פרשת השבוע

ערך זה עוסק בפרשת השבוע. אם התכוונתם לסדרת הטלוויזיה, ראו פרשת השבוע (סדרת טלוויזיה).

פרשת השבוע הנוכחית: וישב (ריענון)

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת. בחלוקה חד-שנתית מתקבלות 54 "פרשות", כאשר בהתאמתן למחזור שנתי לעיתים מאחדים את חלקן זו עם זו לכדי מכלול של 46 עד 53 חלקים. מנגד, היה מנהג קדום יותר בארץ ישראל שלפיו החלוקה הייתה ליותר מקטעים^[1] והקריאה במתכונת זו ארכה כשלוש שנים וחצי.

נהוג לקרוא את הפרשה של אותו שבוע בבית הכנסת בכל שבת, ללמוד אותה ולפרש אותה. בנוסף לקריאת פרשת השבוע בשלמותה בשבת, נקראת תחילתה בתפילת מנחה של השבת הקודמת ובתפילת שחרית של ימי שני וחמישי שלפני השבת. בקהילות אשכנזיות נהוג לעיתים לכנות את הפרשה "סדרה"^[2]. (אך אין לבלבל מונח זה עם נוהג הקריאה הקדום של "סדרים"). פרשת השבוע תחל תמיד בתחילת פרשיה פתוחה או סתומה, למעט בפרשת ויחי.

ההתפתחות של סדר הקריאה בתורה נעשתה בשלבים. בתחילה הונהגה קריאה של קטעים מוגדרים בחגים ובמועדים^[3], וכן בימי שני, חמישי ושבת^[4]. לאחר מכן, כפי הנראה בתקופת המשנה, הונהגה קריאה של קטעי תורה לפי סדר, אך ללא מסגרת מוגבלת של זמן.

החלוקה הנוכחית של פרשות השבוע מותאמת למנהג יהדות בבל, שלפיו היו עוברים על כל התורה בכל שנה. ביהדות ארץ ישראל היו עוברים על התורה רק פעם בשלוש שנים^[5] (או שלוש שנים וחצי^[6]), ולא הייתה אחידות בקריאת הפרשות בין מקום למקום אלא כל קהילה או אזור סיימו בזמן אחר^[7], ולכן חלוקת הפרשות הייתה שונה והפרשות היו קצרות יותר^[8]. עדויות לחלוקת פרשות השבוע לפי מנהג ארץ ישראל נמצאו בספרים ובפיוטים עתיקים, בהם כאלה שנתגלו בגניזת קהיר. יש המשערים שבזמן הקליר היו שנהגו בארץ ישראל לסיים את התורה כל שנה בשבת אחרי שמיני עצרת^[9]. במהלך תקופת הגאונים עברו רוב קהילות ישראל לנהוג כמנהג בבל^[10], שבו מסיימים את התורה בשמחת תורה וכ"ד בתשרי הוא "ראש השנה של פרשות"^[11]. בבית הכנסת בן עזרא בפוסטאט השתמר מנהג קריאה במחזור תלת-שנתי עד ימי רבי אברהם בן הרמב"ם.

השמות לפרשות השבוע נקבעים לפי מילה או מילים מתחילת הפסוק הראשון של הפרשה או השני כאשר הפסוק הראשון הוא נפוץ כמו "וידבר ה' אל משה לאמר". קביעת השמות לפרשות הייתה שונה במקורות שונים. כך לדוגמה: פרשת לך לך - פרשת ויאמר, פרשת יתרו - פרשת וישמע, פרשת תרומה - פרשת וייקחו.

גם בחלוקה עצמה לפרשות היו הבדלים קטנים. בתקופת הגאונים נהגה במקום פרשת בא "פרשת השכם", שמתחילה 23 פסוקים קודם. לפי מנהג יהודי תימן הבלדי נוהגים לחבר את פרשת חקת ופרשת בלק במקום את פרשת מטות ופרשת מסעי. מעטים, בעיקר הדרדעים, נוהגים כרב סעדיה גאון ומחלקים את פרשת חקת לשתי שבתות: חציה הראשון, עד "ויסעו מקדש" (במדבר, כ', כ"ב), נקרא עם פרשת קרח, וחציה השני עם פרשת בלק^[12]. בספר החינוך, מחולקות פרשות "משפטים" ו"אם כסף תלוה" לשתי פרשות. בהשלמה למחזור ויטרי, מחולקות כל הפרשות של סוף ספר שמות לשתים^[13]. במסמך מגניזת קהיר^[14], מחולקות פרשת ויקרא ופרשת צו.

כאשר יום השבת חל באחד מחמשת החגים מהתורה (ראש השנה^[15], יום כיפור^[16], שבעת ימי סוכות, שבעת ימי הפסח ושבועות^[17]), אין קוראים בו את פרשת השבוע, אלא קטע מיוחד המתייחס לחג. לעומת זאת, את פרשת וזאת הברכה קוראים תמיד בשמחת תורה, שחל בדרך כלל (ובחוץ לארץ תמיד) ביום חול.

בשנה עברית פשוטה, לא מעוברת, יש בין 353 ל-355 ימים, כלומר 50 או 51 שבתות. בשנה מעוברת יש בין 383 ל-385 ימים, כלומר 54 או 55 שבתות. תמיד יהיו לפחות שתי שבתות בשנה בהן לא קוראים פרשה (סוכות ופסח), ועל כן המספר הגדול ביותר של שבתות בשנה בהן קוראים פרשה הוא 53, שזה בדיוק מספר הפרשות בלי "וזאת הברכה", שקוראים גם לא בשבת.

על מנת להספיק לקרוא את כל הפרשות בשנים בהן אין 55 שבתות, או שבהן חלים ראש השנה או יום כיפור בשבת, נוהגים לחבר שתי פרשות ולקוראן יחד בשבת אחת. בארץ ישראל יש שישה זוגות של פרשות שניתן לחבר, ובחוץ לארץ נוסף זוג שביעי.

כעיקרון, מחברים שתי פרשות קצרות יחד (בפרשה ממוצעת קצת מעל 100 פסוקים). כך הדבר בניצבים-וילך (יחד 70 פסוקים), תזריע-מצורע (יחד 157 פסוקים), אחרי מות-קדושים (יחד 144 פסוקים) ובהר-בחוקותי (יחד 135 פסוקים). הפרשות האחרות המתחברות נבחרו ככל הנראה בגלל מקומן בלוח השנה.

זוגות הפרשות המתחברות הם:

• ויקהל-פקודי: מתחברות אך ורק בשנים פשוטות (לא מעוברות), אך לא בשנים פשוטות מסוג השא^[18], אשר מכיוון שהן מתחילות ביום חמישי ופסח חל ביום ראשון, יש להן שבת נוספת לפני הפסח. (בעבר היה נהוג בכמה מקומות, בשנים כאלו, לחלק את פרשת משפטים לשתים, הד לכך נמצא בספר החינוך שמתחיל פרשה חדשה ב"אם כסף")
• תזריע-מצורע: מתחברות תמיד ורק בשנים פשוטות^[19].
• אחרי מות-קדושים: מתחברות תמיד ורק בשנים פשוטות.
• בהר-בחוקותי: מתחברות רק בשנים פשוטות. עם זאת, בשנים מסוג הכז, אשר יש להן שבת עודפת משום שהן מתחילות ביום חמישי, הן נקראות בנפרד בארץ ישראל^[20]. בחוץ לארץ בהר ובחוקותי מחוברות גם בשנים מסוג הכז, משום ששמיני של פסח חל בשבת.
• מטות-מסעי^[21]: מתחברות כאשר הדבר נדרש כדי שפרשת דברים תיקרא בשבת שלפני תשעה באב. בארץ ישראל הן נפרדות בשנים מעוברות המתחילות ביום חמישי (החא והשג), וכן בשנים מעוברות שפסח חל בשבת (בשז וגכז)^[22]. בחוץ לארץ הן נפרדות רק כשראש השנה חל ביום חמישי^[23], אבל כשפסח חל בשבת הן מחוברות משום ששמיני של פסח חל בשבת ולא קוראים בו פרשה.
• ניצבים-וילך: מתחברות כאשר חלים ראש השנה או יום כיפור בשבת, ויש שבת פחות לקריאת פרשה. לחיבור פרשות אלו ניתן הסימן "בג המלך פת וילך" שמשמעותו - אם יום "המלך" = ראש השנה, יוצא ביום ב' או ביום ג' - פרשת וילך נקראת בנפרד^[24].

בחוץ לארץ יש עוד זוג פרשות שמתחברות:

• חוקת ובלק: כאשר שבועות חל ביום שישי, אז היום השני (שנחגג רק בחוץ לארץ) חל בשבת ודוחה את קריאת הפרשה. בשנים בהן זה קורה, שנים בהן פסח חל ביום חמישי^[25], מחברים בחוץ לארץ את חוקת ובלק, מכיוון שמטות ומסעי ממילא כבר מחוברות.

באופן כללי, אין זיקה בין תוכן הפרשה לבין התקופה בשנה בה היא נקראת. עם זאת, ישנן זיקות בין לוח השנה לבין הפרשות הנקראות, כאלו שנמצאו לאחר קביעת סדר הקריאה. עם אלה ניתן למנות את הזיקות הבאות:

• בשבת שלפני תשעה באב קוראים את פרשת דברים בה מופיע הפסוק "איכה אשא לבדי טורחכם משאכם וריבכם" המרמז למגילת איכה.
• את פרשות הקללות בפרשת בחוקותי ובפרשת כי תבוא קוראים בתחילת הקיץ, מעט לפני שבועות, ובסופו, מעט לפני ראש השנה. הקריאה בפרשת בחוקותי תמיד מופרדת מחג השבועות כדי שלא להצמיד את הקללות לחג, והקריאה בפרשת כי תבוא נעשית לפני ראש השנה, אך מופרדת ממנה בשבת אחת, כדי לקיים "תכלה שנה וקללותיה".
• פרשת פקודי המציינת את הקמת המשכן בראש חודש ניסן נקראת בשנים פשוטות בשבוע שלפני א' בניסן.
• פרשת מקץ נקראת ב-90% מהשנים בחנוכה, על אף שאין קשר מפורש ביניהם, בספרות התורנית מובאות זיקות שונות בין הפרשה לבין החג.
• פרשת בהעלותך נקראת תמיד בתוך שלושים הימים בהם נאכל בשר התאוה.
• פרשת שלח נקראת ברוב השנים בשבת שלפני כ"ט בסיוון^[26], יום שילוח המרגלים.
• פרשת מסעי נקראת בשבת הסמוכה לא' באב, יום פטירת אהרן הכהן כפי המצוין בפרשה.

ערך מורחב – קריאת התורה

הפרשה הראשונה בתורה, פרשת בראשית, נקראת בשבת שלאחר שמחת תורה, והפרשה האחרונה, פרשת וזאת הברכה, נקראת בשמחת תורה. לבד מקריאת פרשת השבוע בשלמותה בשבת, נקראת תחילתה בתפילת מנחה של השבת הקודמת ובימי שני וחמישי שלפני השבת.

ערך מורחב – עלייה לתורה

פרשת השבוע מחולקת לשבעה קטעים. בחגים ובמועדים המספר קטן יותר, למעט במקרה שבו המועד או החג חל בשבת, ואז נשארים 7 קטעים. בכל קטע עולה אחד המתפללים לקרוא בתורה. מסיבה זו נקראים קטעים אלו "עליות". העולה לתורה מברך ברכות מיוחדות בתחילת העלייה ובסופה. ליד העולה ומול ספר התורה עומד בעל הקורא, המראה לעולה היכן מקום הקריאה בספר התורה (בעבר נקרא בשל תפקידו זה חזן). כיום נהוג ברוב עדות ישראל, כי בעל הקורא הוא שקורא את הקריאה בקול ובטעמי המקרא עבור העולה לתורה ובמקומו. בקרב יהודי תימן עדיין מקיימים את המנהג הקדום לפיו העולה קורא בעצמו את קריאת התורה בקול ובטעמי המקרא, למעט במקרים בהם העולה אינו בקי בקריאה בטעמי המקרא.

בקרב יהדות אשכנז ובקרב חלק מן הספרדים נהוג שאם יש נער החוגג בר מצווה באותו שבוע, מעלים אותו לקטע האחרון בפרשה, הקרוי "מפטיר", ולהפטרה שאחריו. אצל רוב הספרדים נהוג שבר המצווה עולה לעלייה אחרת.

מנהג שרווח בעבר וקיים גם כיום בחלק מבתי הכנסת, הוא הצעת העליות למכירה פומבית - האדם המציע את ההצעה הגבוהה ביותר עולה לתורה - וכך לאסוף כסף לצורכי בית הכנסת.

ערך מורחב – הפטרה

בתום הקריאה בפרשת השבוע קוראים גם קטע מספרי הנביאים, הקרוי הפטרה. תוכנו של קטע זה קשור לתוכנה של פרשת השבוע או למועד קריאתה. העולה האחרון בתורה שנקרא "מפטיר" מברך לפניה ולאחריה. יש מקומות שנהגו שהעולה למפטיר או הבעל קורא, קורא את ההפטרה בקול ובטעמים, ויש מקומות שנהגו שכל הקהל קורא לעצמו.

ביהדות הרפורמית והקונסרבטיבית קהילות רבות החליטו לחדש את הנוהג העתיק של השלמת קריאת התורה במחזור תלת-שנתי. כדי לשמור על עקביות עם המחזור השנתי של הפרשות (הנהוג ביהדות האורתודוקסית), נקרא כל שבוע רק שליש מהפרשה המסורתית: בשנה הראשונה של המחזור נקרא שליש ראשון מכל פרשה, בשנה השנייה שליש שני ובשנה השלישית השליש האחרון, וכך תוך שלוש שנים נקראת התורה כולה בדילוגים. גם קטעים אלו מחולקים בשבת לשבע עליות ומפטיר, כך שכל עלייה מכילה בממוצע ארבעה-חמישה פסוקים^[27].

מעבר לפן הדתי הלכתי, פרשות השבוע מייצגות היקף תרבות עשיר עם שדה מחקר רחב בתרבותו, במסורתו ובמורשתו של העם היהודי. ביטוי לעיסוק בפרשת השבוע כתופעה תרבותית הוא היותה נלמדת מדי שבוע ברחבי ישראל ובעולם היהודי במאות מסגרות לימוד בקהלים מגוונים מחוץ לקהילות הדתיות. תוכניות טלוויזיה ורדיו, פינות בעיתונות הכתובה ובאתרי האינטרנט מבטאות גם הם את מקומה של הפרשה בגישת "יהדות כתרבות". ברוח זו הקים הרב נפתלי רוטנברג בשנת 1995 את מפעל "פותחים שבוע" במכון ון ליר בירושלים ובמקביל, ב-21 אתרים נוספים ברחבי הארץ^[28]. מפעל זה השפיע ועודד פעילות ענפה המתקיימת באופנים שונים בעשרות יישובים, ביוזמת ארגונים שונים. מאות הרצאות הניתנות על ידי מרצים מכל גוני החברה: חילוניים, מסורתיים ודתיים, נשים וגברים הועלו לרשת ותועדו בספרים רבים.

יש נוהגים לציין תאריכים לפי פרשת השבוע וימי השבוע^[29]. מקור המנהג באשכנז ומשם התפשט לספרד ואיטליה^[30]. הוא מופיע בכמה מקומות בספר זכרון יהודה של רבי יהודה בן הרא"ש^[31] וכן בשאלה שנשלחה לרשב"א^[32]. החיבורים הקדומים ביותר המציינים בשיטתיות תאריכים לפי פרשות הם לוחות זמני ארבע התקופות ושאלת גשמים מתחילת האלף השישי^[33]. ציון פרשת השבוע בקולופון מופיע גם כן באותה תקופה^[34]. הזכרת שם הפרשה לציון אירוע שהתרחש בשבת עצמה בקשר לקריאה מופיעה כבר במקורות קדומים יותר במזרח^[35].

יש מקומות הנוהגים לאחר הקריאה בפרשת השבוע, שהרב נושא דרשה בנושאי הפרשה, וכן מקובלים חוגי לימוד בפרשת השבוע. מנהג זה תפס תאוצה החל מזמנו של הנצי"ב^{[דרוש מקור]}, שדרשותיו בפרשת השבוע כונסו לספר "העמק דבר". דוגמה מהשנים האחרונות היא ה"דפים" בפרשת השבוע של חוקרת המקרא נחמה ליבוביץ. השיעורים שהפיצה בדפים משוכפלים, החל משנת 1942, קובצו ברבות הימים לחמישה ספרים המקבילים לחמשת חומשי תורה הנקראים בהתאם לספר: 'עיונים בספר בראשית', 'עיונים בספר שמות' וכן הלאה. גם אחיה, ישעיהו ליבוביץ, הרבה לתת שיעורים בפרשת השבוע, ואף הם קובצו בספר.

בקרב תנועת החסידות ניתנת דרשת האדמו"ר על פרשת השבוע בטיש. עיקר הדרשות בחסידות מדבר על רעיונות מוסריים שנמצאים ברמז בפרשות או על ההקשר בין הפרשה לחג הקרוב. קיימים דגשים שונים בחסידיות שונות, וכך לדוגמה אדמו"רי חסידות צאנז (למשל הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם) וחסידות חב"ד (למשל הרב מנחם מנדל שניאורסון) הדגישו את לימוד פרשת השבוע עם רש"י בדרשותיהם.

כמו כן נדרשו בתורת החסידות הקשרים בין תוכן כל אחד משבעת חלקי הפרשה לבין הספירה המקבילה לו על פי הקבלה. אחד האישים העוסקים כיום במציאת הקשרים אלו הוא הרב יצחק גינזבורג^{[דרוש מקור]}, שאף הוציא מספר ספרים בנושא.

לפעמים ניתן למצוא הקבלות בין אירועי פרשת השבוע לאירועים אקטואליים מתקופתנו ולחיים המודרניים של יהודים ושל ישראלים. ג'קי לוי יוצר הקבלות כאלה בטור השבועי שלו בידיעות אחרונות, "מדרש ביתי לפרשת השבוע". הרב יהודה לאון אשכנזי (מניטו) עסק בכך, בייחוד בהקשר של השיבה לארץ ישראל ושל הזהות הישראלית. גם בסדרת הדרמה הטלוויזיונית "פרשת השבוע", העוסקת בחיים בישראל, נעשה שימוש ברעיון שעומד בבסיסה של כל פרשה ליצירת כל אחד מפרקיה.

• שניים מקרא ואחד תרגום
• עלון שבת
• טעמי המקרא
• קריאת התורה
• פרשת השבוע (סדרת טלוויזיה)

על פרשת השבוע נכתבו ספרים רבים. להלן ספרים אחדים מתוך המבחר הרב:

• משה גרילק, פרשה ופשרה, הוצאת א.ד.י., 1988
• משה גרילק, פרשה ולקחה, הוצאת פשר, 1990
• מיכאל ויגודה ואביעד הכהן, פרשת השבוע - עיונים משפטיים בפרשות התורה, 6 כרכים, ירושלים, תשע"ב-2012
• יעקב צ. מאיר, דרישות, ידיעות ספרים, 2016
• יאיר אגמון, מה אהבתי, ידיעות ספרים, תשע"ח-2017
• אריה פלהיימר פרשה וחידה סט שלושה כרכים. בהוצאת ידיעות ספרים.
• הרב נפתלי רוטנברג, פותחים שבוע: אנשי רוח ותרבות ישראליים כותבים על פרשת השבוע, הוצאת מכון ון ליר בירושלים וידיעות ספרים 2001
• הרב נפתלי רוטנברג, הוגים בפרשה: פרשת השבוע כהשראה ליצירה ולהגות היהודית לדורותיה, הוצאת מכון ון ליר בירושלים וידיעות ספרים 2005

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: פרשת השבוע
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרשת השבוע

• פרשת השבוע - מאמרים, דברי תורה של מפרשים ותיקים וחדשים, אתר כיפה
• סדרת "פותחים שבוע" – פרשת השבוע במכון ון ליר בירושלים
• תכנים על פרשות השבוע, באתר של דליה מרקס
• רחמים שר שלום, פרשת השבוע - ממנהגים שונים למנהג אחיד
• מאמרים על פרשות השבוע בדגש חברתי באתר בינה - התנועה ליהדות חברתית
• דברי תורה על פרשת השבוע באתר צעירי חב"ד
• פרשת השבוע, שיעורים ודברי תורה, ערוץ מאיר מבית מכון מאיר

פרשות השבוע
ספר בראשית	בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי
ספר שמות	שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי
ספר ויקרא	ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי
ספר במדבר	במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי
ספר דברים	דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • נצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה