בעלות הברית

בעלות הברית (ידועות לעיתים גם כבנות הברית) הן קבוצת המדינות שלחמו נגד מדינות הציר במהלך מלחמת העולם השנייה.

#	תאריך	דגל	מדינה
1 ספטמבר 1939		פלישת גרמניה הנאצית לפולין
1	1 בספטמבר 1939	פולין	פולין
2	3 בספטמבר 1939	אוסטרליה	אוסטרליה
3	3 בספטמבר 1939	בריטניה	האימפריה הבריטית
4	3 בספטמבר 1939	ניו זילנד	ניו זילנד
5	3 בספטמבר 1939	צרפת	צרפת
6	4 בספטמבר 1939	טונגה	טונגה
7	4 בספטמבר 1939		ניופאונדלנד
8	4 בספטמבר 1939		נפאל
9	6 בספטמבר 1939		דרום אפריקה
10	10 בספטמבר 1939		קנדה
‏ 1 בספטמבר 1939 – 10 במאי 1940		המלחמה המדומה
11	9 באפריל 1940	דנמרק	דנמרק
12	9 באפריל 1940	נורווגיה	נורווגיה
13	10 במאי 1940	בלגיה	בלגיה
14	10 במאי 1940	הולנד	הולנד
15	10 במאי 1940	לוקסמבורג	לוקסמבורג
16	18 ביוני 1940		צרפת החופשית
17	28 באוקטובר 1940		יוון
18	6 באפריל 1941		ממלכת יוגוסלביה
22 ביוני - 7 בדצמבר 1941		מבצע ברברוסה
19	22 ביוני 1941	ברית המועצות	ברית המועצות
20	25 ביוני 1941		הרפובליקה העממית של טובה
‏ 7 בדצמבר 1941		המתקפה על פרל הארבור
21	7 בדצמבר 1941	הפיליפינים	הפיליפינים
22	7 בדצמבר 1941	פנמה	פנמה
23	8 בדצמבר 1941	אל סלוודור	אל סלוודור
24	8 בדצמבר 1941		ארצות הברית
25	8 בדצמבר 1941	הונדורס	הונדורס
26	8 בדצמבר 1941	האיטי	האיטי
27	8 בדצמבר 1941	ניקרגואה	ניקרגואה
28	8 בדצמבר 1941	קוסטה ריקה	קוסטה ריקה
29	8 בדצמבר 1941	הרפובליקה הדומיניקנית	הרפובליקה הדומיניקנית
30	9 בדצמבר 1941		גואטמלה
31	9 בדצמבר 1941	קוריאה	קוריאה (ממשלה גולה)
32	9 בדצמבר 1941	קובה	קובה
33	9 בדצמבר 1941		הרפובליקה הסינית
34	22 בדצמבר 1941	צ'כוסלובקיה	צ'כוסלובקיה (ממשלה גולה)
35	22 במאי 1942	מקסיקו	מקסיקו
36	22 באוגוסט 1942	ברזיל	ברזיל
37	14 בדצמבר 1942	אתיופיה	אתיופיה
38	17 בינואר 1943		עיראק
39	7 באפריל 1943	בוליביה	בוליביה
40	9 בספטמבר 1943		איראן
41	13 באוקטובר 1943		איטליה[1]
42	26 בנובמבר 1943	קולומביה	קולומביה
43	27 בינואר 1944	ליבריה	ליבריה
‏ 6–30 ביוני 1944		הפלישה לנורמנדי
44	25 באוגוסט 1944	רומניה	רומניה[1]
45	8 בספטמבר 1944	בולגריה	בולגריה[1]
46	21 בספטמבר 1944	סן מרינו	סן מרינו
47	20 בינואר 1945		הונגריה[1]
48	2 בפברואר 1945	אקוודור	אקוודור
49	2 בפברואר 1945	פקיסטן	פקיסטן
50	7 בפברואר 1945	פרגוואי	פרגוואי
51	12 בפברואר 1945	פרו	פרו
52	15 בפברואר 1945	אורוגוואי	אורוגוואי
53	15 בפברואר 1945	ונצואלה	ונצואלה
54	23 בפברואר 1945	טורקיה	טורקיה
55	27 בפברואר 1945	לבנון	לבנון
56	מרץ 1945	ערב הסעודית	ערב הסעודית
57	27 במרץ 1945	ארגנטינה	ארגנטינה
58	11 באפריל 1945	צ'ילה	צ'ילה
‏8-9 במאי 1945		כניעת גרמניה הנאצית
59	9 באוגוסט 1945		מונגוליה

• בריטניה הממלכה המאוחדת
• פולין הרפובליקה הפולנית
• צרפת הרפובליקה הצרפתית

מדינות אלו נקשרו ביניהן ברשת בריתות הגנה משותפת ובריתות צבאיות לפני מלחמת העולם השנייה. ברית בריטניה-צרפת הוקמה עוד לפני מלחמת העולם הראשונה (1914-1918) דרך ההסכמה הלבבית (Entente Cordiale) של 1904 וההבנה המשולשת (Triple Entente) של 1907. ברית צרפת-פולין נחתמה ב-1921 ובהמשך תוקנה ב-1927 ו-1939. בעלות ברית אלו היו הראשונות שהכריזו מלחמה על גרמניה הנאצית לאחר פלישתה לפולין בספטמבר 1939.

אחרי 1939, הממשלה הפולנית הגולה פרסה מאות אלפי חיילים של צבא פולין בבריטניה ובצרפת לפעול נגד מדינות הציר, וכן נלחם הארמייה קריובה (צבא המולדת) בפולין הכבושה. ברית המועצות סירבה להכיר בממשלה הגולה והקימה ב-1943 את צבא העם הפולני שנהפך לאחר המלחמה לצבא פולין הקומוניסטית.

האמנה האטלנטית, שעליה חתמו ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל ונשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט באוגוסט 1941, תיארה חזון לעולם אחרי המלחמה. נקודות האמנה כללו בין השאר ששינויי טריטוריה ייעשו בהתאם לרצון הציבור, אישור זכות העמים להגדרה עצמית, ופירוק נשקן של המדינות התוקפות לאחר המלחמה.

בינואר 1942 26 מדינות, כמה מהן ממשלות גולות, חתמו על הצהרת האומות המאוחדות, לפיה כל החותמות הסכימו לתמוך באמנה האטלנטית, להקדיש את כל משאביהן במלחמה נגד מדינות הציר, ולא לערוך הסכמי שלום נפרדים עם גרמניה, איטליה, או יפן. להלן המדינות החותמות הראשונות והמדינות שחתמו על ההצהרה מאוחר יותר על יד תאריך חתימתן:

• ברית המועצות ברית המועצות
• בריטניה הממלכה המאוחדת
• ארצות הברית ארצות הברית
• אוסטרליה אוסטרליה
• אל סלוודור אל סלוודור
• בלגיה בלגיה (ממשלה גולה)
• גואטמלה
• דרום אפריקה
• האיטי האיטי
• הודו
• הולנד הולנד (ממשלה גולה)
• הונדורס הונדורס
• יוגוסלביה
• יוון (ממשלה גולה)
• לוקסמבורג לוקסמבורג (ממשלה גולה)
• נורווגיה נורווגיה
• ניו זילנד ניו זילנד
• ניקרגואה ניקרגואה
• פנמה פנמה
• פולין פולין (ממשלה גולה)
• קובה קובה
• קוסטה ריקה קוסטה ריקה
• קנדה
• מדינות שחתמו ב-1942:
  • אתיופיה אתיופיה
  • מקסיקו מקסיקו
  • הפיליפינים הפיליפינים
• מדינות שחתמו ב-1943:
  • איראן איראן
  • בוליביה בוליביה
  • עיראק
  • קולומביה קולומביה
• מדינות שחתמו ב-1944:
  • ליבריה ליבריה
  • צרפת צרפת
• מדינות שחתמו ב-1945:
  • אורוגוואי אורוגוואי
  • אקוודור אקוודור
  • ונצואלה ונצואלה
  • טורקיה טורקיה
  • לבנון
  • מצרים
  • סוריה
  • ערב הסעודית
  • פרגוואי
  • צ'ילה

בנוסף לממלכה המאוחדת, מספר חברות עצמאיות בחבר העמים הבריטי, שהיו ידועות כדומיניונים, הכריזו על מלחמה נגד גרמניה בתחילת ספטמבר 1939. מדינות אלו היו: אוסטרליה, דרום אפריקה, ניופאונדלנד (ניופאונדלנד לא הייתה חלק מקנדה עד 1949), ניו זילנד וקנדה.

בנוסף לכך, בזכות היותן קולוניות בריטיות, הראג' הבריטי (שכלל את הרפובליקה של הודו, פקיסטן, ובנגלדש של ימינו) וקולוניות אחרות (כגון סיילון, פיג'י, וסינגפור) ברחבי העולם נכנסו למלחמה אוטומטית עם הכרזת המלחמה מלונדון. צמרת התנועה הלאומנית ההודית, בהנהגת מוהנדס גאנדי, תמכה בבעלות הברית הן בעקרון והן במעשה.

לאחר כניעת הרפובליקה הצרפתית השלישית החלשה לגרמניה הנאצית במאי 1940, חולקה צרפת לשלושה אזורים. גרמניה סיפחה את האזור עשיר המינרלים אלזס-לורן; בצפון ולאורך החוף המערבי, הגרמנים כבשו ואכפו משטר נאצי; ובדרום, הוקמה ממשלת בובות, שכונתה צרפת של וישי. למרות מעמדה הנייטרלי, צרפת של וישי שיתפה פעולה לעיתים קרובות עם הגרמנים, במיוחד בנושא גירוש היהודים. לעומת זאת, הבכירים המעטים שהמשיכו להתנגד לכניעה, בהנהגת שארל דה גול, הקימו את כוחות צרפת החופשית. ב-1941, דה גול הפך את הארגון לממשלת צרפת הגולה, שהכירו בה בריטניה וארצות הברית. רבות מהמושבות הצרפתיות צידדו בצרפת החופשית ושימשו כמקור חיוני לחיילים. כוחותיו של דה גול נלחמו במערכות רבות לצד בעלות הברית, כולל המערכות בלוב, מצרים, ואתיופיה. 100,000 חיילים צרפתיים השתתפו בשחרור איטליה ב-1943. בזמן הפלישה לנורמנדי, כוחות צרפת החופשית כבר מנו 400,000. כוחות צרפתיים ניהלו את שחרור העיר פריז, ובמאי 1945 1,250,000 כוחות צרפת החופשית תרמו לתבוסת גרמניה. והשאירו שטח גרמני גדול תחת כיבוש צרפתי.

ארצות השפלה - בלגיה, הולנד ולוקסמבורג - היו נייטרליות בתחילת המלחמה. באביב 1940 גרמניה הפרה את נייטרליותן של שלוש המדינות ופלשה לכולן. הולנד ובלגיה נלחמו נגד הכובשים בחריפות אך הובסו על ידי הכוחות הנאציים. עד שחרור המדינה, צבא הולנד נלחם יחד עם כוחות בעלות הברית בשתי החזיתות, ומושבות המדינה שימשו כמשאבים חשובים לבעלות הברית. גם בלגיה נאבקה לצד בעלות הברית ושמרה על הקולוניות שלה. למעשה, האורניום בו השתמשה ארצות הברית לבנות את פצצת האטום הובא מקונגו הבלגית וסופק על ידי חברה בלגית. לעומת זאת, לוקסמבורג חסרת-האונים כלל לא התנגדה לפלישה הגרמנית מלבד הקמת יחידה בתוך הצבא הבריטי המלכותי וסופחה על ידי שכנתה. שלוש המדינות הקימו ממשלות גולות בלונדון.

שלוש מארבע מדינות סקנדינביה - דנמרק (כולל מושבותיה גרינלנד ואיסלנד שהיו מאוחדות עמה), נורווגיה ושוודיה - היו נייטרליות בתחילת המלחמה. מתוכן, רק שוודיה הצליחה לשמור על מעמד הנייטרליוּת עד סוף המלחמה ב-1945. גרמניה פלשה לדנמרק ב-1940 וניצחה את כוחותיה תוך שש שעות, אך הרשתה לממשלתה לפעול בעצמה עד 1943 למרות עמדתה הפרו-דמוקרטית ופרו-יהודית. כוחות בריטיים כבשו את איסלנד ב-1940 והשתמשו בה כדי להעביר כלי נשק מארצות הברית, בעוד ארצות הברית כבשה את גרינלנד עוד לפני כניסתה למלחמה ב-1941. נורווגיה, מדינה בעלת חשיבות אסטרטגית גדולה, נכבשה על ידי גרמניה לאחר חודשיים של לחימה קשה של הנורווגים בשיתוף פעולה עם כוחות בריטיים, צרפתיים, ופולניים נגד הכוחות הגרמנים.

בתקופה שבין שתי מלחמות העולם אימצה ארצות הברית מדיניות של בדלנות וניסתה לא להתערב בעניינים אירופיים. בשנתיים הראשונות של מלחמת העולם השנייה, הציבור האמריקאי צפה בדאגה בתוקפנות הגרמנית אך עדיין היסס לתמוך בכניסת המעצמה למלחמה. אך במרץ 1941 נשיא המדינה פרנקלין דלאנו רוזוולט חתם על חוק השאל-החכר, שאפשר לארצות הברית לספק לבעלות הברית כלי נשק בלא להשתתף בלחימה. בעקבות סנקציות ואמברגו על יפן, החליטה האימפריה היפנית שמלחמה היא בלתי נמנעת והתקיפה את צי ארצות הברית בפרל הארבור שבהוואי ב-7 בדצמבר 1941. ארצות הברית הכריזה על מלחמה נגד יפן ובעלות בריתה גרמניה ואיטליה. לארצות הברית היה חלק גדול מאוד בתבוסת מדינות הציר ומאוחר יותר בבניית אירופה ויפן מחדש. עד סוף המלחמה העורף באמריקה ספג מכות מעטות וחלשות בהשוואה לאירופה ויפן ההרוסות.

הרפובליקה הסינית נלחמה נגד האימפריה היפנית מאז 1937. בשנות ה-20 קיבלה הממשלה הסינית עזרה בעיקר מברית המועצות, אולם מאוחר יותר ראשי המדינה החליטו להיאבק נגד יפן בעצמם, ובכך להתרחק מהקומוניזם. בשנות ה-30, גרמניה הנאצית החליפה את יפן בתור בעלת ברית של סין ואף צידדה עם הסינים כשמלחמה התפרצה ביניהם לבין יפן ב-1937. עם זאת, גרמניה החלה לראות ביפן בעלת ברית פוטנציאלית במלחמה אפשרית נגד ברית המועצות. ב-1938 ברלין ניתקה את יחסיה עם פקינג. הסובייטים הציעו לסין סיוע עד 1941, כשרוסיה השלימה עם יפן כדי להיערך למלחמה נגד גרמניה. רשמית, סין הצטרפה לבעלות הברית רק אחרי המתקפה על פרל הארבור, כשהממשלה הרגישה שכניסת ארצות הברית תבטיח ניצחון. למרות זאת, הסיוע מבעלות הברית האחרות נותר מצומצם עד תחילת 1945.

מעמדה של פינלנד היה מיוחד ביותר בזמן מלחמת העולם השנייה. המלחמה הראשונה, "מלחמת החורף" (1939–1940) התרחשה בעקבות פלישת ברית המועצות למדינה והסתיימה בויתורים טריטוריאליים רבים מצד פינלנד. בגלל המצב הפוליטי המיוחד בשנים אלו, ניסיונות פינלנד לגייס סיוע מבריטניה ושוודיה הנייטרלית נכשלו, ופינלנד פנתה לגרמניה הנאצית, יריבת ברית המועצות. כשפינלנד הרשתה לגרמניה להתפרס בשטחה, ברית המועצות הכריזה מלחמה על פינלנד ב-1941, וזו כונתה "מלחמת ההמשך". הפינים שיתפו פעולה עם הגרמנים ואפילו חתמו ברית עמם ב-1944. לאחר נסיגת הרוסים ב-1944, פינלנד נאלצה לגרש את הכוחות הגרמניים במסגרת מלחמת לפלנד כחלק מהסכם השלום עם מוסקבה.

שם הוועידה	מועד	מיקום	משתתפים עיקריים	תוצאות עיקריות
ועידת ABC-1	29 בינואר - 27 במרץ 1941	וושינגטון הבירה	אנשי צבא אמריקניים, בריטיים וקנדיים	קביעת התוכנית הבסיסית להצטרפות ארצות הברית למלחמה
הוועידה האטלנטית	9 - 12 באוגוסט 1941	ארגנטינה, ניופאונדלנד ולברבדור וניופאונדלנד	וינסטון צ'רצ'יל ופרנקלין דלאנו רוזוולט	החתימה על האמנה האטלנטית
ועידת מוסקבה	29 בספטמבר - 1 באוקטובר 1941	מוסקבה, ברית המועצות	יוסיף סטלין, ויליאם אייברל הארימן, מקס איטקן, הברון הראשון מביברברוק	סיוע בעלות הברית לברית המועצות
ועידת וושינגטון	22 בדצמבר 1941 - 14 בינואר 1942	וושינגטון הבירה	צ'רצ'יל, רוזוולט	אירופה תחילה, הכרזה על ידי האומות המאוחדות
ועידת וושינגטון השנייה	20 - 25 ביוני 1942	וושינגטון הבירה	צ'רצ'יל, רוזוולט	העלאה לראש סדר העדיפויות של פתיחת חזית שנייה במערכה בצפון אפריקה לפני הפלישה שתכלול את חציית תעלת למאנש
ועידת מוסקבה השנייה	12 - 17 באוגוסט 1942	מוסקבה, ברית המועצות	צ'רצ'יל, סטלין, הארימן	דיונים בהעדפת המערכה בצפון אפריקה על פני פלישה תוך כדי חציית תעלת למאנש
ועידת צ'רצ'ל	21 - 22 באוקטובר 1942	צ'רצ'ל, אלג'יריה	הגנרל האמריקני מארק קלארק וקציני צבא של משטר וישי	ועידה חשאית שקדמה לנחיתות במסגרת מבצע לפיד, שבמהלכה הסכימו קציני צרפת של וישי לא להתנגד לנחיתת בעלות הברית במרוקו ובאלג'יריה
ועידת קזבלנקה	14 - 24 בינואר 1943	קזבלנקה, מרוקו	צ'רצ'יל, רוזוולט, שארל דה גול, אנרי ז'ירו	תכנון המערכה באיטליה, תכנון חציית התעלה בפלישה המתוכננת ל-1944, ההכרזה על "כניעה ללא תנאי" של מדינות הציר, קידום איחוד פיקודי הכוחות הלוחמים הצרפתיים בלונדון ובאלג'יר
ועידת וושינגטון השלישית	12 - 27 במאי 1943	וושינגטון הבירה	צ'רצ'יל, רוזוולט	תכנון המערכה באיטליה, הגדלת מספר התקיפות האוויריות על גרמניה הנאצית, הפניית כוחות נוספים למערכה באוקיינוס השקט
ועידת קוויבק הראשונה	17 - 24 באוגוסט 1943	קוויבק סיטי, קנדה	צ'רצ'יל, רוזוולט, ויליאם ליון מקנזי קינג	קביעת יום הפלישה ב-1944, ארגון מחדש של פיקוד דרום-מזרח אסיה, הסכם קוויבק הסודי להפצה מוגבלת של מידע על אנרגיה גרעינית
ועידת מוסקבה השלישית	18 באוקטובר - 1 בנובמבר 1943	מוסקבה, ברית המועצות	שרי החוץ קורדל הול, אנתוני אידן וויאצ'סלב מולוטוב	הצהרת מוסקבה
ועידת קהיר	23 - 26 בנובמבר 1943	קהיר, מצרים	צ'רצ'יל, רוזוולט וצ'יאנג קאי שק	הצהרת מוסקבה ביחס לאסיה שאחרי המלחמה
ועידת טהראן	28 בנובמבר - 1 בדצמבר 1943	טהראן, איראן	צ'רצ'יל, רוזוולט, סטלין	פגישה ראשונה של 3 המנהיגים הבכירים, תכנון האסטרטגיה הסופית נגד גרמניה הנאצית ובעלות בריתה, קביעת התאריך למבצע אוברלורד
ועידת קהיר השנייה	4 - 6 בדצמבר 1943	קהיר, מצרים	צ'רצ'יל, רוזוולט, איסמט אינני	סיכום על השלמת הבסיסים האוויריים בטורקיה, דחיית המבצע נגד יפן בבורמה
ועידת ראשי הממשלה של חבר העמים הבריטי	1 - 16 במאי 1944	לונדון, אנגליה	צ'רצ'יל, ג'ון קרטין (אוסטרליה), פיטר פרייזר (ניו זילנד), מקנזי קינג (קנדה) וגנרל יאן סמאטס (דרום אפריקה)	מנהיגי חבר העמים הבריטי הביעו תמיכה בהצהרת מוסקבה והגיעו להסכם ביחס לתפקידם היחסי במאמץ המלחמה הכולל של בעלות הברית
הוועידה המוניטרית והפיננסית של האומות המאוחדות	1 - 15 ביולי 1944	ברטון וודס, ניו המפשייר, ארצות הברית	נציגים מ-44 מדינות	הקמת קרן המטבע הבינלאומית והבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח
ועידת דמברטון אוקס	21 - 29 באוגוסט 1944	וושינגטון הבירה, ארצות הברית	נציגים מ-39 מדינות, אדוארד סטטיניוס, אלכסנדר קדוגן, אנדריי גרומיקו	ייסוד האומות המאוחדות
ועידת קוויבק השנייה	12 - 16 בספטמבר 1944	קוויבק סיטי, קנדה	צ'רצ'יל, רוזוולט	תוכנית מורגנטאו עבור גרמניה שלאחר המלחמה, תוכניות אחרות הקשורות למלחמה
ועידת מוסקבה הרביעית	9 באוקטובר 1944	מוסקבה, ברית המועצות	צ'רצ'יל, סטלין, מולוטוב, אידן	קביעת תחומי ההשפעה שלאחר המלחמה באירופה המזרחית ובחצי האי הבלקני
ועידת מלטה	30 בינואר - 2 בפברואר 1945	מלטה	צ'רצ'יל, רוזוולט	הכנות ליאלטה
ועידת יאלטה	4 - 11 בפברואר 1945	יאלטה, ברית המועצות	צ'רצ'יל, רוזוולט, סטלין	התוכניות הסופיות להכנעת גרמניה, תוכניות לאירופה שלאחר המלחמה, קביעת תאריך לוועידת האומות המאוחדות, התנאים לכניסת רוסיה למלחמה נגד יפן
ועידת האומות המאוחדות בנושא ארגון בינלאומי	25 באפריל - 26 ביוני 1945	סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית	נציגי 50 מדינות	מגילת האומות המאוחדות
ועידת פוטסדאם	17 ביולי - 2 באוגוסט 1945	פוטסדאם, גרמניה	צ'רצ'יל, סטלין, הארי טרומן, קלמנט אטלי	הצהרת פוטסדאם בדבר כניעה ללא תנאי של יפן, הסכם פוטסדאם בדבר המדיניות כלפי גרמניה

• מדינות ההסכמה

• וינסטון צ'רצ'יל, מלחמת העולם השנייה, 6-1, הוצאת עם הספר, 1957
• ריצ'רד אוברי, למה ניצחו בעלות הברית, תרגום - עמוס כרמל, הוצאת דביר, 1999.

• topic/Allied-Powers-World-War-II בעלות הברית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)