||
