מסת"ב
מסת"ב (ראשי תיבות של מספר ספר תקני בין־לאומי) הוא המונח העברי ל־ISBN (ראשי תיבות של International Standard Book Number), שהוא קוד מזהה בין־לאומי, ייחודי למהדורה של ספר. בדרך כלל הוא מודפס על כריכתו האחורית של הספר, בספרות ובברקוד, כך שניתן לקרוא אותה בקופה רושמת באמצעות קורא ברקוד. כאשר ספר יוצא בשני סוגי כריכות, כריכה קשה וכריכה רכה, מקבל כל סוג מסת"ב משלו. הקוד משמש בעיקר בקטלוגים מסחריים ובקטלוגים של ספריות. היסטוריההשיטה נוצרה בבריטניה בשנת 1966 על ידי רשת חנויות הספרים WH Smith, וכונתה בתחילה SBN) Standard Book Number). השיטה אומצה כתקן בין־לאומי ISO 2108 בשנת 1970. מזהה דומה, ה־ISSN) International Standard Serial Number), משמש לזיהוי כתבי עת. בארבעים שנותיו הראשונות כלל המסת"ב עשר ספרות, והחל מ־1 בינואר 2007 הוא הוגדל ל־13 ספרות. במסת"ב 10, הספרות מפוצלות לארבע קבוצות. גודל הקבוצות אינו קבוע. במסת"ב 13 נוספת בתחילת המספר קבוצה בת 3 ספרות.
בישראלבכל מדינה יש נציג האחראי על הקצאת המסת"ב, המהווה נציג של סוכנות ISBN העולמית, הממוקמת בלונדון. בישראל נעשה הדבר על ידי המרכז לספריות וספרות בישראל. הנציג מקצה לכל מו"ל מספר מזהה, ואת המספר הסידורי של הכותר נותן המו"ל בעצמו. השימוש במסת"ב אינו מחייב, והמספרים ניתנים תמורת תשלום. יש מו"לים שמעדיפים לא לרכוש מספרים אלו. המרכז לספריות וספרות בישראל הוא הנציג הבלעדי של הארגונים הבין־לאומיים לאספקת מספרים לפי התקן הבין־לאומי: ISBN לספרים ו־ISMN ליצירות מוזיקליות. דאנאקוד
בענף המו"לות הישראלי נפוץ השימוש גם בקוד אחר, הקרוי "דאנאקוד", והוא אינו קשור למסת"ב. חברת "ד.א.נ.א. מערכות", שהוקמה ב־1981, מנהלת ומקצה קודים אלה תמורת תשלום. לצד הקוד כתוב במילים "מסת"ב", "ISBN" או "דאנאקוד", כדי להסיר ספק באשר לסוגו. באמצעות הקוד האחיד מתאפשר שיתוף מידע בין מוציאים לאור לגופים אחרים העוסקים בסחר בספרים. בנוסף, יוצרת החברה קטלוג ספרים עבריים בו משתמש כל גוף המעוניין בו, בין אם הוא מסחרי או לא. גם הספרייה הלאומית משתמשת במאגר שנוצר על ידי החברה כדי לקבל פרטים ראשוניים על הספרים העבריים החדשים היוצאים לאור. קישורים חיצוניים
|