|
שנת זחגשנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג זחג היא שנה המתחילה בשבת (ז), היא חסרה (ח) ועל כן יש 29 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל ביום שלישי (ג). שנה מסוג זחג היא שנה מעוברת ומכילה שני חודשי אדר. אורכה של שנת זחג הוא 383 ימים, שבהם 55 שבתות. שנת זחג נקבעת כאשר מולד הלבנה הממוצע של חודש תשרי של שנה מעוברת חל בין יום חמישי 18 שעות (12:00 בשעון המקומי בירושלים, 11:39 בשעון חורף ישראל) ליום שישי 20 שעות ו-491 חלקים (14:27:16 בשעון המקומי בירושלים, 14:06:19 בשעון חורף ישראל)[1]. כתוצאה מכך כ-5.8% מהשנים בלוח העברי הן שנים מסוג זחג, בדיוק כמו שנת בחה[2]. השנה שלפני שנת זחג היא תמיד שנת בשה. בין השנים ה'ת"ש-ה'תת"ן חלה קביעות זו בשנים: ה'תש"ג, ה'תש"ו, ה'תש"ל, ה'תשל"ג, ה'תשנ"ז, ה'תשפ"ד, ה'תת"א, ה'תתכ"ח, ה'תתל"א. לוח שנה
מועדים
קריאה בתורה והפטרותבשנת זחג 55 שבתות כאשר בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה: שבת ראש השנה, שבת ראשונה של סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות (54, בשנה מסוג זחג כל הפרשות נקראות בשבת) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (52), מחוברות הפרשות מטות ומסעי, ניצבים ווילך. פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
באופן די נדיר, שבת חנוכה היא פרשת וישב ולכן בפרשת מקץ קוראים את הפטרת מקץ, דבר המתרחש רק בכ-10.1% מהשנים. בשנת זחג קוראים את הפטרת פרשת אחרי מות וגם את הפטרת פרשת קדושים, מה שלפי רוב המנהגים יכול להתרחש בשנים מסוג זה בלבד.
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||