מודעה על תפילות תענית עם קריאת ויחל (כלומר שיש לפחות עשרה מתענים) בתענית יום כיפור קטן בבית הכנסת זיכרון משה, ערב ראש חודש כסלו תשפ"ב
יום כיפור קטן הוא שם למנהגי תענית ואמירת סליחות, שיש הנוהגים לקיימם בערב ראש חודש. כאשר חל ראש חודש בשבת או ביום ראשון, מקדימים את "יום כיפור קטן" ליום חמישי.[1] המנהג מבוסס על התפיסה שראש חודש הוא זמן המיועד לכפרה, ותחילת החודש החדש היא הזדמנות לתקן ולבקש סליחה על חטאי החודש הקודם.
עם השנים הלך והתקבע סדר מיוחד לערב ראש חודש והוא סדר יום כיפור קטן הנאמר ביחד עם תפילת מנחה. יש הנוהגים לומר "סדר יום כיפור קטן" גם אם אין אדם שצם באותו יום.[5]
זמן אמירתו
תפילת יום כיפור קטן אינה נאמרת בכל ערב ראש חודש. נוהגים לאומרה 8 פעמים בשנה (ובשנה מעוברת 9 פעמים). מלבד בארבעה חודשים:
ערב ראש חודש חשוון - מפני שזה עתה היה יום כיפור "הגדול" או משום שסוף חודש תשרי הוא מהימים שיש נוהגים שלא לומר בהם תחנון בגלל סוכות[6]
ערב ראש חודש טבת - מפני שהוא חל בחנוכה, ואין מתענים בו.[7]
ערב ראש חודש אייר - מאחר שבחודש ניסן אסור להתענות[8]
ערב ראש חודש תשרי - כי הוא ערב ראש השנה ולא נחשב כ"ערב ראש חודש" (על אף שיש מנהג יותר קדום לצום בערב ראש השנה, אינו בכלל מנהג 'יום כיפור קטן').
יש נוהגים לערוך סדר יום כיפור קטן רק בערב ראש חודש אלול,[9] או רק בערבי חודשי אלול וניסן,[10] או פעם בשלושה חודשים – כלומר לפני אלול, כסלו, אדר וסיון.[11]
סדר הסליחות
בעבר נהגו סדרי תפילה שונים,[12] אך כיום התקבע סדר תפילה אחד. הסדר הנהוג הוא כך:
הפיוט"יום זה" שחיברו רבי יהודה אריה ממודנה. פיוט זה הוא היחיד בסדר הסליחות שמיועד במקורו ליום כיפור קטן.
תהילים כ' - "למנצח - יענך" (יש אומרים פה את פרק ח' מתהילים, ואת פרק כ אומרים להלן במקום פרק ח, ויש נוהגים לומר כאן פרק כ כאשר אומרים את הסליחות בערב ראש חודש, ואילו כאשר ראש חודש חל בשבת או ביום א' ומקדימים את הצום ליום חמישי אומרים כאן פרק ח).
תפילת מנחה - אשרי, חצי קדיש, אם יש עשרה מתענים קוראים ויחל ומפטירין דרשו,[13] מחזירים את ספר התורה ואומרים חצי קדיש, תפילת שמונה עשרה בה המתענה מוסיף עננו בברכת שומע תפילה, ובחזרת הש"ץ אם יש עשרה מתענים מוסיף החזן את תפילת עננו בין ברכת גואל לברכת רופא,[13] וממשיכים בסדר התפילה עד סוף חזרת הש"ץ. אם יש עשרה מתענים, אומרים גם ברכת כהנים (או אלהינו ואלהי אבותינו או נשיאת כפים ממש), ובנוסח אשכנז שנוהגים בכל יום במנחה לומר 'שלום רב' אומרים 'שים שלום' כמו בתענית ציבור.[14]
אומרים כמה פסוקים ואחר כך את הפסוק "השיבנו" שלוש פעמים. ולאחר מכן אל מלך וי"ג מידות.
הסליחה "משאת כפי" שחיבר רבי מרדכי בר שבתי למנחה של יום כיפור. ולאחריה אל מלך וי"ג מידות.
הסליחה "בשר עמך" שחיבר רבי אליעזר בר יצחק הלוי למנחה של יום כיפור. ולאחריה אל מלך וי"ג מידות.
שמונה פסוקים שמוזכר בהם המילה טוב (במנהגי אשכנז המערבי, אומרים פסוקים אלה לפני כל 'פזמון' בסליחות)
קבלת מלכות שמים על ידי הפסוקים "שמע ישראל" "ברוך שם" שלוש פעמים "ד' הוא האלוקים" שבע פעמים ו-"ד' מלך" (בקצת קהילות אשכנז המערבי לא נוהגים חלק זה)
הפיוט עננו ולאחריו קדיש שלם. אם הוקדם יום כיפור קטן כך שהוא לא בערב ראש חודש, אומרים תחנון לפני קדיש שלם, ויש נוהגים לומר גם אבינו מלכנו לפי תחנון.
פרק ח' בתהילים - "למנצח על הגיתית" ולאחריו קדיש יתום (במקומות שאמרו פרק ח' במקום פרק כ, אומרים כאן את פרק כ'). ברוב הקהילות מסיימים עלינו לשבח, ויש נוהגים לדלג עליו ובפרט אם יתפללו מיד ערבית.[15]
^כך נוהגים היום, אך יש בזה דעות שונות בפוסקים. דעת הבן איש חי (שנה ב, ויקרא ד) שכשחל ראש חודש בשבת, יש להתענות ביום ששי, אך הכף החיים (תיז:כא) והערוך השלחן (תיז:יא) סוברים שיש להקדים ליום חמישי. ויש לכאורה סתירה במשנה ברורה שבמקום אחד (תקנ:יא) כתב שאין לקבוע יום כיפור קטן בערב שבת, ובמקום אחר (תיז:ד) כתב שבמקומות שאומרים סליחות יש לקובעו ביום ה', אבל במקומות שצמים בלי לומר סליחות יש לקובעו ביום ו'. הכף החיים (שם) מביא שאם המולד חל יומיים לפני ראש חודש, יש להקדים את התענית ליום המולד, ואם המולד חל קודם חצות היום, יש להקדים את הצום ליום שלפני יום המולד. בכל מקרה, מנהג העולם כמו שכתוב בפנים במאמר.
^חוץ מדברים הקשורים לתענית באופן מובהק, כגון קריאת ויחל ואמירת עננו בחזרת הש"ץ כברכה בפני עצמה, שאפשר לעשות רק אם יש עשרה מתענים. כמו כן, יש המקפידים להשמיט או לשנות את השורה "חלבי ודמי הנמעט בצומי תמור חלבים ודמים" שבפיוט 'משאת כפי' כאשר לא צמים, כדי שלא יהיו דוברי שקרים.
^אך בכף החיים (תיז:טז) כתב שיש להתענות בערב ראש חודש חשוון. בהרבה קהילות אשכנזיות נהגו בעבר לומר תחנון בימים אלה, ולכן גם ערכו סדר יום כיפור קטן (ראה למשל רבי נתן במברגר, לקוטי הלוי, ברלין תרס"ז, עמ' 9).
^ 12יש שתי דעות בשולחן ערוך (או"ח תקסב:ב) אם יש לקרוא ויחל ולומר עננו בין גואל לרופא כאשר גוזרים תענית "שלא לשום צורך אלא לשוב בתשובה" (כגון יום כיפור קטן - וכך כתב במפורש במשנה ברורה), או להחשיבו כתענית יחיד ולא לעשות דברים אלו. לפי כללי הפסק (שכאשר יש פעמיים "יש אומרים" במחבר, העיקר כדעה השנייה), המחבר באמת סובר שדינו כתענית יחיד. ובמשנה ברורה (שם ס"ק יב) פסק שבמקום שיש מנהג יש להמשיך לפי המנהג, אבל במקום שאין מנהג קבוע יש לדונו כתענית יחיד. עם זאת, נראה שמנהג העולם לקרוא ויחל ולומר עננו בין גואל לרופא כדין תענית ציבור כאשר יש עשרה מתענים.
^מסתבר שברכת כהנים ואמירת שים שלום גם תלויים במחלוקת הנ"ל אם נחשב כתענית ציבור או כתענית יחיד.
